שניצל וינאי

היסטוריה ושם

הביטוי "וינר שניצל" הופיע לראשונה בסוף המאה ה-19, כאשר התיעוד הכתוב הקדום ביותר הוא מספר בישול משנת 1831.

עד לפני שנים ספורות, היה נהוג לחשוב שפילדמרשל יוזף רדצקי פון רדץ הביא את המתכון לשניצל הווינאי מאיטליה לווינה בשנת 1857. הבלשן היינץ דיטר פוהל הוכיח בשנת 2007 שמדובר באגדה ולא בטענה אמיתית.

פוהל אף מטיל ספק ותוהה במחקרו אם מקור השניצל הווינאי הוא מאיטליה. לטענתו, כל המנות שנקלטו למטבח האוסטרי ממטבחים אחרים שמרו על שמן המקורי, אפילו אם קיבלו הטיה או הגייה גרמנית, דוגמת הגולאש או הפנקייק, אך המילה "שניצל" לא מופיעה בספרי בישול העוסקים במטבח האיטלקי. ניתן למצוא את המנה תחת השם "וינר שניצל" גם בשווייץ.

הכנה

וינרשניצל מוגש במסעדה במדינת קרינתיה שבאוסטריה

את השניצל הווינאי הקלאסי מכינים מנתח עגל בעובי של כארבעה מילימטרים, משטיחים את נתח הבשר ככל הניתן וטובלים אותו בקמח, בלילת ביצים ופירורי לחם. יש למנוע מפירורי הלחם לחדור לנתח הבשר, שכן הם אמורים להישאר יבשים וליצור מעטפת לשניצל. את השניצל מטגנים בכמות גדולה של שומן חזיר או חמאה מזוקקת בטמפרטורה של בין 160 ל-170 מעלות עד שהוא מקבל גוון צהוב-זהוב. השניצל כולו חייב להיות טבול בשמן, אחרת הוא לא יתבשל באופן שווה. בזמן הטיגון נהוג להפוך את השניצל על צדיו מספר פעמים. הטיגון מסתיים כאשר השניצל מקבל גוון חום-בהיר או זהוב עז.

באופן מסורתי, נהוג להגיש את השניצל הווינאי עם סלט המורכב מווינגרט, מעירית או מבצל, עם סלט תפוחי אדמה או עם סלט מלפפונים. כיום הווינרשניצל מוגש לצד אורז, צ'יפס או תפוחי אדמה מבושלים. לרוב, המנה תוגש גם עם לימון לחיזוק הטעם של פירורי הלחם והרטבתם ומעט פטרוזיליה. צורת הגשה נוספת היא בתוספת ריבה (בדרך כלל מפירות יער, כגון דובדבן ותות), לצד השניצל.

שניצל וינאי מבשר חזיר, ממולא בפטריות מטוגנות ובצל. מוגש עם מחית תפוחי אדמה וסלט. ניתן לראות על השניצל ריבה.

אזכורים בתרבות

במחזמר "צלילי המוסיקה" משנת 1959 (שעלילתו מתרחשת בזלצבורג שבאוסטריה) מזכירים את השניצל הווינאי בשיר "My Favorite Things". בשיר מזכירים אכילת שניצל עם אטריות, אולם דבר זה אינו נפוץ כלל וכלל באוסטריה. טום לרר חיבר שיר בשם "ואלס השניצל הווינאי", אותו ביצע באלבומו משנת 1953.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שניצל וינאי בוויקישיתוף