פטריות שק – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לתפטיר
מ מיננים->מייננים - תיקון תקלדה בקליק
שורה 10: שורה 10:
'''פטריות שק''' ([[שם מדעי]]: '''Ascomycota''') הן מערכה המשתייכת לממלכת ה[[פטריות]]. ישנן כ-30,000 מינים של פטריות שק.
'''פטריות שק''' ([[שם מדעי]]: '''Ascomycota''') הן מערכה המשתייכת לממלכת ה[[פטריות]]. ישנן כ-30,000 מינים של פטריות שק.


פטריות השק יוצרות גופי פרי מ[[תפטיר]] דיוקריוט n+n, חלקן פטריות מקרוסקופיות טפיליות. [[נבג]]ים מיננים נוצרים בתוך [[נואדות]], הנבגים נוצרים בתוך תא הפטריה באמצעות [[מיוזה]] ו[[מיטוזה]]. למעשה נוצר תרמיל בעל שמונה נבגים.
פטריות השק יוצרות גופי פרי מ[[תפטיר]] דיוקריוט n+n, חלקן פטריות מקרוסקופיות טפיליות. [[נבג]]ים מייננים נוצרים בתוך [[נואדות]], הנבגים נוצרים בתוך תא הפטריה באמצעות [[מיוזה]] ו[[מיטוזה]]. למעשה נוצר תרמיל בעל שמונה נבגים.


לקורים של פטריות השק יש [[ספטה]], וזרימה של [[ציטופלסמה]] בין החלקים מתאפשרת באמצעות חורים די גדולים בדפנות.
לקורים של פטריות השק יש [[ספטה]], וזרימה של [[ציטופלסמה]] בין החלקים מתאפשרת באמצעות חורים די גדולים בדפנות.

גרסה מ־13:17, 1 בפברואר 2020

קריאת טבלת מיוןפטריות שק
Amanita muscaria
מיון מדעי
ממלכה: פטריות
מערכה: פטריות שק
מחלקות

פטריות טרוטליות פטריות הומוטליות

שם מדעי
Ascomycota
קבלייר-סמית, 1998

פטריות שק (שם מדעי: Ascomycota) הן מערכה המשתייכת לממלכת הפטריות. ישנן כ-30,000 מינים של פטריות שק.

פטריות השק יוצרות גופי פרי מתפטיר דיוקריוט n+n, חלקן פטריות מקרוסקופיות טפיליות. נבגים מייננים נוצרים בתוך נואדות, הנבגים נוצרים בתוך תא הפטריה באמצעות מיוזה ומיטוזה. למעשה נוצר תרמיל בעל שמונה נבגים.

לקורים של פטריות השק יש ספטה, וזרימה של ציטופלסמה בין החלקים מתאפשרת באמצעות חורים די גדולים בדפנות.

רבייה

פטריית השק מתרבה באמצעות נבגים, הנבגים נוצרים כאשר קיימים תנאי סביבה טובים לפיזורם. נבגי פטריית השק מפוזרים באמצעות הקונידיה (תא הרבייה של פטריית השק, אשר תפקידו לפזר הנבגים). תא הקונידיה נוצר בקצהו של קור הקונדיופורס, אשר יכול להתפתח במגוון צורות, מידות וצבעים. רביית פטריות השק מתבצעת על ידי ערבוב ציטופלסמה של שני תאי רבייה, המתרחשת כאשר אלו נפגשים ומתחברים זה לזה.

כאשר זוג תאי הרבייה מתחברים נוצר מבנה משולב בו נפגשים גרעיני האפלואידים. בתוך מבנה זה מתפתחים קורים בעלי תאים דיקריוטים, כאשר הקורים הללו מגיעים לסביבה המתאימה, אלו מתמקמים, ושם נבג יכול להיווצר. כאשר נוצר נבג, הוא מכיל גרעין מכל הורה (שני גרעינים שונים), שני הגרעינים מוקפים על ידי קור, ושילובם יוצר גרעין זיגוטה. הזיגוטה בעלת שני הגרעינים, עוברת תהליך מיוזה (במהלכו מוכפל מספר הגרעינים לכדי ארבעה גרעינים), לאחר מכן עוברת הזיגוטה תהליך מיטוזה, המכפילה ומפרידה את מספר הגרעינים לכדי שמונה גרעינים. הגרעינים הפרודים אל נבג שק, כך שבכל מנבג לרוב קיימים שמונה נבגים. באמצעות נקבוביות/ פתח הקיים במנבג משוחררים הנבגים, לאחר שחרורם מפוזרים הנבגים על ידי זרמי אוויר הרחק מן המנבג. לאחר התמקמות הנבג, הנבג מניץ ויוצר תפטיר.

ישנן שני זנים של פטריות שק:

  • פטריות שק טרוטליות-פטריות אלו ניתנות לרבייה אך ורק באמצעות שני מינים שונים: (+) ו-(-).
  • פטריות שק הומוטליות-פטריות אלו ניתנות לרבייה גם באמצעות שני מינים שונים: (+) ו-(-), וגם באמצעות מין זהה: (+) ו-(+), או (-) ו-(-).

לקריאה נוספת

  • Timm Anke, Daniela Weber, Physiology and Genetics,הוצאת Springer, שנת 2009

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פטריות שק בוויקישיתוף