יצחק בן-דור – הבדלי גרסאות

יצחק בן-דור
לידה	30 במאי 1893; סדה, ליטא
נהרג	9 ביוני 1948 (בגיל 55); ירושלים
שם לידה	יצחק בינדר
מקום קבורה	הר המנוחות
מדינה	ישראל
מעסיק	דבר, קונטרס (כתב עת)
צאצאים	חיים בן-דור

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־07:52, 14 בינואר 2020

יצחק בן-דור (30 במאי 1893, ט"ו בסיוון תרנ"ג – 9 ביוני 1948) היה עיתונאי ירושלמי, חבר מערכת "דבר".

ביוגרפיה

נולד לפייגה רבקה ואברהם אליעזר בינדר בעיירה סאד (Seda), מחוז טלז, פלך קובנה בליטא. בילדותו למד בחדר ובנעוריו למד בישיבה וכן למד צילום אצל משה קפלנסקי. כבר בגיל 12 נתפרסמה רשימה פרי עטו בעיתון העברי "הד הזמן" שיצא בווילנה. בנערותו החל בפעילות ציונית והיה ממקימיה של אגודה ציונית בישיבת קדימה. ב-1913 עלה לארץ ישראל ועבד כפועל חקלאי בחולדה וברחובות. ב-1914 הצטרף לקבוצה שעלתה על אדמת דולב, אשר הקימה את קיבוץ קריית ענבים. בהמשך עבד כפועל במקומות נוספים בארץ ישראל.

עם תחילת מלחמת העולם הראשונה התנדב לגדוד העברי הראשון, ושירת בארץ ישראל ובמצרים. במהלך תקופה זו החל לכתוב בביטאון אחדות העבודה "קונטרס" בעריכת ברל כצנלסון ובעיתון "צייט" הלונדוני. השתחרר בדרגת קורפורל ב-1920, החל לעבוד כצלם אצל אברהם סוסקין. בשנת 1921 עבר לירושלים, שם פתח צלמניה, הצטרף לשורות ההגנה ונטל חלק פעיל בהגנה על שכונות העיר. בין היתר היה מעורב בהגנה על שער השלשלת בעיר העתיקה בנובמבר אותה שנה.

ב-1923 נשא את שרה, בת עולים מפולין וב-1924 נולד בנו חיים. באותה שנה עבר להתגורר בתל אביב ולעבוד כפועל, עד שברל כצנלסון שעמל באותם ימים על הקמת עיתון ההסתדרות דבר, הזמין אותו לכתוב. בן-דור כתב בעיתון "דבר" למן תחילת הוצאתו. בעוד שהעיתונות העברית עד תקופת דבר הייתה בעיקרה במתכונת של שבועונים וירחונים - היה בן-דור לאחד הכותבים אשר ביססו את אופן הכתיבה הידיעתי-אקטואלי שייחד את העיתון היומי. בעוד רבים מן הכותבים בדבר כונו 'סופרים', היה בן-דור מכונה רפורטר (Reporter) בתחילת דרכו העיתונאית, ותפקידו היה הבאת הסיפורים האקטואליים מן השטח^[1]. בתחילה היה כתב מקומי ובהמשך ערך את מדור 'כלכלה ומשק' בעיתון, וכן תרגם מאמרים מחוץ לישראל, ופרסם טורי דעה ורשימות. בתפקידיו העיתונאיים נהג להשיא גם עצות לציבור הפועלים הארץ ישראלי במפעליו השונים. היה ממייסדי אגודת העיתונאים בתל אביב, בה שימש סגן יושב-ראש הוועד בתל אביב וכראש הוועדה המקצועית במשך שנים רבות.

ביוני 1942 התגייס לצבא הבריטי לחיל התובלה, בגיל 49, ונטל חלק במלחמת העולם השנייה בחזיתות בצפון אפריקה ובאיטליה. בעת שירותו כתב בעיתון "החייל", והיה פעיל ביותר בקרב החיילים היהודיים ואף פעל להקים את התנועה הציונית ברומא. למד איטלקית והיה שותף בהוצאת מילון עברי-איטלקי ובהוצאת המדריך בעברית "תור את רומא".

באוגוסט 1945 השתחרר מן הצבא ועבר לנהל את סניף "דבר" בירושלים, ובהמשך נבחר גם ליו"ר אגודת העיתונאים בירושלים. בין היתר נהג לפרסם רשימות מחיי העיר ואנשיה תחת הכותרת 'שיחות ירושלים'.

ב-1948 שכל את בנו חיים בפעולת פלמ"ח בכפר הערבי בלד א-שייח', אליה יצאו כפעולת נקם על טבח שביצעו פורעים מהכפר בעובדי בתי הזיקוק בחיפה. במהלך המצור על ירושלים במלחמת העצמאות הוסיף להיות מעורב ביותר בחיי הציבור והוציא כמעט לבדו את עיתון "ידיעות ירושלים" - יוזמה משותפת בעיר הנצורה של מערכות "דבר", "הארץ", "הבקר", "הצופה", "המשקיף" ו"על המשמר" (שפרש ממנו בשלב מסוים) - כשהוא מרבה לנוע ברחבי העיר תוך סכנת חייו. בתחילת יוני 1948 נפגע בבטנו מהתפוצצות פגז בדרכו ממשרדי דבר בירושלים. בבית החולים נותח ונאבק על חייו משך שישה ימים, אך לבסוף נפטר, והובא למנוחות בירושלים. בהלווייתו של בן-דור השתתפו עיתונאים רבים ואישי ציבור, שנפרדו מן העיתונאי הלוחם, איש המעשה שנפל על משמרתו.

על שמו נקרא רחוב, תחילה בשכונת קריית משה בירושלים^[2] (שם הרחוב השתנה בהמשך לרחוב הרב צבי יהודה קוק) ואחר כך בשכונת ארנונה בירושלים. עיתון "דבר" הנציח את זכרו גם בפרס עיתונאי לציון עיתונאי בולט במערכת לאורך שנים^[3].

לקריאה נוספת

'בן־אלול (רייכרודל), משה', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 88.

קישורים חיצוניים

כתבי יצחק בן-דור בפרויקט בן-יהודה
יצחק בן-דור באתר ההנצחה לאזרחים חללי פעולות האיבה
דוד תדהר (עורך), "יצחק בן-דור (בינדר)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1149
יצחק בן-דור איננו, דבר, 10 ביוני 1948

הערות שוליים

^ מרדכי נאור, ראשית דבר, הוצאת הקיבוץ המאוחד
^ מקור: אתר עיריית ירושלים.
^ פרס בן-דור, דבר, 3 ביוני 1962

[1] מרדכי נאור, ראשית דבר, הוצאת הקיבוץ המאוחד

[2] מקור: אתר עיריית ירושלים.

[3] פרס בן-דור, דבר, 3 ביוני 1962

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{אישיות תקשורת
 |תמונה=קובץ:M NP 035508 16.jpg
 }}
-'''יצחק בן-דור''' ([[30 במאי]] [[1893]] – [[9 ביוני]] [[1948]]) היה [[עיתונאי]] [[ירושלים|ירושלמי]], חבר מערכת "[[דבר (עיתון)|דבר]]".
+'''יצחק בן-דור''' ([[30 במאי]] [[1893]], [[ט"ו בסיוון]] [[ה'תרנ"ג|תרנ"ג]] – [[9 ביוני]] [[1948]]) היה [[עיתונאי]] [[ירושלים|ירושלמי]], חבר מערכת "[[דבר (עיתון)|דבר]]".
 ==ביוגרפיה==
-נולד ב[[ט"ו בסיוון]] [[ה'תרנ"ג|תרנ"ג]] (1893) לפייגה רבקה ואברהם אליעזר בינדר בעיירה סאד (Seda), מחוז [[טלז]], פלך קובנה ב[[ליטא]]. בילדותו למד בחדר ובנעוריו למד ב[[ישיבה]] וכן למד צילום אצל משה קפלנסקי. כבר בגיל 12 נתפרסמה רשימה פרי עטו בעיתון העברי "[[הד הזמן]]" שיצא ב[[וילנה|ווילנה]]. בנערותו החל בפעילות ציונית והיה ממקימיה של אגודה ציונית בישיבת קדימה. ב-1913 עלה לארץ ישראל ועבד כפועל חקלאי ב[[חולדה]] וב[[רחובות]]. ב-1914 הצטרף לקבוצה שעלתה על אדמת דולב, אשר הקימה את קיבוץ [[קריית ענבים]]. בהמשך עבד כפועל במקומות נוספים בארץ ישראל.
+נולד לפייגה רבקה ואברהם אליעזר בינדר בעיירה סאד (Seda), מחוז [[טלז]], פלך קובנה ב[[ליטא]]. בילדותו למד בחדר ובנעוריו למד ב[[ישיבה]] וכן למד צילום אצל משה קפלנסקי. כבר בגיל 12 נתפרסמה רשימה פרי עטו בעיתון העברי "[[הד הזמן]]" שיצא ב[[וילנה|ווילנה]]. בנערותו החל בפעילות ציונית והיה ממקימיה של אגודה ציונית בישיבת קדימה. ב-1913 עלה לארץ ישראל ועבד כפועל חקלאי ב[[חולדה]] וב[[רחובות]]. ב-1914 הצטרף לקבוצה שעלתה על אדמת דולב, אשר הקימה את קיבוץ [[קריית ענבים]]. בהמשך עבד כפועל במקומות נוספים בארץ ישראל.
 עם תחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] התנדב ל[[הגדוד העברי|גדוד העברי הראשון]], ושירת בארץ ישראל ובמצרים. במהלך תקופה זו החל לכתוב בביטאון [[אחדות העבודה]] "[[קונטרס (כתב עת)|קונטרס]]" בעריכת [[ברל כצנלסון]] ובעיתון "[[צייט]]" הלונדוני. השתחרר בדרגת [[קורפורל]] ב-1920, החל לעבוד כצלם אצל [[אברהם סוסקין]]. בשנת 1921 עבר לירושלים, שם פתח [[צלמניה]], הצטרף לשורות ההגנה ונטל חלק פעיל בהגנה על שכונות העיר. בין היתר היה מעורב בהגנה על [[שער השלשלת]] ב[[העיר העתיקה (ירושלים)|עיר העתיקה]] בנובמבר אותה שנה.
-ב-1923 נישא לשרה, בת עולים מפולין וב-1924 נולד בנו חיים. באותה שנה עבר להתגורר בתל אביב ולעבוד כפועל, עד שברל כצנלסון שעמל באותם ימים על הקמת עיתון ההסתדרות "[[דבר (עיתון)|דבר]]", הזמין אותו לכתוב. בן-דור כתב בעיתון "דבר" למן תחילת הוצאתו. בעוד שהעיתונות העברית עד תקופת דבר הייתה בעיקרה במתכונת של שבועונים וירחונים - היה בן-דור לאחד הכותבים אשר ביססו את אופן הכתיבה הידיעתי-[[אקטואליה|אקטואלי]] שייחד את העיתון היומי. בעוד רבים מן הכותבים בדבר כונו 'סופרים', היה בן-דור מכונה רפורטר (Reporter) בתחילת דרכו העיתונאית, ותפקידו היה הבאת הסיפורים האקטואליים מן השטח{{הערה|מרדכי נאור, '''ראשית דבר''', הוצאת הקיבוץ המאוחד}}. בתחילה היה כתב מקומי ובהמשך ערך את מדור 'כלכלה ומשק' בעיתון, וכן תרגם מאמרים מחוץ לישראל, ופרסם טורי דעה ורשימות. בתפקידיו העיתונאיים נהג להשיא גם עצות לציבור הפועלים הארץ ישראלי במפעליו השונים. היה ממייסדי [[אגודת העיתונאים בתל אביב]], בה שימש סגן יושב-ראש הוועד בתל אביב וכראש הוועדה המקצועית במשך שנים רבות.
+ב-1923 נשא את שרה, בת עולים מפולין וב-1924 נולד בנו חיים. באותה שנה עבר להתגורר בתל אביב ולעבוד כפועל, עד שברל כצנלסון שעמל באותם ימים על הקמת עיתון ההסתדרות [[דבר (עיתון)|דבר]], הזמין אותו לכתוב. בן-דור כתב בעיתון "דבר" למן תחילת הוצאתו. בעוד שהעיתונות העברית עד תקופת דבר הייתה בעיקרה במתכונת של שבועונים וירחונים - היה בן-דור לאחד הכותבים אשר ביססו את אופן הכתיבה הידיעתי-[[אקטואליה|אקטואלי]] שייחד את העיתון היומי. בעוד רבים מן הכותבים בדבר כונו 'סופרים', היה בן-דור מכונה רפורטר (Reporter) בתחילת דרכו העיתונאית, ותפקידו היה הבאת הסיפורים האקטואליים מן השטח{{הערה|[[מרדכי נאור]], '''ראשית דבר''', הוצאת הקיבוץ המאוחד}}. בתחילה היה כתב מקומי ובהמשך ערך את מדור 'כלכלה ומשק' בעיתון, וכן תרגם מאמרים מחוץ לישראל, ופרסם טורי דעה ורשימות. בתפקידיו העיתונאיים נהג להשיא גם עצות לציבור הפועלים הארץ ישראלי במפעליו השונים. היה ממייסדי [[אגודת העיתונאים בתל אביב]], בה שימש סגן יושב-ראש הוועד בתל אביב וכראש הוועדה המקצועית במשך שנים רבות.
 ביוני 1942 התגייס לצבא הבריטי לחיל התובלה, בגיל 49, ונטל חלק ב[[מלחמת העולם השנייה]] בחזיתות בצפון אפריקה ובאיטליה. בעת שירותו כתב בעיתון "החייל", והיה פעיל ביותר בקרב החיילים היהודיים ואף פעל להקים את התנועה הציונית ברומא. למד איטלקית והיה שותף בהוצאת מילון עברי-איטלקי ובהוצאת המדריך בעברית "תור את רומא".
@@ שורה 17: / שורה 16: @@
 ב-1948 שכל את בנו חיים בפעולת [[פלמ"ח]] בכפר הערבי [[בלד א-שייח']], אליה יצאו כפעולת נקם על [[טבח]] שביצעו פורעים מהכפר [[טבח בתי הזיקוק|בעובדי בתי הזיקוק בחיפה]]. במהלך [[המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות|המצור על ירושלים במלחמת העצמאות]] הוסיף להיות מעורב ביותר בחיי הציבור והוציא כמעט לבדו את עיתון "[[ידיעות ירושלים (עיתון)|ידיעות ירושלים]]" - יוזמה משותפת בעיר הנצורה של מערכות "דבר", "[[הארץ]]", "[[הבקר]]", "[[הצופה]]", "[[המשקיף]]" ו"[[על המשמר]]" (שפרש ממנו בשלב מסוים) - כשהוא מרבה לנוע ברחבי העיר תוך סכנת חייו.
-בתחילת יוני 1948 נפגע בבטנו מהתפוצצות פגז בדרכו ממשרדי "דבר" בירושלים. בבית החולים נותח ונאבק על חייו משך שישה ימים, אך לבסוף נפטר ב-9 ביוני, [[ב' בסיוון]], והובא למנוחות בירושלים. בהלווייתו של בן-דור השתתפו עיתונאים רבים ואישי ציבור, שנפרדו מן העיתונאי הלוחם, איש המעשה שנפל על משמרתו.
+בתחילת יוני 1948 נפגע בבטנו מהתפוצצות פגז בדרכו ממשרדי דבר בירושלים. בבית החולים נותח ונאבק על חייו משך שישה ימים, אך לבסוף נפטר, והובא למנוחות בירושלים. בהלווייתו של בן-דור השתתפו עיתונאים רבים ואישי ציבור, שנפרדו מן העיתונאי הלוחם, איש המעשה שנפל על משמרתו.
 [[שמות רחובות בירושלים|על שמו נקרא רחוב]], תחילה בשכונת [[קריית משה]] בירושלים{{הערה|מקור: [https://www.jerusalem.muni.il/he/city/streetnames/streets/?street=1883 אתר עיריית ירושלים].}} (שם הרחוב השתנה בהמשך לרחוב הרב [[צבי יהודה קוק]]) ואחר כך בשכונת [[ארנונה]] בירושלים. עיתון "דבר" הנציח את זכרו גם בפרס עיתונאי לציון עיתונאי בולט במערכת לאורך שנים{{הערה|1={{דבר||פרס בן-דור|1962/06/03|00139}}}}.
@@ שורה 25: / שורה 24: @@
 ==קישורים חיצוניים==
+* {{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=624}}
-*  {{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=624}}
 * [https://laad.btl.gov.il/Web/He/TerrorVictims/Page/Default.aspx?ID=35508 יצחק בן-דור] באתר ההנצחה ל[[אזרחים חללי פעולות האיבה]]
 * {{תדהר|3|1149|יצחק בן-דור (בינדר)}}