בעיית הראוי-מצוי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הדומנינטי->הדומיננטי - תיקון תקלדה בקליק |
הייתשלהדוס (שיחה | תרומות) הדוגמה הזו שגויה או לא מנוסחת נכונה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''בעיית הראוי-מצוי''' (ב[[אנגלית]]: '''is-ought problem''') הוא מונח ב[[מטא-אתיקה]] שטבע [[דייוויד יום]], בספרו "[[מסכת טבע האדם]]". המונח מתייחס [[כשל לוגי|לכשל הלוגי]] שבעירוב טענות המתבססות על המצוי, עם מסקנות העוסקות בראוי. הווה אומר, לטיעונים המנסים להסיק מטענות הנוגעות למה שמצוי מה שראוי, ולהפך. הצדקה שכזו אינה תקפה מבחינה |
'''בעיית הראוי-מצוי''' (ב[[אנגלית]]: '''is-ought problem''') הוא מונח ב[[מטא-אתיקה]] שטבע [[דייוויד יום]], בספרו "[[מסכת טבע האדם]]". המונח מתייחס [[כשל לוגי|לכשל הלוגי]] שבעירוב טענות המתבססות על המצוי, עם מסקנות העוסקות בראוי. הווה אומר, לטיעונים המנסים להסיק מטענות הנוגעות למה שמצוי מה שראוי, ולהפך. הצדקה שכזו אינה תקפה מבחינה לוגית, משום שהמסקנה מכילה יסוד זר להקדמותיו של הטיעון. |
||
==דוגמאות== |
==דוגמאות== |
||
*א. המצדדים בתורת האבולוציה גורסים, כי היצורים המותאמים ביותר - שורדים (מצוי).{{ש}}ב. עניי העיר לא יישרדו את החורף אם לא נספק להם עזרה (מצוי).{{ש}}לפיכך:{{ש}}ג. מן הראוי שלא לסייע לעניים (ראוי). |
*א. המצדדים בתורת האבולוציה גורסים, כי היצורים המותאמים ביותר - שורדים (מצוי).{{ש}}ב. עניי העיר לא יישרדו את החורף אם לא נספק להם עזרה (מצוי).{{ש}}לפיכך:{{ש}}ג. מן הראוי שלא לסייע לעניים (ראוי). |
||
*א. כל בני האדם שואפים לאושר (מצוי).{{ש}}ב. הרגש הדומיננטי ביותר בקרב בני האדם הוא אהבת הבריות (מצוי).{{ש}}לפיכך:{{ש}}ג. מן הראוי לקדם את אושרם של כלל בני האדם (ראוי). |
|||
*א. טבעו הביולוגי של האדם לשאוף להתרבות (מצוי).{{ש}}לפיכך:{{ש}}ב. מן הראוי שכל אדם ישאף להתרבות (ראוי). |
*א. טבעו הביולוגי של האדם לשאוף להתרבות (מצוי).{{ש}}לפיכך:{{ש}}ב. מן הראוי שכל אדם ישאף להתרבות (ראוי). |
||
*א. בחברות שונות נהוגים כללי מוסר שונים, המנוגדים זה לזה (מצוי).{{ש}}ב. אילולא אותם כללים מיוחדים הייתה החברה מאבדת את יציבותה (מצוי).{{ש}}לפיכך:{{ש}}ג. מן הראוי שכל אדם ישמור על כללי המוסר הנהוגים בחברה בה הוא מתגורר (ראוי). |
*א. בחברות שונות נהוגים כללי מוסר שונים, המנוגדים זה לזה (מצוי).{{ש}}ב. אילולא אותם כללים מיוחדים הייתה החברה מאבדת את יציבותה (מצוי).{{ש}}לפיכך:{{ש}}ג. מן הראוי שכל אדם ישמור על כללי המוסר הנהוגים בחברה בה הוא מתגורר (ראוי). |
גרסה מ־09:49, 26 בינואר 2020
בעיית הראוי-מצוי (באנגלית: is-ought problem) הוא מונח במטא-אתיקה שטבע דייוויד יום, בספרו "מסכת טבע האדם". המונח מתייחס לכשל הלוגי שבעירוב טענות המתבססות על המצוי, עם מסקנות העוסקות בראוי. הווה אומר, לטיעונים המנסים להסיק מטענות הנוגעות למה שמצוי מה שראוי, ולהפך. הצדקה שכזו אינה תקפה מבחינה לוגית, משום שהמסקנה מכילה יסוד זר להקדמותיו של הטיעון.
דוגמאות
- א. המצדדים בתורת האבולוציה גורסים, כי היצורים המותאמים ביותר - שורדים (מצוי).
ב. עניי העיר לא יישרדו את החורף אם לא נספק להם עזרה (מצוי).
לפיכך:
ג. מן הראוי שלא לסייע לעניים (ראוי). - א. טבעו הביולוגי של האדם לשאוף להתרבות (מצוי).
לפיכך:
ב. מן הראוי שכל אדם ישאף להתרבות (ראוי). - א. בחברות שונות נהוגים כללי מוסר שונים, המנוגדים זה לזה (מצוי).
ב. אילולא אותם כללים מיוחדים הייתה החברה מאבדת את יציבותה (מצוי).
לפיכך:
ג. מן הראוי שכל אדם ישמור על כללי המוסר הנהוגים בחברה בה הוא מתגורר (ראוי).