אהל אל-בית

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא ניסוחים קלוקלים בעברית. נכתב על ידי מי שאינו דובר עברית שפת אם.

באסלאם, אהל אל-בית (בערבית: أهل البيت), הוא ביטוי שפירושו "אנשי הבית" או "משפחת הבית". בתוך המסורת האסלאמית, המונח מתייחס למשפחת הנביא מוחמד האסלאמי. ב-אסלאם השיעי את אהל-אל-בית מרכזיים באסלאם והפרשנים של הקוראן והסונה. השיעים מאמינים שהם יורשיו של מוחמד וכוללים את מוחמד, פאטמה, עלי, חסן, וחסין (שנודעה כ" אהל אלכסיאא "אנשי ה מעטפה") והאמאמים בת ארבע עשרה המזימות. יש דעות שונות על היקפם וחשיבותם של אהל אל-בית.

בתוך האסלאם הסוני ביתו של מוחמד מתייחס למוחמד עצמו נשותיו ובנותיו, ובכלל זה פאטמה בתו ובעלה עלי, שהוא גם בן דודו של מוחמד; ושני בניהם, חסן וחסין. בפרשנות של מסורות מסוימות המונח עשוי גם להיות מורחב יותר כדי לכלול את צאצאי דודי האב של מוחמד, אבו טאלב ו אל-עבאס, או לפי מאלכ בן אנס ואבו חניפה, כל בני האשם.

האטימולוגיה

המונח אהל מסמל את בני משק הבית של אדם, כולל בני השבט, קרובי משפחה, אשתו, או רעיותיו, הילדים וכל אלה שיש להם רקע משפחתי, דתי, דיור, עיר ומדינה עימו.^{[דרוש מקור]}

בית מתייחס ליישוב מגורים, בין אם אוהלים או בנוי. זה גם יכול להיות מתורגם כ "משק הבית". את אהל-אל-בית של אדם מתייחס משפחתו וכל מי גר בבית שלו.״אהלהו״ הוא מנומס צורה של התייחסות לחברי המשפחה והאישה.

בקוראן

הקוראן משתמש במונח אהל אל-בית פעם אחת או פעמיים כפי מונח של כבוד כלפי נשות. במקרה אחד מתייחס אשתו של אברהם, שרה. הפסוק השני נקרא לעלי, פאטמה, חסן ואת חוסיין, או נשותיו של מחמד ראו בסעיף הבא (פרשנות) לפרטים נוספים על המחלוקת.

לפי כמה פרשנויות, הקוראן גם מתייחס למונח "אהל אל-בית" בסורה 42 (סורת א-שורא) במונח ״קוּרְבַּאא״.

פרשנות

יש ויכוח רב שעליו אנשים מהווים את אהל אל-בית. אמנם היו הרבה חילוקי דעות, יש קונצנזוס בין הסונים והשיעים המוסלמים, כי "אהל אלכיסאא" החדית' מתייחס באופן ספציפי לעלי, פאטמה, חסן ואת חוסיין. אזכור של אהל אל-בית, ביתו של מוחמד, נוכח פסוק בקוראן כדלקמן:

שנשותיו של הנביא! אתן לא כמו כל הנשים; אם אתן תהיו על המשמר שלכן, אז לא להיות רכות בדיבור (שלכן), שמא הוא בלב של מחלת נפש; ולדבר מילה טובה.

ולהישאר בבתים שלכן ולא להציג את הסוד שלכן כמו הצגת הבורות של פעם; ולשמור על תפילה, ולשלם את העניים, ולציית אללה ושליחו. אללה רק רוצה להרחיק את הטומאה ממכן, הו אנשי הבית! כדי לטהר אותכן טיהור (יסודי).

וזכרו מה שנאמר בבתים שלכן של תקשורת של אללה ואת החוכמה; בוודאי אללה הוא הידוע ביותר של דקויות.

— סורת אל-אחזב (33), פסוק 32–34

ההגדרה לא מדויקת של המונח בפסוק הזה יש לה כמה פרשנויות. באחת המסורות, לפיה מוחמד הוא בן לוויה סלמאן אל-פרסית נכלל כחבר, הוא משמש כדי להבדיל מן מהאגרון (המוסלמים המהגרים מן העיר מכה) ואנצאר (מדינה ממיר האסלאם). על פי סוני הדוקטרינה הסונית, המונח כולל את נשותיו ותלמידו של מוחמד, כפי שהוא מתייחס אליהם בפסוק הקודם - פרשנות המיוחסת ל עבד אללה בן עבאס וכרימה בן אבי גהל, שניהם היו לוויתו של מוחמד. זה נתמך על ידי מסורות שונות המיוחסות למוחמד שבו הוא פונה אל כל נשותיו כמו אהל-אל-בית. חברים נוספים בבית, על פי ההשקפה הסונית, כוללים את עלי, פאטמה, חסן וחסין, מי שהוזכר במסורת של המעטפת. כמה גרסאות של מסורת זו מזהה אום סלאמה, אשתו של מוחמד, כמו חלק של משק הבית. כך, על פי האנציקלופדיה של האסלאם "ההשקפה האורתודוקסית הנוכחית מבוססת על הדעה הרמונית, לפיה המונח אהל אל בית כולל את, כלומר הנביא, עלי, פאטמה, אל-חסן ואל-חוסין, יחד עם נשותיו של הנביא." לדברי לורה וצ'ה ואגליי באנציקלופדיה של האסלאם "יש סיפור המסופר במסורות רבות לפיו מוגן מחסה תחת גלימתו, בנסיבות משתנות, כולל מובלה הנכדים שלו החסן והחוסיין, בתו פאטמה, ובנו גיסה עלי; לכן חמשת אלו אשר מקבלים את התואר אהל אל-כסאא או "אנשי המעטפה". חלקם ניסו להוסיף נשתיו של מוחמד ברשימה; בכל זאת, מספר חסוי מוגבלת לחמישה האלה."

פרשנויות נוספות כוללות את משפחתו של עלי, ואת משפחותיהם של קרובי משפחתו של מוחמד, כגון עקיל, ג'עפר ועבאס אבן עבד אל-מוטלב אל-עבאסי. משפטנים אסלאמיים קדומים כמו מאלכ בן אנס ואבו חניפה כללו את שבט בני האשים בתוך ההגדרה, בעוד אל-שאפעי כלל את כל בני מוטלב.

לפי השיעים, הבית מוגבל למוחמד, פאטמה, עלי, חסן, חוסין, וצאצאיהם (כולם יודעים באהל-אל-כיסאא); לפי הכינוי שלהם מן המסורת של המעטפת. הם מפרשים את השינוי בכינוי בפסוק הקוראני ומראים שרק החברים הנ"ל מהווים את אהל אל בית. [1] מדלונג כותב ש"שינוי המגדר שלו תרם באופן בלתי נמנע להולדתם של סיפורים שונים על אופי אגדי, כשהוא מצרף את החלק השני של הפסוק לחמשת אנשי המעטפת ". [10] חפים מפשע וחסרי חכמים, ורואים בהם מסירות נפש כחלק חיוני מן הדת.

גם מוסלמים שיעים תומכים בטענה זו עם המסורת הנזכרת באוסף השיח הסוני. חוקרים סונים רבים מעידים על כך שפסוק הטיהור נחשף לגבי חמישה אנשים: מוחמד, עלי, פאטימה, חסן וחוסיין. [11]

״עאישה מסרה: כי השליח של אללה (עליו התפילה והשלום) יצא בוקר אחד לבוש גלימה מפוספסת של שיער הגמל השחור ושם הגיע חסן בן עלי. הוא עטף אותו תחתיו, ואז בא חוסיין והוא עטף אותו תחתו יחד עם השני (חסן). ואז באה פאטמה והוא לקח אותה תחתיה, ואז בא עלי והוא גם לקח אותו תחתיה גם ואז אמר: אללה רק רוצה לקחת ממכם כל טומאה שלכם, אתם אנשי הבית, ולטהר אותכם (טיהור יסודי)״

(( סאחיח מוסלם, הספר הנוגע לגמישות נשותיו של הנביא הקדוש (כיתאב אל-פדאיל אל-סבעה), פרק ט ': זכויותיך במשפחת הנביא [12] המשפט האחרון של פסוק 33: 33. [13]))

המסורת על החדית הזאת נעשית ממקורות שונים לפאטמה, בתו של מוחמד. היא סיפרה שאחרי שאביה ביקר בביתה, היה לו חום ולא הרגיש טוב, הוא ביקש גלימה תימנית שהביאה לו פאטמה וקיפלה אותה סביבו. מאוחר יותר הצטרפו אליו בגלימה התימנית נכדיו חסן וחוסיין, ואחריהם אביהם עלי בן אבי טאלב, שהיה בן דודו של מוחמד ובעלה של בתו (פאטמה). ובסוף פאטמה ביקשה רשות להיכנס לגלימה הזאת. כאשר כל חמשתם הצטרפו יחדיו מתחת לגלימה, מוחמד סיפר את הפסוק הקוראני 33:33 [13] לאלה מתחת לגלימה כי כל חמשתם הנבחרים, והוא הוסיף כי הוא רוצה את אלוהים כדי להרחיק את כל הטומאות מהם, ושלא יהיו בהשיגת ידיהם. ואז התפלל לאלוהים להכריז על כל חמשתם כמו שלו אהל-אל-בית ולשמור מרחק הנג'סאט (טומאה) מאותם. אלוהים, והאל על פי הבקשה הזאת מיד שלח גבריאל כדי לחשוף למוחמד כי כל חמשת תחת הגלימה הם היקר הקרוב ביותר לאלוהים והם טהורים ("טהור של טהור") ללא עקבות של טומאה.

ענפי הטוולבר והאיסמאעיל של האסלאם השיעי שונים ביחס לקו האימאמאט. בעוד הטוולרים מאמינים בשושלת הידועה בשם 12 האימאמים, האיסמעילים מאמינים כי צאצאיו של אסמאעיל אבן ג'עפר, ולא אחיו מוסא אל-כאט'ם, היו במקום זאת יורשי האימאמאט.

לפי אנס בן מאליק, הנביא מוחמד במשך חצי שנה ברצף נהג לעבור ליד הדלת של בית פאטמה בכל פעם שעזב לתפילות אלפג׳ר (הבוקר) ואומר, "הגיע הזמן לצלאת (תפילה), למשפחת הבית (אהל אל ביאת) ורצונכם להסיר את כל הפגמים ממכם, ולטהר אותכם לחלוטין.(מתוך סורת אל אחזאב (33), פסוק 33))

רוב, אבל לא כל השיעים מאמינים כי אלה האמאמים שנבחרו אלוהית להיות מנהיגים של הקהילה המוסלמית. זה מבוסס על החדית', "אנשים של הגלימה", שבו הנביא מתייחס רק לפאטמה, עלי, חסן, חוסיין והנביא עצמו.ו (נאמר שהנשים שלו (של הנביא)לא היו חלק של אהל אל בית כי הן יכולות להיות גרושות וזה כבר לא חלק מאנשי הבית כאשר מת בעלהן), המסורת שמוסלמים סונים רבים מאמינים בה, שמוחמד, פאטימה ושתים-עשרה האימאמים ידועים כ"ארבעה עשר תוויות״.

מַשְׁמָעוּת

המוסלמים מעניקים לביתו של מוחמד מעמד מיוחד ומעריכים אותו. זה נגזר מפסוקים בקוראן ומהמסורת אשר קובעים אהבה כלפי קרובי משפחתו של מוחמד - אף על פי שבמקרים מסוימים פרשנויות שונות, למשל: "תגיד:" אין גמול אני מבקש ממך על זה מלבד אהבתם של אלה הקרובים שלי " על פי פרשן תנ "ך ידוע אל טברי (260–360 אה ‏873-970 לספירה) הפסוק מתייחס כנראה למאמינים מוסלמים הקשורים בקשרי דם. פרשנות אחרת שאומצה על ידי השיעה מיישמת את הפסוק לאהל אל-בית. ועוד ראייה אחרת מפרשת את הפסוק שהאהבה היא מצווה לקרובי המשפחה בכלל, והדעה האחרונה היא המועדפת על ידי המלומד העכשווי מדלונג.

השריעה (החוק האיסלאמי) אוסרת על ניהול של צדקה או הזכאת (מס) על קרובי מוחמד (כולל הבנו חשים), כאשר מוחמד אסר על עצמו ועל משפחתו. ההסבר שניתן על ידי משפטנים הוא כי אלה נדבות נחשבים הטמאים של העם, אשר מציעים להם לטהר את עצמם מן החטא, ולכן זה יהיה בלתי הולם של קרובי משפחה לטפל או להשתמש בהם. במקום זאת, הם מקבלים חלק משלל המלחמה. מוסלמים בתפילותיהם היומיומיות מעלים ברכות עליהם באומרו: "הו אלוהים, יברך את מוחמד ואת משפחתו". בקהילות מוסלמיות רבות, מעמד חברתי גבוה מיוחס לאנשים הטוענים כי הם צאצאיהם של בני משפחתו של מוחמד, והם מסומנים כ"סיאאדה"( מאסטרים) או שרפאא (הכבודים).

רוב המעגלים הסונים (סופים) עוקבים אחרי השרשרת הרוחנית שלהם בחזרה למוחמד באמצעות עליי.^{[דרוש מקור]} באסלאם השיעי ביתו (משפחתו) של מוחמד הוא המרכז של הדת. בגרסה אחת של דרשת הפרידה של מוחמד, הוא מיוצג כאומר שאלוהים נתן למאמינים שני אמצעי הגנה: הקוראן ומשפחתו, בגרסאות אחרות שני אמצעי הגנה הם הקוראן ואת nסונה (הצהרות ופעולות של מוחמד).האמונה השיעית העממית מייחסת חשיבות קוסמולוגית למשפחה בטקסטים שונים, שבהם נאמר שאלוהים לא היה יוצר את הג׳נה (גן עדן) ואת הארץ, אדם וחוה, או כל דבר אחר,אם לא היה להם. הרוב המכריע של השיעים רואה את ראשי המשפחה כנבחרים אלוהיים שנבחרו על ידי האלוהים.

ראו גם

• שבט קורייש
• שבט בני נצ'יר
• ההאשמית
• פאטמה בת מוחמד
• זרמים ואסכולות באסלאם
• התריסריים
• עלי בן אבי טאלב
• חסן בן עלי
• חוסיין (בן עלי)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אהל אל-בית בוויקישיתוף

• איי. קיי. איי הווארד, אהל אל-בית ב Encyclopædia Iranica.