ישראל ליפשיץ – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הוחלט למחוק את הערך
מ קישורים פנימיים
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Israel Lipschitz.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישראל ליפשיץ]]
[[קובץ:Israel Lipschitz.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישראל ליפשיץ]]
הרב '''ישראל ליפשיץ''' בן הרב [[גדליה ליפשיץ]] ([[ה'תקמ"ב]] [[1782]] - דנציג [[ג' בתשרי]] [[ה'תרכ"א]], [[19 בספטמבר]] [[1860]]) היה מגדולי חכמי אשכנז. רב ב[[גרמניה]] ומחבר הפירוש "תפארת ישראל" על ה[[משנה]]. נכדו של הרב [[ישראל ליפשיץ (קליווא)|ישראל ליפשיץ]] מסדר [[הגט מקליווא]] ואבי משפחת ליפשיץ. כיהן כאב"ד ב[[ורונקי|וורונקי]]{{הערה|{{אנ|Wronki|Wronki}} (וורניק) הסמוכה ל[[פוזנן]]}}, ב[[דסאו]], ב[[חזדייש]] וב[[דנציג]].
הרב '''ישראל ליפשיץ''' בן הרב [[גדליה ליפשיץ]] ([[ה'תקמ"ב]] [[1782]] - דנציג [[ג' בתשרי]] [[ה'תרכ"א]], [[19 בספטמבר]] [[1860]]) היה מגדולי חכמי אשכנז. רב ב[[גרמניה]] ומחבר הפירוש "תפארת ישראל" על ה[[משנה]]. נכדו של הרב [[ישראל ליפשיץ (קליווא)|ישראל ליפשיץ]] מסדר [[הגט מקליווא]] ואבי משפחת ליפשיץ. כיהן כאב"ד ב[[ורונקי|וורונקי]]{{הערה|{{אנ|Wronki|Wronki}} (וורניק) הסמוכה ל[[פוזנן]]}}, ב[[דסאו]], ב[[חודז'ז'|חוזדייש]] {{אנ|Chodzież}} וב[[דנציג]].


הרב ליפשיץ נפטר ב[[צום גדליה]] של שנת ה'תרכ"א, במהלך התפילה בבית הכנסת.
הרב ליפשיץ נפטר ב[[צום גדליה]] של שנת ה'תרכ"א, במהלך התפילה בבית הכנסת.

גרסה מ־13:06, 24 בדצמבר 2019

ישראל ליפשיץ

הרב ישראל ליפשיץ בן הרב גדליה ליפשיץ (ה'תקמ"ב 1782 - דנציג ג' בתשרי ה'תרכ"א, 19 בספטמבר 1860) היה מגדולי חכמי אשכנז. רב בגרמניה ומחבר הפירוש "תפארת ישראל" על המשנה. נכדו של הרב ישראל ליפשיץ מסדר הגט מקליווא ואבי משפחת ליפשיץ. כיהן כאב"ד בוורונקי[1], בדסאו, בחוזדייש (אנ') ובדנציג.

הרב ליפשיץ נפטר בצום גדליה של שנת ה'תרכ"א, במהלך התפילה בבית הכנסת.

פירושו למשנה "תפארת ישראל"

פירושו למשנה נצמד לפשט ולהלכה, אך יש בו גם חידושים מקוריים. הוא גם תרגם מילים שונות לגרמנית.

בפירושו נהג כדרכו של הרמב"ם בפירושו, והוסיף הקדמות וסיכומי עניינים מסודרים לכמה סדרים ומסכתות:

  • בסדר זרעים הוסיף מאמר על הלכות כלאים ושעטנז בשם "בתי כלאים".
  • בסדר מועד הקדים הקדמה על מלאכות השבת בשם "כלכלת שבת", והוסיף חיבור על ענייני קידוש החודש ועיבור השנה בשם "שבילי רקיע".
  • בסדר נשים הוסיף חיבור של אביו, הרב גדליה ליפשיץ, של הלכות אישות בשם "אבי עזר", קיצור של חיבורו על שולחן ערוך חלק אבן העזר.
  • בסדר נזיקין הוסיף הקדמה לפרק חלק ממסכת סנהדרין, העוסקת בהשארות הנפש ותחיית המתים בשם "דרוש אור החיים".
  • בסדר קדשים הקדים מאמר על עבודת הקרבנות בשם "חומר בקודש", ולמסכת מידות הקדים מאמר על מבנה בית המקדש בשם "צורת בית המקדש".
  • בסדר טהרות הקדים מאמר על דיני טומאה וטהרה בשם "יבקש דעת", ו"מראה כהן" על הלכות נגעים.

הפירוש יצא במהדורה שנייה על ידי בנו הרב ברוך יצחק ליפשיץ בשנת 1862 ונחלק לשני חלקים שנקראו "יכין" ו"בועז" על שם יכין ובועז, שני העמודים שהיו בבית המקדש, ונקראו בשמות אלה:

  • חלק הפשט - נקרא "יכין".
  • חלק החידושים - נקרא "בועז".

הרב ישראל ליפשיץ הכניס לפרושו נתונים מדעיים רבים מחידושי המדע של זמנו. בתוך פרושיו ישנם מאמרים בנושאים שונים. הידועים בהם הם דרשת "אור החיים" המודפסת במהדורות של היום בסוף סדר נזיקין א'. במסה זו הרב ליפשיץ מתאר את הדינוזאורים, ומיישב את הממצאים הארכאולוגיים כמתאימים ליהדות. מסה שנייה משמעותית שלו היא המסה "אתם קרויים אדם" המצויה בפירושו לאבות ג, יד. במסה זו הוא טוען שיש צדדים שבהם לגויים יש מעלה על מדרגת היהודים (אם כי יש צדדים שבהם ליהודים יש עדיפות).

בקרב חוגים מסוימים קיימת התנגדות לספריו בפרט בענייני מחשבה[2][3], לדעתם יש בהשקפתו דעות הזרות ליהדות. הרב חיים אלעזר שפירא[4] העלה השערה לפיה "דרשת אור החיים" חוברה על ידי בנו ברוך יצחק שייחס דרשה זו לאביו. בנו אף התבקש על ידי הרב אלעזר הכהן להשמיט מהדפוס את הדרשה הבעיתית לשיטתו.

בשנת תרנ"ח יצא לאור קונטרס "כליל תפארת"[5] בו תוקף המחבר את דברי הרב ליפשיץ על דבריו בפירוש המשנה בסוף מסכת קידושין[6] בקשר לאופיו המולד של משה רבינו. לעומתו כתב הרב יוסף זכריה שטרן "שאין בזה שום מקום להתלונן על בעל תפארת ישראל, שאדרבא דבריו נאמרו בהשכל להגדיל מעלת בחיר היצורים".

לקריאה נוספת

  • מרדכי מאיר, הרב ישראל ליפשיץ - תולדותיו, כתביו ודיון ראשוני בשיטתו הפרשנית בחיבורו "תפארת ישראל", עבודה לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, תשס"ה (2004).
  • משה וינשטוק, אמונה והלכה בעולם המודרני: מפעליהם והגותם של ר' ישראל ובנו ר' ברוך יצחק ליפשיץ, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, תמוז תשס"ח.
  • שלום רוזנברג, משה וינשטוק, "כתבים של ר' ישראל ור' ברוך יצחק ליפשיץ שנעלמו מן העין", דעת 61 (תשס"ז), עמ' 97–112.

קישורים חיצוניים

מכתביו

הערות שוליים

  1. ^ Wronki (וורניק) הסמוכה לפוזנן
  2. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס

    פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    מרדכי ר.י. גוטליב, עלעולים, אור ישראל יב, עמ' קצט, באתר היברובוקס
  3. ^ קריינא דאיגרתא א, מו
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס

    פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    חיים אלעזר שפירא, שו"ת מנחת אלעזר חלק א', סימן ס"ד, סעיף קטן (ג), באתר היברובוקס
  5. ^ הרב חיים יצחק אהרן מווילקומיר, כליל תפארת, באתר היברובוקס
  6. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס

    פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    תפארת ישראל, סדר נשים, מסכת קידושין, באתר היברובוקס


תקופת חייו של הרב ישראל ליפשיץ על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן