סויה – הבדלי גרסאות

סויה
	ערך תזונתי ל-100 גרם
מים	62.55 ג'
קלוריות	172 קק"ל
חלבונים	18.21 ג'
פחמימות	8.36 ג'
שומן	8.97 ג'
ויטמינים	‏
‑ ויטמין A	9 מק"ג
‑ ויטמין B1	0.155 מ"ג
‑ ויטמין B2	0.285 מ"ג
‑ ויטמין B3	0.399 מ"ג
‑ ויטמין B6	0.234 מ"ג
‑ ויטמין C	1.7 מ"ג
ברזל	5.14 מ"ג
סידן	102 מ"ג
מגנזיום	86 מ"ג
זרחן	245 מ"ג
אשלגן	515 מ"ג
נתרן	1 מ"ג
סיבים תזונתיים	6.0 ג'
	מקור: משרד הבריאות האמריקני

סויה
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	קטניתאים
משפחה:	קטניות
תת־משפחה:	פרפרניים
סוג:	Glycine
מין:	סויה
שם מדעי
	Glycine max; ‏מריל, 1917

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־11:06, 28 באוקטובר 2019

סויה (שם מדעי: Glycine max) הוא סוג צמח הכולל זנים שונים, ומשתייך למשפחת הקטניות. זהו אחד מגידולי-התרבות העתיקים ביותר.

היסטוריה

מקובל שהסויה התרבותית התפתחה מסוית בר; הסויה השעירה היא המקור העיקרי לגידולי הסויה בעולם. ככל הנראה החלו לגדל סויה בצפון סין ובמרכזה לפני 4,000 שנים, ומכאן התפשטה לכל רחבי המזרח הרחוק. 2000 שנה מאוחר יותר הומצאו חלב הסויה והטופו על ידי לי אן, משושלת האן הקיסרית^[^{דרוש מקור]}. רק במאה ה-19 הגיעה הסויה לאירופה ולאמריקה.

גידול סויה

זהו צמח-מאכל חד-שנתי הכולל כ-75 מינים^[^{דרוש מקור]}. מוצאו ממזרח אסיה. הוא נפוץ כגידול תרבות גם באפריקה הטרופית ובאמריקה. פולי הסויה אינם זקוקים לכמויות מים גדולות, ואף נחשבים לבעלי צריכת-המים הנמוכה ביותר ביחס לערכם התזונתי^[^{דרוש מקור]}.

הצמח זקוף או מטפס, עליו תלתניים בדרך כלל, הפרחים קטנים, לבנים או סגולים בעלי צוף והתרמילים שעירים וקצרים. גובהו נע בין 40 ל-120 ס"מ. הסויה נמנית עם קבוצת צמחי היום הקצר והיא רגישה במיוחד לשינויים פוטופריודיים. תקופת הגדילה היא בדרך כלל בין 80 ל-160 ימים, ולעיתים אף פרק זמן ארוך יותר, בהתאם לתכונות הזנים ולתנאי הגידול.

קיימים כ-200 זנים של פולי סויה ^[^{דרוש מקור]} והם מופיעים בגדלים שונים ובמגוון צבעים של קליפה ותרמילים כגון שחור, צהוב, חום, כחול ואף מנומר. בפולי סויה בשלים הקליפה קשה, עמידה מפני חדירת מים ומגינה על הפסיג (עלה זרע) מפני חיידקים ומפני פגיעה מכנית. הצלקת השחורה שעל הזרע נקראת "מבוא". בקצה אחד של המבוא מצויה המיקרופילה.

חלק ניכר מגידולי הסויה בעולם הם מצמחים טרנסגניים (שהושבחו בשיטות של הנדסה גנטית) - זאת על מנת לפתח זנים עמידים בפני מזיקים ובכך לצמצם את הצורך בריסוס.^[^{דרוש מקור]} עם זאת התכונה העיקרית המוחדרת לסויה היא עמידות לקוטלי עשבים.^[1]

תפוצה

למרות העובדה שמקור צמח הסויה הוא בדרום מזרח אסיה, 45% משטחי הגידול של צמח הסויה ו-55% מהייצור שלו הם בארצות הברית. מדינות ייצור מובילות אחרות הן ברזיל, ארגנטינה, סין והודו. בברזיל נעקרים שטחים עצומים של יערות עד ובמקומם נשתלים שיחי סויה בגלל הביקוש העולמי הגובר.^[2]^[3]

על פי הנתונים השוואתיים משנת 2004:^[^{דרוש מקור]}

מדינות גידול וייצור – 40% ארצות הברית, 24% ברזיל, 18% ארגנטינה, 8% סין ועשרת האחוזים הנותרים נחלקים בין הודו, פרגוואי ואחרות.
תפוקת שמן מזרעי צמחים בכל העולם – 57% מופק מזרעי סויה, 12% מופק מלפתית, 12% מזרעי כותנה, 9% מאגוז אדמה ("בוטן") ו-10% הנותרים מזרעי חמנייה ולבבות דקל.
צריכת שמן מזרעי צמחים בכל העולם – 30% סויה, 29% דקל, 15% לפתית, 8% זרעי חמניה, 18% הנותרים נחלקים בין אגוז אדמה, כותנה, לבבות דקל, קוקוס ושמן זית (המהווה רק 3% מהצריכה העולמית).

שימושים לסויה

רוב גידולי הסויה (85%-90%) משמשים ככוספא לבקר.^[4] חלק קטן מגידולי הסויה משמשים כמזון לאדם באופן ישיר, הזרעים נאכלים יבשים או מותססים. בתפריט של עמי המזרח הם משמשים מזון יומיומי בדומה לאורז. במערב הם נצרכים בצורת חלב סויה, טופו, פולים או פתיתים יבשים.

שימוש שלא למאכל:

הצמח הירוק – למספוא ולזבל ירוק.
תעשייה – דבק, צבעי מים, סיבים סינתטיים, סבון, דיו, נרות, לכה ותחליף לגומי.

שימוש למאכל:

פולי סויה מבושלים, במיוחד פולי סויה צעירים בתרמיל (אדממה).
שמן סויה
טופו - טופו מעושן, טופו רך, ומאכלי טופו רבים כמו פשטידות, גלידות ועוד.
טמפה - פולי סויה מותססים.
רוטב סויה
קמח סויה – מקור מזון לאדם כדברי מאפה ולהכנת חלב, גבינה ותבלינים.
חלב סויה בטעמים שונים.
מעדני סויה - תחליף למעדני חלב.
שבבי סויה [TVP - Textured Vegetable Protein] - גושים או פתיתים יבשים חסרי טעם וללא שמן המיוצרים בתהליך של אקסטרוזיה מקמח סויה או מחלבון סויה מרוכז. הם משמשים כתחליף לבשר לאחר שיחזורם במים חמים ובישולם עם תבלינים, ירקות ורטבים.
הפולים משמשים כמזון בעלי חיים, כמרכיב להשבחת מזונות אחרים וכן כתחליף לקפה.

ערכים תזונתיים

הסויה היא מקור ל"חלבון מלא" (כלומר, מכיל את כל החומצות אמינו החיוניות). בנוסף, הסויה עשירה בוויטמינים מקבוצת B ובמינרלים כמו ברזל, סידן ומגנזיום. שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: USDA National Nutrient Database וגם שמאל=כן.

פולי הסויה מכילים 30% (מהמשקל היבש) חלבון, 40% שמן, והיתר הן פחמימות. בגלל כמות החלבון הגבוהה האצורה בפולים, הם משמשים גם כתחליף לחלבון מן החי. אחוז החלבון בפולי הסויה הוא הגבוה ביותר מכל מזון אחר מן הצומח.

יתרונות בריאותיים

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: סתירה פנימית לגבי ההשפעות על כולסטרול ומחלות לב.

כמו כן יש בסויה כמויות נכבדות של סידן וויטמין C (אולם בסויה שבושלה בחום, הוויטמין C נהרס). בסויה גם נמצא כמויות גבוהות של חלבון ולכן ניתן להסתייע בתבשילי סויה כתחליף בשר לצמחונים ולנמנעים מאכילת בשר.

בסויה ריכוז גבוה של כולין ואינוזיטול, לכן מסייע לשיפור הזיכרון והעברת מסרים במערכת העצבים.

חלבון סויה מכיל גם ספונינים. הוכח כי רכיב זה הוא בעל השפעה חזקה בתחומים הבאים: מניעת מחלות סרטן, הפחתת רמות גבוהות של כולסטרול, מניעת מחלות לב.

רוב המחקרים המבוקרים מראים שגם אם נצרוך 50 גרם סויה ליום (כמות כפולה מהמלצת ה-FDA) התרומה להורדת ה-LDL תגיע בסך הכל ל-3%. הכמות הזאת אינה משפיעה על רמות ה-HDL או על לחץ הדם כלל, וגם לא על רמות הכולסטרול, הטריגליצרידים או שומני דם אחרים.^[5]

הפיטואסטרוגן המצוי בפולי סויה מסייע להקלה על תופעות גיל המעבר ולמניעת דלדול עצם (אוסטאופורוזיס), ויש לו פעילות אנטי-סרטנית באיברים מסוים, במיוחד סרטן השד וסרטן הערמונית. יחד עם מרכיבים נוספים, הפיטואסטרוגן מפחית כולסטרול ומעכב את התהליכים התורמים להסתיידות העורקים. לכן חשוב לצרוך 25 גרם חלבון סויה ליום לטיפול במחלות לב, כלי דם וטרשת עורקים. (לפי הצהרת ה- FDA)^[6]

סויה ידועה כבר שנים כמזון המהווה מקור טוב לחומצות אמינו חיוניות, וכמזון העוזר לשמירה על מסת השריר בגוף וגורם לתחושת שובע. מחקר חדש (אפריל 2010) מדווח כי חלבון ספציפי המצוי בפולי הסויה מעכב הצטברות שומן בתאי השומן בגופנו על ידי עיכוב אנזים המכונה fatty acid synthase, ואף מפחית תהליכים דלקתיים בגוף על ידי עיכוב אנזימים שלהם תפקידי מפתח בתגובה החיסונית של הגוף. המחקר החל מתוך רצון להבין כיצד גורמת סויה להפחתה במשקל כפי שנצפה בעכברי מעבדה שהוזנו בסויה ואיבדו ממשקלם.^[7]

חששות לגבי הפיטואסטרוגן

סויה מכילה כמות יחסית גבוהה של פיטואסטרוגנים, שהם מולקולות דומות במבנה להורמון אסטרוגן, ועשויה להיות להן השפעה חלשה אסטרוגנית או אנטי-אסטרוגנית. הדבר העלה חשש מפני שיבוש של מערכת הרבייה האנושית, כגון התפתחות נשית מוקדמות והפרעה ביצירת הזרע. במחקרים אפידמיולוגיים וקליניים לא נמצאה השפעה שלילית על מערכת הרבייה האנושית.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Clinical studies show no effects of soy protein or isoflavones on reproductive hormones in men: results of a meta-analysis וגם שמאל=כן.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Potential Health Benefits of Dietary Phytoestrogens: A Review of the Clinical, Epidemiological, and Mechanistic Evidence וגם שמאל=כן. כמו כן אוכלוסיות גדולות במזרח אסיה צורכות סויה כמזון בסיסי, ולא נצפו אצלן כמויות חריגות של וסת מוקדמת או גינקומסטיה (צמיחת שדיים אצל גברים).

האקדמיה האמריקאית לתזונה ודיאטה הוציאה בשנת 2012 מסמך הנחיה לגבי בטיחות הסויה בה מצוין שצריכה של 3 מנות ליום כחלק מדיאטה מגוונת היא בטוחה, כאשר מנה לאדם בוגר היא חצי כוס טופו או טמפה, או כוס חלב סויה.^[8]

עמדת משרד הבריאות

לפי משרד הבריאות ועמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל: "צריכת סויה היא בטוחה בכל שלבי החיים לרבות ינקות, ילדות והתבגרות הן בקרב נשים והן בקרב גברים ואף עשויה לספק יתרונות במצבים בריאותיים שונים". עמדה זו, הממליצה על צריכת הסויה, מתבססת על ניתוח 200 מחקרים, שמפריכים חששות נפוצים, ומעידים על יתרונותיה הבריאותיים של הסויה.^[9] לפי עמדת משרד הבריאות:

צריכת סויה אינה גורמת להשפעות שליליות על מערכת הרבייה של גברים ואינה גורמת להתפתחות מינית מוגברת.
צריכת סויה לא מעלה את הסיכון לסרטן השד אלא להפך: צריכת סויה מסייעת במניעת סרטן השד, קשורה בהפחת הסיכון לתמותה בקרב חולות בסרטן השד וקשורה בהפחתת הסיכון לחזרה של גידול בקרב נשים שהבריאו מסרטן השד.
לפי החברה האמריקנית לסרטן, צריכת סויה עשויה להפחית את הסיכון ללקות במחלת סרטן השד, סרטן הערמונית, סרטן הרחם (וייתכן שגם בסוגים נוספים של מחלת הסרטן).
מזון לתינוקות צמחי הוא בטוח ומספק את כל הצרכים התזונתיים החיוניים - כחלופה באם לא ניתן להשתמש במזון תינוקות מחלב פרה.

קישורים חיצוניים

סויה, באתר ITIS (באנגלית)
סויה, באתר NCBI (באנגלית)
סויה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
סויה, באתר Tropicos (באנגלית)
סויה, באתר GBIF (באנגלית)
סויה, באתר The Plant List (באנגלית)
סויה, באתר IPNI (באנגלית)
אורית אופיר, למה סויה היא לא עוד תחליף טרנדי לחלב אלא מזון בסיסי, באתר הארץ, 13 במרץ 2014
כרם אביטל, סודות הסויה: המזון השנוי במחלוקת של הטבעונים, באתר nrg‏, 22 באוקטובר 2012
רז גודלניק, מלחמות הסויה, באתר nrg‏, 3 באוגוסט 2006
איתי גל, מחקר: סויה מונעת אוסטאופורוזיס, באתר ynet, 15 בספטמבר 2005
אוניברסיטת אילינוי, מחקר: סויה מעודדת הרזיה
פול הקסמים, מערכות גיליון 2–3, יולי 1940
ד"ר ש. הורביץ, ‏אפשרויות גידול הסויה בארץ-ישראל, מערכות גיליון 2–3, יולי 1940

הערות שוליים

^ Global status of Commercialized biotech/GM Crops: 2008 http://isaaa.org/resources/publications/briefs/39/download/isaaa-brief-39-2008.pdf
^ למרות המודעות, הרס יערות האמזונס בברזיל רק מתגבר, באתר הארץ
^ למה יערות הגשם באמזונס נכרתים? כדי לספק סויה לאירופה, באתר הארץ
^ Information About Soya, Soybeans
^ יפה שיר-רז, בריא לאכול ביצים, מלח וחלב? 8 מזונות במחלוקת, באתר ynet, 14 באוקטובר 2011
^ מאתר ה-FDA
^ פולי סויה עשויים לסייע בירידה במשקל, באתר "חיים בכושר" www.fitlife.co.il
^ http://vegetariannutrition.net/docs/Soy-Safety.pdf
^ מידע מעודכן בנושא צריכת סויה והשפעות בריאותיות, אתר משרד הבריאות, 11 בינואר 2018

[1] Global status of Commercialized biotech/GM Crops: 2008 http://isaaa.org/resources/publications/briefs/39/download/isaaa-brief-39-2008.pdf

[2] למרות המודעות, הרס יערות האמזונס בברזיל רק מתגבר, באתר הארץ

[3] למה יערות הגשם באמזונס נכרתים? כדי לספק סויה לאירופה, באתר הארץ

[4] Information About Soya, Soybeans

[5] יפה שיר-רז, בריא לאכול ביצים, מלח וחלב? 8 מזונות במחלוקת, באתר ynet, 14 באוקטובר 2011

[6] מאתר ה-FDA

[7] פולי סויה עשויים לסייע בירידה במשקל, באתר "חיים בכושר" www.fitlife.co.il

[8] ttp://vegetariannutrition.net/docs/Soy-Safety.pdf

[9] מידע מעודכן בנושא צריכת סויה והשפעות בריאותיות, אתר משרד הבריאות, 11 בינואר 2018

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 47: / שורה 47: @@
 הסויה נמנית עם קבוצת צמחי היום הקצר והיא רגישה במיוחד לשינויים פוטופריודיים. תקופת הגדילה היא בדרך כלל בין 80 ל-160 ימים, ולעיתים אף פרק זמן ארוך יותר, בהתאם לתכונות הזנים ולתנאי הגידול.
 קיימים כ-200 זנים של פולי סויה {{מקור}} והם מופיעים בגדלים שונים ובמגוון צבעים של קליפה ותרמילים כגון שחור, צהוב, חום, כחול ואף מנומר.
 בפולי סויה בשלים הקליפה קשה, עמידה מפני חדירת [[מים]] ומגינה על ה[[פסיג]] (עלה זרע) מפני חיידקים ומפני פגיעה מכנית.
 הצלקת השחורה שעל הזרע נקראת "מבוא". בקצה אחד של המבוא מצויה ה[[מיקרופילה]].
@@ שורה 68: / שורה 68: @@
 [[קובץ:Soy_milk.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חלב סויה לצד פולי סויה]]
 [[קובץ:Textured-Soy-Protein-(2006-02-16).jpg|שמאל|ממוזער|215px|שבבי סויה]]
 רוב גידולי הסויה (85%-90%) משמשים כ[[כוספא]] ל[[בקר]].{{הערה|1=[http://www.soyatech.com/info.php?id=175 Information About Soya, Soybeans]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}} חלק קטן מגידולי הסויה משמשים כמזון ל[[אדם]] באופן ישיר, הזרעים נאכלים יבשים או מותססים. בתפריט של עמי המזרח הם משמשים מזון יומיומי בדומה לאורז. במערב הם נצרכים בצורת [[חלב סויה]], [[טופו]], פולים או פתיתים יבשים.
 שימוש שלא למאכל:
@@ שורה 88: / שורה 88: @@
 ==ערכים תזונתיים==
 הסויה היא מקור ל"חלבון מלא" (כלומר, מכיל את כל ה[[חומצות אמינו]] החיוניות). בנוסף, הסויה עשירה בוויטמינים מקבוצת B ובמינרלים כמו ברזל, סידן ומגנזיום.
-{{הערה|1=[http://www.nal.usda.gov/fnic/foodcomp/search/ USDA National Nutrient Database]}}
+{{הערה|1=[http://www.nal.usda.gov/fnic/foodcomp/search/ USDA National Nutrient Database]|שמאל=כן}}
 פולי הסויה מכילים 30% (מהמשקל היבש) [[חלבון]], 40% [[שמן]], והיתר הן [[פחמימה|פחמימות]]. בגלל כמות החלבון הגבוהה האצורה בפולים, הם משמשים גם כתחליף לחלבון מן החי. אחוז החלבון בפולי הסויה הוא הגבוה ביותר מכל מזון אחר מן הצומח.
@@ שורה 101: / שורה 101: @@
 חלבון סויה מכיל גם ספונינים. הוכח כי רכיב זה הוא בעל השפעה חזקה בתחומים הבאים: מניעת מחלות סרטן, הפחתת רמות גבוהות של כולסטרול, מניעת מחלות לב.
-רוב המחקרים המבוקרים מראים שגם אם נצרוך 50 גרם סויה ליום (כמות כפולה מהמלצת ה-FDA) התרומה להורדת ה-LDL תגיע בסך הכל ל-3%. הכמות הזאת אינה משפיעה על רמות ה-HDL או על לחץ הדם כלל, וגם לא על רמות הכולסטרול, הטריגליצרידים או שומני דם אחרים.{{הערה|‫{{ynet|יפה שיר-רז|בריא לאכול ביצים, מלח וחלב? 8 מזונות במחלוקת|4128389|14 באוקטובר 2011}}‬}}
+רוב המחקרים המבוקרים מראים שגם אם נצרוך 50 גרם סויה ליום (כמות כפולה מהמלצת ה-FDA) התרומה להורדת ה-LDL תגיע בסך הכל ל-3%. הכמות הזאת אינה משפיעה על רמות ה-HDL או על לחץ הדם כלל, וגם לא על רמות הכולסטרול, הטריגליצרידים או שומני דם אחרים.{{הערה|{{ynet|יפה שיר-רז|בריא לאכול ביצים, מלח וחלב? 8 מזונות במחלוקת|4128389|14 באוקטובר 2011}}}}
-ה[[פיטואסטרוגן]] המצוי בפולי סויה מסייע להקלה על תופעות גיל המעבר ולמניעת [[דלדול עצם]] (אוסטאופורוזיס), ויש לו פעילות אנטי-סרטנית  באיברים מסוים, במיוחד סרטן השד וסרטן הערמונית. יחד עם מרכיבים נוספים, הפיטואסטרוגן מפחית כולסטרול ומעכב את התהליכים התורמים להסתיידות העורקים. לכן חשוב לצרוך 25 גרם חלבון סויה ליום לטיפול במחלות לב, כלי דם וטרשת עורקים. (לפי הצהרת ה- FDA){{הערה|1=[http://www.accessdata.fda.gov/scripts/cdrh/cfdocs/cfcfr/CFRSearch.cfm?fr=101.82 מאתר ה-FDA]}}
+ה[[פיטואסטרוגן]] המצוי בפולי סויה מסייע להקלה על תופעות גיל המעבר ולמניעת [[דלדול עצם]] (אוסטאופורוזיס), ויש לו פעילות אנטי-סרטנית באיברים מסוים, במיוחד סרטן השד וסרטן הערמונית. יחד עם מרכיבים נוספים, הפיטואסטרוגן מפחית כולסטרול ומעכב את התהליכים התורמים להסתיידות העורקים. לכן חשוב לצרוך 25 גרם חלבון סויה ליום לטיפול במחלות לב, כלי דם וטרשת עורקים. (לפי הצהרת ה- FDA){{הערה|1=[http://www.accessdata.fda.gov/scripts/cdrh/cfdocs/cfcfr/CFRSearch.cfm?fr=101.82 מאתר ה-FDA]}}
 סויה ידועה כבר שנים כמזון המהווה מקור טוב ל[[חומצות אמינו]] חיוניות, וכמזון העוזר לשמירה על מסת השריר בגוף וגורם לתחושת שובע.
 מחקר חדש (אפריל 2010) מדווח כי חלבון ספציפי המצוי בפולי הסויה מעכב הצטברות [[שומן]] בתאי השומן בגופנו על ידי עיכוב אנזים המכונה fatty acid synthase, ואף מפחית תהליכים דלקתיים בגוף על ידי עיכוב אנזימים שלהם תפקידי מפתח בתגובה החיסונית של הגוף. המחקר החל מתוך רצון להבין כיצד גורמת סויה להפחתה במשקל כפי שנצפה בעכברי מעבדה שהוזנו בסויה ואיבדו ממשקלם.{{הערה|[http://www.fitlife.co.il/health/news/soy-diet.html פולי סויה עשויים לסייע בירידה במשקל], באתר "חיים בכושר" www.fitlife.co.il}}
 ===חששות לגבי הפיטואסטרוגן===
-סויה מכילה כמות יחסית גבוהה של [[פיטואסטרוגן|פיטואסטרוגנים]], שהם מולקולות דומות במבנה להורמון [[אסטרוגן]], ועשויה להיות להן השפעה חלשה אסטרוגנית או אנטי-אסטרוגנית. הדבר העלה חשש מפני שיבוש של מערכת הרבייה האנושית, כגון התפתחות נשית מוקדמות והפרעה ביצירת הזרע. במחקרים אפידמיולוגיים וקליניים לא נמצאה השפעה שלילית על [[מערכת הרבייה]] האנושית.{{הערה|[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19524224/ Clinical studies show no effects of soy protein or isoflavones on reproductive hormones in men: results of a meta-analysis]}}{{הערה|[http://press.endocrine.org/doi/full/10.1210/jcem.83.7.4752 Potential Health Benefits of Dietary Phytoestrogens: A Review of the Clinical, Epidemiological, and Mechanistic Evidence]}} כמו כן אוכלוסיות גדולות במזרח אסיה צורכות סויה כמזון בסיסי, ולא נצפו אצלן כמויות חריגות של וסת מוקדמת או [[גינקומסטיה]] (צמיחת שדיים אצל גברים).
+סויה מכילה כמות יחסית גבוהה של [[פיטואסטרוגן|פיטואסטרוגנים]], שהם מולקולות דומות במבנה להורמון [[אסטרוגן]], ועשויה להיות להן השפעה חלשה אסטרוגנית או אנטי-אסטרוגנית. הדבר העלה חשש מפני שיבוש של מערכת הרבייה האנושית, כגון התפתחות נשית מוקדמות והפרעה ביצירת הזרע. במחקרים אפידמיולוגיים וקליניים לא נמצאה השפעה שלילית על [[מערכת הרבייה]] האנושית.{{הערה|[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19524224/ Clinical studies show no effects of soy protein or isoflavones on reproductive hormones in men: results of a meta-analysis]|שמאל=כן}}{{הערה|[http://press.endocrine.org/doi/full/10.1210/jcem.83.7.4752 Potential Health Benefits of Dietary Phytoestrogens: A Review of the Clinical, Epidemiological, and Mechanistic Evidence]|שמאל=כן}} כמו כן אוכלוסיות גדולות במזרח אסיה צורכות סויה כמזון בסיסי, ולא נצפו אצלן כמויות חריגות של וסת מוקדמת או [[גינקומסטיה]] (צמיחת שדיים אצל גברים).
 [[האקדמיה האמריקאית לתזונה ודיאטה]] הוציאה בשנת 2012 מסמך הנחיה לגבי בטיחות הסויה בה מצוין שצריכה של 3 מנות ליום כחלק מדיאטה מגוונת היא בטוחה, כאשר מנה לאדם בוגר היא חצי כוס טופו או טמפה, או כוס חלב סויה.{{הערה|1=http://vegetariannutrition.net/docs/Soy-Safety.pdf}}
 ====עמדת משרד הבריאות====
-לפי [[משרד הבריאות]] ועמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל: "צריכת סויה הינה בטוחה בכל שלבי החיים לרבות ינקות, ילדות והתבגרות הן בקרב נשים והן בקרב גברים ואף עשויה לספק יתרונות במצבים בריאותיים שונים". עמדה זו, הממליצה על צריכת הסויה, מתבססת על ניתוח 200 מחקרים, שמפריכים חששות נפוצים, ומעידים על יתרונותיה הבריאותיים של הסויה{{הערה|[https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/soy/Pages/default.aspx מידע מעודכן בנושא צריכת סויה והשפעות בריאותיות], אתר משרד הבריאות, 11 בינואר 2018}}. לפי עמדת משרד הבריאות:
+לפי [[משרד הבריאות]] ועמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל: "צריכת סויה היא בטוחה בכל שלבי החיים לרבות ינקות, ילדות והתבגרות הן בקרב נשים והן בקרב גברים ואף עשויה לספק יתרונות במצבים בריאותיים שונים". עמדה זו, הממליצה על צריכת הסויה, מתבססת על ניתוח 200 מחקרים, שמפריכים חששות נפוצים, ומעידים על יתרונותיה הבריאותיים של הסויה.{{הערה|[https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/soy/Pages/default.aspx מידע מעודכן בנושא צריכת סויה והשפעות בריאותיות], אתר משרד הבריאות, 11 בינואר 2018}} לפי עמדת משרד הבריאות:
 *צריכת סויה אינה גורמת להשפעות שליליות על מערכת הרבייה של גברים ואינה גורמת להתפתחות מינית מוגברת.
 *צריכת סויה לא מעלה את הסיכון לסרטן השד אלא להפך: צריכת סויה מסייעת במניעת [[סרטן השד]], קשורה בהפחת הסיכון לתמותה בקרב חולות בסרטן השד וקשורה בהפחתת הסיכון לחזרה של גידול בקרב נשים שהבריאו מסרטן השד.
 *לפי [[החברה האמריקנית לסרטן]], צריכת סויה עשויה להפחית את הסיכון ללקות במחלת סרטן השד, [[סרטן הערמונית]], [[סרטן הרחם]] (וייתכן שגם בסוגים נוספים של מחלת הסרטן).
 *[[תרכובת מזון לתינוקות|מזון לתינוקות]] צמחי הוא בטוח ומספק את כל הצרכים התזונתיים החיוניים - כחלופה באם לא ניתן להשתמש במזון תינוקות מחלב פרה.
@@ שורה 128: / שורה 128: @@
 * {{ynet|איתי גל|מחקר: סויה מונעת אוסטאופורוזיס|3142305|15 בספטמבר 2005}}
 * אוניברסיטת אילינוי, [http://www.aces.uiuc.edu/news/stories/news5107.html מחקר: סויה מעודדת הרזיה]
-* {{מערכות||פול הקסמים|4/110714|גיליון 2-3, יולי 1940}}
+* {{מערכות||פול הקסמים|4/110714|גיליון 2–3, יולי 1940}}
-* {{מערכות|ד"ר ש. הורביץ|אפשרויות גידול הסויה בארץ-ישראל|5/110715|גיליון 2-3, יולי 1940}}
+* {{מערכות|ד"ר ש. הורביץ|אפשרויות גידול הסויה בארץ-ישראל|5/110715|גיליון 2–3, יולי 1940}}
 ==הערות שוליים==
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:מוצרי סויה|*]]
 [[קטגוריה:מאכלים]]
 [[קטגוריה:פרפרניים]]
-[[קטגוריה:מוצרי סויה|*]]
 [[קטגוריה:גידולים חקלאיים]]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: סויה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סויה
טקסונומיה בוויקימינים: Glycine max