יצחק רפאל – הבדלי גרסאות

יצחק רפאל
	יצחק רפאל, 1951
	יצחק רפאל, 1951
לידה	5 ביולי 1914; סאסוב, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	3 באוגוסט 1999 (בגיל 85); ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
תאריך עלייה	1935
מקום קבורה	בית הקברות סנהדריה, ירושלים
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים, בית המדרש לרבנים באמריקה
מפלגה	מפד"ל
סיעה	חזית דתית לאומית, הפועל המזרחי, מפד"ל
בן או בת זוג	גאולה בת-יהודה
	10 במרץ 1974 – 3 ביוני 1974; (12 שבועות ויומיים)
	→ זרח ורהפטיג חיים יוסף צדוק ←
	30 באוקטובר 1974 – 22 בדצמבר 1976; (שנתיים ו־7 שבועות)
	→ חיים יוסף צדוק חיים יוסף צדוק ←
	20 באוגוסט 1951 – 13 ביוני 1977; (25 שנים)
כנסות	2 - 8
	סגן שר הבריאות; יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט;
	סגן שר הבריאות; יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט;
פרסים והוקרה
	פרס ביאליק (1979); פרס הרב קוק לספרות תורנית (1986) ;

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־10:15, 3 בדצמבר 2019

ד"ר יצחק רפאל (וֶרפֶל) (5 ביולי 1914 - 3 באוגוסט 1999) היה ממנהיגי המפד"ל וכיהן מטעמה כחבר הכנסת ושר. חתן פרס ביאליק ופרס הרב קוק.

קורות חייו

נולד בסאסוב אשר בגליציה, לשמואל-צבי ואסתר ורפל. היה חבר תנועת תורה ועבודה הפועל המזרחי, ממייסדי בני עקיבא בפולין וכן ראש מחלקת ”ההכשרה” של ”החלוץ-המזרחי” בפולין.

עלה לארץ ישראל ב-1935, נישא לסופרת גאולה בת-יהודה (בת הרב יהודה לייב פישמן מימון).

למד באוניברסיטה העברית בחוגים למקצועות היהדות והיסטוריה כללית וקיבל תואר במאי 1940^[1]. היה פעיל ב"הגנה", שימש כמורה בבית-הספר "מעלה" בירושלים, מנהל "מוסד הרב קוק" אשר ייסד חותנו ועורך כתב העת שלו, סיני, ממותו של הרב מימון ב-1962 ועד מותו שלו ב-1999. מנהל "המחלקה למלאכה ולמסחר זעיר" בסוכנות היהודית, סיים לימודי תואר שני במדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת 1942 היה נציג הפועל המזרחי בהנהלת "מגבית ההתגייסות", והחל בשנת 1944 היה חבר "הוועד הלאומי".

בתקופת מלחמת העצמאות כיהן הן כחבר "ועדת המוסדות לענייני ירושלים", הן כמנהל "המשרד לנפגעי המלחמה" והן כחבר הנהלת הסוכנות היהודית וראש מחלקת העלייה, תפקיד אותו מילא עד 1953.

כיהן ברציפות בכנסת מהכנסת השנייה - 30 ביולי 1951 ועד הכנסת השמינית 17 במאי 1977. במשך כל תקופת כהונתו היה חבר בוועדת החוץ והביטחון, בכנסת השלישית והשמינית שימש יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט.

היה סגן שר-הבריאות (1961–1965), תקופה בה התחוללה פרשת תל גיבורים. סערה ציבורית שהתחוללה בעקבות הפרשה הביאה את ראש הממשלה למנות, ב-25 באוקטובר 1964, ועדת חקירה בראשות שופט בית המשפט המחוזי משה גולן. בדו"ח שהגישה הוועדה נקבע שנמצא דופי בהתנהגותו רפאל,^[2] ובעקבות זאת התפטר רפאל מתפקידו כסגן שר הבריאות.^[3] לאחר שהופעל עליו לחץ ציבורי ויתר רפאל על חסינותו כחבר הכנסת,^[4] והוגש נגדו כתב אישום בחשד שלקח שוחד בדמות תרומות למוסד הרב קוק, שבראשו עמד. הוא זוכה, משום שהעד המרכזי יהודה שפיגל, שהורשע לפניו, סירב להעיד נגדו.^[5]

רפאל כיהן כשר-הדתות בשנים 1974–1976 בממשלתו של יצחק רבין, הוא פוטר על ידי רבין בדצמבר 1976 במסגרת התרגיל המבריק. טרם מונה לשר, פנה יהודה שפיגל אל גולדה וביקש שלא ימונה רפאל לשר בגלל פרשת תל גיבורים^[6], אך בקשתו של שפיגל לא סיכלה את המינוי.^[7].

בשנים 1957-1956 עשה עבודת מחקר באוניברסיטת לונדון וב-Jew's College. קיבל תואר דוקטור בספרות מבית המדרש לרבנים באמריקה בניו יורק בהדרכתו של הרב פרופסור שאול ליברמן. על עבודת הדוקטורט בנושא "ספר המנהיג" לרבי אברהם הירחי זכה בפרס ביאליק לחוכמת ישראל. בשנת תשמ"ו זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית.

בנוסף, שימש כחבר הנהלת המפד"ל וחבר "המרכז העולמי של המזרחי - הפועל המזרחי", יו"ר הנהלת "מוסד הרב קוק" ו"יד הרב מימון".

רפאל הגיש נגד העיתונאית סילבי קשת קובלנה פלילית לפי חוק לשון הרע, משום שטענה שביקר במועדונים מפוקפקים וכי יש לו קשרים עם אנשי העולם התחתון.^[8] קשת הגישה נגדו תביעה אזרחית, על שטען כי בכתבתה "הגדישה את הסאה, גם לפי דרכה, במידת השקרים ובהיקף העלבונות".^[9] השניים התפשרו מחוץ לבית המשפט והבהירו כי לא התכוונו לפגוע זה בזה. קשת הצהירה כי לא היה יסוד לדברים ולמשמעויות שפורסמו בכתבתה.^[10]

בנו היחיד (שנפטר עוד בחייו של רפאל) היה הרב שילה רפאל, חבר בית הדין הרבני בירושלים, ורב שכונת קריית משה בירושלים.

מספריו

לא זכיתי באור מן ההפקר, פרשיות חיים, הוצאת ידיעות ספרים (עידנים) 1981
החסידות וארץ ישראל
ספר החסידות
ראשונים ואחרונים – פרקים בתולדות ישראל וספרותו, 1957
החסידות וארץ ישראל, הוצאת הספרים הארץ-ישראלית, ה'ת"ש
כתבי הרב אלקלעי, ירושלים : מוסד הרב קוק, ה'תשל"ה, 1974
אנציקלופדיה של הציונות הדתית

קישורים חיצוניים

יצחק רפאל, באתר הכנסת
יצחק רפאל, באתר כנסת פתוחה
דוד תדהר (עורך), "יצחק ורפל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 603
רשימת המאמרים של יצחק רפאל באתר רמב"י
רשימת הפרסומים של יצחק רפאל, בקטלוג הספרייה הלאומית
רפאל בשן, מעולם לא עשיתי דבר בניגוד לחוק או לתורה, מעריב, 31 ביולי 1970
ליטל לוין, ח"כ יצחק רפאל נגד מערכת המשפט, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2011
עתי"ם, ‏מת ד"ר יצחק רפאל, באתר גלובס, 3 באוגוסט 1999

הערות שוליים

^ הר הצופים, הצופה, 1 במאי 1940
^ טדי פרויס, רפאל ידע על עסקת השוחד בפרשת ביה"ח בתל גיבורים, דבר, 5 באוקטובר 1965, המשך
^ סגן שר הבריאות התפטר, דבר, 22 במרץ 1965, המשך
^ הכנסת החליטה ליטול החסינות מחה"כ י. רפאל, דבר, 15 ביולי 1965
^ רפאל זוכה מחוסר הוכחות, דבר, 17 בספטמבר 1965, המשך
^ עו"ד שפיגל פנה לגולדה לא לצרף את רפאל לממשלה, מעריב, 1 במרץ 1974
^ אולם ראו: דן מרגלית, ראיתי אותם עמ' 215.
^ יהושע כהנא, "לא מודים בעובדות, כופרים באשמה", מעריב, 7 באפריל 1970
^ סילבי קשת תובעת לירה אחת מח"כ רפאל, מעריב, 28 במאי 1970
^ יהושע כהנא, המשפט של רפאל נגד קשת הסתיים ב"הצהרת פשרה", מעריב, 25 ביוני 1970

תבנית:שרי הדתות

[1] הר הצופים, הצופה, 1 במאי 1940

[2] טדי פרויס, רפאל ידע על עסקת השוחד בפרשת ביה"ח בתל גיבורים, דבר, 5 באוקטובר 1965, המשך

[3] סגן שר הבריאות התפטר, דבר, 22 במרץ 1965, המשך

[4] הכנסת החליטה ליטול החסינות מחה"כ י. רפאל, דבר, 15 ביולי 1965

[5] רפאל זוכה מחוסר הוכחות, דבר, 17 בספטמבר 1965, המשך

[6] עו"ד שפיגל פנה לגולדה לא לצרף את רפאל לממשלה, מעריב, 1 במרץ 1974

[7] אולם ראו: דן מרגלית, ראיתי אותם עמ' 215.

[8] יהושע כהנא, "לא מודים בעובדות, כופרים באשמה", מעריב, 7 באפריל 1970

[9] סילבי קשת תובעת לירה אחת מח"כ רפאל, מעריב, 28 במאי 1970

[10] יהושע כהנא, המשפט של רפאל נגד קשת הסתיים ב"הצהרת פשרה", מעריב, 25 ביוני 1970

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

@@ שורה 145: / שורה 145: @@
 [[קטגוריה:חברי הכנסת השביעית]]
 [[קטגוריה:חברי הכנסת השמינית]]
-[[קטגוריה:אישים שהשתתפו בוועידות הקונגרס הציוני]]
+[[קטגוריה:אישים שהשתתפו בוועידות הקונגרס הציוני העולמי]]
 [[קטגוריה:כותבי אוטוביוגרפיה ישראלים]]
 [[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1914]]