ג'יין בולין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ronam20 (שיחה | תרומות)
מ Ronam20 העביר את הדף ג'יין בוליין לשם ג'יין בולין: ר' דף שיחה
Ronam20 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Lady-rochford.jpg|250px|ממוזער|שמאל|דיוקן מאת [[הנס הולביין]] בכותרת "ליידי פארקר", שנחשב כדיוקנה של ג'יין בוליין או של גיסתה, גרייס ניופורט{{הערה|[http://www.gogmsite.net/new-content/ca-1540-1543-grace-lady.html על הציור]}}]]
[[קובץ:Lady-rochford.jpg|250px|ממוזער|שמאל|דיוקן מאת [[הנס הולביין]] בכותרת "ליידי פארקר", שנחשב כדיוקנה של ג'יין בולין או של גיסתה, גרייס ניופורט{{הערה|[http://www.gogmsite.net/new-content/ca-1540-1543-grace-lady.html על הציור]}}]]
'''ג'יין בוליין, ה[[ויקונט]]ית מרוצ'פורד''' (ב[[אנגלית]]: '''Jane Boleyn, Viscountess Rochford'''; {{כ}}[[1505]] - [[13 בפברואר]] [[1542]]) נקראת פעמים רבות גם '''[[ליידי]] רוצ'פורד''', הייתה רעייתו של [[ג'ורג' בוליין, הוויקונט השני מרוצ'פורד]], אחיה של [[אן בוליין]], אשתו השנייה של [[הנרי השמיני, מלך אנגליה|הנרי השמיני]]. בת-לווייתן של נשות המלך [[קתרין מאראגון]], [[ג'יין סימור]], [[אן מקלווה]] ו[[קתרין הווארד]]. [[הוצאה להורג]] ב[[מצודת לונדון]] יחד עם קתרין הווארד, לאחר שהואשמה כמסייעת ב[[ניאוף]].
'''ג'יין בולין, ה[[ויקונט]]ית מרוצ'פורד''' (ב[[אנגלית]]: '''Jane Boleyn, Viscountess Rochford'''; {{כ}}[[1505]] - [[13 בפברואר]] [[1542]]) נקראת פעמים רבות גם '''[[ליידי]] רוצ'פורד''', הייתה רעייתו של [[ג'ורג' בולין, הוויקונט השני מרוצ'פורד]], אחיה של [[אן בולין]], אשתו השנייה של [[הנרי השמיני, מלך אנגליה|הנרי השמיני]]. בת-לווייתן של נשות המלך [[קתרין מאראגון]], [[ג'יין סימור]], [[אן מקלווה]] ו[[קתרין הווארד]]. [[הוצאה להורג]] ב[[מצודת לונדון]] יחד עם קתרין הווארד, לאחר שהואשמה כמסייעת ב[[ניאוף]].


== תולדות חייה ==
== תולדות חייה ==
נולדה ב[[נורפוק (מחוז)|נורפוק]] למשפחת פארקר שהשתייכה ל[[אצולה]] הבכירה (אביה היה [[ברון]]) והייתה משפחה עשירה, מקושרת חברתית ופוליטית לצמרת האצולה וחצר המלכות. לפני שמלאו לה 15 נשלחה לחצרו של הנרי השמיני, על מנת לשמש כבת לוויה לאשתו הראשונה, קתרין מאראגון. בשנת [[1520]] תועדה כחברת המשלחת הבריטית ל[[צרפת]] לאירוע "[[שדה אריג הזהב]]". כיוון שנבחרה לרקוד בפני המלך במחזה ''Château Vert'' ("הטירה הירוקה") שהועלה בחצר בשנת [[1522]] (לצד [[מרי בוליין|מרי]] ו[[אן בוליין]]), ניתן לשער שהייתה בעלת מראה מצודד. אף כי אין כל [[דיוקן]] וודאי שלה, קיים ציור מאת [[הנס הולביין]] הנושא את הכותרת "ליידי פארקר" ומתאר נערה צעירה, שייתכן שהיא ג'יין פארקר.
נולדה ב[[נורפוק (מחוז)|נורפוק]] למשפחת פארקר שהשתייכה ל[[אצולה]] הבכירה (אביה היה [[ברון]]) והייתה משפחה עשירה, מקושרת חברתית ופוליטית לצמרת האצולה וחצר המלכות. לפני שמלאו לה 15 נשלחה לחצרו של הנרי השמיני, על מנת לשמש כבת לוויה לאשתו הראשונה, קתרין מאראגון. בשנת [[1520]] תועדה כחברת המשלחת הבריטית ל[[צרפת]] לאירוע "[[שדה אריג הזהב]]". כיוון שנבחרה לרקוד בפני המלך במחזה ''Château Vert'' ("הטירה הירוקה") שהועלה בחצר בשנת [[1522]] (לצד [[מרי בולין|מרי]] ו[[אן בולין]]), ניתן לשער שהייתה בעלת מראה מצודד. אף כי אין כל [[דיוקן]] וודאי שלה, קיים ציור מאת [[הנס הולביין]] הנושא את הכותרת "ליידי פארקר" ומתאר נערה צעירה, שייתכן שהיא ג'יין פארקר.


ב-[[1524]] או [[1525]] נישאה לג'ורג' בוליין. בשנת [[1529]] (עם עליית מעמדם של בני משפחת בוליין בחצר בזכות התעניינותו של הנרי השמיני באן בוליין) היה ג'ורג' לויקונט מרוצ'פורד, דבר שהעניק את התואר המקביל לאשתו, ג'יין, שכינויה השגור מאז היה "ליידי רוצ'פורד". ב-[[1533]] העניק המלך לזוג את [[ארמון בוליו]] כמשכנם הרשמי. הנישואים מתוארים במסמכי התקופה ובדיווחים (כגון אלו של [[אסטאס שאפווי]]) כנישואי תועלת ללא אהבה. לזוג לא היו צאצאים וג'ורג' לא גילה משיכה לג'יין.
ב-[[1524]] או [[1525]] נישאה לג'ורג' בולין. בשנת [[1529]] (עם עליית מעמדם של בני משפחת בולין בחצר בזכות התעניינותו של הנרי השמיני באן בולין) היה ג'ורג' לויקונט מרוצ'פורד, דבר שהעניק את התואר המקביל לאשתו, ג'יין, שכינויה השגור מאז היה "ליידי רוצ'פורד". ב-[[1533]] העניק המלך לזוג את [[ארמון בוליו]] כמשכנם הרשמי. הנישואים מתוארים במסמכי התקופה ובדיווחים (כגון אלו של [[אסטאס שאפווי]]) כנישואי תועלת ללא אהבה. לזוג לא היו צאצאים וג'ורג' לא גילה משיכה לג'יין.


במאי [[1536]] נאסר ג'ורג' במצודת לונדון והואשם ב[[גילוי עריות]] עם אחותו, אן בוליין. האשמה בגינה הוצאו השניים להורג בסופו של דבר. ג'יין אינה נזכרת בדיווחים מאותה עת ולא ברור אם העידה במשפט. רק מאוחר יותר כתב עליה [[רוברט ואייט]], במסגרת ה[[ביוגרפיה]] שחיבר על אן בוליין, "אשה מרשעת שהאשימה את בעלה" (wicked wife, accuser of her own husband) כביכול הייתה זו היא שהעידה וסיפקה את הראיות לאישום בגינו הוצא בעלה להורג.
במאי [[1536]] נאסר ג'ורג' במצודת לונדון והואשם ב[[גילוי עריות]] עם אחותו, אן בולין. האשמה בגינה הוצאו השניים להורג בסופו של דבר. ג'יין אינה נזכרת בדיווחים מאותה עת ולא ברור אם העידה במשפט. רק מאוחר יותר כתב עליה [[רוברט ואייט]], במסגרת ה[[ביוגרפיה]] שחיבר על אן בולין, "אשה מרשעת שהאשימה את בעלה" (wicked wife, accuser of her own husband) כביכול הייתה זו היא שהעידה וסיפקה את הראיות לאישום בגינו הוצא בעלה להורג.


ב-[[17 במאי]] 1536 הוצא ג'ורג' בוליין להורג במצודת לונדון יחד עם ארבעה נוספים שהואשמו בכך שהיו מאהביה של המלכה. לאחר התאלמנותה הצליחה ג'יין להסדיר את מעמדה הכלכלי כתוצאה ממשא ומתן מוצלח עם [[תומאס קרומוול]] במסגרתו הושבה למעמד של בת-לוויה למלכה (באותה עת הייתה זו ג'יין סימור, שנפטרה לאחר שילדה את [[אדוארד השישי, מלך אנגליה]]) והותר לה להמשיך ולהשתמש בכינוי "ליידי רוצ'פורד". ב-[[1540]], כאשר הנרי השמיני ביקש לבטל את נישואיו עם אשתו הבאה, אן מקלווה, סיפקה ליידי רוצ'פורד את התואנה בכך שלדבריה המלכה אן סיפרה לה כי המלך והיא מעולם לא [[מימוש נישואים|מימשו את נישואיהם]]. הדבר פתח פתח לנישואיו של הנרי עם קתרין הווארד. ג'יין הייתה לבת לווייתה גם של המלכה החדשה.
ב-[[17 במאי]] 1536 הוצא ג'ורג' בולין להורג במצודת לונדון יחד עם ארבעה נוספים שהואשמו בכך שהיו מאהביה של המלכה. לאחר התאלמנותה הצליחה ג'יין להסדיר את מעמדה הכלכלי כתוצאה ממשא ומתן מוצלח עם [[תומאס קרומוול]] במסגרתו הושבה למעמד של בת-לוויה למלכה (באותה עת הייתה זו ג'יין סימור, שנפטרה לאחר שילדה את [[אדוארד השישי, מלך אנגליה]]) והותר לה להמשיך ולהשתמש בכינוי "ליידי רוצ'פורד". ב-[[1540]], כאשר הנרי השמיני ביקש לבטל את נישואיו עם אשתו הבאה, אן מקלווה, סיפקה ליידי רוצ'פורד את התואנה בכך שלדבריה המלכה אן סיפרה לה כי המלך והיא מעולם לא [[מימוש נישואים|מימשו את נישואיהם]]. הדבר פתח פתח לנישואיו של הנרי עם קתרין הווארד. ג'יין הייתה לבת לווייתה גם של המלכה החדשה.


המלכה הצעירה לא מצאה אושר עם המלך הנרי המזדקן ופנתה ליחסים עם מאהבים. היא החלה ברומן עם [[תומאס קולפפר]], אחד מבני הלוויה של הנרי שהיה אף בן דודה (מצד אמא). השניים נעזרו בליידי רוצ'פורד אשר סייעה להבריח את קולפפר לחדרה של המלכה בכל הזדמנות. באמצע [[1541]] נאסרו השתיים במצודת לונדון, נחקרו ועונו. עקב החקירות והעינויים, איבדה ליידי רוצ'פורד את שפיות דעתה. אולם המלך הנקמן לא ויתר על הוצאתה להורג יחד עם מלכתה. היא הואשמה בצו מלכותי מיוחד (ללא משפט) ב[[בגידה (מעילה באמון)|בגידה]] והוצאה להורג יחד עם המלכה קתרין ב[[טאוור גרין]].
המלכה הצעירה לא מצאה אושר עם המלך הנרי המזדקן ופנתה ליחסים עם מאהבים. היא החלה ברומן עם [[תומאס קולפפר]], אחד מבני הלוויה של הנרי שהיה אף בן דודה (מצד אמא). השניים נעזרו בליידי רוצ'פורד אשר סייעה להבריח את קולפפר לחדרה של המלכה בכל הזדמנות. באמצע [[1541]] נאסרו השתיים במצודת לונדון, נחקרו ועונו. עקב החקירות והעינויים, איבדה ליידי רוצ'פורד את שפיות דעתה. אולם המלך הנקמן לא ויתר על הוצאתה להורג יחד עם מלכתה. היא הואשמה בצו מלכותי מיוחד (ללא משפט) ב[[בגידה (מעילה באמון)|בגידה]] והוצאה להורג יחד עם המלכה קתרין ב[[טאוור גרין]].


ג'יין בוליין רוצ'פורד נקברה בקפלת פטרוס הקדוש בשלשלאות לצידם של אן בוליין וג'ורג' בוליין.
ג'יין בולין רוצ'פורד נקברה בקפלת פטרוס הקדוש בשלשלאות לצידם של אן בולין וג'ורג' בולין.


== בתרבות ==
== בתרבות ==
כיוון שיצירות רבות מאד נכתבו אודות חצרו של המלך הנרי השמיני ויחסיו עם אן בוליין וקתרין האוורד, מופיעה ברבים מהם גם דמותה של ליידי רוצ'פורד. בהם בספרים הבאים
כיוון שיצירות רבות מאד נכתבו אודות חצרו של המלך הנרי השמיני ויחסיו עם אן בולין וקתרין האוורד, מופיעה ברבים מהם גם דמותה של ליידי רוצ'פורד. בהם בספרים הבאים
* הספר ''Vengeance Is Mine by'' מאת Brandy Purdy נכתב מנקודת מבטה של ג'יין בוליין
* הספר ''Vengeance Is Mine by'' מאת Brandy Purdy נכתב מנקודת מבטה של ג'יין בולין
* ''The Secret Diary of Anne Boleyn'' מאת Robin Maxwell
* ''The Secret Diary of Anne Boleyn'' מאת Robin Maxwell
* בספרה של [[פיליפה גרגורי]] על מרי בוליין, "[[בת בוליין האחרת]]", מופיעה ג'יין כדמות משנית. היא תופסת מקום רב בהרבה בספר ההמשך, ''The Boleyn Inheritance''
* בספרה של [[פיליפה גרגורי]] על מרי בולין, "[[בת בולין האחרת]]", מופיעה ג'יין כדמות משנית. היא תופסת מקום רב בהרבה בספר ההמשך, ''The Boleyn Inheritance''
* בספרים [[וולף הול]] וממשיכו, "הביאו את הגופות" מאת [[הילרי מנטל]]
* בספרים [[וולף הול]] וממשיכו, "הביאו את הגופות" מאת [[הילרי מנטל]]


בסרטים וסדרות הטלוויזיה:
בסרטים וסדרות הטלוויזיה:
* "שש נשותיו של הנרי השמיני" של ה-[[BBC]] מ[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים]] בגילומה של שילה בורל (Sheila Burrell)
* "שש נשותיו של הנרי השמיני" של ה-[[BBC]] מ[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות השבעים]] בגילומה של שילה בורל (Sheila Burrell)
* ב[[עיבוד קולנועי|עיבוד הקולנועי]] ל"בת בוליין האחרת" מ-[[2008]], בגילומה של [[ג'ונו טמפל]]
* ב[[עיבוד קולנועי|עיבוד הקולנועי]] ל"בת בולין האחרת" מ-[[2008]], בגילומה של [[ג'ונו טמפל]]
* בעונות השנייה והשלישי של הסדרה "[[שושלת טיודור (סדרת טלוויזיה)|שושלת טיודור]]" בגילומה של ג'ואן קינג (Joanne King)
* בעונות השנייה והשלישי של הסדרה "[[שושלת טיודור (סדרת טלוויזיה)|שושלת טיודור]]" בגילומה של ג'ואן קינג (Joanne King)
* ב[[מיני-סדרה]] [[וולף הול]] של ה-BBC לפי ספרה של הילרי מנטל, בגילומה של [[ג'סיקה ריין]]
* ב[[מיני-סדרה]] [[וולף הול]] של ה-BBC לפי ספרה של הילרי מנטל, בגילומה של [[ג'סיקה ריין]]
שורה 32: שורה 32:
* [http://queenanneboleyn.com/2017/05/15/black-legend-lady-rochford-adrienne-dillard-2/ “The Black Legend of Lady Rochford”, by Adrienne Dillard]
* [http://queenanneboleyn.com/2017/05/15/black-legend-lady-rochford-adrienne-dillard-2/ “The Black Legend of Lady Rochford”, by Adrienne Dillard]
* [http://queenanneboleyn.com/2015/05/13/the-infamous-lady-rochford-and-the-enigmatic-jane-seymour-by-danielle-marchant/ The Infamous Lady Rochford and the Enigmatic Jane Seymour, By Danielle Marchan]
* [http://queenanneboleyn.com/2015/05/13/the-infamous-lady-rochford-and-the-enigmatic-jane-seymour-by-danielle-marchant/ The Infamous Lady Rochford and the Enigmatic Jane Seymour, By Danielle Marchan]
* [https://www.theanneboleynfiles.com/category/jane-boleyn/ ג'יין בוליין] ב"תיקי אן בוליין"
* [https://www.theanneboleynfiles.com/category/jane-boleyn/ ג'יין בולין] ב"תיקי אן בולין"


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


{{מיון רגיל: בוליין, ג'יין}}
{{מיון רגיל: בולין, ג'יין}}
[[קטגוריה:אישים בחצר הנרי השמיני]]
[[קטגוריה:אישים בחצר הנרי השמיני]]
[[קטגוריה:ויקונטים בריטים]]
[[קטגוריה:ויקונטים בריטים]]

גרסה מ־01:23, 31 באוקטובר 2019

דיוקן מאת הנס הולביין בכותרת "ליידי פארקר", שנחשב כדיוקנה של ג'יין בולין או של גיסתה, גרייס ניופורט[1]

ג'יין בולין, הויקונטית מרוצ'פורדאנגלית: Jane Boleyn, Viscountess Rochford; ‏1505 - 13 בפברואר 1542) נקראת פעמים רבות גם ליידי רוצ'פורד, הייתה רעייתו של ג'ורג' בולין, הוויקונט השני מרוצ'פורד, אחיה של אן בולין, אשתו השנייה של הנרי השמיני. בת-לווייתן של נשות המלך קתרין מאראגון, ג'יין סימור, אן מקלווה וקתרין הווארד. הוצאה להורג במצודת לונדון יחד עם קתרין הווארד, לאחר שהואשמה כמסייעת בניאוף.

תולדות חייה

נולדה בנורפוק למשפחת פארקר שהשתייכה לאצולה הבכירה (אביה היה ברון) והייתה משפחה עשירה, מקושרת חברתית ופוליטית לצמרת האצולה וחצר המלכות. לפני שמלאו לה 15 נשלחה לחצרו של הנרי השמיני, על מנת לשמש כבת לוויה לאשתו הראשונה, קתרין מאראגון. בשנת 1520 תועדה כחברת המשלחת הבריטית לצרפת לאירוע "שדה אריג הזהב". כיוון שנבחרה לרקוד בפני המלך במחזה Château Vert ("הטירה הירוקה") שהועלה בחצר בשנת 1522 (לצד מרי ואן בולין), ניתן לשער שהייתה בעלת מראה מצודד. אף כי אין כל דיוקן וודאי שלה, קיים ציור מאת הנס הולביין הנושא את הכותרת "ליידי פארקר" ומתאר נערה צעירה, שייתכן שהיא ג'יין פארקר.

ב-1524 או 1525 נישאה לג'ורג' בולין. בשנת 1529 (עם עליית מעמדם של בני משפחת בולין בחצר בזכות התעניינותו של הנרי השמיני באן בולין) היה ג'ורג' לויקונט מרוצ'פורד, דבר שהעניק את התואר המקביל לאשתו, ג'יין, שכינויה השגור מאז היה "ליידי רוצ'פורד". ב-1533 העניק המלך לזוג את ארמון בוליו כמשכנם הרשמי. הנישואים מתוארים במסמכי התקופה ובדיווחים (כגון אלו של אסטאס שאפווי) כנישואי תועלת ללא אהבה. לזוג לא היו צאצאים וג'ורג' לא גילה משיכה לג'יין.

במאי 1536 נאסר ג'ורג' במצודת לונדון והואשם בגילוי עריות עם אחותו, אן בולין. האשמה בגינה הוצאו השניים להורג בסופו של דבר. ג'יין אינה נזכרת בדיווחים מאותה עת ולא ברור אם העידה במשפט. רק מאוחר יותר כתב עליה רוברט ואייט, במסגרת הביוגרפיה שחיבר על אן בולין, "אשה מרשעת שהאשימה את בעלה" (wicked wife, accuser of her own husband) כביכול הייתה זו היא שהעידה וסיפקה את הראיות לאישום בגינו הוצא בעלה להורג.

ב-17 במאי 1536 הוצא ג'ורג' בולין להורג במצודת לונדון יחד עם ארבעה נוספים שהואשמו בכך שהיו מאהביה של המלכה. לאחר התאלמנותה הצליחה ג'יין להסדיר את מעמדה הכלכלי כתוצאה ממשא ומתן מוצלח עם תומאס קרומוול במסגרתו הושבה למעמד של בת-לוויה למלכה (באותה עת הייתה זו ג'יין סימור, שנפטרה לאחר שילדה את אדוארד השישי, מלך אנגליה) והותר לה להמשיך ולהשתמש בכינוי "ליידי רוצ'פורד". ב-1540, כאשר הנרי השמיני ביקש לבטל את נישואיו עם אשתו הבאה, אן מקלווה, סיפקה ליידי רוצ'פורד את התואנה בכך שלדבריה המלכה אן סיפרה לה כי המלך והיא מעולם לא מימשו את נישואיהם. הדבר פתח פתח לנישואיו של הנרי עם קתרין הווארד. ג'יין הייתה לבת לווייתה גם של המלכה החדשה.

המלכה הצעירה לא מצאה אושר עם המלך הנרי המזדקן ופנתה ליחסים עם מאהבים. היא החלה ברומן עם תומאס קולפפר, אחד מבני הלוויה של הנרי שהיה אף בן דודה (מצד אמא). השניים נעזרו בליידי רוצ'פורד אשר סייעה להבריח את קולפפר לחדרה של המלכה בכל הזדמנות. באמצע 1541 נאסרו השתיים במצודת לונדון, נחקרו ועונו. עקב החקירות והעינויים, איבדה ליידי רוצ'פורד את שפיות דעתה. אולם המלך הנקמן לא ויתר על הוצאתה להורג יחד עם מלכתה. היא הואשמה בצו מלכותי מיוחד (ללא משפט) בבגידה והוצאה להורג יחד עם המלכה קתרין בטאוור גרין.

ג'יין בולין רוצ'פורד נקברה בקפלת פטרוס הקדוש בשלשלאות לצידם של אן בולין וג'ורג' בולין.

בתרבות

כיוון שיצירות רבות מאד נכתבו אודות חצרו של המלך הנרי השמיני ויחסיו עם אן בולין וקתרין האוורד, מופיעה ברבים מהם גם דמותה של ליידי רוצ'פורד. בהם בספרים הבאים

  • הספר Vengeance Is Mine by מאת Brandy Purdy נכתב מנקודת מבטה של ג'יין בולין
  • The Secret Diary of Anne Boleyn מאת Robin Maxwell
  • בספרה של פיליפה גרגורי על מרי בולין, "בת בולין האחרת", מופיעה ג'יין כדמות משנית. היא תופסת מקום רב בהרבה בספר ההמשך, The Boleyn Inheritance
  • בספרים וולף הול וממשיכו, "הביאו את הגופות" מאת הילרי מנטל

בסרטים וסדרות הטלוויזיה:

קישורים חיצוניים

הערות שוליים