אריה שכטר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון שגיאת פרמטר
מ בד"ה
שורה 22: שורה 22:
[[קובץ:Chazon ish 1952.jpg|250px|ממוזער|הרב שכטר בילדותו, מאחורי הרב [[אברהם ישעיהו קרליץ]], ה"חזון איש"{{הערה|זיהויו בתמונה [https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=6805&p=245732&hilit=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94+%D7%A9%D7%9B%D7%98%D7%A8#p245776 מאומת כאן]}}]]
[[קובץ:Chazon ish 1952.jpg|250px|ממוזער|הרב שכטר בילדותו, מאחורי הרב [[אברהם ישעיהו קרליץ]], ה"חזון איש"{{הערה|זיהויו בתמונה [https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=19&t=6805&p=245732&hilit=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%94+%D7%A9%D7%9B%D7%98%D7%A8#p245776 מאומת כאן]}}]]
[[קובץ:רבי אריה שכטר מתברך אצל רבי חיים קניבסקי.jpg|ממוזער|'''רבי אריה שכטר מתברך אצל רבי חיים קניבסקי''']]
[[קובץ:רבי אריה שכטר מתברך אצל רבי חיים קניבסקי.jpg|ממוזער|'''רבי אריה שכטר מתברך אצל רבי חיים קניבסקי''']]
הרב '''אריה שכטר''' (נולד ב[[י"ח בטבת]] [[ה'תרצ"ז]], [[1 בינואר]] [[1937]]) הוא [[רב]] [[בני ברק]]י ופעיל בולט ב[[תנועת התשובה]]. שמו נקשר ב[[פרשת יוסל'ה שוחמכר]]. מאז [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] הוא מרצה בתחומי ה[[יהדות]] בארגון "[[ערכים (ארגון)|ערכים]]" ובמסגרות רבות אחרות.
הרב '''אריה שכטר''' ([[י"ח בטבת]] [[ה'תרצ"ז]], [[1 בינואר]] [[1937]] - [[י"ד בכסלו]] [[תש"פ]] [[11 בדצמבר]] [[2019]]) היה [[רב]] [[בני ברק]]י ופעיל בולט ב[[תנועת התשובה]]. שמו נקשר ב[[פרשת יוסל'ה שוחמכר]]. מאז [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] היה מרצה בתחומי ה[[יהדות]] בארגון "[[ערכים (ארגון)|ערכים]]" ובמסגרות רבות אחרות.


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==

גרסה מ־22:09, 11 בדצמבר 2019

תבנית:רב

הרב שכטר בילדותו, מאחורי הרב אברהם ישעיהו קרליץ, ה"חזון איש"[1]
רבי אריה שכטר מתברך אצל רבי חיים קניבסקי

הרב אריה שכטר (י"ח בטבת ה'תרצ"ז, 1 בינואר 1937 - י"ד בכסלו תש"פ 11 בדצמבר 2019) היה רב בני ברקי ופעיל בולט בתנועת התשובה. שמו נקשר בפרשת יוסל'ה שוחמכר. מאז שנות ה-70 היה מרצה בתחומי היהדות בארגון "ערכים" ובמסגרות רבות אחרות.

ביוגרפיה

נולד בהונגריה לתעשיין והמלונאי יעקב שכטר, שהיה בעליו של מלון העצמאות בנתניה. גיסיו הם הרב אברהם רייסנר, הרב משה שטרנבוך, והרב יחזקאל ברטלר הנשואים לאחיותיו. למד בישיבת סלובודקה בבני ברק[2]. בילדותו ובחרותו היה ממקורבי הרב אברהם ישעיהו קרליץ, ה"חזון איש", ולאחר פטירתו התקרב בעקבות הרב משה יהושע לנדא לרב מבריסק, רבי יצחק זאב סולובייצ'יק. נישא לאילה שרה הינדא בת הרב אשר סופר ונולדו להם שבעה ילדים, אשתו נפטרה ב-1993.

בשנות ה-50 היה פעיל בהפצת תורה במחנות העולים ובעיירות הפיתוח ועסק בהקמת שיעורי תורה במושבים.

בראשית שנות ה-60, בעיצומה של פרשת יוסל'ה שוחמכר נשלח בידי הרב יעקב ישראל קניבסקי לשווייץ כדי להעביר לרות בלוי את הנחיית הרבנים להשיב את יוסל'ה להוריו. בלוי לא שעתה להוראה ובאותו ערב נעלמה משווייץ[3]. בעקבות מעורבותו זו היה שכטר, שכונה בספרה של בלוי "שומרי העיר" הרב לייבל פרידמן, יעד למתקפות של קנאי חסידות סאטמר[4] שכטר שהיה אז יהלומן הוזמן ב-1963 לתת עדות בבית המשפט המחוזי בתל אביב בתום הפרשה אך אחיו מאיר הופיע במקומו והגיש חוות דעת רפואית לפיה הוא אינו מסוגל למסור עדות[5].

בעקבות פרשה זו היגר לארצות הברית, שם שימש כמנהל רוחני בישיבת חסידי סקווער. רק כשוך הדי הפרשה כעבור כמה שנים שב ארצה.

במשך עשרות שנים היה הנואם הראשי ב"עצרת קינה" שארגן רפאל סולובייצ'יק מדי ליל תשעה באב בכיכר השבת בירושלים.

בתו נישאה לרב יחיאל קלרמן, ראש ישיבת ארחות תורה ובנו של הרב אורי קלרמן. בנו יעקב, הוא מוהל מפורסם.

ספריו

בשנת תשע"ז יצא לאור ספר ראשון בסדרה מדרשותיו (בעריכת הרב יעקב ישראל פוזן) בשם "אריה שאג" על ימים נוראים וסוכות. בכסלו תשע"ח הוציא עוד כרך על חנוכה, ובאדר תשע"ח הוציא את הכרך השלישי בסדרה בענייני פורים ופסח. בשנת תשע"ט הושלמה סדרת המועדים עם 2 כרכים נוספים על שבועות ובין המצרים, ובנוסף החל להוציא סדרת ספרים על התורה. הכרך הראשון שיצא הוא על ספר שמות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ זיהויו בתמונה מאומת כאן
  2. ^ הרב חיים יצחק פרוש, קוים לדמותו של הרב אברהם גנחובסקי, ישורון, כט, תשעג, עמ' צא הערה 5. שם מסופר שהוצמד ביד הרב מרדכי שולמן כחונך לתלמידים הצעירים יותר: אברהם גנחובסקי ומשה יהודה שלזינגר.
  3. ^ בן גוריון דן עם שפירא על מתן תנינה למסתירי יוסל'ה, קול העם, 12 ביולי 1962
  4. ^ ראו למשל סקירה היסטורית של הפרשה מנקודת מבט 'קנאית' אצל: אליהו קאופמן, צדיק כתמר יפרח, אייר תשס"ה, פרק שנים עשר "איפה יוסל'ה?", עמ' 324–330.
  5. ^ בית המשפט הטיל שליחות תיווך בפרשת הילד יוסל'ה, הצופה, 12 ביולי 1963.