אברהם ב. יהושע – הבדלי גרסאות
פרסומת מיותרת תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 64: | שורה 64: | ||
* [[חסד ספרדי]] (2011) - זוכה ב[[פרס מדיסיס]] הצרפתי לשנת 2012{{הערה|{{nrg||פרס "מדיסיס" יוענק לא.ב יהושע|414/140|6 בנובמבר 2012|47|2}}}} |
* [[חסד ספרדי]] (2011) - זוכה ב[[פרס מדיסיס]] הצרפתי לשנת 2012{{הערה|{{nrg||פרס "מדיסיס" יוענק לא.ב יהושע|414/140|6 בנובמבר 2012|47|2}}}} |
||
* [[ניצבת]] ([[הספריה החדשה]], 2014) |
* [[ניצבת]] ([[הספריה החדשה]], 2014) |
||
* המנהרה ([[הספריה החדשה]], 2018) |
* [[המנהרה]] ([[הספריה החדשה]], 2018){{הערה|1={{השילוח|[[אריק גלסנר]]|"יהושע שם לב אל הנשמה"|קריאה-שנייה-אוקטובר-2019|16, אוקטובר 2019}}}} |
||
'''ספרי סיפורים קצרים''' |
'''ספרי סיפורים קצרים''' |
גרסה מ־17:12, 4 בנובמבר 2019
שגיאות פרמטריות בתבנית:סופר
פרמטרים [ שנות פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
אברהם ב. יהושע, 2017 | |
לידה |
9 בדצמבר 1936 ירושלים, ארץ ישראל המנדטורית |
---|---|
פטירה |
14 ביוני 2022 (בגיל 85) תל אביב-יפו, ישראל |
מדינה | ישראל |
מקום קבורה | עין כרמל |
שם עט | א. ב. יהושע |
עיסוק | סופר, מסאי, מחזאי |
מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים, הגימנסיה העברית רחביה |
שפות היצירה | עברית, אנגלית |
יצירות בולטות | המאהב, ניצבת, שליחותו של הממונה על משאבי אנוש, המנהרה |
תקופת הפעילות | מ-1957 |
הושפע מ | ויליאם פוקנר |
מספר צאצאים | 3 |
פרסים והוקרה |
|
אברהם גבריאל יהושע (שם עט: א. ב. יהושע, אברהם ב. יהושע, כינוי: בולי, נולד ב-9 בדצמבר 1936) הוא סופר, מסאי ומחזאי ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות ושירה לשנת ה'תשנ"ה, זוכה פרס א.מ.ת לשנת 2016 ב- ספרות[1], פרופסור אמריטוס באוניברסיטת חיפה.
ביוגרפיה
יהושע נולד, גדל והתחנך בירושלים. מצד אביו, יעקב יהושע בן הרב חנניה גבריאל, הייתה משפחתו ספרדית ותיקה מירושלים. מצד אמו, מלכה לבית רוזיליו, הייתה משפחתו יוצאת מרוקו. סבו אלעזר רוזיליו היה מנכבדי העדה המערבית בירושלים ונכדו של הרב משה רוזיליו, מגדולי ראשי הישיבות במרקש ומחבר הספר "קול מבשר" על הש"ס. לימים תיאר יהושע את חילוקי הדעות בין הוריו על חינוכו. בעיני אמו "הקהילה הספרדית הישנה של אבי לא הייתה זרה פחות מהיישוב האשכנזי הציוני אשר היה כאן רוב, ובוודאי לא הרגישה כלפי העדה הספרדית מחויבות רגשית מיוחדת. שפתה הייתה צרפתית, ולאדינו לא ידעה."[2] שאיפתה הייתה להתחבר אל "לבה של הארץ שהיה העולם הציוני אשכנזי ולא אל משהו שראתה בו שולי הרבה יותר."[3] לעומת זאת היה אביו קשור למורשת הספרדית-ירושלמית. בסופו של דבר התחנך יהושע בחינוך החילוני-ציוני בזיקה סוציאליסטית. למד בתיכון הגימנסיה העברית רחביה. לאחר מכן שירת בצה"ל בחטיבת הצנחנים והשתתף כלוחם בפעולות התגמול ובמבצע קדש. למד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 2016 קיבל את פרס א.מ.ת לספרות ביחד עם רונית מטלון. בשנת 2017 קיבל את פרס דן דוד.
לימד בבתי-ספר תיכוניים ובאוניברסיטה. כיום פרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. הוא לימד סופרים רבים וביניהם את מרדכי הרטל. התגורר בחיפה רוב חייו הבוגרים והיא ומופיעה רבות בספריו, כמו גם האוניברסיטה על היבטיה השונים. שימש כמרצה אורח באוניברסיטאות הרווארד (1977) שיקגו (1988,1997,2000) ופרינסטון (1992). קיבל תואר ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטאות: תל אביב, בר-אילן, ויצמן, בן-גוריון, טורינו ואקול נורמל סופרייר.
כיום מתגורר בגבעתיים. היה נשוי לד"ר רבקה (איקה) יהושע, פסיכואנליטיקאית במקצועה, עד לפטירתה בספטמבר 2016, והוא אב לשלושה וסב לשבעה נכדים.
יצירתו
יצירתו של יהושע זוכה להכרה רחבה, בישראל ובעולם. על מגוון יצירותיו זכה בפרסים ספרותיים רבים, ובכללם פרס ביאליק, פרס ברנר, פרס ישראל לספרות ופרס מדיסיס לסופר זר. העיתון ניו יורק טיימס תיאר אותו כ-"מין פוקנר ישראלי", בשל יכולתו המיוחדת לבטא ולהעלות על הכתב את "הלך הרוח" הישראלי העכשווי. ספרו "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" בתרגומו האנגלי "The Woman from Jerusalem" נכלל ברשימת מאה הספרים הטובים של השנה של הניו יורק טיימס ושל ה"פאבלישרס ויקלי" לשנת 2006. באפריל 2007 זכה בפרס הלוס אנג'לס טיימס על ספרו "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש"[4]. בשנת 2010 עובד הספר לסרט קולנוע בבימויו של ערן ריקליס ובעיבודו של נח סטולמן.
פעילות פוליטית
יהושע הביע ביקורת רבה על מדיניותה של ישראל ביהודה, שומרון ועזה מאז 1967 והוא נמנה עם החותמים על יוזמת ז'נבה. היה חבר מפלגת העבודה. בבחירות לכנסת התשיעית תמך במפלגת של"י, אך אחרי המהפך הפוליטי חזר לשורות העבודה במסגרת חוג 77, היה חבר מרכז המפלגה ושותף בכתיבת מצעה החדש[5].
ב-21 בפברואר 1988, בזמן האינתיפאדה הראשונה, פרסם יחד עם יהודה עמיחי, עמוס עוז ועמוס איילון, מכתב בניו יורק טיימס, בו הפצירו הסופרים ביהודי ארצות הברית "שיביעו את דעתם בקול" לגבי מדיניות ישראל בשטחים[6]. בראיון לשבועון ניוזוויק ב-17 באוקטובר 1988, אמר כי הוא מסוגל להבין כיצד יכלו הגרמנים במלחמת העולם השנייה לומר שלא ידעו על השואה, שהרי גם ישראלים רבים מסרבים לקרוא עיתונים או לצפות בטלוויזיה וכל כך קל להינתק מדברים שקורים במרחק של עשרה קילומטרים. עם זאת, לאחר מכן הכחיש כי השווה את המצב בשטחים למצב בגרמניה הנאצית.[7]
לקראת בחירות 2001, פרסמה קבוצת פעילי שלום, ובתוכה יהושע, מודעה בולטת בעיתון "הארץ", בה הם שללו את שיבת הפליטים הפלסטינים לתחומי מדינת ישראל, "כי פירוש הדבר יהיה חיסולה של מדינת ישראל... שיבה גורפת של פליטים פלסטינים לישראל סותרת את עקרון זכות ההגדרה העצמית של העם היהודי".[8]
בשנת 2002 אמר ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני: "הפלסטינים נמצאים כיום במצב טירופי, שמזכיר את זה בו נמצא העם הגרמני בתקופת הנאצים. הפלסטינים הם לא הראשונים שהעם היהודי גרם להם לטירוף הדעת. זה לא העם הראשון שהכנסנו לטירופים, ראינו כבר מה קרה עם הגרמנים". בעקבות הביקורת שעוררו דבריו, בין השאר על ידי הנהלת "יד ושם", הסביר יהושע את כוונתו: "לא עשיתי השוואה בין יחסי ישראל והפלסטינים למעשיהם של הנאצים, אבל אני שואל את עצמי שאלה שאנחנו חייבים לשאול: מה יש באינטראקציה בינינו לבין עמים אחרים, היוצר כזאת שנאה אירציונלית? מה הביא את הגרמנים ומה מביא את הפלסטינים לשנאה כזאת כלפינו? אני מסתכל בחרדה באיזו שנאה התאבדותית מתייחסים אלינו הפלסטינים. גם הגרמנים התייחסו אלינו באותו סוג של שנאה. זה דבר שצריך לברר אותו, מה קורה בינינו לבין עמים אחרים שבתוכם אנחנו חיים"[9].
לקראת סוף מלחמת לבנון השנייה, השתתף במסיבת עיתונאים עם דויד גרוסמן ועמוס עוז בה קראו לממשלת ישראל להסכים להפסקת אש ולא להרחיב את הלחימה בלבנון כפי שהחליטה לאחר מכן. במאמריו תיאר את עצמו כ"סופר מגויס", בעל מחויבות ואחריות למתרחש. את חשיפת דעותיו בעניינים חברתיים ומדינתיים החל בספר המסות "בזכות הנורמליות", שעורר הדים בישראל ובעולם, ובמאמרים ובספרים נוספים שפרסם מאז.
בבחירות לכנסת ה-19 בינואר 2013 הוצב יהושע במקום ה-109 הסמלי ברשימת מרצ לכנסת.
בדצמבר 2016 הציע לתת למאה אלף ערבים תושבי שטחי C ביהודה ושומרון, תושבות ואולי אף אזרחות, בלי לספח את שטחי C עצמם[10].
יהושע חבר במועצה הציבורית של ארגון "בצלם".[11]
ספריו
רומנים
- המאהב (1977)
- גירושים מאוחרים (1982) / קנטטת הגירושים (1991) - נוסח חדש של "גירושים מאוחרים" / גירושים מאוחרים: מהדורת 2010 בתוספת פרק עשירי (2010)
- מולכו (1987)
- מר מאני (1990)
- השיבה מהודו (1994)
- מסע אל תום האלף (1997)
- הכלה המשחררת (2001)
- שליחותו של הממונה על משאבי אנוש (2004)
- אש ידידותית (2007)
- חסד ספרדי (2011) - זוכה בפרס מדיסיס הצרפתי לשנת 2012[12]
- ניצבת (הספריה החדשה, 2014)
- המנהרה (הספריה החדשה, 2018)[13]
ספרי סיפורים קצרים
- מות הזקן (1963) - סיפורים
- מול היערות (1968) - סיפורים, כולל בתוכו את שלושה ימים וילד
- בתחילת קיץ - 1970 (1971)
- עד חורף 1974 - (1975) סיפורים
- כל הסיפורים (1993)
- מסע הערב של יתיר (סדרת הספרייה הקטנה, הספריה החדשה, 2009) - שלוש נובלות בנוסח חדש.
מחזות
- מאי - ערב, לילה ושחר (מחזה - 1969)
- לילה במאי (1975) - 2 מחזות: לילה במאי, טיפולים אחרונים
- חפצים (מחזה - 1986)
- הילכו שניים יחדיו (מחזה, הוצאת הקיבוץ המאוחד) (2012)
ספרי ילדים
- העכבר של תמר וגאיה (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005)
- חיית המחמד של עפרי (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007)
ספרי עיון
- בזכות הנורמליות: חמש מסות בשאלות הציונות, הוצאת שוקן, ירושלים, 1980.
- הקיר וההר: מציאותו הלא-ספרותית של הסופר בישראל, זמורה ביתן, תל אביב, 1989[14].
- כוחה הנורא של אשמה קטנה: ההקשר המוסרי של הטקסט הספרותי, הוצאת ידיעות אחרונות, תל אביב, 1998.
- אחיזת מולדת: עשרים מאמרים ורישום אחד, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 2008.
עיבודים לספריו
חלק מספריו של יהושע עובדו לקולנוע וסדרות טלוויזיה:
- "שלושה ימים וילד" (1967) - בבימויו של אורי זוהר
- "המאהב" (1986) - בבימויה של מיכל בת-אדם
- "מול היערות (סרט)" (1999) - בבימויו של דניאל וקסמן
- "מר מאני (סדרה)" (1996) - סדרה בת 5 פרקים בבימויו של רם לוי
- "בן" (1997) - עיבוד לסיפור "שתיקה הולכת ונמשכת של משורר"[15] בבימויו של ניצן אבירם
- "המאהב האבוד" ("L'amante perduto") (1999") - עיבוד נוסף (איטלקי-בריטי) ל"המאהב" בבימויו רוברטו פאנצה
- "השיבה מהודו" (2002) - בבימויו של מנחם גולן
- "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" (2010) - בבימויו של ערן ריקליס
- "גירושים מאוחרים (סדרה) (2016) - סדרה בת 3 פרקים בבימויו של רם לוי
בין ספריו שעובד למחזה לתיאטרון: "המאהב" ו"שליחותו של הממונה על משאבי אנוש". ספרו מסע אל תום האלף היה הבסיס לאופרה שהועלתה באופרה הישראלית החדשה, יהושע כתב את הליברית.
לקריאה נוספת
- אברהם בלבן, מר מולכו, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1992. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר".
- ניצה בן-דב, בכיוון הנגדי - קובץ מחקרים על מר מאני של א"ב יהושע, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995.
- יאיר קוטלר, סופר לכל עת - דו-שיח אקטואלי עם הסופר אברהם ב. יהושע, י. גולן הוצאה לאור, 1999 .
- ניצה בן-דב, והיא תהילתֶךָ: עיונים ביצירות ש"י עגנון, א"ב יהושע ועמוס עוז, הוצאת שוקן, 2006.
- אמיר בנבג'י, ניצה בן-דב, זיוה שמיר (עורכים), מבטים מצטלבים - עיונית ביצירת א"ב יהושע, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010.
- ישראל ברטל, בורות המים וככר השוק, , דימוי 3 (1991), עמ' 27-26.
- נורית גוברין. "א.ב. יהושע והוריו: 'סיום מלא מתיקות ואהבה'". בתוך: 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ה', הוצאת גוונים ואוניברסיטת תל אביב, תשע"ה/2015.
- דן מירון, תשע וחצי של א.ב. יהושע, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011.
- אילת נגב, שיחות אינטימיות, הוצאת ידיעות אחרונות, 1995, הפרק "א.ב. יהושע - מסתורין, אהבה וזוגיות", עמ' 186-179
- יצחקי ידידיה, הפסוקים הסמויים מן העין, עיונים ביצירת א"ב יהושע, אוניברסיטת בר-אילן, 1992
- גלעד מורג, החמלה והזעם: על הסיפורת של א"ב יהושע, הוצאת דביר, 2014.
- זיוה שמיר, סיפור לא פשוט: עיונים ביצירותיהם של א"ב יהושע, עמוס עוז וחיים באר, הוצאת ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2015.
קישורים חיצוניים
- א"ב יהושע : מולדת - מרכיב בעייתי בזהות היהודית, סרטון באתר יוטיוב
- אברהם ב. יהושע, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אברהם ב. יהושע, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- ספרי אברהם ב. יהושע באתר הספריה החדשה
- אברהם ב. יהושע, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- רשימת הפרסומים של אברהם ב. יהושע, בקטלוג הספרייה הלאומית
- הספרים של אברהם ב. יהושע, באתר "סימניה"
- אברהם ב. יהושע, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ליאת רון, א.ב. יהושע: "לא מכיר סופרים שמתפרנסים רק מהכתיבה", באתר גלובס, 19 בספטמבר 2012
- מיה סלע, עכבר העיר אונליין, הרכבת שלא עוצרת, באתר הארץ, 12 ביוני 2009 - ראיון עם א.ב. יהושע
- הרצל חקק, שורשים ומציאות - ראיון עם הסופר א.ב. יהושע
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים ניר ברעם, להתקרב אל המציאות, באתר הארץ - ראיון עם א.ב. יהושע- טלי ליפקין שחק, א.ב של התרבות, באתר nrg, 12 באוקטובר 2007
- רומי נוימרק, עד מאה ועשרים, באתר nrg, 2 באוקטובר 2007
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים יעל דר, פתאום כולם רוצים לשמוע סיפורי סבתא, באתר הארץ- גידי וייץ ודרור משעני, אש ידידותית, באתר הארץ, 12 בפברואר 2008
- ארי שביט, הפסיון של יהושע, באתר הארץ, 15 במרץ 2004
- מיה סלע, עכבר העיר אונליין, 28 שנה אחרי "גירושים מאוחרים" א.ב. יהושע ומנחם פרי מוציאים את הרומן מחדש, באתר הארץ, 29 במרץ 2010
- אלון הדר, צד א', צד ב': ראיון עם א"ב יהושוע, באתר nrg, 25 בינואר 2011
- מסע הערב של יתיר - שיחה של איריס לביא עם א. ב. יהושע, באתר התסכיתים של האוניברסיטה העברית בירושלים
- יאיר שלג, א"ב יהושע: יהדות היא קודם כל לאומיות, באתר nrg, 26 בדצמבר 2012
- אברהם ב. יהושע - כתבת פרופיל. מרכז תקשורת אשדוד 2013
- אברהם ב. יהושע מרצה על כתיבה ורפואה, אוניברסיטת תל אביב 2014
- יניב מגל, א.ב יהושע: "בזכות השלום גם יוקר המחיה יוכל להיפתר; אנחנו לא רוצים מדינה דו-לאומית", באתר גלובס, 23 בינואר 2015
- יותם שווימר, א.ב. יהושע: "הכיבוש לא מניח לי אף פעם", באתר ynet, 7 בינואר 2016
- יעקב בר-און, א.ב יהושע בראיון מיוחד: "המחנה שלי צריך ללמוד מהימין", באתר מעריב אונליין, 19 ביוני 2016
- אמירה לם, "הימין באמת רוצה מדינה אחת? הימין רוצה אפרטהייד", באתר "ידיעות אחרונות", 15 במרץ 2017
- אלעד זרט, "יש לנו מספיק כוח וכסף כדי לשלב את הפלסטינים כאזרחים שווים", באתר "ידיעות אחרונות", 7 ביוני 2017
- דרור משעני, מות אשתו ואובדן הזכרון של חברו הטוב: א"ב יהושע בריאיון על הרומן החדש, באתר ynet, 13 ביולי 2018
- אמיר זיו, הסופר א.ב. יהושע: "שוויון הוא הדבר החשוב ביותר", באתר כלכליסט, 9 בספטמבר 2018
- אבידֹב ליפסקר-אלבק, א״ב יהושע – רטרוספקטיבה : ממטאפיזיקה של רוע לאתיקה של מצבים, מכאן י"ד, מרץ 2014, עמ' 311–326
מכּתביו
- מסע הערב של יתיר, פרק ראשון, באתר התסכיתים של האוניברסיטה העברית בירושלים
- מסע הערב של יתיר, פרק שני, באתר התסכיתים של האוניברסיטה העברית בירושלים
- קטע מתוך הנובלה "גאות הים", באתר nrg, 11 ביוני 2009
- מולדת, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2011
- לדבר עם החמאס, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2012
- מיהו ציוני?, באתר הארץ, 13 במאי 2013
- מיהו יהודי, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2013
- מיהו ישראלי, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2013
- המרד, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2013
- היתוך או ריתוך, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2015
- פתיחה של רומאן בכתובים מאת א.ב יהושע, באתר הארץ, 11 במאי 2016
- הגיעה העת להיפרד מחזון שתי המדינות, באתר הארץ, 12 באפריל 2018
- התוכנית לבלימת האפרטהייד, באתר הארץ, 17 באפריל 2018
- סיפור: אדון לוצאטו לא השתכנע, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2019
על יצירתו
- "הפטיש והסדן: על 'מות הזקן' מאת א.ב. יהושע", מאמר ביקורת של עמוס עוז הצעיר על סיפוריו המוקדמים של יהושע, באתר הספריה החדשה
- אלי אשד, אל קצה העולם הנודע: האופרה "מסע אל תום האלף" מאת א.ב. יהושע
- שבתאי קור, צומוד - "אחיזת מולדת" החדש של א.ב יהושוע הוא ספר מרתק ומעורר מחשבה שרוח השואה הבאה מרחפת מעליו, באתר nrg, 2 במרץ 2008
- אבי גיל, הדג והצוללן, באתר הארץ, 11 באפריל 2008
- לילך וולך, ישראל ביתנו, באתר nana10, 28 בפברואר 2007
- דרור משעני, קריאה מחודשת בסיפוריו של א"ב יהושע: מפלטו של הפטריוט, באתר הארץ, 13/07/09
- דורית הופ, הכאב עודו מתוק, על "מסע הערב של יתיר", באתר הארץ, 31/07/09
- תוכניות מוקלטות עם א.ב. יהושע ועליו, הערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה
- כרמלה סרנגה, ה'אחרים' ביצירת א.ב יהושע: קונפליקטים ודיאלוג בין זהויות, באתר הערוץ האקדמי, 03/03/2008
- אוריאל זוהר "הגלגולים אצל א.ב. יהושע כמשחק תפקידים תיאטרוני". מאזנים: ירחון לספרות, כרך ע', גל' 10 (1996), עמ' 10–18. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- רן יגיל, מוטב מאוחר: על הספר "גירושים מאוחרים", באתר nrg, 3 במרץ 2010
- מנחם פרי, בין נביחה לנשיכה: על פרק הסיום של 'גירושים מאוחרים', אתר הספריה החדשה, 1/3/2010
- חדש בעם הספר: מסע אל תום האלף, באתר ynet, 16 באפריל 2010
- אדמית פרא, משחקים באש : עיון ברומן "אש ידידותית", בבלוג אדמה, 7 בדצמבר 2017
- שי פורסטנברג, הסוד שמניע את יצירתו של א"ב יהושע, באתר הארץ, 26 בינואר 2017
- רות נצר, מאמרים על הספורים של יהושע - 'מולכו', 'מר מאני', 'השיבה מהודו'. השלם ושברו. כרמל. 2009. פרק ט"ו-ט"ז, עמ' 303–332.
על חסד ספרדי:
- א.ב. יהושע, הניצוץ הראשון, טור אישי של יהושע על כתיבת 'חסד ספרדי', אתר הספריה החדשה, 1/1/2011
- ישראל יעקב יובל, לשם ובחזרה: גלות ירושלים אשר בספרד, באתר הארץ, 11 בפברואר 2011
- נסים קלדרון, דרך הלבנים הצהובות, באתר הארץ, 11 בפברואר 2011
- דורית הופ, מדמות לאשה: מגאלאתיאה לרות, באתר הארץ, 11 בפברואר 2011
- ניצה בן-דב, דיוקן האמן כאיש זקן, באתר הארץ, 11 בפברואר 2011
- מנחם בן, קו המשווה: יהושע יונק שד, באתר nrg, 14 בינואר 2011
- ידידיה יצחקי, חסד השיר, גג קיץ 2011, גיליון מס' 24
- דורון קורן, שיעמומון ספרדי, באתר ynet, 23 בינואר 2011
- עלית קרפ, לעורר את הנפש כדי לגלות דברים חדשים, ראיון עם א.ב. יהושע, באתר הארץ, 11 בפברואר 2011
- אבי עופר, על חסד אשכנזי, באתר הארץ, 11 בפברואר 2011
- דוד גליקסברג, א.ב. נגד פקיד השומה, באתר כלכליסט, 8 בספטמבר 2011
- אריק גלסנר, על "חסד ספרדי", של א.ב. יהושע, הוצאת "הספריה החדשה", פורסם במוסף לספרות של "מעריב" בינואר 2011
- דן מירון, תשע וחצי, אודיסאה 12, יולי 2011
על המנהרה:
- קרן דותן, "המנהרה" של א.ב. יהושע: סמלית, פוליטית וארוטית, באתר ישראל היום, 2 באוגוסט 2018
- בני ציפר, "המנהרה": חרף הנושא המדכא, ספרו של א"ב יהושע מקרין אופטימיות סוחפת, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2018
- אורן קקון, "המנהרה" של א"ב יהושע: האמנות מפנה מקום לעוד משל חברתי נבוב, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2018
- צור ארליך, רישיון לחרוג, בעיתון מקור ראשון, 4 בספטמבר 2018
- דן מירון, על המנהרה מאת א"ב יהושע | חלק א' | חלק ב' | חלק ג' | חלק ד' | באתר הארץ, ספטמבר 2018
- מנחם פרי, להציל את יהושע מפותרי התשבצים: הערה על הרומן 'המנהרה', מאזניים, דצמבר 2018.
הערות שוליים
- ^ אב יהושע באתר א.מ.ת
- ^ הקיר וההר: מציאותו הלא-ספרותית של הסופר בישראל, זמורה ביתן, תל אביב, 1989, עמ' 230
- ^ הקיר וההר: מציאותו הלא-ספרותית של הסופר בישראל, זמורה ביתן, תל אביב, 1989, עמ' 231
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים שירי לב-ארי, פרס "לוס אנג'לס טיימס" לא"ב יהושע, באתר הארץ - ^ ניבה לניר-פבלסקי, חוזרים בתשובה, דבר, 18 במאי 1979
- ^ תומאס פרידמן, מביירות לירושלים, עמ' 397.
- ^ תום שגב, המיליון השביעי: הישראלים והשואה, ז, 3, עמ' 383; עמ' 527, הערה 22.
- ^ תום שגב, הציונים החדשים, עמ' 132.
- ^ איתי אשר, "אנחנו צריכים להבין למה שונאים אותנו", באתר nrg, 20 ביוני 2002
- ^ "א. ב יהושע מאמץ את תוכנית הסיפוח של בנט?"
- ^ אודות בצלם, באתר "בצלם"
- ^ פרס "מדיסיס" יוענק לא.ב יהושע, באתר nrg, 6 בנובמבר 2012
- ^ אריק גלסנר, "יהושע שם לב אל הנשמה", השילוח, 16, אוקטובר 2019
- ^ ביקורת: תבנית:עיונים בתקומת ישראל
- ^ הסרט באתר הקרן החדשה לקולנוע
הקודם: נתן שחם |
פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם אבנר טריינין 1989 |
הבא: ט. כרמי, פנחס שדה, נתן יונתן |
- ישראלים שנולדו ב-1936
- מחזאים ישראלים
- מחזאים עבריים
- סופרים ישראלים
- סופרים כותבי עברית
- יקירי חיפה
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- סגל אוניברסיטת חיפה: מדעי הרוח
- חברי הוועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הבית
- זוכי פרס ישראל לספרות ושירה
- זוכי פרס ביאליק לספרות יפה
- זוכי פרס ברנר
- מקבלי אות לגיון הכבוד
- זוכי פרס מדיסיס לסופר זר
- פעילים פוליטיים ישראלים
- בוגרי גימנסיה רחביה
- זוכי פרס רמת גן לספרות
- זוכי פרס היצירה בתחום הציונות
- זוכי פרס דן דוד
- זוכי פרס א.מ.ת
- זוכי פרס ניומן
- זוכי פרס קורט לספר היהודי
- זוכי הפרס הלאומי לספרים יהודיים
- סופרים ישראלים הידועים בשם עט
- בוגרי האוניברסיטה העברית
- פעילי מפלגת העבודה