לואי החסיד – הבדלי גרסאות

לואי החסיד
Hludovicus Pius
לידה	16 באפריל 778; קאסינוגיליום (אנ'), האימפריה הפרנקית
פטירה	20 ביוני 840 (בגיל 62); איינגלהיים, האימפריה הפרנקית
מדינה	האימפריה הקרולינגית
מקום קבורה	מנזר ארנול הקדוש (אנ'), מץ
בן או בת זוג	Ermengarde of Hesbaye (798–?); יהודית מבוואריה (פברואר 819–?) ; Theudelinde de Sens
השושלת הקרולינגית
אב	קרל הגדול
אם	הילדגרד
צאצאים	לותאר הראשון; הילדגרד; Bertha; פפין הראשון, מלך אקוויטניה; Alpais; Adelaide d'Aquitaine; רוטרודיס; קרל הקירח; Arnulf of Sens; לודוויג הגרמני; גיזלה; Hildegarde

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־20:13, 6 בדצמבר 2019

לואי החסיד (בצרפתית: Louis le Pieux או Louis le Débonnaire^[1];‏ 16 באפריל 778 – 20 ביוני 840) היה בנו של קרל הגדול ומלכם של הפרנקים משנת 814 ועד מותו.

ביוגרפיה

לואי נולד בז'ירונד (של היום) שבצרפת, והיה בנו הרביעי של קרל הגדול ובנה של הילדגרד (Hildegard of Vinzgouw). הוא הוכתר למלך על אקוויטניה עוד בהיותו ילד, ונשלח עם עוצר ועם אנשי חצר לספרד, על מנת להרגיע את רוחות המרד שנוצר לאחר תבוסתו של קרל הגדול במלחמתו עם המורים בספרד.

לאחר ששני אחיו הנותרים של לואי מתו, הוא הוכתר לקיסר בשותפות עם אביו. לאחר מותו של קרל הגדול בשנת 814, הוכתר לואי החסיד למלך (על ידי האפיפיור סטפאנוס הרביעי) על כל האימפריה הפרנקית, וכל כוחה היה בידו. כינויו "החסיד" לא בא לו רק בשל דבקותו בדת, אלא הביע את דעת הבריות על כך שהוא חלש אופי ואף טיפש.^[2]

ב-817 תכנן לואי לחלק את האימפריה בין שלושת בניו מאשתו הראשונה ארמנגארדה: לותאר, מלך איטליה (שהיה קיסר במשותף עם אביו), פפין, מלך אקוויטניה, ולודוויג הגרמני, מלך בוואריה. ב-823 רצה להוסיף את בנו שארל (מאשתו השנייה יהודית מבוואריה), ליורשי האימפריה, אך נתקל בהתנגדות מצד בניו הגדולים, וכתוצאה מכך פרצה מלחמת אזרחים. ב-829 הדיח לואי את לותאר ממשרת הקיסר במשותף, והגלה אותו לאיטליה, אך כעבור שנה בלבד פלשו שלושת האחים לארצות אביהם, ואילצוהו לוותר על כסאו לטובת לותאר. שנה לאחר מכן שב לואי לארצו, והדיח את לותאר ממשרת הקיסר וכן ממלכות איטליה, שהועברה לבנו הצעיר שארל. ב-833 הביסו שלושת האחים, שנתמכו על ידי האפיפיור גרגוריוס הרביעי, את אביהם. הם כלאו אותו עם בנו שארל, שלחו את יהודית למנזר וחילקו את האימפריה ביניהם. עם זאת, ב-835 השלימו בני המשפחה, ולואי הוחזר לכס הקיסרות.

ב-838, עם מותו של פפין מאקוויטניה, הכתיר לואי את שארל כמלך אקוויטניה החדש, אך האצילים העדיפו את בנו של פפין, פפין השני.

לואי מת ב-840, ולאחר מותו פרצה מלחמה נוספת בין שלושת בניו שנותרו בחיים. המלחמה נסתיימה ב-843 בעקבות הסכם ורדן, שלפיו חולקה האימפריה בין שלושת הבנים.

לואי החסיד נהג להעניק כתבי פריווילגיות ליהודים מסוימים. הפריווילגיות כללו הגנה פיזית, הגנה כלכלית, פטור מתשלום מיסים מסוימים, רשות לקיים פולחן יהודי, רשות להיות בעל רכוש ועבדים והיתר למסחר בעבדים. במסגרת ההגנות על היהודים, קבעו כתבי הפריווילגיות כי במצב של סכסוך עם בעל הפריווילגיות יש חובה להביא עדים.^[3] הדיאקון של לואי החסיד, בודו אלעזר, התגייר ועזב את הממלכה לספרד המוסלמית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לואי החסיד בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ ידוע גם בשם לואי הראשון, לואי ההוגן, לואי האדיב; בגרמנית: Ludwig der Fromme, בספרדית: Ludovico Pío בלטינית המילה לחסיד היא Pius)
^ רוברט לופז, לידתה של אירופה, עמ' 60
^ אשר פריישמן, האשכנזים הראשונים: תולדות היהודים באירופה הצפונית מראשית התיישבותם עד פרעות תתנ"ו, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 2008, עמ' 87-86

[1] ידוע גם בשם לואי הראשון, לואי ההוגן, לואי האדיב; בגרמנית: Ludwig der Fromme, בספרדית: Ludovico Pío בלטינית המילה לחסיד היא Pius)

[2] רוברט לופז, לידתה של אירופה, עמ' 60

[3] אשר פריישמן, האשכנזים הראשונים: תולדות היהודים באירופה הצפונית מראשית התיישבותם עד פרעות תתנ"ו, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 2008, עמ' 87-86

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 }}
 {{השושלת הקרולינגית}}
-'''לואי החסיד''' (ב[[צרפתית]]: Louis le Pieux או Louis le Débonnaire{{הערה|ידוע גם בשם לואי הראשון, לואי ההוגן, לואי האדיב; ב[[גרמנית]]: Ludwig der Fromme, ב[[ספרדית]]: Ludovico Pío בלטינית המילה לחסיד היא Pius)}};{{כ}} [[16 באפריל]] [[778]] - [[20 ביוני]] [[840]]). היה מלכם של ה[[פרנקים]] ובנו של [[קרל הגדול]]. מלך בשנים: [[814]]–[[840]]
+'''לואי החסיד''' (ב[[צרפתית]]: '''Louis le Pieux או Louis le Débonnaire'''{{הערה|ידוע גם בשם לואי הראשון, לואי ההוגן, לואי האדיב; ב[[גרמנית]]: Ludwig der Fromme, ב[[ספרדית]]: Ludovico Pío בלטינית המילה לחסיד היא Pius)}};{{כ}} [[16 באפריל]] [[778]] – [[20 ביוני]] [[840]]) היה בנו של [[קרל הגדול]] ומלכם של ה[[פרנקים]] משנת [[814]] ועד מותו.
-== חייו ==
+== ביוגרפיה ==
+[[קובץ:Louis the Pious.jpg|ממוזער|ימין|250px|לואי החסיד עורך כפרה, [[822]]]]
-לואי נולד ב[[ז'ירונד]] (של היום) שב[[צרפת]], והיה בנו הרביעי של [[קרל הגדול]] ובנה של [[הילדגרד]] (Hildegard of Vinzgouw). הוא הוכתר ל[[מלך]] על [[אקוויטניה]] עוד בהיותו ילד, ונשלח עם [[עוצר]] ועם אנשי חצר ל[[ספרד]], על מנת להרגיע את רוחות המרד שנוצר לאחר תבוסתו של [[קרל הגדול]] במלחמתו עם ה[[מורים]] ב[[ספרד]].
+לואי נולד ב[[ז'ירונד]] (של היום) שב[[צרפת]], והיה בנו הרביעי של [[קרל הגדול]] ובנה של [[הילדגרד]] (Hildegard of Vinzgouw). הוא הוכתר ל[[מלך]] על [[אקוויטניה]] עוד בהיותו ילד, ונשלח עם [[עוצר]] ועם אנשי חצר ל[[ספרד]], על מנת להרגיע את רוחות המרד שנוצר לאחר תבוסתו של קרל הגדול במלחמתו עם ה[[מורים]] ב[[ספרד]].
-לאחר ששני אחיו הנותרים של לואי מתו, הוא הוכתר ל[[קיסר (תואר)|קיסר]] בשותפות עם אביו. לאחר מותו של קרל הגדול בשנת [[814]], הוכתר לואי החסיד למלך (על ידי ה[[אפיפיור]] [[סטפאנוס הרביעי]]) על כל [[האימפריה הפרנקית]], וכל כוחה היה בידו. כינויו "החסיד" לא בא לו רק בשל דבקותו בדת, אלא הביע את דעת הבריות על כך שהוא חלש אופי ואף טיפש{{הערה|1=רוברט לופז, '''לידתה של אירופה''', עמ' 60}}.
+לאחר ששני אחיו הנותרים של לואי מתו, הוא הוכתר ל[[קיסר (תואר)|קיסר]] בשותפות עם אביו. לאחר מותו של קרל הגדול בשנת [[814]], הוכתר לואי החסיד למלך (על ידי ה[[אפיפיור]] [[סטפאנוס הרביעי]]) על כל [[האימפריה הפרנקית]], וכל כוחה היה בידו. כינויו "החסיד" לא בא לו רק בשל דבקותו בדת, אלא הביע את דעת הבריות על כך שהוא חלש אופי ואף טיפש.{{הערה|1=רוברט לופז, '''לידתה של אירופה''', עמ' 60}}
 ב-[[817]] תכנן לואי לחלק את האימפריה בין שלושת בניו מאשתו הראשונה ארמנגארדה: [[לותאר הראשון|לותאר]], [[מלך]] [[איטליה]] (שהיה קיסר במשותף עם אביו), [[פפין הראשון, מלך אקוויטניה|פפין]], מלך [[אקוויטניה]], ו[[לודוויג הגרמני]], מלך [[ממלכת בוואריה|בוואריה]]. ב-[[823]] רצה להוסיף את בנו [[שארל הקירח|שארל]] (מאשתו השנייה [[יהודית מבוואריה]]), ליורשי האימפריה, אך נתקל בהתנגדות מצד בניו הגדולים, וכתוצאה מכך פרצה [[מלחמת אזרחים]]. ב-[[829]] הדיח לואי את לותאר ממשרת הקיסר במשותף, והגלה אותו לאיטליה, אך כעבור שנה בלבד פלשו שלושת האחים לארצות אביהם, ואילצוהו לוותר על כסאו לטובת לותאר. שנה לאחר מכן שב לואי לארצו, והדיח את לותאר ממשרת הקיסר וכן ממלכות איטליה, שהועברה לבנו הצעיר שארל. ב-[[833]] הביסו שלושת האחים, שנתמכו על ידי ה[[אפיפיור]] [[גרגוריוס הרביעי]], את אביהם. הם כלאו אותו עם בנו שארל, שלחו את יהודית ל[[מנזר]] וחילקו את האימפריה ביניהם. עם זאת, ב-[[835]] השלימו בני המשפחה, ולואי הוחזר לכס הקיסרות.
@@ שורה 22: / שורה 23: @@
 ==קישורים חיצוניים==
 {{ויקישיתוף בשורה}}
-[[קובץ:Louis the Pious.jpg|ממוזער|ימין|250px|לואי החסיד עורך כפרה, [[822]]]]
 ==הערות שוליים==

השושלת הקרולינגית
שבט פפין	פפין הזקן (אנ') (580–640) • גרימואלד הזקן (אנ') (616–656) • כילדברט המאומץ (אנ') (מת ב-662)
שבט ארנולף	ארנולף ממץ (אנ') (582–640) • כלודולף ממץ (אנ') (מת ב-696 או 697) • אנסגיסל (אנ') (מת לפני 679) • פפין האמצעי (635–714) • גרימואלד הצעיר (אנ') (מת ב-714) • דרוגו משמפן (אנ') (670–708) • תאודואלד (אנ') (מת ב-714)
השושלת הקרולינגית	קרל מרטל (686–741) • קרלומן (אנ') (מת ב-754) • פפין הגוץ (714–768) • קרלומן הראשון (751–771) • קרל הגדול (מת ב-814) • לואי החסיד (778–840)
לאחר הסכם ורדן (843)	לותאר הראשון (795–855) • קרל הקירח (823–877) • לואי הגרמני (804–876)

מלכי צרפת
המלכים הקרולינגים (843–987)	שארל השני • לואי השני • לואי השלישי • קרלומן השני • קרל השלישי • אודו • שארל הרביעי • רובר הראשון • ראול • לואי הרביעי • לותר • לואי החמישי
בית קאפה (789–1328)	איג קאפה • רובר השני • אנרי הראשון • פיליפ הראשון • לואי השישי • לואי השביעי • פיליפ השני • לואי השמיני • לואי התשיעי • פיליפ השלישי • פיליפ הרביעי • לואי העשירי • ז'אן הראשון • פיליפ החמישי • שארל הרביעי
בית ולואה (1328–1589)	פיליפ השישי • ז'אן השני • שארל החמישי • שארל השישי • שארל השביעי • לואי האחד עשר • שארל השמיני • לואי השנים עשר • פרנסואה הראשון • אנרי השני • פרנסואה השני • שארל התשיעי • אנרי השלישי
בית בורבון (1589–1792)	אנרי הרביעי • לואי השלושה עשר • לואי הארבעה עשר • לואי החמישה עשר • לואי השישה עשר • לואי השבעה עשר
בית בונפרטה (1804–1814; 1815)	נפוליאון הראשון • נפוליאון השני
בית בורבון (1814–1815; 1815–1830)	לואי השמונה עשר • שארל העשירי • לואי התשעה עשר • אנרי החמישי
בית אורליאן (1830–1848)	לואי פיליפ • פיליפ השביעי
בית בונפרטה (1852–1870)	נפוליאון השלישי

מלכים וקיסרים גרמניים
פרנקיה המזרחית (843–918)	קרל השני • לודוויג הראשון • לודוויג השני • קרלומן • לודוויג השלישי • קרל השלישי • ארנולף • לודוויג הילד • קונראד הראשון	גרמניה גרמניה הנאצית (1933–1935)
ממלכת גרמניה (919–962)	היינריך הצפר • אוטו הראשון
האימפריה הרומית הקדושה (962–1806)	אוטו הראשון • אוטו השני • אוטו השלישי • היינריך השני • קונראד השני • היינריך השלישי • היינריך הרביעי • היינריך החמישי • לותאר השלישי • קונראד השלישי • פרידריך הראשון • היינריך השישי • פיליפ משוואביה • אוטו הרביעי • פרידריך השני • קונראד הרביעי • רודולף הראשון • אדולף • אלברכט הראשון • היינריך השביעי • לודוויג הרביעי • קרל הרביעי • ונצל • רופרכט • זיגיסמונד • אלברכט השני • פרידריך השלישי • מקסימיליאן הראשון • קרל החמישי • פרדיננד הראשון • מקסימיליאן השני • רודולף השני • מתיאס • פרדיננד השני • פרדיננד השלישי • לאופולד הראשון • יוזף הראשון • קרל השישי • קרל השביעי • פרנץ הראשון • יוזף השני • לאופולד השני • פרנץ השני
הקונפדרציה של הריין (1806–1813)	נפוליאון בונפרטה
הקונפדרציה הגרמנית (1815–1848)	פרנץ השני • פרדיננד הראשון • פרנץ יוזף הראשון
הקונפדרציה הצפון-גרמנית (1867–1871)	וילהלם הראשון
הקיסרות הגרמנית (1871–1918)	וילהלם הראשון • פרידריך השלישי • וילהלם השני
פורטל גרמניה