גרייהאונד – הבדלי גרסאות
←היסטוריה: ~~~~ The British Cyclopaedia of the Arts, Sciences, History, Geography, Literature, Natural History and Biography. Edited by Charles F. Partington, Volume VII, page 308; DOG. THE GREYHOUND ~~~~ תגית: חזרות |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
ב[[ימי הביניים]] חלה דעיכה מסוימת בפופולריות הגזע, השתמשו בו פחות ל[[ציד]], והגרייהאונד הפך לסמל מעמד תרבותי של אנשי ה[[אצולה]] וה[[כמורה]]. |
ב[[ימי הביניים]] חלה דעיכה מסוימת בפופולריות הגזע, השתמשו בו פחות ל[[ציד]], והגרייהאונד הפך לסמל מעמד תרבותי של אנשי ה[[אצולה]] וה[[כמורה]]. |
||
בשנת [[1016]] הוחמרו ב[[אירופה]] חוקי הציד. בשנת 1014 נחקקו ב[[אנגליה]] המכונים The English Forest Laws ע"י המלך הדני קנוט הגדול, שמלך גם באנגליה, ובהם איסור על פשוטי העם להחזיק בכלבים אלה. החוק בוטל רק לאחר 400 שנים. |
בשנת [[1016]] הוחמרו ב[[אירופה]] חוקי הציד. בשנת 1014 נחקקו ב[[אנגליה]] חוקים המכונים "The English Forest Laws" ע"י המלך הדני קנוט הגדול, שמלך גם באנגליה, ובהם איסור על פשוטי העם להחזיק בכלבים אלה. החוק בוטל רק לאחר 400 שנים. |
||
משום חזותו האצילית והייחודית של הגזע, הִרְבָּה הגרייהאונד להעסיק את אומני התרבויות השונות בהם היה קיים, ונחשב לאחד הגזעים המצוירים ביותר [[אומנות|באמנות]], החל מתקופת [[מצרים העתיקה]], [[יוון]], [[רומא העתיקה|רומי]], ימי הביניים וב[[רנסאנס]]. |
משום חזותו האצילית והייחודית של הגזע, הִרְבָּה הגרייהאונד להעסיק את אומני התרבויות השונות בהם היה קיים, ונחשב לאחד הגזעים המצוירים ביותר [[אומנות|באמנות]], החל מתקופת [[מצרים העתיקה]], [[יוון]], [[רומא העתיקה|רומי]], ימי הביניים וב[[רנסאנס]]. |
||
גרסה מ־21:21, 26 באוקטובר 2019
הגרייהאונד (באנגלית: Greyhound) שייך למשפחת כלבי הרוח ונחשב לכלב המהיר ביותר. משום כך, זכה להיות גם לאחד הגזעים המפורסמים.
עוד משחר האנושות היה הגרייהאונד הגזע שליווה את עילית האוכלוסייה והיה בן-לוויה למלכים, אצילים וקיסרים, ומפה כינויו: "מלך כלבי הרוח".
מבנה ויכולת
הגרייהאונד הוא מהגדולים במשפחת כלבי הרוח, ומגיע עד לגובה של 76 ס"מ (שני לוולפהאונד אירי) ולמשקל של עד 32 ק"ג, שזהו משקל יחסית קל לכלב בגובה הנתון.
הגרייהאונד יכול לרוץ במהירות של עד 65 ק"מ בשעה (45 מיילים לשעה), רץ בקלילות ובגמישות. בשעת ריצה, נמצא הגרייהאונד כ-70% מהזמן באוויר.
היסטוריה
ישנן עדויות לכלבים מטיפוס זה עוד משנת 3500 לפני הספירה, כשהעתיקה מביניהם נמצאה בכד קבורה בעיר העתיקה שושן (דרום איראן) וגילה מוערך משנת 4200 לפנה"ס. תיעודים נוספים לגרייהאונד נמצאו על גבי ציורי קיר, פסלים ותחריטים. הגזע תפס מקום של כבוד בחיי היום יום וערכו היה רב גם כרכוש, דבר שהתבטא במסחר רב עם המצרים.
ממצרים נדד הגרייהאונד, דרך נתיבי המסחר, גם ליוון העתיקה, ושימש בעיקר לציד ארנבות וצבאים - "גרייאוס" משמע לצוד, בשפה היוונית. ביוון הונצח הגזע על גבי כדים וציורים ומוזכר רבות בכתבי המיתולוגיה.
בימי הביניים חלה דעיכה מסוימת בפופולריות הגזע, השתמשו בו פחות לציד, והגרייהאונד הפך לסמל מעמד תרבותי של אנשי האצולה והכמורה.
בשנת 1016 הוחמרו באירופה חוקי הציד. בשנת 1014 נחקקו באנגליה חוקים המכונים "The English Forest Laws" ע"י המלך הדני קנוט הגדול, שמלך גם באנגליה, ובהם איסור על פשוטי העם להחזיק בכלבים אלה. החוק בוטל רק לאחר 400 שנים.
משום חזותו האצילית והייחודית של הגזע, הִרְבָּה הגרייהאונד להעסיק את אומני התרבויות השונות בהם היה קיים, ונחשב לאחד הגזעים המצוירים ביותר באמנות, החל מתקופת מצרים העתיקה, יוון, רומי, ימי הביניים וברנסאנס.
ארץ מוצאו של הגרייהאונד "המודרני" היא אנגליה. ב-1561 אורגנה תחרות הריצה הראשונה. התחרות נערכה בזוגות - שוחררה ארנבת ומיד אחריה שוחררו זוג כלבים, כשהמהיר מביניהם היה מנצח ולאו דווקא זה שתפס את הארנבת.
הגרייהאונד בישראל
כלבי גרייהאונד הראשונים הובאו לארץ משווייץ בשנת 1971.
על פי רשימות החוג הישראלי לכלבי רוח מספר הפרטים מגזע זה עמד קרוב לשישים פרטים, שמתוכם שמונה המלטות עם ארבעים ושמונה גורים, כאשר רובם של הכלבים הם מקווי תערוכות ולא מקווי מירוצים.
