מצוות קידוש השבת בדברים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ העברת שדה "שם XXX" ל"שם" בתבנית (תג) (דיון)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{סוגיה
{{סוגיה
| מקרא = {{תנ"ך|שמות|כח|ח|קצר=כן}}
| מקרא = {{תנ"ך|שמות|כ|ז|קצר=כן}}
| משנה =
| משנה =
| תלמוד בבלי =
| תלמוד בבלי =
שורה 13: שורה 13:
==מקור המצווה==
==מקור המצווה==
[[קובץ:The National Library of Israel - The Daily Prayers translated from Hebrew to Marathi 1388856 2340601-10-0368 WEB.jpg|270px|ממוזער|קידוש ומזמורים לליל שבת]]
[[קובץ:The National Library of Israel - The Daily Prayers translated from Hebrew to Marathi 1388856 2340601-10-0368 WEB.jpg|270px|ממוזער|קידוש ומזמורים לליל שבת]]
מקור המצווה הוא הפסוק ב[[עשרת הדברות]]: {{ציטוטון|זכור את יום השבת לקדשו|{{תנ"ך|שמות|כ|ח}}}}
מקור המצווה הוא הפסוק ב[[עשרת הדברות]]: {{ציטוטון|זָכ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשֽׁוֹ|{{תנ"ך|שמות|כ|ז}}}}


ה[[רלב"ג]] בפירושו לתורה מבאר את טעמה של מצווה זו:
ה[[רלב"ג]] בפירושו לתורה מבאר את טעמה של מצווה זו:

גרסה מ־17:19, 5 בינואר 2020

מצוות קידוש השבת בדברים
(מקורות עיקריים)
מקרא שמות, כ', ז'
משנה תורה
שגיאות פרמטריות בתבנית:רמב"ם

פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) חסר שם ההלכות.הלכות חמץ ומצה, פרק שב"ת, הלכה כ"ט
שולחן ערוך אורח חיים, סימן רע"א
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, עשה קנ"ה
ספר החינוך, מצווה ל"א
ספר מצוות גדול, עשה כ"ט
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מצוות קידוש השבת בדברים היא מצוות עשה מהתורה שתוכנה הוא אזכור של קדושת השבת באמירה. מצווה זו מתקיימת על ידי קידוש בליל שבת והבדלה במוצאי שבת, ומדרבנן גם קידוש נוסף בבוקר שבת.

מקור המצווה

קידוש ומזמורים לליל שבת

מקור המצווה הוא הפסוק בעשרת הדברות: ”זָכ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשֽׁוֹ” (ספר שמות, פרק כ', פסוק ז')

הרלב"ג בפירושו לתורה מבאר את טעמה של מצווה זו:

זכור את יום השבת לקדש אותו משאר הימים. וזאת הזכירה היא בדיבור, לא בלב לבד, והיא תהיה בכניסתו וביציאתו. ובזה ישלם קידוש יום השבת מבין שאר הימים, רוצה לומר שנזכור ההבדל אשר בין יום השבת לשאר הימים, כדי שנזהר מעשיית מלאכה בו. והנה זאת הזכירה אשר בכניסתו קראו אותה רבותינו ז"ל 'קידוש', ואשר ביציאתו קראוה 'הבדלה'. וכל זה נכלל בתיבת 'קידוש' כי הקידוש הוא הִבָּדֵל דבר מדבר.

דיני המצווה

ישנה חובה על אזכור קדושת השבת בליל שבת, דבר הנעשה על ידי אמירת פרשת 'ויכולו' בתפילת ערבית של שבת, ועל ידי הקידוש הנעשה על היין בתחילת סעודת ליל שבת, וכן בהבדלה הנעשית בסיומה של השבת. בנוסף ישנו איסור על אכילה ושתייה מזמן כניסת השבת ועד לאחר הקידוש, וכן מצאת השבת ועד עשיית ההבדלה.

ישנה מחלוקת האם מדין התורה די בקידוש הנעשה באמירה (כדוגמת אמירת 'ויכולו' בתפילת ליל שבת), בעוד המצווה לערוך את הקידוש על יין היא מדרבנן (דעת הרמב"ם), או שאף עריכת הקידוש על היין היא חובה מהתורה (דעת רש"י).

הקידוש הנעשה ביום השבת הוא תקנה מדרבנן, היות שמדין התורה די בקידוש הנעשה בליל שבת.

דינים הנלמדים אגב המצווה

בגמרא מובאת דרכו של שמאי שהיה מזכיר את השבת בעת שהיה קונה דבר לשבת ביום חול, דבר אותו למד ממצווה זו ('זכרה עד שלא תבוא'). בנוסף היו שהסמיכו למצווה זו השארת מנה יפה שהזדמנה בימות החול, לשבת. דבר נוסף שהוזכר אגב מצווה זו הוא מניית ימי השבוע על פי יום השבת ('ראשון בשבת', 'שלישי בשבת', כפי שנאמר בשיר של יום בתפילת שחרית). גם תקנת עירוב תבשילין הוסמכה למצווה זו.

ראו גם

קישורים חיצוניים