רפי פרץ – הבדלי גרסאות
מ שוחזר מעריכות של 185.32.178.128 (שיחה) לעריכה האחרונה של Israeli Homo Sapiens |
הוספתי מידע חסר תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 44: | שורה 44: | ||
* [[הלחימה ברצועת הביטחון]]{{ש}}{{דרגה|מבצע צוק איתן||+}}}} |
* [[הלחימה ברצועת הביטחון]]{{ש}}{{דרגה|מבצע צוק איתן||+}}}} |
||
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - The Evacuation of Atzmona (1).jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב פרץ ערב פינוי המכינה בראשותו בעצמונה במסגרת [[תוכנית ההתנתקות]]]] |
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - The Evacuation of Atzmona (1).jpg|שמאל|ממוזער|200px|הרב פרץ ערב פינוי המכינה בראשותו בעצמונה במסגרת [[תוכנית ההתנתקות]]]] |
||
הרב '''רפאל (רפי) פרץ''' (נולד ב-[[7 בינואר]] [[1956]], [[כ"ג בטבת]] [[תשט"ז]]) הוא [[שר החינוך]] |
הרב '''רפאל (רפי) פרץ''' (נולד ב-[[7 בינואר]] [[1956]], [[כ"ג בטבת]] [[תשט"ז]]) הוא [[שר החינוך]] של אורי נוימן יו"ר מפלגת [[הבית היהודי]], [[חבר הכנסת]] מטעמה. קודם לכן שימש ראש [[מכינה קדם-צבאית עצם|המכינה הקדם-צבאית "עצם"]]. כקצין ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] היה [[טייס מסוקים]] ובהמשך [[הרב הצבאי הראשי]] בדרגת [[תת-אלוף]]. |
||
==ביוגרפיה== |
==ביוגרפיה== |
גרסה מ־00:41, 15 בינואר 2020
לידה |
7 בינואר 1956 (בן 68) כ"ג בטבת תשט"ז ירושלים | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | ישראל | ||||||||
השכלה | |||||||||
מפלגה | הבית היהודי | ||||||||
סיעה | איחוד מפלגות הימין, הבית היהודי – האיחוד הלאומי | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות ביטחונית
פרמטרים [ תקופת שירות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
לידה | ירושלים |
---|---|
מדינה | ישראל |
השכלה | |
מספר צאצאים | 12 |
השתייכות | צבא הגנה לישראל |
תקופת הפעילות | מ-1975 |
דרגה | תת-אלוף |
תפקידים בשירות | |
| |
פעולות ומבצעים | |
הרב רפאל (רפי) פרץ (נולד ב-7 בינואר 1956, כ"ג בטבת תשט"ז) הוא שר החינוך של אורי נוימן יו"ר מפלגת הבית היהודי, חבר הכנסת מטעמה. קודם לכן שימש ראש המכינה הקדם-צבאית "עצם". כקצין בצה"ל היה טייס מסוקים ובהמשך הרב הצבאי הראשי בדרגת תת-אלוף.
ביוגרפיה
נולד בירושלים ליוסף ולמרגלית, יוצאי מרוקו. גדל בשכונת קריית היובל. למד בישיבת בני עקיבא נתיב מאיר ב"כיתת האלופים" שממנה יצאו 3 אלופים בצה"ל (אלעזר שטרן, יאיר נוה וישי בר) והיה חניך בתנועת הנוער בני עקיבא. הוא היה אתלט מצטיין, זכה באליפות ישראל לנוער בקפיצה לרוחק ובמדליית ארד בריצת 110 מטר משוכות באליפות ישראל (1974). שירת בצה"ל כטייס מסוקים בחיל האוויר והשתחרר בדרגת רב-סרן. במסגרת שירות המילואים שירת בהכשרת טייסים בבית הספר לטיסה.
למד בישיבת מרכז הרב והוסמך לרבנות בישיבת הכותל.[דרושה הבהרה] בשנת 1992 הקים את המכינה הקדם-צבאית "עצם" ביישוב עצמונה שבגוש קטיף. המכינה פעלה במשכנה זה 12 שנים, עד לביצוע תוכנית ההתנתקות, שבעקבותיה עברה המכינה ליתד שבנגב המערבי ובשנת 2011 עברה אל יישוב הקבע נווה השוכן בחולות חלוצה.[1]
ב-10 באוגוסט 1992, במהלך תרגיל בו הטיס מסוק יסעור, נפלו מן המסוק ונספו שני לוחמים של יחידה 669 באסון הכבל. פרץ הנחית את המסוק וחובשים שהיו בו יצאו לטפל בלוחמים שנפלו. לאחר ניסיונות מספר של החייאה וייצוב שנעשו בשטח על ידי הצוותים הרפואיים, הוטסו השניים לבית החולים סורוקה בבאר שבע, שם נקבע מותם. ועדה שחקרה את התאונה המליצה למפקד חיל האוויר להעיר לפרץ על כך שלא שלח את נווט המסוק לתמוך בחובשים.[2] בשנת 2010 עתרו בני המשפחות של החללים לבג"ץ, בטענה שאין למנותו לתפקיד הרב הצבאי הראשי בשל מעורבותו בתאונה. העתירה לא מנעה את כניסתו לתפקיד והיא נדחתה במרץ 2011.[3]
על אף התנגדותו לתוכנית ההתנתקות בשנת 2005 שלל נחרצות כל גילוי של התנגדות אלימה או סירוב פקודה. על מעורבות צה"ל בביצוע התוכנית אמר: "גרגר לא יפריד בינינו לבין צה"ל לעולם. זה מאוד קשה לי שכל החברים שלי צריכים לבוא לפה היום. יש בזה ציניות שהממשלה העמידה אותנו בסיטואציה הזאת".[4] במהלך התוכנית, סייע לאלו מתלמידיו אשר ביקשו זאת להימנע מהשתתפות פעילה במבצע על ידי שיתוף פעולה עם גורמים צבאיים.
הרב הראשי לצה"ל
ביוני 2010 החל לכהן כרב הצבאי הראשי במקומו של הרב אביחי רונצקי. הוא הועלה לדרגת תת-אלוף והוכשר לרבנות עיר מתוקף תפקידו הצבאי. עם בחירתו לרב הצבאי הראשי הביע דעה נחרצת נגד כל גילוי של סירוב פקודה.[5]
לאחר אירוע בבה"ד 1, שבו יצאו צוערים דתיים מטקס בשל שירת חיילות, אימץ הרב פרץ את דעתו של רמ"ח הרבנות, אל"ם הרב אייל קרים, שלפיה במקום לעזוב, רשאים החיילים הנוכחים במקום להסתפק בהיסח הדעת או בהשפלת מבט. חוות דעת זו אומצה כפקודה גם על ידי הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ, ונכנסה מאוחר יותר לפקודת "השירות המשותף". חוות דעת זו ספגה ביקורת מרבנים, אשר ראו בפסיקה זו כניעה ללחץ ראשי הצבא.
במהלך כהונתו נערך מבצע צוק איתן, שבו קבע, מתוקף תפקידו, את מותם של החיילים הנעדרים, אורון שאול והדר גולדין, ומסר את ההודעה למשפחותיהם.
באוקטובר 2015 המליץ לרבנות הראשית להכיר בשני קצינים ברבנות הצבאית כרבני ערים, הכרה שתגמול כספי בצידה. הוא ננזף על כך בידי הרמטכ"ל, לאחר שנמצא שההכרה אינה עומדת בקריטריונים.[6]
בנובמבר 2016 החליט הרמטכ"ל גדי איזנקוט להוציא מידי הרבנות הצבאית את ענף תודעה יהודית, ולהעבירה לאגף כח האדם, זאת בניגוד לדעתו של הרב פרץ. ביולי 2016 החליט לפרוש מתפקידו. בתקשורת הדתית פורסם בשם מקורביו כי הוא עשה זאת במחאה על פגיעת ראשי הצבא ברבנות הצבאית ובפרט על העברת ענף תודעה יהודית מן הרבנות לאכ"א.[7] בדצמבר 2016 שוחרר מצה"ל והוחלף על ידי תא"ל הרב אייל קרים, ושב לעמוד בראש מכינת "עצם" שהקים.
פעילות פוליטית
ב-3 בפברואר 2019 החליטה המועצה הציבורית שמינתה מפלגת הבית היהודי לצורך איתור מנהיג למפלגה לקראת הבחירות לכנסת ה-21 להמליץ על מינויו, ולמחרת אישר מרכז המפלגה את ההמלצה.[8] פרץ הגיע להסכם בדבר ריצה משותפת עם האיחוד הלאומי-תקומה, ולפיו הוצב במקום הראשון ברשימת איחוד מפלגות הימין לכנסת. בהמשך הגיעו שתי המפלגות להסכם עם עוצמה יהודית, ולפיו תצטרף גם היא לרשימה, ואחר הבחירות יתפלגו לשתי סיעות. בבחירות קיבלה הרשימה חמישה מושבים בכנסת.
ביוני 2019 מונה פרץ לשר החינוך ה-21 של מדינת ישראל, במסגרת הממשלה ה-34, בכהנה כממשלת מעבר.
בבחירות לכנסת ה-22 עמד פרץ בראש מפלגת הבית היהודי, הוצב במקום השני ברשימה "ימינה" ונבחר לכנסת.
עמדותיו
בישיבת ממשלה ביולי 2019 שעסקה במצב הקהילות היהודיות בעולם אמר פרץ שנישואי תערובת בין יהודים ללא יהודים גרמו לאובדן שישה מיליון יהודים בשבעים השנים האחרונות.[9]
בריאיון ביולי 2019 אמר פרץ שהוא שואף להחיל את הריבונות הישראלית על כל יהודה ושומרון, ולו בשלבים, ללא מתן זכות הצבעה לכנסת לתושבים הפלסטינים. כשנשאל האם הוא מאמין שאפשר להמיר נטייה הומוסקסואלית, השיב שמניסיונו החינוכי הדבר אפשרי. כשנשאל כיצד ייעץ לתלמיד האומר לו שהוא חושב שיש לו נטייה הומוסקסואלית, השיב: "קודם כול חיבקתי אותו ואמרתי לו דברים מאוד חמים, אמרתי לו: בוא נלמד, בוא נחשוב ובוא נתבונן", על מנת שיכיר את עצמו ויחליט.[10] דבריו ספגו ביקורת,[11] והוא כתב במכתב למנהלי בתי ספר כי טיפולי המרה הם פסולים וחמורים, וכי כוונתו בריאיון הייתה שזכותם של בעלי נטייה חד מינית לפנות לגורמים המקצועיים בדרך מכבדת ואוהבת.[12]
משפחתו
פרץ נשוי למיכל לבית היימן (אחותו הגדולה של תת-אלוף יוסי היימן), ואב ל-12 ילדים.[13] עד לביצוע תוכנית ההתנתקות התגורר ביישוב עצמונה שבגוש קטיף. מאז מתגורר ביישוב נווה שבחבל שלום. אחד מבניו, רב-סרן אלעד פרץ, שימש כסגן מפקד גדוד 202 בחטיבת הצנחנים והתפטר מתפקידו, בעידודו של אביו, בעקבות תקרית אש כוחותינו בגבול רצועת עזה שבה נהרג אחד מחייליו.[14] בנו תום משמש כמפקד גדוד. בנו, הרב רעי, החליף אותו בתפקיד ראש מכינת עוצם לאחר שמונה למנהיג הבית היהודי.[15]
קישורים חיצוניים
- רפי פרץ, באתר הכנסת
- רפי פרץ, ברשת החברתית פייסבוק
- רפי פרץ, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- רפי פרץ, באתר כנסת פתוחה
- במבי שלג ונעמה צפרוני, להתעלם מן הכאב, באתר ארץ אחרת, 31 בדצמבר 2007
- אלעד שפינדל, נוהל רב, במחנה, 18 במאי 2011
- אורי פולק, הרבצ"ר לא שוכח, באתר כיפה, 17 בפברואר 2011
- יאיר אטינגר, הרבצ"ר האשים רבנים: ניסיתם להכניע את צה"ל, באתר הארץ, 28 בפברואר 2012
- קובי מידן, "אנשים בלילה" עם רפי פרץ, באתר iCast, 3 בפברואר 2013(הקישור אינו פעיל, 21.12.2019)
- יאיר אטינגר, הרב הצבאי הראשי: "איש לא לחץ עלי לקבוע כי הדר גולדין ואורון שאול חללים", באתר הארץ, 7 באוקטובר 2014
- יהודה שלזינגר, "אני המיינסטרים של הציונות הדתית", באתר ישראל היום, 7 בפברואר 2019
- שירית אביטן כהן, בתאל קולמן, "אני לא חרד"לי. אני המיינסטרים של הציונות הדתית", בעיתון מקור ראשון, 9 בפברואר 2019
- אייל לוי, רפי פרץ בראיון מיוחד למעריב: "ההתנתקות הייתה טעות, אמרתי לשרון - 'גירשת אותי מהבית'", באתר מעריב אונליין, 17 במרץ 2019
- אטילה שומפלבי, אלכסנדרה לוקש ואדיר ינקו, שר החינוך הנכנס: "מכנסיים קצרים לבנות? שכל מנהל יחליט", באתר ynet, 18 ביוני 2019
- יהודה שלזינגר, "הבנתי שיש לי אחריות להצלת ממשלת הימין, אז זזתי הצידה", באתר ישראל היום, 1 באוגוסט 2019
הערות שוליים
- ^ במבי שלג ונעמה צפרוני, להתעלם מן הכאב, ארץ אחרת
- ^ שמואל מיטלמן, המדינה לבג"ץ: יש לאשר מינוי הרב הצבאי, באתר nrg, 1 ביוני 2010
- ^ בג"ץ 3194/10 לאה צוריאנו ומאיה נוסבאום נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב-23 במרץ 2011
- ^ איה בן עמוס, עצמונה: התושבים התפנו בשירה מבית הכנסת, באתר ynet
- ^ יהושע בריינר, הרב הצבאי החדש: אין מקום לסרבנות בצה"ל, 26 בינואר 2010, וואלה.
- ^ יקי אדמקר, נזיפה מהרמטכ"ל: הרב הצבאי הראשי חילק תעודות שלא כדין, באתר וואלה!, 29 באוקטובר 2015.
- ^ דיווח: הרבצ"ר ביקש להתפטר מתפקידו; צה"ל: "לא היה ולא נברא", באתר "סרוגים", 19 ביולי 2016.
- ^ יהונתן קליין, המועצה הציבורית בחרה: יו"ר הבית היהודי - הרב רפי פרץ, באתר כיפה, 3 בפברואר 2019.
- ^ השר פרץ בישיבת הממשלה: "נישואי התערובת - כמו שואה שנייה", באתר www.maariv.co.il
טל שניידר, ערב של חרטות לשר החינוך: התנצל על אמירת "השואה השנייה", באתר גלובס, 16/07/2019 - ^ דנה ויס, "שר החינוך: "טיפולי המרה אפשריים"", ריאיון לדנה ויס ששודר בחדשות 12 ב-13/07/19, 10:39 דקות לאחר תחילת הריאיון; חזקי ברוך, לא טענתי שצריך לשלוח ילד או ילדה לטיפולי המרה, באתר ערוץ 7, 13 ביולי 2019
- ^ מורים גאים נגד פרץ: "אנו מזועזעים. טיפולי המרה מסוכנים וגורמים לנזק בלתי הפיך", באתר ynet, 2019-07-14
- ^ עטרה גרמן, השר פרץ במכתב למנהלי בתי ספר: "אני יודע שטיפולי המרה הם דבר פסול וחמור", באתר "סרוגים", 16.07.19 י"ג בתמוז תשעט
- ^ חנן גרינברג ואיה בן עמוס, קצין צנחנים ראשי פינה את האופניים של מתניה, באתר ynet, 22 באוגוסט 2005
- ^ עמיחי אתאלי ואמיר בוחבוט, הקצין הבכיר עודד את בנו הסמג"ד להתפטר, באתר nrg, 18 בינואר 2011.
- ^ בנו של הרב רפי פרץ יחליף אותו בראשות המכינה, באתר סרוגים, 2019-02-05
שרי החינוך בממשלות ישראל | ||
---|---|---|
|
חברי הכנסת המכהנים בכנסת העשרים וחמש | ||
---|---|---|
(חברי הכנסת ששמותיהם מודגשים מכהנים גם כשרים או כסגני שרים בממשלת ישראל השלושים ושבע) | ||
סיעות הקואליציה של ממשלת ישראל השלושים ושבע (72 חברי הכנסת) | ||
הליכוד (32) | נתניהו • לוין • גלנט • אוחנה • ברקת • דיכטר • ישראל כ"ץ • קרעי • דנון • ביטן • אדלשטיין • רביבו • דיסטל-אטבריאן • ואטורי • דנינו • גוטליב • מילביצקי • ביסמוט • סעדה • דלל • גמליאל • אופיר כץ • גולן • אילוז • קלנר • עטייה • הלוי • מלקו • שקלים • שטרית • פסל • גואטה | |
ש"ס (11) | דרעי • מלכיאלי • ארבל • אזולאי • אבוטבול • בוסו • טייב • בצלאל • מישרקי • מלול • מושיאשוילי | |
המחנה הממלכתי (8) | גנץ • איזנקוט • תמנו • טרופר • מיכאל ביטון • כהנא • פרקש-הכהן • שוסטר | |
הציונות הדתית (7) | סופר • סטרוק • רוטמן • וולדיגר • טל • סולומון • סוכות | |
יהדות התורה (7) | גפני • טסלר • אשר • אייכלר • פינדרוס • רוט • ברוכי | |
עוצמה יהודית (6) | בן גביר • וסרלאוף • אלמוג כהן • פוגל • סון הר-מלך • קרויזר | |
נעם (1) | מעוז | |
סיעות האופוזיציה (48 חברי הכנסת) | ||
יש עתיד (24) | לפיד • מאיר כהן • אלהרר • מירב כהן • שטרן • מיקי לוי • בן ארי • בן ברק • סגלוביץ • טופורובסקי • שיר • רול • להב-הרצנו • בליאק • רון כץ • צרפתי הרכבי • מזרסקי • סאקס פרידמן • דבורה ביטון • טור-פז • דוידסון • שירי • מירון • ירון לוי | |
ישראל ביתנו (6) | ליברמן • פורר • סובה • ניר • מלינובסקי • עמאר | |
רע"מ (5) | עבאס • טאהא • אל-הואשלה • ח'טיב-יאסין • חוג'יראת | |
חד"ש-תע"ל (5) | עודה • טיבי • תומא סלימאן • כסיף • עטאונה | |
הימין הממלכתי (4) | סער • שאשא-ביטון • אלקין • השכל | |
העבודה (4) | מיכאלי • לזימי • קריב • רייטן |
הרבנים הצבאיים הראשיים של צה"ל | |
---|---|
|
- רשימת חברי הכנסת
- שרי ממשלת ישראל
- שרי החינוך בממשלות ישראל
- תתי-אלופים בצה"ל
- טייסי חיל האוויר הישראלי
- רבני הציונות הדתית בישראל
- רבנים ראשיים לצה"ל
- בוגרי ישיבת מרכז הרב
- בוגרי ישיבת נתיב מאיר
- גוש קטיף: רבנים
- ראשי מכינות קדם צבאיות
- חברי כנסת מטעם הבית היהודי
- קציני צה"ל בכירים בפוליטיקה הישראלית
- חברי הכנסת העשרים ואחת
- חברי כנסת מטעם איחוד מפלגות הימין
- ישראל: ראשי מפלגות
- חברי הכנסת העשרים ושתיים
- בוגרי בני עקיבא
- אתלטים ישראלים
- ישראלים שנולדו ב-1956