מחלה אוטואימונית – הבדלי גרסאות

מחלה אוטואימונית
תחום	אימונולוגיה
גורם	type II hypersensitivity
טיפול	ציקלוספורין; פרדניזון; דקסמתזון; אזתיופרין; מתילפרדניזולון ;
קישורים ומאגרי מידע
MeSH	D001327
סיווגים
ICD-10	D84.9, M35.9

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־17:52, 30 בינואר 2020

מחלת חיסון עצמי (בלועזית: אוֹטוֹאִימוּנִיּוּת, auto=עצמי, immune=חיסון) מתאפיינת בכך שתאי מערכת החיסון (נוגדנים ולימפוציטים מסוג T) מאבדים את הסבילות החיסונית ותוקפים תאים ורקמות של הגוף עצמו במקום לתקוף פולשים חיצוניים. מחלות אוטואימוניות פוגעות בלמעלה מ-5% מהאוכלוסייה, בעיקר בנשים והן אחד הגורמים העיקריים לתחלואה ולתמותה אצל נשים בגיל הפריון^[1].

ביטוי אופייני למחלות אלה הוא מוות של תאים והרס של רקמות בגוף המתרחשים באזור כלשהו בגוף ללא סיבה ברורה. בדיקה מעמיקה יותר תגלה ברקמה הפגועה חדירה של לימפוציטים מסוג T ההורגים תאים וגורמים לנזקים שונים כגון הצטברות חומרים מזיקים המובלים לכיוון הרקמה למטרת הרס ופגיעה בתפקודה התקין. במקרים מסוימים קיימת נטייה גנטית מולדת לפיתוח מחלות אוטואימוניות. ברוב המקרים עדיין לא ידועה הסיבה להתנהגות זו של מערכת החיסון.

מחלות חיסון עצמי הן לרוב חשוכות מרפא, וגם הגורמים להן ברובם אינם ידועים. הטיפול הוא בעיקר סימפטומטי – טיפול המנסה להקל על התסמינים, אך אינו מתיימר לרפא את המחלה.

שכיחות גבוהה של מחלות אוטואימוניות בנשים

לאורך השנים, נמצאה שכיחות גבוהה באופן מפתיע של מחלות אוטואימוניות אצל נשים לעומת אצל גברים. למשל במחלת הזאבת, מחלה אוטואימונית, תשעה מכל מי שנדבק וחולה במחלה הוא אישה.

בספטמבר 2019, מחקר^[2] שנערך באוניברסיטת בן גוריון ופורסם בכתב העת NATURE מצא הבדלים משמעותיים במנגנוני המערכת החיסונית של נשים לעומת אלו של גברים. המחקר בוצע על עכברים ובדק תאי זוויג זכריים ונקביים. ההבדל העיקרי שנמצא היה בתא מאקרופאג' שתפקידו לפנות גורמים שונים בגוף שעלולים לגרום זיהום. אצל נקבות העכברים שנבדקו, תאי המאקרופאג' היו פעילים יותר בתגובה לגורם מזהם, ודבר זה נמצא גם כקשור לתהליכים אוטואימוניים שמתבצעים בגוף וגורמים למחלות אוטואימוניות^[3].

מחלות אוטואימוניות

יש קרוב לשמונים מחלות המוגדרות כמחלה אוטואימונית, ביניהן:

אובאיטיס - מחלת עיניים
בצליאק תוקפת מערכת החיסון את תאי המעי וגורמת לבעיות חמורות בעיכול ולכאבי בטן
בטרשת נפוצה מדובר בתאי העצב – הנוירונים; תאי T תוקפים חלק מערכת העצבים במערכת העצבים המרכזית, שם הם מזהים חלקים בריאים כזרים ועוינים לגוף. כתוצאה מכך המיאלין שבתאי העצב נפגע, מה שגורם לקשיים בהעברת זרמים חשמליים במוח, וכתוצאה מכך לקשיים מוטוריים (תנועתיים) חמורים ולנכות. חולי טרשת נפוצה עוברים טיפולים פיזיותרפיים, המאטים את התנוונות השרירים ומשפרים את היכולת המוטורית
ב-CITP חוסר בטסיות דם גורם לדימומים תת-עוריים.
אנמיה ממארת פוגעת בתאי הדופן בקיבה Parietal cells, או בפקטור הפנימי Intrinsic Factor, או בשניהם גם יחד.
סוגים מסוימים של דלקת מפרקים מקורם במחלת חיסון עצמי, בהן מחלת מפרקים שיגרונית
זאבת אדמנתית מערכתית (SLE)
מחלת קרוהן הפוגעת במערכת העיכול
מחלת הפסוריאזיס או ספחת היא מחלה כרונית בה תאי העור מתחלפים בקצב מוגבר בשל זיהויים כפתוגן. המחלה מתבטאת ברבדים עוריים, לרוב בצבע אדום-סגול המכוסים קשקשת.
דלקת כיבית של המעי הגס (קוליטיס כיבית), מחלה דלקתית כרונית של המעי הגס
שתי מחלות עור שונות: בולוס פמפיגואיד ופמפיגוס מאופיינות בשלפוחיות בעור ובריריות, דלקת עור אטופית היא מחלת עור התוקפת בעיקר ילדים.
מחלת בכצ'ט יוצרת כיבים אוראליים וגניטליים.
מחלת גרייבס גורמת בדרך כלל לעודף פעילות של בלוטת התריס (תירואיד) המפרישה הורמונים בשם תריודוטירונין ותירוקסין.
דלקת כבד אוטואימונית, שבמהלכה מערכת החיסון תוקפת את הכבד. מחלה זו עשויה להוביל לשחמת הכבד ולאי-ספיקת כבד חריפה^[4].
שחמת ראשונית של המרה מאופיינת על ידי הרס של דרכי כיס המרה בכבד.
מיאסטניה גראביס נובעת מקשירת נוגדנים לקולטנים לאצטילכולין בחלק הבתר סינפטי בחיבור עצב-שריר. בעקבות זאת מתפתחת חולשת שרירים המערבת לעיתים קרובות את העפעפיים, שרירי הבליעה, שרירי הנשימה ושרירי הגפיים, או חלק מהם בלבד.
סקלרודרמה (טרשת רקמת חיבור) מאופיינת בעודף של קולגן שהוא החלבון התומך העיקרי של רקמות החיבור באזורים הנגועים.
אופסוקלונוס-מיוקלונוס-אטקסיה (שגשון) מוכרת גם כ-Opsoclonus myoclonus syndrome היא תסמונת אוטואימונית, נירו-התנהגותית. מופיעה בעיקר אצל ילדים בשנתיים הראשונות לחייהם. באה לביטוי בהפרעת תנועה, בנסיגה בהתפתחות, בהפרעת התנהגות ובהחמרה במצב הקוגניטיבי^[5].
בסוכרת מסוג 1 תוקפים תאי מערכת החיסון את תאי הבטא שבלבלב, כתוצאה מכך גופם של חולים במחלה זו אינו מייצר אינסולין.
תסמונת גייאן-בארה כתגובה של מערכת החיסון לאנטיגן זר, תוקפת מערכת החיסון את מערכת העצבים. במחלה זו נפגעת מעטפת העצבים המיאלין.
בתסמונת סוסק מערכת החיסון תוקפת כלי הדם הקטנים המובילים למערכת השמיעה, לעיניים ולמערכת העצבים ובעיקר למוח.

טיפול

הטיפול במחלות אוטואימוניות הוא מורכב. האוטואימונולוגים מנסים שילובים שונים של תרופות אנטי-דלקתיות, תרופה מדכאות מערכת חיסון, סטרואידים, ובמידת האפשר תרופות ממוקדות ובהן נוגדנים חד-שבטיים שמטרתם להרוג מולקולות דלקתיות או נוגדנים המיועדים לווסת את מערכת החיסון.

ראו גם

לקריאה נוספת

יהודה שיינפלד, המחלות האוטואימוניות - "ירי על כוחותינו", הוצאת משרד הביטחון, 2006
דונה ג'קסון נקאזאווה, המגפה האוטואימונית, הוצאת פוקוס

Shoenfeld Y, Isenberg DA. Mycobacteria and autoimmunity. Immunology Today 9:178-181, 1988.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מחלה אוטואימונית בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ יהודיה שינפלד, אוטואימונולוג - מקצוע בהתהוות, הרפואה חוברת 10 כרך 148
^ Shani Talia Gal-Oz, Barbara Maier, Hideyuki Yoshida et al, [https://www.nature.com/articles/s41467-019-12348-6 ImmGen report: sexual dimorphism in the immune system transcriptome], Nature, 2019
^ אסתרינה טרכטנברג, המין הלוחם, באתר מדע גדול, בקטנה, ‏10 לנובמבר 2019
^ American Liver Foundation, Autoimmune Hepatitis. Updated on January 14th, 2015.
^ התפתחות הילד: מאמרים באתר ההסתדרות הרפואית

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

[1] יהודיה שינפלד, אוטואימונולוג - מקצוע בהתהוות, הרפואה חוברת 10 כרך 148

[2] Shani Talia Gal-Oz, Barbara Maier, Hideyuki Yoshida et al, [https://www.nature.com/articles/s41467-019-12348-6 ImmGen report: sexual dimorphism in the immune system transcriptome], Nature, 2019

[3] אסתרינה טרכטנברג, המין הלוחם, באתר מדע גדול, בקטנה, ‏10 לנובמבר 2019

[4] American Liver Foundation, Autoimmune Hepatitis. Updated on January 14th, 2015.

[5] התפתחות הילד: מאמרים באתר ההסתדרות הרפואית

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{מחלה}}
 [[קובץ:Erythema multiforme.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פריחה]] על [[עור]]ה של פעוטה כתוצאה מתגובה אוטואימונית ל[[אמוקסיצילין]]]]
-'''מחלת חיסון עצמי''' (ב[[לועזית]]: '''אוֹטוֹאִימוּנִיּוּת''', auto=עצמי, immune=חיסון) מתאפיינת בכך שתאי [[מערכת החיסון]] ([[נוגדן|נוגדנים]] ו[[לימפוציט T|לימפוציטים מסוג T]]) מאבדים את ה[[סבילות]] החיסונית ותוקפים [[תא]]ים ורקמות של ה[[גוף]] עצמו במקום לתקוף פולשים חיצוניים. מחלות אוטואימוניות פוגעות בלמעלה מ-5% מהאוכלוסייה והן אחד הגורמים העיקריים לתחלואה ולתמותה אצל נשים בגיל הפריון{{הערה|1=יהודיה שינפלד, '''אוטואימונולוג - מקצוע בהתהוות''', הרפואה חוברת 10 כרך 148}}.
+'''מחלת חיסון עצמי''' (ב[[לועזית]]: '''אוֹטוֹאִימוּנִיּוּת''', auto=עצמי, immune=חיסון) מתאפיינת בכך שתאי [[מערכת החיסון]] ([[נוגדן|נוגדנים]] ו[[לימפוציט T|לימפוציטים מסוג T]]) מאבדים את ה[[סבילות]] החיסונית ותוקפים [[תא]]ים ורקמות של ה[[גוף]] עצמו במקום לתקוף פולשים חיצוניים. מחלות אוטואימוניות פוגעות בלמעלה מ-5% מהאוכלוסייה, בעיקר בנשים והן אחד הגורמים העיקריים לתחלואה ולתמותה אצל נשים בגיל הפריון{{הערה|1=יהודיה שינפלד, '''אוטואימונולוג - מקצוע בהתהוות''', הרפואה חוברת 10 כרך 148}}.
 ביטוי אופייני למחלות אלה הוא מוות של תאים והרס של [[רקמת תאים|רקמות]] בגוף המתרחשים באזור כלשהו בגוף ללא סיבה ברורה. בדיקה מעמיקה יותר תגלה ברקמה הפגועה חדירה של [[לימפוציט]]ים מסוג T ההורגים תאים וגורמים לנזקים שונים כגון הצטברות חומרים מזיקים המובלים לכיוון הרקמה למטרת הרס ופגיעה בתפקודה התקין. במקרים מסוימים קיימת נטייה גנטית מולדת לפיתוח מחלות אוטואימוניות. ברוב המקרים עדיין לא ידועה הסיבה להתנהגות זו של מערכת החיסון.
 מחלות חיסון עצמי הן לרוב חשוכות מרפא, וגם הגורמים להן ברובם אינם ידועים. הטיפול הוא בעיקר [[טיפול סימפטומטי|סימפטומטי]] – טיפול המנסה להקל על התסמינים, אך אינו מתיימר לרפא את המחלה.
+==שכיחות גבוהה של מחלות אוטואימוניות בנשים==
+לאורך השנים, נמצאה שכיחות גבוהה באופן מפתיע של מחלות אוטואימוניות אצל נשים לעומת אצל גברים. למשל במחלת ה[[זאבת]], מחלה אוטואימונית, תשעה מכל מי שנדבק וחולה במחלה הוא אישה.
+בספטמבר 2019, מחקר<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Shani Talia Gal-Oz,  Barbara Maier, Hideyuki Yoshida et al|שם=ImmGen report: sexual dimorphism in the immune
+system transcriptome|כתב עת=Nature|קישור=https://www.nature.com/articles/s41467-019-12348-6|שנת הוצאה=2019}}</ref> שנערך באוניברסיטת בן גוריון ופורסם בכתב העת NATURE מצא הבדלים משמעותיים במנגנוני המערכת החיסונית של נשים לעומת אלו של גברים. המחקר בוצע על עכברים ובדק תאי זוויג זכריים ונקביים. ההבדל העיקרי שנמצא היה בתא [[מאקרופאג']] שתפקידו לפנות גורמים שונים בגוף שעלולים לגרום זיהום. אצל נקבות העכברים שנבדקו, תאי המאקרופאג' היו פעילים יותר בתגובה לגורם מזהם, ודבר זה נמצא גם כקשור לתהליכים אוטואימוניים שמתבצעים בגוף וגורמים למחלות אוטואימוניות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://lbscience.org/2019/11/10/%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%9c%d7%95%d7%97%d7%9d/|הכותב=אסתרינה טרכטנברג|כותרת=המין הלוחם|אתר=מדע גדול, בקטנה|תאריך=10 לנובמבר 2019}}</ref>.
 ==מחלות אוטואימוניות==