קומדיה שחורה

תבנית:שכתוב קומדיה שחורה, הידועה גם כהומור שחור או קומדיה אפלה, היא תת-ז'אנר של קומדיה וסאטירה העוסק בנושאים ואירועים רציניים ביותר - מוות, מלחמה וכו' - המטופלים באופן הומוריסטי או סאטירי, בכל תחומי הבידור.

בקומדיה שחורה ישנם בדרך כלל אלמנטים של אירוניה או אפילו פאטאליזם, ואין לבלבל בינה לבין קומדיה גסה, שנועדה בעיקר ליצור זעזוע בקרב הקהל; או בשבירת הטאבו שבבדיחות גסות.

היסטוריה

הקומדיה השחורה קיבלה תאוצה באמריקה בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20. אחת הראשונות, ואף הבולטות, שבהן הייתה הסאטירה של סטנלי קובריק "דוקטור סטריינג'לאב" משנת 1964, שעסקה בנושא הנשק להשמדה המונית באופן קומי. דוגמאות בולטות אחרות לקומדיה שחורה הם הסרטים "חנות קטנה ומטריפה" (1960) ו"עד החתונה זה יעבור" (1998). עם יוצרי הקולנוע המשתייכים לעשיית קומדיות שחורות נמנים: סטנלי קובריק, וס אנדרסון, דייוויד לינץ', האחים כהן, ג'ון ווטרס, לואיס בוניואל, טריי פארקר, פיטר ג'קסון, סם ריימי, טים ברטון, דני בויל, קוונטין טרנטינו, וטרי גיליאם.

עם הקומדיות השחורות בטלוויזיה נמנים: "כנופיית העץ העליז", "משפחת אדמס", "הפתן השחור", "טווין פיקס", "מ.א.ש", "הקרקס המעופף של מונטי פייתון", "העשב של השכן", "סאטרדיי נייט לייב". קיימות גם סדרות מצוירות שעוסקות או עסקו בנושא: "ביוויס ובאטהד", "רן וסטימפי", "דריה", "ידידי העץ המאושרים", "אמיץ הכלב הפחדן", "איש משפחה", "דן נגד העולם", "אבא אמריקאי", "משפחת סימפסון" ו"סאות' פארק". בין משחקי המחשב המשתייכים לתת הז'אנר נמנה "דיוק ניוקם 3D" ו"גרים פנדנגו".

בישראל בלט חנוך לוין ביצירת קומדיות שחורות לתיאטרון.

ראו גם

• סרטי קומדיה שחורה
• יצירה מקברית
• הומור גרדומים

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.