כותרות נושאים של ספריית הקונגרס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 26: שורה 26:
== התאמת מערכת הנושאים לספרייה הלאומית ==
== התאמת מערכת הנושאים לספרייה הלאומית ==
בשנת [[2012]] עברה [[הספרייה הלאומית]] של ישראל ממפתוח ב[[שיטת דיואי]] ושיטת שלום, למפתוח על פי שיטת כותרות הנושאים של ספריית הקונגרס.
בשנת [[2012]] עברה [[הספרייה הלאומית]] של ישראל ממפתוח ב[[שיטת דיואי]] ו[[שיטת דיואי#שיטת שלום|שיטת שלום]], למפתוח על פי שיטת כותרות הנושאים של ספריית הקונגרס.
חלק מן הנושאים בספריית הקונגרס הינם בעלי הטיה תרבותית אמריקאית נוצרית ועל כן שונו והותאמו כמה הגדרות של מספר נושאים מצומצם להגדרות בעלות צביון יהודי וישראלי.
חלק מן הנושאים בספריית הקונגרס הינם בעלי הטיה תרבותית אמריקאית נוצרית ועל כן שונו והותאמו כמה הגדרות של מספר נושאים מצומצם להגדרות בעלות צביון יהודי וישראלי.

גרסה מ־15:14, 30 בינואר 2020

כותרות הנושאים של ספריית הקונגרסאנגלית: Library of Congress Subject Headings (LCSH)) כוללות תזאורוס (במובן מדעי המידע, מילון מבוקר) של כותרות נושאים, המתוחזק על ידי ספריית הקונגרס, לשימוש ברשומות ביבליוגרפיות. כותרות הנושא של ספריית הקונגרס הן חלק בלתי נפרד מהבקרה הביבליוגרפית, והוא הגורם שבאמצעותו ספריות אוספות, מארגנות ומפיצות מסמכים. הוא הופיע לראשונה בשנת 1898, שנה אחרי פרסום שיטת המיון של ספריית הקונגרס (1897). המהדורה המודפסת האחרונה ה-38 פורסמה בשנת 2016 ומאז הפסיקה ספריית הקונגרס להוציא פרסום מודפס ומתפרסת באינטרנט רשימה מעודכנת שבועית, נספח למהדורה ה-38. כותרות הנושאים מיושמים על כל פריט באוסף הספרייה, ומקלים על אפשרות הגישה של המשתמש לפריטים בקטלוג הנוגעים לנושא דומה.

אמנות ומדע

מיון כותרות הנושא הוא מאמץ אנושי ואינטלקטואלי, בו אנשי מקצוע מיומנים מחילים תיאורי נושא לפריטים באוספים שלהם. מטבע הדברים, כל ספרייה רשאית לבחור למיין את נושאי הפריטים שלהם באופן שונה, ללא תו תקן אחיד. השימוש והקבלה הנרחבים בכותרות הנושאים של ספריית הקונגרס מאפשרים גישה אחידה ואחזור של פריטים בכל ספרייה בעולם תוך שימוש באותה אסטרטגיית חיפוש ותזאורוס LCSH, אם הכותרות הנכונות הוחלו על הפריט על ידי הספרייה. לפיכך, החלטות בנושאי LCSH כוללות דיון רב ואפילו מחלוקת בקרב הספרנים.

למרות ההיקף הרחב והמקיף של LCSH, יש ספריות בהן השימוש בכותרות הנושאים אינו אידיאלי או יעיל. כדי לעסוק אוספים וקהילות משתמשים שונות ייתכן שיש צורך בכותרות נושאים אחרות. הספרייה הלאומית לרפואה של ארצות הברית פיתחה כותרות נושא רפואי (MeSH) לשימוש במאגרי המידע והאוספים הרבים שלה. ספריות אוניברסיטאיות רבות אינן רשאיות להחיל הן כותרות LCSH והן MeSH על פריטים. בקנדה עבדה הספרייה הלאומית עם נציגי LCSH כדי ליצור מערך משלים של כותרות נושא קנדיות (CSH) כדי להשיג גישה ולבטא את תוכן הנושאים של מסמכים בנושאי קנדה.

סוגיות במדיניות של LCSH

מבחינה היסטורית, סוגיות נסבו סביב המונחים ששימשו לתיאור קבוצות גזעיות או אתניות. המונחים ששימשו לתיאור אפרו-אמריקאים ראויים לציון. עד שנות התשעים הייתה למנהלי LCSH מדיניות קפדנית שלא לשנות מונחים עבור קטגוריית נושא. דבר זה נאכף כדי להדק ולחסל את הכפילות או הבלבול שעלולים להיווצר אם ישתנו כותרות הנושאים. לפיכך מונח אחד לתיאור נושאים בעניין אפרו-אמריקאים ב- LCSH היה 'אפרו-אמריקני' הרבה אחרי שהמונח הזה יצא מן האופנה בקרב הציבור. LCSH החליטה להתיר שינוי מסוים במונחים בשנת 1996 בכדי לשקף טוב יותר את הצרכים ולאפשר גישה נוחה למשתמשי הספרייה. עם זאת, לא משתמשים במונחים נפוצים רבים, או במונחי 'שפה טבעית' ב- LCSH ודבר זה עלול, למעשה, להגביל את יכולת המשתמשים לאתר פריטים. יש מסורת הולכת וצומחת של מחקר בבתי ספר לספרנות ומידע על ההטיות התרבותיות והמגדריות המשפיעות על המונחים המשמשים ב- LCSH, אשר בתורם עשויים להגביל או לשלול ממשתמשי הספרייה גישה למידע המאוחסן ומופץ באוספים. חוקר מדעי המידע האמריקני הבולט בנושא זה הוא סנפורד ברמן. ברמן גם הצביע על הקושי למצוא חומר בנושאים מסוימים, כגון התכחשויות שונות, מכיוון שמונחי השפה הטבעית עבורם, כמו למשל הכחשת שינויי אקלים, לא שולבו ב- LCSH [1] התעוררה גם ביקורת על הארגון המוטה ותיאור החומרים על מיניות. עבודות על הטרוסקסואליות מתויגות בקושי ככאלה ב- LCSH, ומעניקות למשתמשים את הרושם שרק מיניות קווירית ראויה לבחינה מכיוון שהטרוסקסואליות היא נורמטיבית.[2]

גישה לנתונים

כותרות הנושאים מתפרסמות בכרכים גדולים (כרגע עשרה), המוצגות בדרך כלל אזורי היעץ של ספריות המחקר. ניתן לחפש אותם באופן מקוון באתר המיון של ספריית הקונגרס, כשירות מנויים או בחינם (כרשומות בודדות) ברשומות הזיהוי של ספריית הקונגרס. ספריית הקונגרס מפרסמת עדכונים שבועיים. הנתונים מתפרסמים תמורת תשלום על ידי שירות ההפצה לקטלוג.

שירות אינטרנט, lcsh.info, הוקם על ידי אד סאמרס (Ed Summers) עובד ספריית הקונגרס, בערך באפריל 2008[3], באמצעות מערכת ארגון ידע פשוטה (SKOS) כדי לאפשר דפדוף פשוט בכותרות הנושא. lcsh.info הושבת בהוראת ספריית הקונגרס ב -18 בדצמבר 2008.[4] הודעה זו התקבלה במורת רוח רבה מצד ספרני המידע וקהילות האינטרנט הסמנטיות, למשל. טים ברנרס-לי[5] מ- לאחר עיכוב מסוים, הקימה הספרייה שירות אינטרנט משלה לדפדוף ב- LCSH באתר id.loc.gov באפריל 2009.[6]

שימוש בכותרות נושאים

טימותי בינגה, מנהל הספריות במרכז לחקירה, מציין בעיות שמקשות על השימוש בשפה הסטנדרטית של LCSH כדי למצוא חומר. אלה כוללות מערכות המאפשרות ללקוחות לתייג באופן בלתי פורמלי חומרים בקטלוג. מחברי ספרים ומוציאים לאור שמקטלגים בעצמם, ויישום שגוי של LCSH בחומרים שנויים במחלוקת.[7]

השימוש בקטלוגים מקוונים בעלי קישורים מבוססי רשת או בקטלוג ציבוריים מקוונים גדל יותר ויותר ומאפשר למשתמשים לקשר לרשימה של פריטים דומים המוצגים על ידי LCSH ברגע שמוצא פריט אחד בעל עניין למשתמש. עם זאת, מכיוון ש- LCSH לא באים לידי ביטוי בשפה טבעית, משתמשים רבים עשויים לבחור לחפש בקטלוג ציבוריים מקוונים לפי מילות מפתח. יתר על כן, משתמשים שלא מכירים חיפוש בקטלוגים ציבוריים מקוונים ובכותרות נושאים עשויים להניח שלא בצדק שבספריה שלהם אין פריטים בנושא הרצוי להם, אם הם בחרו לחפש לפי שדה 'נושא', והמונחים שהזינו אינם תואמים בקפדנות את כותרות הנושאים. לדוגמה, 'ויסות טמפרטורת גוף' משמש במקום 'ויסות תרמי'. לפיכך הדרך הקלה ביותר למצוא ולהשתמש בכותרות נושאים היא להתחיל בחיפוש 'מילת מפתח' ואז להסתכל בכותרות הנושאים של פריט רלוונטי כדי לאתר חומר קשור אחר.

התאמת מערכת הנושאים לספרייה הלאומית

בשנת 2012 עברה הספרייה הלאומית של ישראל ממפתוח בשיטת דיואי ושיטת שלום, למפתוח על פי שיטת כותרות הנושאים של ספריית הקונגרס. חלק מן הנושאים בספריית הקונגרס הינם בעלי הטיה תרבותית אמריקאית נוצרית ועל כן שונו והותאמו כמה הגדרות של מספר נושאים מצומצם להגדרות בעלות צביון יהודי וישראלי.

לדוגמה: אם בספריית הקונגרס יש רק תת חלוקה "בספרות מקראית" ו"בספרות רבנית", הספרייה הלאומית הוסיפה תת חלוקה נוספת ל"ספרות בתר-מקראית". בנושאים רבים בהם ישנה תת חלוקה של "בספרות המקראית", נוספו אצלנו תתי חלוקות של "בספרות הבתר מקראית" ו"בספרות הרבנית".

בנושאים רבים ביהדות לא הייתה קיימת חלוקה לתקופות. לדוגמה: בספריית הקונגרס כל החיבורים הקדומים בפילוסופיה יהודית קיבלו את כותר הנושא "פילוסופיה יהודית חיבורים קדומים עד 1800". כמו כן נוספו מספר נושאים הלכתיים, שמות חסידויות, שמות מקומות של קהילות יהודיות ברחבי העולם ומקומות בארץ ישראל שלא היו קיימים במאגר הנושאים של ספריית הקונגרס.

המפתוח עצמו נעשה באנגלית כאשר רוב מערכת הנושאים מתורגמת לעברית בעזרת מחולל שבנה פרופ' אלחנן אדלר שהתבסס בראשיתו על רשימת הנושאים בעברית של ספריית אוניברסיטת בר אילן ובטיוב של ספרני הספרייה הלאומית. ניתן לחפש גם בעברית. כל מערכת הנושאים נמצאת ב"מאגר הזהויות הלאומי" ומשמש כיום את רוב הספריות האקדמיות בארץ.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Berman, Sanford (2017). "Library Catalogs Deny Science Denial". Skeptical Inquirer. 41 (3): 8.
  2. ^ Drabinski, Emily (באפריל 2013). "Queering the Catalog: Queer Theory and the Politics of Correction". The Library Quarterly: Information, Community, Policy. 83 (2): 97. doi:10.1086/669547. JSTOR 10.1086/669547. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ Rob Styles (2008-04-02). "SKOS, Linked Data and LCSH!". I Really Don't Know. אורכב מ-המקור ב-2010-03-14. נבדק ב-2010-01-12.
  4. ^ Ed Summers (2008-12-18). "lcsh.info " Blog Archive " uncool uris". אורכב מהמקור ב-26 בפברואר 2009. נבדק ב-2010-01-12. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: unfit URL (link)
  5. ^ "Tim Berners-Lee's comment on Uncool URIs". 2008-12-20. אורכב מהמקור ב-26 בפברואר 2009. נבדק ב-2010-04-20. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: unfit URL (link)תבנית:Failed verification
  6. ^ "Library of Congress Update for 2009 ALA Annual Conference, January-May, 2009 (The Library of Congress at ALA Annual Conference 2009)". נבדק ב-2010-01-12. In April, 2009 the Beta version of ID.LOC.GOV with the LCSH vocabulary went live.
  7. ^ Binga, Timothy (2017). "Information Bias in Library Catalogs". Skeptical Inquirer. 41 (3): 9.