דוד רידלי-כוהנה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{מוזיקאי
{{מוזיקאי
|שם=דוד רידלי - כוהנה {{ש}} Ridley Kohne Dávid
|שם=דוד רידלי-כוהנה
|שם בשפת המקור=Ridley Kohne Dávid
|מקום לידה= וספרם , ממלכת הונגריה, [[האימפריה האוסטרית]]
|מקום לידה= וספרם , ממלכת הונגריה, [[האימפריה האוסטרית]]
|מקום פטירה= מאגלוד, ממלכת הונגריה, [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]]
|מקום פטירה= מאגלוד, ממלכת הונגריה, [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]]
שורה 9: שורה 10:
==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
נולד כדוד כהן בשנת 1812 בעיר וספרם שב[[ממלכת הונגריה|הונגריה]], אז חלק מ[[האימפריה האוסטרית]]. למד כינור אצל איגנאץ רוזיצ'קה בעיר הולדתו, אחר כך החל משנת [[1830]] בווינה אצל יוזף בהם וניגן שם בתזמורת של אחד התיאטראות. בשנת [[1838]] חזר להונגריה - קודם לאתר הנופש באלאטונפירדה, אחר כך ל[[פשט]].
נולד כדוד כהן בשנת 1812 בעיר וספרם שב[[ממלכת הונגריה|הונגריה]], אז חלק מ[[האימפריה האוסטרית]]. למד כינור אצל איגנאץ רוזיצ'קה בעיר הולדתו, אחר כך החל משנת [[1830]] בווינה אצל יוזף בהם וניגן שם בתזמורת של אחד התיאטראות. בשנת [[1838]] חזר להונגריה - קודם לאתר הנופש באלאטונפירדה, אחר כך ל[[פשט]].

בשנים 1850–1870 לימד בקונסרבטוריון של פשט ובו זמנית היה [[קונצרטמייסטר]] של תזמורת [[האופרה של בודפשט|האופרה בפשט]].
בשנים 1850–1870 לימד בקונסרבטוריון של פשט ובו זמנית היה [[קונצרטמייסטר]] של תזמורת [[האופרה של בודפשט|האופרה בפשט]].
ב[[שנות ה-50 של המאה ה-19|שנות ה-1850]] ייסד בהונגריה [[רביעיית מיתרים]] שהפכה לפופולרית, יחד עם פרנץ קירכלנר (כינור שני), קרל מלדנר או אדולף שפילר ([[ויולה]]) ועם ליפוט סוק (צ'לו). בשנים 1871–1886 ניהל את הקונסרבטוריון בדברצן. בשנת [[1886]] לפי הזמנתו של [[ינה הובאי]] שב לבודפשט על מנת ללמד באקדמיה למוזיקה של הונגריה אחרי מותו של קרל הובר. תלמידו הידוע ביותר היה הכנר [[לאופולד אאואר]] (אחרי שנת 1853) . עם תלמידיו האחרים נמנו אלאיוש גובי, וימוש גרינפלד ואדן (אדמונד) זינגר (שבגיל 12 ב-1841 התלווה אליו לסיור קונצרטים בערים קולוז'וואר ([[קלוז']]) ו[[סיביו]] בטרנסילבניה) .

מבין יצירותיו המוזיקליות הידועה ביותר היא הפנטזיה ההונגרית לכינור סולו. כמו כן הלחין קונצ'רטו ל- 4 כינורות ותזמורת.
ב[[שנות ה-50 של המאה ה-19|שנות ה-1850]] ייסד בהונגריה [[רביעיית מיתרים]] שהפכה לפופולרית, יחד עם פרנץ קירכלנר (כינור שני), קרל מלדנר או אדולף שפילר ([[ויולה]]) ועם ליפוט סוק (צ'לו). בשנים 1871–1886 ניהל את הקונסרבטוריון בדברצן. בשנת [[1886]] לפי הזמנתו של [[ינה הובאי]] שב לבודפשט על מנת ללמד באקדמיה למוזיקה של הונגריה אחרי מותו של קרל הובר. תלמידו הידוע ביותר היה הכנר [[לאופולד אאואר]] (אחרי שנת 1853) . עם תלמידיו האחרים נמנו אלאיוש גובי, וימוש גרינפלד ואדן (אדמונד) זינגר (שבגיל 12 ב-1841 התלווה אליו לסיור קונצרטים בערים קולוז'וואר ([[קלוז']]) ו[[סיביו]] בטרנסילבניה).

מבין יצירותיו המוזיקליות הידועה ביותר היא הפנטזיה ההונגרית לכינור סולו. כמו כן הלחין קונצ'רטו ל־4 כינורות ותזמורת.


==יצירות==
==יצירות==
שורה 18: שורה 22:
* - Scène délirante (Bánk Bán) - סצנת שגעון מן האופרה "באנק באן" מאת [[פרנץ ארקל]]
* - Scène délirante (Bánk Bán) - סצנת שגעון מן האופרה "באנק באן" מאת [[פרנץ ארקל]]
* Éolienne לכינור
* Éolienne לכינור
* 3 פנטסיות הונגריות (Magyar Ábránd)
* 3 פנטסיות הונגריות (Magyar Ábránd)
„Hej be fényes csillag ragyog az égen“ es „Befordultam a konyhára“. 2. „Nagypénteken mossa holló fiát“ és „Helyre Kati“. 3. „Szeretlek én egyetlen egy virágom“ és „Szerelmes kántor dalai“
„Hej be fényes csillag ragyog az égen“ es „Befordultam a konyhára“. 2. „Nagypénteken mossa holló fiát“ és „Helyre Kati“. 3. „Szeretlek én egyetlen egy virágom“ és „Szerelmes kántor dalai“


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 28: שורה 32:


{{מיון רגיל:רידלי-כוהנה, דוד}}
{{מיון רגיל:רידלי-כוהנה, דוד}}

[[קטגוריה:כנרים יהודים הונגרים]]
[[קטגוריה:כנרים יהודים הונגרים]]
[[קטגוריה:מורים למוזיקה]]
[[קטגוריה:מורים למוזיקה]]

גרסה מ־13:54, 27 בנובמבר 2019

דוד רידלי-כוהנה
Ridley Kohne Dávid
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 5 באפריל 1812
וספרם , ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה דצמבר 1892 (בגיל 80)
מאגלוד, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דוד רידלי-כוהנה, שמו הלידה:דוד כהן (Kohn) (בהונגרית:Ridley Kohne Dávid ‏, 5 באפריל 1812 וספרם - דצמבר 1892 מאגלוד) היה כנר, מורה ומלחין יהודי-הונגרי.

ביוגרפיה

נולד כדוד כהן בשנת 1812 בעיר וספרם שבהונגריה, אז חלק מהאימפריה האוסטרית. למד כינור אצל איגנאץ רוזיצ'קה בעיר הולדתו, אחר כך החל משנת 1830 בווינה אצל יוזף בהם וניגן שם בתזמורת של אחד התיאטראות. בשנת 1838 חזר להונגריה - קודם לאתר הנופש באלאטונפירדה, אחר כך לפשט.

בשנים 1850–1870 לימד בקונסרבטוריון של פשט ובו זמנית היה קונצרטמייסטר של תזמורת האופרה בפשט.

בשנות ה-1850 ייסד בהונגריה רביעיית מיתרים שהפכה לפופולרית, יחד עם פרנץ קירכלנר (כינור שני), קרל מלדנר או אדולף שפילר (ויולה) ועם ליפוט סוק (צ'לו). בשנים 1871–1886 ניהל את הקונסרבטוריון בדברצן. בשנת 1886 לפי הזמנתו של ינה הובאי שב לבודפשט על מנת ללמד באקדמיה למוזיקה של הונגריה אחרי מותו של קרל הובר. תלמידו הידוע ביותר היה הכנר לאופולד אאואר (אחרי שנת 1853) . עם תלמידיו האחרים נמנו אלאיוש גובי, וימוש גרינפלד ואדן (אדמונד) זינגר (שבגיל 12 ב-1841 התלווה אליו לסיור קונצרטים בערים קולוז'וואר (קלוז') וסיביו בטרנסילבניה).

מבין יצירותיו המוזיקליות הידועה ביותר היא הפנטזיה ההונגרית לכינור סולו. כמו כן הלחין קונצ'רטו ל־4 כינורות ותזמורת.

יצירות

  • קונצ'רטו לארבעה כינורות ותזמורת
  • 1852 - יחי! - צ'רדש לכינור בליווי פסנתר
  • - Scène délirante (Bánk Bán) - סצנת שגעון מן האופרה "באנק באן" מאת פרנץ ארקל
  • Éolienne לכינור
  • 3 פנטסיות הונגריות (Magyar Ábránd)

„Hej be fényes csillag ragyog az égen“ es „Befordultam a konyhára“. 2. „Nagypénteken mossa holló fiát“ és „Helyre Kati“. 3. „Szeretlek én egyetlen egy virágom“ és „Szerelmes kántor dalai“

לקריאה נוספת

  • עמ' 430 Hungary. Vallás- és Közoktatásügyi Minisztériumm pr. V. Hornyánszky, 1900

קישורים חיצוניים