אריה שכטר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרה (דאז), הגהה
מ ←‏ביוגרפיה: קישורים פנימיים
שורה 25: שורה 25:


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
נולד ב[[הונגריה]] לתעשיין יעקב שכטר, שהיה גם בעליו של מלון העצמאות ב[[נתניה]]. בילדותו למד בתלמוד תורה יסודי התורה וסיני בתל אביב, במשך תקופה למד בישיבת ויז'ניץ אצל ראש הישיבה, [[משה יהושע הגר]], לימים האדמו"ר מויז'ניץ. בהמשך למד ב[[ישיבת חכמי לובלין (בני ברק)|ישיבת חכמי לובלין]]. בתקופה זו התקרב לרב [[אברהם ישעיהו קרליץ]].
נולד ב[[הונגריה]] לתעשיין יעקב שכטר, שהיה גם בעליו של מלון העצמאות ב[[נתניה]]. בילדותו למד בתלמוד תורה יסודי התורה וסיני בתל אביב, במשך תקופה למד ב[[ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר|ישיבת ויז'ניץ]] אצל ראש הישיבה, [[משה יהושע הגר]], לימים האדמו"ר מ[[חסידות ויז'ניץ|וויז'ניץ]]. בהמשך למד ב[[ישיבת חכמי לובלין (בני ברק)|ישיבת חכמי לובלין]]. בתקופה זו התקרב לרב [[אברהם ישעיהו קרליץ]].


למד ב[[ישיבת סלובודקה (בני ברק)|ישיבת סלובודקה בבני ברק]]{{הערה|הרב חיים יצחק פרוש, קוים לדמותו של הרב [[אברהם גנחובסקי]], [[ישורון (מאסף תורני)|ישורון]], כט, תשעג, עמ' צא הערה 5. שם מסופר שהוצמד ביד הרב [[מרדכי שולמן]] כחונך לתלמידים הצעירים יותר: אברהם גנחובסקי ו[[משה יהודה שלזינגר]].}}. בצעירותו עמד בקשר עם הרב [[אברהם ישעיהו קרליץ]], ולאחר פטירתו התקרב בעקבות הרב [[משה יהושע לנדא]] לרב מבריסק, רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]].
למד ב[[ישיבת סלובודקה (בני ברק)|ישיבת סלובודקה בבני ברק]]{{הערה|הרב חיים יצחק פרוש, קוים לדמותו של הרב [[אברהם גנחובסקי]], [[ישורון (מאסף תורני)|ישורון]], כט, תשעג, עמ' צא הערה 5. שם מסופר שהוצמד ביד הרב [[מרדכי שולמן]] כחונך לתלמידים הצעירים יותר: אברהם גנחובסקי ו[[משה יהודה שלזינגר]].}}. בצעירותו עמד בקשר עם הרב [[אברהם ישעיהו קרליץ]], ולאחר פטירתו התקרב בעקבות הרב [[משה יהושע לנדא]] לרב מבריסק, רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]].

גרסה מ־13:50, 15 בדצמבר 2019

תבנית:רב

הרב שכטר בילדותו, מאחורי הרב אברהם ישעיהו קרליץ, ה"חזון איש"[1]

הרב אריה שכטר (י"ח בטבת ה'תרצ"ז, 1 בינואר 1937י"ד בכסלו תש"ף 11 בדצמבר 2019) היה רב חרדי ישראלי ופעיל בתנועת התשובה. שמו נקשר בפרשת יוסל'ה שוחמכר. מאז שנות ה-70 הרצה בתחומי היהדות בארגון "ערכים" ובמסגרות אחרות.

ביוגרפיה

נולד בהונגריה לתעשיין יעקב שכטר, שהיה גם בעליו של מלון העצמאות בנתניה. בילדותו למד בתלמוד תורה יסודי התורה וסיני בתל אביב, במשך תקופה למד בישיבת ויז'ניץ אצל ראש הישיבה, משה יהושע הגר, לימים האדמו"ר מוויז'ניץ. בהמשך למד בישיבת חכמי לובלין. בתקופה זו התקרב לרב אברהם ישעיהו קרליץ.

למד בישיבת סלובודקה בבני ברק[2]. בצעירותו עמד בקשר עם הרב אברהם ישעיהו קרליץ, ולאחר פטירתו התקרב בעקבות הרב משה יהושע לנדא לרב מבריסק, רבי יצחק זאב סולובייצ'יק.

בשנות ה-50 היה פעיל בהפצת תורה במחנות העולים, בעיירות הפיתוח ובמושבים.

בראשית שנות ה-60, בעיצומה של פרשת יוסל'ה שוחמכר נשלח בידי הרב יעקב ישראל קניבסקי לשווייץ כדי להעביר לרות בלוי הנחיה של רבנים להשיב את יוסל'ה להוריו. בלוי לא שעתה להוראה ובאותו ערב נעלמה משווייץ[3]. בעקבות מעורבותו זו היה שכטר, שכונה בספרה של בלוי "שומרי העיר" הרב לייבל פרידמן, יעד למתקפות של קנאי חסידות סאטמר[4] שכטר שהיה אז יהלומן הוזמן ב-1963 להעיד בבית המשפט המחוזי בתל אביב. אחיו מאיר הופיע במקומו והגיש חוות דעת רפואית שלפיה הוא אינו מסוגל למסור עדות[5].

בעקבות פרשה זו היגר לארצות הברית, שם שימש כמנהל רוחני בישיבת חסידי סקווירה וכר"מ בישיבת ויז'ניץ במונסי. בשוך הדי הפרשה כעבור כמה שנים שב לישראל.

במשך עשרות שנים היה הנואם הראשי ב"עצרת קינה" שארגן רפאל סולובייצ'יק מדי ליל תשעה באב בכיכר השבת בירושלים.

נפטר בי"ד בכסלו תש"ף, לאחר מחלה קצרה.

חיים אישיים

היה נשוי לאילה שרה הינדא סופר (נפטרה ב-1993). לבני הזוג נולדו שבעה ילדים.

אחת מבנותיו נשואה לרב יחיאל קלרמן, ראש ישיבת ארחות תורה ובנו של הרב אורי קלרמן. בנו יעקב הוא מוהל.

שניים מגיסיו הם הרב משה שטרנבוך והרב יחזקאל ברטלר הנשואים לאחיותיו.

ספריו

בשנים תשע"ז-תשע"ט יצאה סדרה של חמישה ספרים ובהם דרשותיו על המועדים, בעריכת הרב יעקב ישראל פוזן. מסדרה מתוכננת נוספת, על התורה, יצא כרך על ספר שמות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ זיהויו בתמונה מאומת כאן
  2. ^ הרב חיים יצחק פרוש, קוים לדמותו של הרב אברהם גנחובסקי, ישורון, כט, תשעג, עמ' צא הערה 5. שם מסופר שהוצמד ביד הרב מרדכי שולמן כחונך לתלמידים הצעירים יותר: אברהם גנחובסקי ומשה יהודה שלזינגר.
  3. ^ בן גוריון דן עם שפירא על מתן תנינה למסתירי יוסל'ה, קול העם, 12 ביולי 1962
  4. ^ ראו למשל סקירה היסטורית של הפרשה מנקודת מבט 'קנאית' אצל: אליהו קאופמן, צדיק כתמר יפרח, אייר תשס"ה, פרק שנים עשר "איפה יוסל'ה?", עמ' 324–330.
  5. ^ בית המשפט הטיל שליחות תיווך בפרשת הילד יוסל'ה, הצופה, 12 ביולי 1963.