מלחמת האזרחים ברפובליקה המרכז-אפריקאית – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ Euro know העביר את הדף מלחמת האזרחים ברפובליקה המרכז-אפריקאית (2012-היום) לשם מלחמת האזרחים ברפובליקה המרכז-אפריקאית (2012–היום): משתמש:התו השמיני |
(אין הבדלים)
| |
גרסה מ־17:49, 5 בנובמבר 2019
 | ||
| תאריכי הסכסוך | 10 בדצמבר 2012 – מתמשך (11 שנים) | |
|---|---|---|
| מקום | הרפובליקה המרכז-אפריקאית | |
| עילה | עימותים בין מיליציות אתניות | |
| תוצאה | מיליציית סלקה משתלטת על רוב המדינה; הנשיא מישל דג'וטודיה מתפטר, המדינה מתפצלת לשטחים צפון מערבים הנשלטים על ידי מיליציית אנטי-בלאקה ושטחי דרום-מזרח בשליטת מיליציית סלקה. | |
|
| ||
|
| ||
  | ||
מלחמת האזרחים ברפובליקה המרכז-אפריקאית היא מלחמת אזרחים מתמשכת ברפובליקה המרכז אפריקאית (CAR) בה מעורבים הממשלה, מורדים מקואליציית "סלקה" (Séléka) המוסלמית ומיליציות "אנטי בלאקה" הנוצריות.
רקע
כח שמירת השלום הרב לאומי במרכז אפריקה (The peacekeeping force Multinational Force in the Central African Republic ,FOMUC) הוקם באוקטובר 2002 על ידי קהילת המטבע הכלכלית של מרכז אפריקה (CEMAC).שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: HISTORIQUE DE L'OPÉRATION MICOPAX וגם שמאל=כן.שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Central African Republic וגם שמאל=כן. ונועדה לסייע בשמירה על הסדר לאחר מלחמת האזרחים שפרצה בשנת 2004.
הסכסוך התחיל ב-2012 כשמורדים מוסלמים הדיחו את הנשיא פרנסואה בוזיזה (Bozizé) והעמידו נשיא חדש, מוסלמי, במדינה שרובה נוצרית (90%). ב-2013 החלו מליציות מוסלמיות לתקוף קהילות נוצריות ללא מענה מצד הרשויות. הקהילות הנוצריות הקימו בתגובה מליציות משלהן בשביל להגן על עצמן. שתי הקבוצות, מוסלמים ונוצרים, תקפו אחת את השנייה תוך ביצוע של פשעי מלחמה נוראיים, הכוללים שריפת כפרים שלמים על יושביהם, עינוי עצורים ואונס. בין 2013 ל-2016 נהרגו במדינה כ-6,000 איש, ועוד 450 אלף איש הפכו פליטים.
במלחמה הקודמת (2004–2007), ממשלת הנשיא פרנסואה בוזיזה נלחמה עם מורדים בממשלו עד להסכם שלום שנחתם בשנת 2007. הסכסוך הנוכחי נוצר כאשר קואליציה חדשה של קבוצות מורדים מגוונות, המכונה "סלקה" (Séléka),[1] האשימה את הממשלה בכך שלא עמדה בהסכמי השלום וכבשה ערים רבות בסוף 2012. הבירה נתפסה על ידי המורדים במארס 2013, בוזיזה נמלט מהמדינה[2] ומנהיג המורדים מישל דג'וטודיה הכריז על עצמו כנשיא.[3] הלחימה המחודשת החלה בין סליקה למיליציות המכונות נגד בלאקה.[4] בספטמבר 2013 פירק הנשיא ג'וטודיה את קואליציית סלקה, שאיבדה את אחדותה לאחר עלייתו לשלטון ובינואר 2014 התפטר דג'וטודיה.[5][6] במקומו מונתה קתרין סמבה-פנזה לנשיאה,[7] אך הסכסוך נמשך.[8] ביולי 2014, פלגים לשעבר של סליקה ונציגי המיליציות נגד באלקה חתמו על הסכם הפסקת אש ברזוויל. בסוף 2014 חולקה המדינה בפועל בין האנטי-בלאקה השולטים בדרום ובמערב, ממנה פונו מרבית האוכלוסייה המוסלמית וקבוצות סלקה לשעבר ששולטות על צפון ומזרח המדינה.[9]
חלק גדול מהמתח נובע מהזהות הדתית בין לוחמי סלקה המוסלמים לבין אנטי-בלאקה נוצרים. גורמים אחרים כוללים הבדלים אתניים בין סיעות סלקה לשעבר והיריבות ההיסטורי בין חקלאים, המרכיבים ברובם את אנטי-בלאקה, וקבוצות נוודים, המהווים את מרבית לוחמי סלקה.[10] יותר מ-1.1 מיליון בני אדם ברחו מבתיהם במדינה של כ-5 מיליון איש, הגבוה ביותר שנרשם אי פעם במדינה.[11]
הסכסוך
מעורבות מדינות זרות
צרפת
רוסיה
משרד ההגנה הרוסי חתם על הסכמי שיתוף פעולה עם משרד ההגנה המקומי, במסגרת הסכמים אלה רוסיה סיפקה לצבא המקומי נשק (לאחר שקיבלה אישור מהאו"ם לעשות זאת וסיפקה גם את שירותי אבטחת הנשיא.[12] רוסיה שלחה חמישה קציני צבא ו-170 חיילים לרפובליקה, כמדריכים בצבא המקומי.[12] מומחים שונים טוענים שרוסיה מסייעת לצבא המקומי באמצעות תגבור של קבוצת וגנר, קבלנית צבא פרטי שפועלת בחוזה עם משרד ההגנה הרוסי.[13]
גלריה
-
לוחמי מיליציית אנטי-בלאקה -
הנשיא פאוסטן-ארשאנז' טואדרה המכהן מאז 2016. -
חיילי צבא צרפת במסגרת מבצע לסיוע לרפובליקה בדיכוי המורדים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Séléka rebels agree on unconditional talks". CAR govt. 29 בדצמבר 2012. אורכב מ-המקור ב-24 בינואר 2015. נבדק ב-30 בדצמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "CAR rebels 'seize' presidential palace". Al Jazeera. 24 במרץ 2013. אורכב מ-המקור ב-24 במרץ 2013. נבדק ב-24 במרץ 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Centrafrique: Michel Djotodia déclare être le nouveau président de la république centrafricaine" (בצרפתית). Radio France International. 24 במרץ 2013. אורכב מ-המקור ב-24 במרץ 2013. נבדק ב-24 במרץ 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-20 בספטמבר 2013. נבדק ב-20 בספטמבר 2013.
{{cite web}}: (עזרה); (עזרה) - ^ "Central African Republic president, PM resign at summit: statement". Reuters. 10 בינואר 2014. אורכב מ-המקור ב-13 באוקטובר 2015. נבדק ב-2014-01-10.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "CAR president Djotodia and PM Tiangaye resign". RFI. אורכב מ-המקור ב-11 בינואר 2014. נבדק ב-13 בינואר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ RFI (20 בינואר 2014). "Centrafrique: Catherine Samba-Panza élue présidente de la transition". RFI. אורכב מ-המקור ב-21 בינואר 2014. נבדק ב-20 בינואר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "New CAR PM says ending atrocities is priority". Al Jazeera. אורכב מ-המקור ב-5 בפברואר 2015. נבדק ב-28 בינואר 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "One day we will start a big war". Foreign Policy. אורכב מ-המקור ב-5 בפברואר 2017. נבדק ב-13 בפברואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Displaced and forgotten in Central African Republic". Al Jazeera. אורכב מ-המקור ב-15 בפברואר 2017. נבדק ב-14 בפברואר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Concert Blast Shows Central African Republic Religious Rift". Bloomberg. 21 בנובמבר 2017. אורכב מ-המקור ב-1 בדצמבר 2017. נבדק ב-26 בנובמבר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5328790,00.html הקאמבק של רוסיה: פוטין מתחזק באפריקה]
- ^ רוסיה מקדמת את מדיניות החוץ שלה במרכז אפריקה - באמצעות שכירי חרב