ז'ורז' פיקאר – הבדלי גרסאות

ז'ורז' פיקאר
Marie-Georges Picquart
לידה	6 בספטמבר 1854; שטרסבורג, צרפת
פטירה	18 בינואר 1914 (בגיל 59); אמיין, צרפת
מקום קבורה	Cimetière Saint-Urbain de Strasbourg
מדינה	צרפת
השכלה	האקדמיה הצבאית סן-סיר
השתייכות	צבא צרפת
דרגה	גנרל דיוויזיה
תפקידים בשירות
	מפקד דיוויזיית החי"ר העשירית; מפקד הארמייה השנייה
עיטורים
	לגיון הכבוד; מדליה לזכר קרב טונקין; מדליה קולוניאלית;

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־11:12, 11 בדצמבר 2019

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות ביטחונית
פרמטרים [ תקופת שירות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ז'ורז' פיקאר (בצרפתית: Georges Picquart;‏ 6 בספטמבר 1854 - 18 בינואר 1914) היה איש צבא צרפתי שנאבק בעת פרשת דרייפוס להוכחת חפותו של אלפרד דרייפוס.

חייו

ז'ורז' פיקאר נולד בעיר סטרסבורג, בירת חבל אלזאס בשנת 1854. הוא בחר בקריירה צבאית, נתגלה כקצין מוכשר והגיע לדרגת קולונל. בשנת 1895 נתמנה כראש מחלקת המודיעין הצבאי ("המשרד השני"). בתפקידו זה הגיע לידיו המזכר בכתב יד, שמרגל צרפתי מצא במשרדו של הנספח הצבאי של גרמניה בצרפת, שממנו נתברר כי בוגד צרפתי פועל בשליחות הגרמנים ואשר שימש בסיס להאשמתו של אלפרד דרייפוס בבגידה.

פיקאר ידע כי סיבת הטלת אשמת הבגידה בדרייפוס הייתה היותו יהודי, למעשה הקצין היהודי היחיד במטה הכללי הצרפתי.

לאחר בדיקה נוספת של המזכר, הגיע פיקאר למסקנה כי המזכר נכתב על ידי הקצין פרדיננד אסטרהאזי. פיקאר הביא את הגילוי לידיעת מפקדיו ואלו הזהירו אותו שלא לחשוף את הגילוי והוא הורחק מצרפת ונשלח ב-1896 לשרת בתוניס.

פיקאר היה מנוע מלחשוף את גילוייו, אך בעת חופשת מולדת בפריז השאיר תצהיר חתום בידי עורך דין ממיודעיו. התצהיר נחשף, ופיקאר נשפט בגין התנהגות בלתי הולמת, פוטר מן הצבא, ונדון לשנת מאסר.

ב-13 ביולי 1906, אישר בית הנבחרים הצרפתי חוק אשר החזיר את פיקאר ואת דרייפוס לשירות פעיל בצבא צרפת, באותן הדרגות שהיו להם לו היו נותרים בשירות במהלך שתים עשרה השנים שחלפו מאז החלה הפרשה (פיקאר כגנרל ודרייפוס כרב-סרן). לימים שירת פיקאר כשר המלחמה בממשלתו של ז'ורז' קלמנסו. פיקאר נפטר לאחר שמת מפצעיו בגלל נפילה מסוס בשנת 1914, בעיר אמיין, בגיל 59.

ברברה טוכמן כותבת כי פיקאר לא פעל ממניעים פוליטיים אלא ממניעים של יושר וכבוד, וכי משגילה כי המכתב המפליל את דרייפוס הוא זיוף, חש חובה לחשוף את הגילוי, ולו במחיר אישי כבד. לדברי טוכמן היה פיקאר, כרבים מבני דורו, נגוע באנטישמיות, אך המחשבה כי אדם חף מפשע נענש על דבר שלא עשה, לא נתנה לו מנוח, ואחת היא דתו של אותו אדם.

ראו גם

אלפרד דרייפוס

לקריאה נוספת

ברברה טוכמן, המגדל הגאה, הוצאת דביר, 1998.
ז`אן דני ברדן, פרשת דרייפוס, הוצאת עם עובד, 2003
רוברט האריס, "קצין ומרגל", הוצאת כנרת זמורה-דביר, 2015

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ז'ורז' פיקאר בוויקישיתוף

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{אישיות ביטחונית
-{{חייל
 |שם=ז'ורז' פיקאר
 |תמונה=[[קובץ:Picquart.jpg|200px]]
@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 -1914
 |דרגה=גנרל דיוויזיה
-|תפקידים צבאיים=מפקד דיוויזיית החי"ר העשירית<br>
-מפקד הארמייה השנייה
 |עיטורים=*[[לגיון הכבוד]][[קובץ:Offizierskreuz.jpg|15px]]
 *[[מדליה לזכר קרב טונקין]]
@@ שורה 20: / שורה 18: @@
 |הנצחה=
 |תאריך לידה=[[6 בספטמבר]] [[1854]]
-|תאריך פטירה=[[18 בינואר]] [[1914]]}}
+|תאריך פטירה=[[18 בינואר]] [[1914]]
+|סיווג=חייל
+|תפקידים בשירות=מפקד דיוויזיית החי"ר העשירית<br>
+מפקד הארמייה השנייה
+}}
 '''ז'ורז' פיקאר''' (ב[[צרפתית]]: '''Georges Picquart''';{{כ}} [[6 בספטמבר]] [[1854]] - [[18 בינואר]] [[1914]]) היה איש צבא [[צרפת]]י שנאבק בעת [[פרשת דרייפוס]] להוכחת חפותו של [[אלפרד דרייפוס]].
 == חייו ==