סטמפניו – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ יחקאל->יחזקאל - תיקון תקלדה בקליק
אלימיט (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 37: שורה 37:
שלום עליכם כתב אותו ב-[[1888]] ושלח אותו בצירוף מכתב ל[[מנדלי מוכר ספרים]] אותו העריץ. הוא מודיע לו שזה הרומן היהודי הראשון שלו והוא שונה מהרומנים של עמים אחרים בכך שהוא מתאר את החיים היהודים השונים בתנאים, מנהגים והרגלים משאר אומות העולם.
שלום עליכם כתב אותו ב-[[1888]] ושלח אותו בצירוף מכתב ל[[מנדלי מוכר ספרים]] אותו העריץ. הוא מודיע לו שזה הרומן היהודי הראשון שלו והוא שונה מהרומנים של עמים אחרים בכך שהוא מתאר את החיים היהודים השונים בתנאים, מנהגים והרגלים משאר אומות העולם.


הרומן מסתמך על דמותו של ה[[כליזמר (נגן)|כליזמר]] יוסל'ה דרזנר ([[1822]]–[[1879]]) שסיפורים רבים סופרו עליו בקשר לנגינתו המהפנטת ויכולתו לכבוש את ליבן על נשים חסודות, [[בתולין|בתולות]] ונשואות.
הרומן מסתמך על דמותו של ה[[כליזמר (נגן)|כליזמר]] יוסל'ה דרזנר ([[1822]]–[[1879]]) שסיפורים רבים סופרו עליו בקשר לנגינתו המהפנטת ויכולתו לכבוש את ליבן של נשים חסודות, [[בתולין|בתולות]] ונשואות.


לפי שלום עליכם, כוונתו הייתה ליצור ברומן שלושה טיפוסים או גיבורים ראשיים: סטמפניו וכינורו, רוחל'ה-בת ישראל תמימה המתאהבת בו ופריידל-אשתו התגרנית של סטמפניו.
לפי שלום עליכם, כוונתו הייתה ליצור ברומן שלושה טיפוסים או גיבורים ראשיים: סטמפניו וכינורו, רוחל'ה-בת ישראל תמימה המתאהבת בו ופריידל-אשתו התגרנית של סטמפניו.

גרסה מ־18:11, 19 בדצמבר 2019


שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר

פרמטרים ריקים [ שנת הוצאה בעברית, מהדורות נוספות, שנת הוצאה, מהדורה מוערת, מהדורה ראשונה, מהדורה מדעית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

סטמפניו
סטעמפעניו
עטיפת כתבי שלום עליכם: טוביה החלבן, סנדר בלאנק, סטמפניו
עטיפת כתבי שלום עליכם: טוביה החלבן, סנדר בלאנק, סטמפניו
עטיפת כתבי שלום עליכם: טוביה החלבן, סנדר בלאנק, סטמפניו
מידע כללי
מאת שלום עליכם
שפת המקור יידיש
תורגם לשפות עברית
סוגה רומן עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה ספריית פועלים+ספרי חמד
תאריך הוצאה 1888 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עמודים 80
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001323965, 001323966, 001732117
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ההצגה סטמפניו בתיאטרון יידיש בווילנה, 1928

סטֶמפֶּניוּיידיש: סטעמפעניו) הוא רומן קצר של שלום עליכם.

שלום עליכם כתב אותו ב-1888 ושלח אותו בצירוף מכתב למנדלי מוכר ספרים אותו העריץ. הוא מודיע לו שזה הרומן היהודי הראשון שלו והוא שונה מהרומנים של עמים אחרים בכך שהוא מתאר את החיים היהודים השונים בתנאים, מנהגים והרגלים משאר אומות העולם.

הרומן מסתמך על דמותו של הכליזמר יוסל'ה דרזנר (18221879) שסיפורים רבים סופרו עליו בקשר לנגינתו המהפנטת ויכולתו לכבוש את ליבן של נשים חסודות, בתולות ונשואות.

לפי שלום עליכם, כוונתו הייתה ליצור ברומן שלושה טיפוסים או גיבורים ראשיים: סטמפניו וכינורו, רוחל'ה-בת ישראל תמימה המתאהבת בו ופריידל-אשתו התגרנית של סטמפניו.

  • סטמפניו - בן ממשיך לשושלת כליזמרים מהכפר סטמפני, שסבו הכיר אישית את הכנר הגדול פגניני. בגיל חמש עשרה עזב את הבית והקים להקה (קאפעליע) שנסעה וניגנה בחתונות ובחגיגות בערים ובעיירות ושימעה יצא למרחוק בעיקר בגלל נגינתו של סטמפניו. נשים חסודות נמשכו אליו בזכות נגינתו ולשונו החלקלקה וכמעט בכל מקום השאיר אחריו אהבות אומללות עד שנתקל בפריידל.
  • פריידל - "אשה קוזק". סטמפניו חתם לה על תנאי אירוסים והבטיח לה לחזור לאחר שבועיים. היא לא ויתרה, מצאה אותו באחת העיירות והכריחה אותו להתחתן אתה. את הכסף שהוא מרוויח היא אוגרת אצלה, פותחת בנק פרטי להלוואות וסוחרת בתכשיטי אלמוגים.
  • רוחל'ה - נישאה בשידוך למוישה-מנדל, בנם היחיד של אייזיק-נפתלי ודְבוֹסי-מלכה. ממש בור שומן, חלום שנתממש. בעלה מבלה את רוב זמנו בישיבה ואינו מתייחס אליה. אין פלא לפיכך שהיא נופלת בקסמו של סטמפניו.

שלום עליכם לא מקצין את הרומן. לאחר שרוחל'ה נפגשת באופן אסור עם סטמפניו ועומדת ליפול ברשתו היא רואה בדמיונה את חברתה חיה-אטל שארוסה בניומין זנח אותה ונישא לאחרת. רוחל'ה בורחת לבעלה ומשכנעת אותו להפסיק לגור עם הוריו. הזוג עובר ליהופץ (קייב) שם הם מתחילים חיים חדשים ונולד להם בן.

הרומן תורגם על ידי יצחק דב ברקוביץ וב-1997 הופיע תרגום עדכני יותר של אריה אהרוני.

סטמפניו הועלה בתיאטרון הבימה ב-1972 בעיבודו ובבימוי של שמואל בונים עם מוזיקה של דובי זלצר. בתפקידים הראשיים שיחקו נסים עזיקרי בתפקיד סטמפניו ולבנה פינקלשטיין בתפקיד רוחל'ה. ההצגה הועלתה 37 פעם בלבד.

בשנת 1989 הוקרן בערוץ הראשון סרט בשם "סטמפניו", בבימויו של דן וולמן, ובכיכובם של אביטל קורמן, עמוס שוב, טל קרסלניק ורות פרחי[1].

התיאטרון הקאמרי העלה את ההצגה ב-2012 בצורת עיבוד חפשי לרומן על ידי עדנה מזי"א ובבימויה (בשיתוף יחזקאל לזרוב שיצר גם את הכוריאוגרפיה למחזה). בתפקידים הראשיים השתתפו יחזקאל לזרוב בתפקיד סטמפניו ורונה לי שמעון בתפקיד רוחל'ה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ סטמפניו, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית