שלדון גלאשו – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
נולד בניו יורק לאמו בלה לבית רובין ואביו לואיס גלוצ'ובסקי שהיה שרברב.
ב-[[1950]] סיים את לימודיו ב[[תיכון ברונקס למדעים]], במחזור שבו למד גם [[סטיבן ויינברג]], עמו חלק לימים פרס נובל בשנת 1979 (יחד עם [[עבדוס סלאם]]). בשנת 1954 קיבל תואר ראשון מ[[אוניברסיטת קורנל]] וב-1959 קיבל תואר [[דוקטור]] ל[[פיזיקה]] מ[[אוניברסיטת הרווארד]], על עבודה בהנחייתו של [[ג'וליאן שווינגר]]. בשנים 1962–1966 היה [[פרופסור חבר]] ב[[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי]]. ב-1966 הצטרף לסגל המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת הרווארד, שם שימש פרופסור עד פרישתו לגמלאות בשנת 2000.
ב-[[1950]] סיים את לימודיו ב[[תיכון ברונקס למדעים]], במחזור שבו למד גם [[סטיבן ויינברג]], עמו חלק לימים פרס נובל בשנת 1979 (יחד עם [[עבדוס סלאם]]). בשנת 1954 קיבל תואר ראשון מ[[אוניברסיטת קורנל]] וב-1959 קיבל תואר [[דוקטור]] ל[[פיזיקה]] מ[[אוניברסיטת הרווארד]], על עבודה בהנחייתו של [[ג'וליאן שווינגר]]. בשנים 1962–1966 היה [[פרופסור חבר]] ב[[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי]]. ב-1966 הצטרף לסגל המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת הרווארד, שם שימש פרופסור עד פרישתו לגמלאות בשנת 2000.


ב-[[1960]] גילה את [[הכוח האלקטרו-חלש]] ביחד עם [[סטיבן ויינברג]]. בשנת [[1979]] זכו השניים בפרס נובל לפיזיקה יחד עם [[מחמד עבד א-סלאם]].
ב-[[1960]] גילה את [[הכוח האלקטרו-חלש]] ביחד עם [[סטיבן ויינברג]]. בשנת [[1979]] זכו השניים בפרס נובל לפיזיקה יחד עם [[מחמד עבד א-סלאם]].


גלאשו הוא מתנגד חריף ל[[תיאורית המיתרים]], מכיון שאינה מובילה לניבוי שניתן לבחינה ניסויית. הא אף כינה אותה "גידול" וניסה ללא הצלחה למנוע את קבלת אנשיה למחלקתו בהארווארד.
גלאשו הוא מתנגד חריף ל[[תיאורית המיתרים]], מכיון שאינה מובילה לניבוי שניתן לבחינה ניסויית. הא אף כינה אותה "גידול" וניסה ללא הצלחה למנוע את קבלת אנשיה למחלקתו בהרווארד.


בשנת 1989 קיבל גלאשו תואר [[דוקטור לשם כבוד]] מ[[אוניברסיטת בר-אילן]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www1.biu.ac.il/honorary_doctorates|הכותב=|כותרת=מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן|אתר=|תאריך=}}}}.
בשנת 1989 קיבל גלאשו תואר [[דוקטור לשם כבוד]] מ[[אוניברסיטת בר-אילן]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www1.biu.ac.il/honorary_doctorates|הכותב=|כותרת=מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן|אתר=|תאריך=}}}}.

גרסה מ־13:47, 2 בפברואר 2020

שלדון גלאשו
Sheldon Lee Glashow
לידה 5 בדצמבר 1932 (בן 91)
ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים ארצות הברית
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט ג'וליאן שווינגר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט אליזבת אלן ג'נקינס, אורי שריד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס נובל לפיזיקה (1979)
  • פרס לזכר ריצ'טמייר (1994)
  • מדליה לזכר רוברט אופנהיימר (1977)
  • פרס פיזיקת חלקיקים ואנרגיה גבוהה (2011) עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
גילוי הכוח האלקטרו-חלש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שלדון לי גלאשואנגלית: Sheldon Lee Glashow‏; נולד ב-5 בדצמבר 1932 בברוקלין, ניו יורק) הוא פיזיקאי יהודי-אמריקאי, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת הרווארד ופרופסור באוניברסיטת בוסטון וחתן פרס נובל לפיזיקה.

ביוגרפיה

נולד בניו יורק לאמו בלה לבית רובין ואביו לואיס גלוצ'ובסקי שהיה שרברב. ב-1950 סיים את לימודיו בתיכון ברונקס למדעים, במחזור שבו למד גם סטיבן ויינברג, עמו חלק לימים פרס נובל בשנת 1979 (יחד עם עבדוס סלאם). בשנת 1954 קיבל תואר ראשון מאוניברסיטת קורנל וב-1959 קיבל תואר דוקטור לפיזיקה מאוניברסיטת הרווארד, על עבודה בהנחייתו של ג'וליאן שווינגר. בשנים 1962–1966 היה פרופסור חבר באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. ב-1966 הצטרף לסגל המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת הרווארד, שם שימש פרופסור עד פרישתו לגמלאות בשנת 2000.

ב-1960 גילה את הכוח האלקטרו-חלש ביחד עם סטיבן ויינברג. בשנת 1979 זכו השניים בפרס נובל לפיזיקה יחד עם מחמד עבד א-סלאם.

גלאשו הוא מתנגד חריף לתיאורית המיתרים, מכיון שאינה מובילה לניבוי שניתן לבחינה ניסויית. הא אף כינה אותה "גידול" וניסה ללא הצלחה למנוע את קבלת אנשיה למחלקתו בהרווארד.

בשנת 1989 קיבל גלאשו תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן[1].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שלדון גלאשו בוויקישיתוף

הערות שוליים


ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.