אקי אבני – הבדלי גרסאות

אקי אבני
	אבני, 2009
לידה	27 באפריל 1967 (בן 56); רחובות, ישראל
שם לידה	יצחק אבני
מדינה	ישראל
מקום לימודים	סל"ה - הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין
בת זוג	ניקול מילר
פרסים והוקרה	תבנית:פרס
	האתר הרשמי
	פרופיל ב-IMDb

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־15:16, 26 בנובמבר 2019

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות משחק
פרמטרים ריקים [ שנות הפעילות, דמות, שפה מועדפת ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ קישור ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

יצחק (אקי) אבני (נולד ב-27 באפריל 1967), הוא שחקן ומנחה טלוויזיה ישראלי. זוכה פרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר.

ביוגרפיה

אבני נולד וגדל ברחובות להורים שעלו מטורקיה. לפני גיוסו לצה"ל, הספיק לדגמן לכמה חברות אופנה. שירת בחיל האוויר.^[1]

לאחר שירותו הצבאי, הצטרף אבני לצוות בידור במלון באילת, וכעבור שנה יצר את התוכנית "עושים גלים" יחד עם דידי הררי. בהמשך, למד בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין.

בין השנים 1990–1993 הנחה את תוכנית הנוער "תוססס" בערוץ הראשון. בשנת 1992 כיכב בסרטו המוזיקלי של אורי ברבש "ללקק ת'תות", לצד אביב גפן ב-"נערי החוף" ושיחק תפקיד דרמטי של צעיר הומוסקסואל בסרט "חסד מופלא" של הבמאי המנוח עמוס גוטמן.

בשנת 1994, עם הקמת הערוץ השני, הנחה את תוכנית ההיכרויות "סטוץ" ואת השעשועון "פחות או יותר". בשנת 1995 הנחה את תחרות הקדם אירוויזיון יחד עם מיכאלה ברקו, השתתף בסרט "שחקנים" לצד שמוליק סגל, במחזמר "גריז" לצד צביקה הדר והשתתף בהצגה "סיפור הפרברים" לצד נועה תשבי. עוד הופיע אבני ב-"המפקח בא" של תיאטרון הקאמרי ובהצגה ״רומיאו ויוליה" עם הקבוצה של רינה ירושלמי בתיאטרון השייקספירי המלכותי שבלונדון.

בשנת 1998 השתתף בסדרה "טירונות" בה גילם את עידו, מפקד פלוגה בחטיבת גבעתי.^[2] על משחקו ב-"טירונות" זכה אבני במספר פרסים וביניהם: שחקן השנה בטלוויזיה, ופרסי מסך הזהב על משחק דרמטי בשנים 1999–2001.

במקביל למשחקו בסדרה, בין השנים 1998–1999 הנחה את תוכנית הטלוויזיה "המבצר" לצד סיגל שחמון.

לקראת סוף 1998 השתתף בתפקיד הראשי במחזמר המבוסס על סדרת הספרים של יגאל מוסינזון "חסמבה". שם גילם את דמותו של ירון זהבי, מפקד חסמבה, לצדה של סנדי בר אשר גילמה את דמותה של תמר היפה. ב-1999 הנחה את תחרות היופי הבינלאומית Mrs. World שנערכה בתיאטרון ירושלים. בשנת 2000 השתתף בסרטו של מרק רוזנבאום "הבולשת חוקרת" לצד משה איבגי והיה מועמד לפרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר. באותה שנה גם שיחק אבני את הדמות הראשית בסרטו של יוסף סידר "ההסדר" לצד טינקרבל ועידן אלתרמן. בסרט שיחק את דמותו של מנחם, מפקד פלוגה בחטיבת הצנחנים הנקלע לפרשיית טרור יהודי. הסרט זכה בחמישה פרסי אופיר, בהם פרס השחקן הראשי עבור אבני. באותה שנה ניצח בפסטיבל הזמר עם שירו "תפילת האור". באותה תקופה השתתף בהצגה "המתנקשים" בתיאטרון בית לסין, והנחה פעמיים את טקס מלכת היופי ואת ספיישל יום העצמאות בערוץ השני.

בשנת 2001 עבר להתגורר בלוס אנג'לס יחד עם אשתו הטרייה סנדי בר במטרה לפתח קריירת משחק בארצות הברית במקביל לקריירה המצליחה בישראל. במהלך שהותו בלוס אנג'לס הספיק להשתתף בתפקיד אורח בסדרות האמריקאיות "24" בתפקיד מחבל ממוצא ערבי, בסדרה "ג'אג" בתפקיד סוכן כפול ממוצא ערבי שעובד עם האמריקאים והעיראקים, בסדרת המתח "היחידה" בתור קצין בצה"ל, בסדרת הדרמה "האף" (Huff) בתפקיד מדריך קרב מגע ישראלי בשם ארי ובסדרה "Stand Off" כרופא ישראלי.

אבני חזר מלוס אנג'לס לארץ כדי להשתתף בסרטו של מנחם גולן "השיבה מהודו" (2002) לצד ריקי גל ואסי דיין. בנוסף דיגמן לצד אילנה ברקוביץ' למותג האופנה "גולף" בשנת 2003, הנחה את תוכנית המציאות "קחי אותי שרון" (2003), השתתף בקמפיין של מעדן החלב "מילקי" ביחד עם סנדי (2004) והנחה את תחרות הדוגמנות "את המודל". הוא השתתף בסרטו של עמוס גיתאי "אזור חופשי" (2005) לצד נטלי פורטמן וחנה לסלאו, ובסרט הדוקומנטרי "טיסת החלומות" (2005). כן השתתף בסרט "מלח הארץ" (2006) לצד ליאור אשכנזי.

בשנים 2006–2008 כיכב בסדרה הישראלית "אולי הפעם". ב-2008 שיחק בסרט ההוליוודי "החבר החדש של אמא שלי", לצד אנטוניו בנדרס. ב-2009 השתתף במופע המוזיקלי "מלחמת העולמות" בגרסתו הישראלית.^[3]

בשנת 2010 חזר אבני למרקע עם תפקיד בסדרת הנוער "חסמבה דור 3", והשתתף בעונה השישית של "רוקדים עם כוכבים". בהמשך אף הנחה את קדם אירוויזיון 2011 לצד שירי מיימון.

בשנת 2011 הוא כיכב בתיאטרון הקאמרי במחזמר "לילה לא שקט" המבוסס על שיריו של שלמה ארצי, במחזה "בעל למופת" מאת יהושע סובול, בהצגה "פרוסט / ניקסון" לצד עודד תאומי (ועל תפקידו כדייוויד פרוסט זכה בשבחים גדולים מצד המבקרים) ובמחזמר "קברט".

בשנת 2012 אבני החל להשתתף בסדרת הנוער "יומני החופש הגדול" בערוץ דיסני. בשנת 2013 החל להגיש יחד עם הילה נחשון את התוכנית "סדר יום חדש" המשודרת בערוץ 10.

ב-2014 החל לגלם את דמותו של דן גאלאגר בהצגה "חיזור גורלי" של תיאטרון הבימה על בסיס הסרט המפורסם^[4] והופיע בעונה החמישית של סדרת הנוער הפופולרית "גאליס".^[5]

בתחילת 2015 יצא אבני לסדרה של קונצרטים עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של מנפרד הונק עם הרקוויאם 626 של מוצארט. במקביל בתיאטרון הבימה עם המחזמר "אויטה" לצד שירי מיימון.

ב-2016 אבני שיחק בסדרת המתח "המדרשה" בערוץ 2 של רשת.

ב-2016 הוקרן לראשונה סרט הקולנוע הישראלי "ילדי הסתיו" בכיכובו.

ב-2017 השתתף בעונה השישית של סדרת הנוער "ראש גדול" בתור אבא של אחת הדמויות הראשיות, עוד בתיאטרון הבימה בהצגה "שייקספיר מאוהב" בתפקיד כריסטופר מארלו, ושיחק בתיאטרון הבימה במחזה "סיפור אהבה בשלושה פרקים מאת הארווי פירסטיין. באותה שנה השתתף בסרטה של מיכל בת אדם "הדרך לאן".

ב-2018 השתתף בסדרה "יש לה את זה" ששודרה ב-"קשת", בתור רפאל הסטייליסיט, בהצגה "אמא מאוהבת" לצד חנה לסלאו. ב-2019 יצא לאקרנים הסרט "פיניטה לה קומדיה", בו הופיע בתפקיד ראשי, לצד אסי דיין.

חיים אישיים

בסוף שנות התשעים ניהל מערכת יחסים עם השחקנית-דוגמנית סנדי בר, אותה הכיר במחזמר חסמבה בחנוכה 1998. השניים התחתנו ב-1 במרץ 2001. בנובמבר 2004 נולד בנם בלוס אנג'לס. בשנת 2008 חזרו בר ואבני מלוס אנג'לס לישראל, ונפרדו.^[6] אבני ובר אף כיכבו לאחר מכן בפרסומות של "מילקי" בתפקיד זוג בהליך גירושים.

ביוני 2014 נישא אבני בשנית לניקול מילר. הזוג מתגורר בהרצליה ולהם שתי בנות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אקי אבני בוויקישיתוף

תבנית:פרופילי קולנוענים

יאיר לפיד, ראיון עם אקי אבני, באתר רשת
היאלי יעקבי, עמוק בקצפת, באתר ישראל היום, 21 במאי 2010
ערן בר-און, אקי, איפה אתה?, באתר ynet, 3 ביוני 2011
אלון הדר, טירונות: אקי אבני חוזר לתאטרון. ראיון, באתר nrg‏, 25 באוקטובר 2011
יעקב בר-און, ‏לא שולל לחזור להוליווד: אקי אבני פותח פרק ב', באתר מעריב השבוע, 17 באוקטובר 2014
טל לוין, עכבר העיר אונליין, אקי אבני: "אני יותר מוכן לאבהות עכשיו", באתר הארץ, 31 באוקטובר 2014
רן בוקר, אבני: "חיילים התגייסו לגבעתי בגלל טירונות", באתר ynet, 12 במאי 2015
אדם סרור‏, אקי אבני: "מעולם לא שיחקתי גופה", באתר וואלה!‏, 16 בפברואר 2017
יעקב בר-און, ‏הצדעה למ"פ עידו: התחנות המשמעותיות בקריירה של אקי אבני, באתר מעריב אונליין, 4 ביוני 2017
יואב בירנברג, "ההצלחה של גל גדות היא אחד לטריליון", באתר "ידיעות אחרונות", 14 ביוני 2017
ערן סויסה, התגעגעתי, באתר ישראל היום, 15 במרץ 2018

הערות שוליים

^ מורן שריר, אם כבר, אז כבר, באתר nana10‏, 20 באוקטובר 2003
^ אביחי בקר, הברבשים חוזרים לצבא, הארץ, ‏16 באפריל 1998, כפי שהועלה באתר פרש.
^ מרב יודילוביץ', אקי אבני מחזיר מלחמה, באתר ynet, 13 ביולי 2009
^ טל לוין, אקי אבני: "אני יותר מוכן לאבהות עכשיו", באתר הארץ, 31 באוקטובר 2014
^ אקי אבני חוזר לעולם הילדים, באתר וואלה!‏, 29 באוקטובר 2014
^ רז שכניק, "החלטנו להיפרד, וזה אומר הכל", "ידיעות אחרונות", 23 בספטמבר 2008

[1] מורן שריר, אם כבר, אז כבר, באתר nana10‏, 20 באוקטובר 2003

[2] אביחי בקר, הברבשים חוזרים לצבא, הארץ, ‏16 באפריל 1998, כפי שהועלה באתר פרש.

[3] מרב יודילוביץ', אקי אבני מחזיר מלחמה, באתר ynet, 13 ביולי 2009

[4] טל לוין, אקי אבני: "אני יותר מוכן לאבהות עכשיו", באתר הארץ, 31 באוקטובר 2014

[5] אקי אבני חוזר לעולם הילדים, באתר וואלה!‏, 29 באוקטובר 2014

[6] רז שכניק, "החלטנו להיפרד, וזה אומר הכל", "ידיעות אחרונות", 23 בספטמבר 2008

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 | עיסוק =
 }}
-'''יצחק (אקי) אבני''' (נולד ב-[[27 באפריל]] [[1967]]), הוא [[שחקן]] ו[[מנחה (מקצוע)|מנחה טלוויזיה]] [[ישראלים|ישראלי]]. זוכה [[פרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר]]. מאוהב ב[[אנחל בונני]]. לסער שיינפיין יש את הזיפים של סמי הורי. 42,935,689 עוקבים בילי אייליש.
+'''יצחק (אקי) אבני''' (נולד ב-[[27 באפריל]] [[1967]]), הוא [[שחקן]] ו[[מנחה (מקצוע)|מנחה טלוויזיה]] [[ישראלים|ישראלי]]. זוכה [[פרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר]].
 [[קובץ:Levia Hon avni 1.jpg|ממוזער|250px|אבני ו[[לביאה הון]], 1993]]

פרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר
1990–2010	משה איבגי (1990) • אריה מוסקונה (1991) • שולי רנד (1992) • שאול מזרחי (1993) • שמיל בן ארי (1994) • משה איבגי (1995) • עמוס לביא (1996) • אסי דיין (1997) • יורם חטב (1998) • ניר לוי (1999) • אקי אבני (2000) • ליאור אשכנזי (2001) • זאב רווח (2002) • אריה אליאס (2003) • שולי רנד (2004) • אורי גבריאל (2005) • אסי דיין (2006) • ששון גבאי (2007) • מיכאל מושונוב (2008) • סשה אבשלום אגרונוב (2009) • אדיר מילר (2010)
2011 ואילך	שלמה בראבא (2011) • רועי אסף (2012) • מכרם ח'ורי (2013) • זאב רווח (2014) • רועי אסף (2015) • מוריס כהן (2016) • ליאור אשכנזי (2017) • נוה צור (2018) • ערן נעים (2019) • שי אביבי (2020) • אלכס בכרי (2021) • ששון גבאי (2022) • רועי ניק (2023)