אפרסמון – הבדלי גרסאות

אפרסמון
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	אברשאים
משפחה:	אבניים
סוג:	Diospyros
מין:	אפרסמון
שם מדעי
	Diospyros kaki; ‏הבן, 1782

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־12:27, 4 בינואר 2020

ערך זה עוסק בעץ פרי המוכר בהווה. אם התכוונתם לצמח המוזכר בתלמוד, ראו אפרסמון (בושם).

אפרסמון (שם מדעי: Diospyros kaki), עץ פרי נשיר ולא גדול, המניב פירות כתומים בסוף הסתיו. מוצא האפרסמון מדרום-מזרח סין, והוא משתייך למשפחת האבניים - Ebenaceae. בלשונות רבים הוא נקרא בשמו היפני, "קאקי", ובאנגלית הוא נקרא "פּרסימון" (Persimmon). שיח האפרסמון הנזכר בתלמוד אינו עץ הפרי הידוע היום בשם זה, והדמיון בשמותיהם הוא שהביא לקריאת עץ הפרי בשם "אפרסמון".

לאפרסמון זנים רבים, הנפוצים ברוב הארצות הממוזגות של העולם, שמתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: זנים בעלי פרי עפיץ בעודו קשה על העץ, אותם נוהגים להעביר תהליך של הבשלה, וזנים בעלי פרי שאינו עפיץ בעודו קשה על העץ. העפיצות, הקרשת הרוק והמרירות, הנגרמת עקב המצאות הטאנין בפרי, מונעת את אכילת הפרי לפני שהוא בשל לחלוטין ישירות מן העץ ברוב הזנים. כשהפרי בשל, הוא רך מאד, עד כדי מחית.

האפרסמון הפך במאה העשרים לפרי מסחרי, הביקוש אליו גדל מאוד, ובאזורים נוספים, לבד מסין ויפן, מגדלים אותו בצורה מסחרית. בהם איטליה, ברזיל, ארגנטינה, הרפובליקות האסיאתיות של ברית המועצות לשעבר, דרום אוקראינה, צפון הודו, אוסטרליה הדרומית, דרום צרפת, צפון אפריקה וישראל.

האפרסמון זקוק למנות קור מועטות, העץ נמוך ונוח לקטיף ולעיצוב, והשלכת הסתוית שלו צבעונית ונחשבת ליפה. העלים של האפרסמון עומדים בשלכת בגוונים של אדום וכתום. לאפרסמון יש יכולת להצמיח יחורים משורשי העץ, גם במרחק רב מעץ האם. פריו מכיל כמות גדולה של ויטמין A, אבל עיכולו קשה לקבוצות מסוימות באוכלוסייה, ורצוי לא להפריז באכילתו.

גידול האפרסמון בישראל

עצי האפרסמון הראשונים הובאו ארצה בראשית המאה העשרים. אבל שנים רבות, עד לאחר הקמת המדינה, הוא היה מצוי רק בתחנות הניסיונות ובחלקות תצפית מעטות. פיתוח מוצלח של שיטות ההבשלה, איפשר הגדלה והרחבה של הענף, בעיקר של הזן "טריומף". היום מגדלים בארץ את האפרסמון כפרי לייצוא. המטעים משתרעים על עשרות אלפי דונמים, והיצוא אף הוא גדל ומגיע היום לכמה עשרות אלפי טונות. מגדלי האפרסמון בארץ התמחו בגידול ומפיקים יבול גבוה לדונם. גם כמות הסוכר בפרי הישראלי גבוהה במיוחד (22 עד 25 אחוזים) דבר המהווה יתרון על פני פירות מארצות אחרות עם כמות סוכר קטנה יותר. זני האפרסמון הלא עפיצים אינם מצויים במטעים, אבל מצויים הרבה בגינות פרטיות ובחצרות.

קישורים חיצוניים

אפרסמון, באתר ITIS (באנגלית)
אפרסמון, באתר NCBI (באנגלית)
אפרסמון, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
אפרסמון, באתר Tropicos (באנגלית)
אפרסמון, באתר GBIF (באנגלית)
אפרסמון, באתר The Plant List (באנגלית)
אפרסמון, באתר IPNI (באנגלית)
הילה אלפרט, כתום בעיניכם, באתר ישראל היום, 9 בדצמבר 2011
מרב מור-אופיר, כתום עולה: למה בריא לאכול אפרסמון, באתר ynet, 12 בנובמבר 2014

^ אפרסמון באתר הרשימה האדומה של IUCN

[IucnRedList-1] אפרסמון באתר הרשימה האדומה של IUCN

[1]

@@ שורה 14: / שורה 14: @@
 '''אפרסמון''' ([[שם מדעי]]: ''Diospyros kaki''), [[עץ]] פרי נשיר ולא גדול, המניב [[פרי|פירות]] כתומים בסוף ה[[סתיו]]. מוצא האפרסמון מדרום-מזרח [[סין (אזור)|סין]], והוא משתייך למשפחת ה[[אבניים]] - Ebenaceae. בלשונות רבים הוא נקרא בשמו ה[[יפנית|יפני]], "קאקי", ובאנגלית הוא נקרא "פּרסימון" (Persimmon). שיח ה[[אפרסמון (צמח תלמודי)|אפרסמון]] הנזכר ב[[תלמוד]] אינו עץ הפרי הידוע היום בשם זה, והדמיון בשמותיהם הוא שהביא לקריאת עץ הפרי בשם "אפרסמון".
-לאפרסמון זנים רבים, הנפוצים ברוב הארצות הממוזגות של העולם, שמתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: זנים בעלי פרי [[עפיצות|עפיץ]] בעודו קשה על העץ, אותם נוהגים להעביר תהליך של [[הבחלה]], וזנים בעלי פרי שאינו עפיץ בעודו קשה על העץ. העפיצות, הקרשת הרוק והמרירות, הנגרמת עקב המצאות ה[[טאנין]] בפרי, מונעת את אכילת הפרי לפני שהוא בשל לחלוטין ישירות מן העץ ברוב הזנים. כשהפרי בשל, הוא רך מאד, עד כדי מחית.
+לאפרסמון זנים רבים, הנפוצים ברוב הארצות הממוזגות של העולם, שמתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: זנים בעלי פרי [[עפיצות|עפיץ]] בעודו קשה על העץ, אותם נוהגים להעביר תהליך של [[הבשלה]], וזנים בעלי פרי שאינו עפיץ בעודו קשה על העץ. העפיצות, הקרשת הרוק והמרירות, הנגרמת עקב המצאות ה[[טאנין]] בפרי, מונעת את אכילת הפרי לפני שהוא בשל לחלוטין ישירות מן העץ ברוב הזנים. כשהפרי בשל, הוא רך מאד, עד כדי מחית.
 האפרסמון הפך ב[[המאה ה-20|מאה העשרים]] לפרי מסחרי, ה[[ביקוש]] אליו גדל מאוד, ובאזורים נוספים, לבד מסין ו[[יפן]], מגדלים אותו בצורה מסחרית. בהם [[איטליה]], [[ברזיל]], [[ארגנטינה]], הרפובליקות האסיאתיות של [[ברית המועצות]] לשעבר, דרום [[אוקראינה]], צפון [[הודו]], [[אוסטרליה]] הדרומית, דרום [[צרפת]], [[צפון אפריקה]] ו[[ישראל]].
@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 ==גידול האפרסמון בישראל==
 [[קובץ:PikiWiki Israel 2485 Agriculture in Israel מטע אפרסמונים בחורף.JPG|ממוזער|250px|[[מטע]] אפרסמונים ב[[שלכת]] ב[[חורף]]]]
-עצי האפרסמון הראשונים הובאו ארצה בראשית המאה העשרים. אבל שנים רבות, עד לאחר [[הכרזת העצמאות|הקמת המדינה]], הוא היה מצוי רק בתחנות הניסיונות ובחלקות תצפית מעטות. פיתוח מוצלח של שיטות ההבחלה, איפשר הגדלה והרחבה של הענף, בעיקר של הזן "טריומף". היום מגדלים בארץ את האפרסמון כפרי לייצוא. המטעים משתרעים על עשרות אלפי דונמים, והיצוא אף הוא גדל ומגיע היום לכמה עשרות אלפי טונות. מגדלי האפרסמון בארץ התמחו בגידול ומפיקים יבול גבוה לדונם. גם כמות הסוכר בפרי הישראלי גבוהה במיוחד (22 עד 25 אחוזים) דבר המהווה יתרון על פני פירות מארצות אחרות עם כמות סוכר קטנה יותר.
+עצי האפרסמון הראשונים הובאו ארצה בראשית המאה העשרים. אבל שנים רבות, עד לאחר [[הכרזת העצמאות|הקמת המדינה]], הוא היה מצוי רק בתחנות הניסיונות ובחלקות תצפית מעטות. פיתוח מוצלח של שיטות ההבשלה, איפשר הגדלה והרחבה של הענף, בעיקר של הזן "טריומף". היום מגדלים בארץ את האפרסמון כפרי לייצוא. המטעים משתרעים על עשרות אלפי דונמים, והיצוא אף הוא גדל ומגיע היום לכמה עשרות אלפי טונות. מגדלי האפרסמון בארץ התמחו בגידול ומפיקים יבול גבוה לדונם. גם כמות הסוכר בפרי הישראלי גבוהה במיוחד (22 עד 25 אחוזים) דבר המהווה יתרון על פני פירות מארצות אחרות עם כמות סוכר קטנה יותר.
 זני האפרסמון הלא עפיצים אינם מצויים במטעים, אבל מצויים הרבה בגינות פרטיות ובחצרות.

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: אפרסמון
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אפרסמון
טקסונומיה בוויקימינים: Diospyros kaki