יזמות – הבדלי גרסאות
הפכתי את ההגדרה לקצרה יותר תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ שוחזר מעריכות של 185.175.33.174 (שיחה) לעריכה האחרונה של דוד55 |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יזמות עסקית''' היא הליך ההוצאה לפועל של מכלול הפעולות הדרושות להקמתו ו[[ניהול]]ו של [[עסק]] חדש, או של תחום פעילות חדש בעסק קיים. מוציאי הפועל של פעולות אלו נקראים '''[[יזם|יזמים]]'''. |
|||
אני יודעת שאתה מבית ספר *לב טוב!!!* |
|||
ליזמות יש תרומה משמעותית וחשובה להתפתחות הכלכלה{{הערה|שם=Dimic2014}}. |
|||
==תהליך הפיתוח של יוזמה עסקית== |
==תהליך הפיתוח של יוזמה עסקית== |
||
גרסה מ־14:41, 7 בדצמבר 2019
יזמות עסקית היא הליך ההוצאה לפועל של מכלול הפעולות הדרושות להקמתו וניהולו של עסק חדש, או של תחום פעילות חדש בעסק קיים. מוציאי הפועל של פעולות אלו נקראים יזמים.
ליזמות יש תרומה משמעותית וחשובה להתפתחות הכלכלה[1].
תהליך הפיתוח של יוזמה עסקית
יזמות היא תהליך ארוך המורכב מצעדים רבים, אשר כל אחד מהם מצריך משאבים וכישורים שונים[2]. פיטר דרוקר (אבי תורת הניהול המודרנית) הגדיר יזמות עסקית כך: יישום של תהליכים, רעיונות ומוצרים תוך חיפוש מכוון אחר שינויים וניתוח שיטתי של הזדמנויות המאפשרות להכניס חידוש. איתור ובדיקה של תנאי השוק והיערכות למתן פתרונות בזמן הנכון, במקום הנכון ובמחיר הנכון[3]. בהתאם לכך, שלושת השלבים הראשוניים של יוזמה עסקית הם: גילוי עניין, זיהוי הזדמנות והתנהגות המכוונת לנקיטה בפעולות הנחוצות עבור הקמת המיזם[2].
בפני היזם עומדים מכשולים רבים בדרך ליישום הרעיון העסקי (ה"מיזם") והוצאתו לפועל, גם אם מדובר ברעיון מוצלח. בין קשיים אלו ניתן למנות את תהליך השגת המימון למיזם, רישום פטנטים וקבלת אישורים רגולטוריים (במידת הצורך), גיוס צוות עובדים מיומן וכדומה. בתחום היזמות הטכנולוגית, המיזם החדש נקרא בשם "חברת הזנק" (סטארטאפ). חלק מהמיזמים נעזרים בחברות ייעוץ או ביועצים עסקיים המתמחים בליווי והקמת עסקים חדשים.
אף שאין דרך אחת נכונה בתהליך יצירת העסק, בבתי הספר למנהל עסקים נלמדים תחומים שונים הנוגעים ליזמות העסקית, המיועדים לתת ללומדים מסגרת מסודרת ליזמות מוצלחת- כגון כיצד לעבד את הרעיון העסקי, להגדיר אסטרטגיה עסקית, לכתוב תוכנית עסקית, לגייס מימון, לבנות צוות ועוד.
עם פיתוח והתרחבות שימוש באינטרנט נפתחו אתרים שעוסקים בתחום (למשל מונופולי).
שיטות מימון
המימון למיזמים מושג לרוב על ידי אחד משני סוגי מימון: הון זר והון עצמי, כשהון זר הוא מתן הון (כסף) תמורת ריבית כגון הלוואות מהבנקים, ואילו הון עצמי הוא קבלת מימון תמורת חלק מהבעלות (כגון שותפות, או הנפקה). בתחום ההייטק נפוצה שיטת מימון מסוג של הון עצמי המבוססת על משקיעים פרטיים (המכונים לעיתים אנג'לים) וגופי השקעה כגון חממות טכנולוגיות וקרנות הון סיכון המשקיעות הון במיזמים הנמצאים בשלביהם הראשוניים, תוך הסכם לקבלת אחוזים מרווחיה העתידיים של החברה כתוצאה ממכירות, מרכישתה על ידי חברה גדולה (אקזיט) או מהנפקתה בבורסה לניירות ערך.
בחלק מהמדינות ישנם גופים הנתמכים על ידי הממשל שתפקידם לעודד יזמות עסקית. בישראל, גוף זה נקרא מט"י (מרכז טיפוח יזמות), ולו סניפים רבים ברחבי הארץ. במטרה לעודד יזמות בקרב בני נוער, קם הארגון הבינלאומי "יזמים צעירים".
יזמות חברתית
בעת המודרנית, לצד היזמות העסקית, מתבסס מונח חדש בשם "יזמות חברתית". זוהי יזמות המשתמשת בשיטות שמאפיינות את היזמות העסקית, במטרה ליזום וליצור ארגונים והתאגדויות חדשות, שמטרתן להוות מענה לבעיות חברתיות וסביבתיות. בניגוד ליזמות העסקית, היזמות החברתית ככלל איננה מונעת משיקולים של רווח, אף שיזם חברתי עשוי לייצר רווח כספי כתוצאה מפעילותו.
נטייה ומוטיבציה ליזמות
הנטייה ליזמות משתנה בין קבוצות שונות של אנשים[1]. לגורמים המשפיעים על המוטיבציה של אנשים לבחור ביזמות על פני עבודה כשכירים, ישנה חשיבות רבה עבור קובעי המדיניות. זאת משום שהם אלו שצריכים לקבל החלטות בנוגע לפעולות ויוזמות למען קידום ופיתוח של עולם היזמות. על כן, ההבנה של הגורמים המשפיעים על הבחירה של מסלול התעסוקה של אנשים שונים יכולה לסייע רבות בתחום זה[1].
נמצא קשר בין תסמינים של הפרעת קשב לבין נטייה גבוהה יותר לגישות ושאיפות יזמיות[4]. אחת הסיבות המרכזיות לנטייה זו היא שלהפרעת קשב יש השפעה חיובית על מאפיינים יזמיים כגון: צורך בהישגיות, עצמאות ואוטונומיה, נטייה ליצירתיות, ונטייה מתונה של נטילת סיכונים[1]. בהתאם לכך, לאנשים עם הפרעת קשב יש סיכוי גבוה יותר להיות יזמים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית[1]. עם זאת, אנשים עם הפרעת קשב ונטייה ליזמות עלולים להתקשות בביצוע פעילויות יזמיות בפועל[4]. לכן הנטייה של התקשורת להציג יזמים מצליחים עם הפרעת קשב אשר מייחסים את ההצלחה שלהם לתסמינים של הפרעת קשב עלולה להיות מטעה[4]. כלומר, הפרעת קשב יכולה בהחלט לעודד אנשים לפנות לתחום היזמות, אבל לא בהכרח תסייע להם גם להצליח בו.
ראו גם
- יזמות בנייה
- יזמות מדיניות / יזמות פוליטית: ניסים כהן, יזמי מדיניות ועיצוב מדיניות ציבורית: המקרה של חוק ביטוח בריאות ממלכתי.2012; ביטחון סוציאלי, 89: 42-5.
- יזמות מזון
קישורים חיצוניים
- יזמות עסקית, באתר כל זכות
- איך מנהיגים גדולים מעוררים השראה ופעולה? הרצאה של סימון סינק הדנה בסיבות להצלחה של יזמים
(עם כיתובית בעברית). - מאמרים על יזמות מאת פרופ' ליאורה קצנשטיין.
- יזמות עסקית, באתר בית הספר ליזמות עסקית
- דפנה קריב - איך לפתח יזמות,
הערות שוליים
- ^ 1 2 3 4 5 Dimic, N., & Orlov, V. (2014). Entrepreneurial tendencies among people with ADHD. International Review of Entrepreneurship, 13,187-204.
- ^ 1 2 Lerner, D. A., Hunt, R. A., & Verheul, I. (2018). Dueling Banjos: Harmony and Discord between ADHD and Entrepreneurship. Academy Of Management Perspectives, 32(2), 266-286.
- ^ יזמות עסקית - אתר בית הספר ליזמות עסקית YZM, באתר http://www.yzm.co.il/יזמות-עסקית
- ^ 1 2 3 Antshel, Kevin M. "Attention Deficit/Hyperactivity Disorder (ADHD) and Entrepreneurship." Academy of Management Perspectives, vol. 32, no. 2, May 2018, pp. 243-265
| מנהל עסקים | ||
|---|---|---|
| תחומים | ניהול • מימון • שיווק • חשבונאות • התנהגות ארגונית • אסטרטגיה עסקית • מערכות מידע • יזמות • לוגיסטיקה • חקר ביצועים • קבלת החלטות | |
| מושגים כלליים | ניהול סיכונים • אסטרטגיה תפעולית • ייעוץ אסטרטגי • SWOT • קרן הון סיכון • תוכנית עסקית • נתח שוק • משאבי אנוש • יועץ עסקי • דירקטוריון • מנכ"ל | |
| אישים בולטים | פיטר דרוקר • הנרי מינצברג • פרדריק טיילור • ויליאם שארפ • הנרי פורד • מילטון פרידמן • מייקל פורטר | |
| מוסדות לימוד ומחקר בולטים | הרווארד • וורטון • סטנפורד • MIT • קלוג • דיוק (פיוקווא) • INSEAD • בית הספר לעסקים של לונדון | |
| שיטות מחקר | אתנוגרפיה • מחקר איכותני • מחקר כמותי • ניתוח אירוע • ניתוח נתוני ארכיון • ניתוח תוכן | |