נואיבה (שיר) – הבדלי גרסאות
יצירת ערך חדש, במסגרת ויקיפדיה:המקבץ השבועי/שקט ושלווה |
תמונה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
|מקור= (הבית הראשון בשיר) |
|מקור= (הבית הראשון בשיר) |
||
|ניקוד=כן}} |
|ניקוד=כן}} |
||
[[קובץ:منظر طبيعي لأحد المناظر الطبيعية من نوبيع بجنوب سيناء.JPG|250px|ממוזער|שמאל|חוף ים בדרום סיני]] |
|||
'''נואיבה''' הוא [[שיר]] [[ישראלים|ישראלי]], אשר נכלל ב[[אלבום מוזיקה|אלבומו]] של ה[[זמר]] [[שלמה גרוניך]] [[צמר גפן מתוק (אלבום)|צמר גפן מתוק]], שיצא לאור בשנת 1982. |
'''נואיבה''' הוא [[שיר]] [[ישראלים|ישראלי]], אשר נכלל ב[[אלבום מוזיקה|אלבומו]] של ה[[זמר]] [[שלמה גרוניך]] [[צמר גפן מתוק (אלבום)|צמר גפן מתוק]], שיצא לאור בשנת 1982. |
||
גרסה מ־17:01, 12 בינואר 2020
נואיבה
|
|---|
|
שמש של בוקר אני מתעצל |
| (הבית הראשון בשיר) |
נואיבה הוא שיר ישראלי, אשר נכלל באלבומו של הזמר שלמה גרוניך צמר גפן מתוק, שיצא לאור בשנת 1982.
השיר נכתב בשלהי שנות השבעים, בהשראת בילוי של גרוניך ושל אשתו באותה עת נירית ירון בחוף הים של נואיבה שבחצי האי סיני. דימויה של נואיבה בישראל באותה עת היה של אתר מפלט מהמסגרות הממסדיות, בייחוד לדור הצעיר.
השיר מתאר מציאות פשוטה של בילוי אינטימי בשניים בחוף השקט והיפה. ירון כתבה את מילות השיר, שהולחנו על ידי גרוניך.
בסקירת האלבום "צמר גפן מתוק" באתר רוק מתקדם נכתב על השיר:[1]
...גרוניך... נשאר נאמן לגישתו ויורד לסיני, סוג של No Man's Land נוסח ישראל. שם הוא כתב עם אשתו, נירית ירון-גרוניך, את "נואיבה", ללא ספק שירו המצליח ביותר; הטקסט משקף את האופטימיות ביחסים בינו ובין נירית, ובמקביל מצליח להעביר בצורה טובה את הניתוק של סיני מן התרבות המערבית. גרוניך, כמו שלום חנוך של 'מחכים למשיח', מוצא משמעות לחייו רק בטבע, עם אישה, רצוי בלי בגדים, ובתוך צדפה.
השיר אכן היה לאחד משיריו הידועים והמוכרים ביותר של שלמה גרוניך.
קישורים חיצוניים
- מילות השיר, באתר שירונט
- השיר בערוצו של שלמה גרוניך, באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ מקור: אתר רוק מתקדם.