נוסח צרפת – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
#1Lib1Ref לינק
#1Lib1Ref לינקים
שורה 1: שורה 1:
'''נוסח צרפת''' הוא השם המקובל ל[[נוסח תפילה]] שהיה קיים בעבר בקהילות בצפון צרפת, כאשר הנוסח של דרום צרפת מכונה "[[נוסח פרובנס|מנהג פרובינצא]]" או "מנהג פרובנס". אחד המקורות החשובים לנוסח צרפת הוא "[[מחזור ויטרי]]".{{הערה|יש לציין שמחזור ויטרי הוא בעצם סידור עם תפילות הקבע. אין בו [[פיוט|פיוטים]], חוץ מאותם הפיוטים הנמצאים בסידורים של אותה תקופה, כגון מעריבים.}} נוסח צרפת קרוב במידת מה ל[[נוסח אשכנז|נוסח האשכנזי]] אך שונה ממנו גם בנוסח התפילה{{הערה|לדוגמה, בנוסח צרפת אמרו קדושת כתר במוסף, עיין '''מחזור ויטרי''' הנדפס [http://www.hebrewbooks.org/9377 חלק א], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9377&st=&pgnum=383 עמ' 175].}} וגם ב[[פיוט]]ים.{{הערה|לדוגמה, בנוסח צרפת אמרו את פיוט [[מי כמוך ואין כמוך]] של רבי [[יהודה הלוי]], עיין '''מחזור שבחי ישורון''', נוא יארק תשע"ו, עמ' 259.}} יש לציין שכמו נוסח אשכנז קודם המצאת הדפוס, הנוסח אינו אחיד, ויש חילוקי מנהגים בין קהילה לחבירתה ובין אזורים שונים.
'''נוסח צרפת''' הוא השם המקובל ל[[נוסח תפילה]] שהיה קיים בעבר בקהילות בצפון צרפת, כאשר הנוסח של דרום צרפת מכונה "[[נוסח פרובנס|מנהג פרובינצא]]" או "מנהג פרובנס". אחד המקורות החשובים לנוסח צרפת הוא "[[מחזור ויטרי]]".{{הערה|יש לציין שמחזור ויטרי הוא בעצם סידור עם תפילות הקבע. אין בו [[פיוט|פיוטים]], חוץ מאותם הפיוטים הנמצאים בסידורים של אותה תקופה, כגון מעריבים.}} נוסח צרפת קרוב במידת מה ל[[נוסח אשכנז|נוסח האשכנזי]] אך שונה ממנו גם בנוסח התפילה{{הערה|לדוגמה, בנוסח צרפת אמרו קדושת כתר במוסף, עיין '''מחזור ויטרי''' הנדפס [http://www.hebrewbooks.org/9377 חלק א], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9377&st=&pgnum=383 עמ' 175].}} וגם ב[[פיוט]]ים.{{הערה|לדוגמה, בנוסח צרפת אמרו את פיוט [[מי כמוך ואין כמוך]] של רבי [[יהודה הלוי]], עיין '''מחזור שבחי ישורון''', נוא יארק תשע"ו, עמ' 259.}} יש לציין שכמו נוסח אשכנז קודם המצאת הדפוס, הנוסח אינו אחיד, ויש חילוקי מנהגים בין קהילה לחבירתה ובין אזורים שונים.


לאחר [[יהדות_צרפת#מסעות_הצלב|גירוש יהודי צרפת]] בשנת [[1394]] חדל נוסח צרפת להתקיים כמעט לחלוטין, למעט שלוש קהילות בודדות ב[[איטליה]] בערים [[יהדות אסטי|אסטי]], [[פוסאנו]] ו[[מונקלבו]] (בראשי תיבות אפ"ם) שהוקמו על ידי יהודים ממגורשי צרפת ושמרו ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]] על מנהגם של יהודי צרפת (בשאר השנה התפללו לפי [[נוסח אשכנז]] המערבי עם השפעות של [[נוסח איטליה]]).
לאחר [[יהדות_צרפת#מסעות_הצלב|גירוש יהודי צרפת]] בשנת [[1394]] חדל נוסח צרפת להתקיים כמעט לחלוטין, למעט שלוש קהילות בודדות ב[[איטליה]] בערים [[יהדות אסטי|אסטי]], [[פוסאנו]] {{אנ|Fossano}} ו[[מונקלבו]] {{אנ|Moncalvo}} (בראשי תיבות אפ"ם) שהוקמו על ידי יהודים ממגורשי צרפת ושמרו ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]] על מנהגם של יהודי צרפת (בשאר השנה התפללו לפי [[נוסח אשכנז]] המערבי עם השפעות של [[נוסח איטליה]]).


היהודים ששבו לצרפת לאחר הגירוש לא חידשו את הנוסח הצרפתי הקדום אלא שמרו על המנהגים מהארצות מהן היגרו. לפיכך, נוסח התפילה העיקרי היום ב[[יהדות צרפת|קהילות היהודיות של צרפת]] הוא [[נוסח הספרדים]] ולאחר מכן [[נוסח אשכנז]] ו[[נוסח ספרד]].
היהודים ששבו לצרפת לאחר הגירוש לא חידשו את הנוסח הצרפתי הקדום אלא שמרו על המנהגים מהארצות מהן היגרו. לפיכך, נוסח התפילה העיקרי היום ב[[יהדות צרפת|קהילות היהודיות של צרפת]] הוא [[נוסח הספרדים]] ולאחר מכן [[נוסח אשכנז]] ו[[נוסח ספרד]].

גרסה מ־14:04, 2 בפברואר 2020

נוסח צרפת הוא השם המקובל לנוסח תפילה שהיה קיים בעבר בקהילות בצפון צרפת, כאשר הנוסח של דרום צרפת מכונה "מנהג פרובינצא" או "מנהג פרובנס". אחד המקורות החשובים לנוסח צרפת הוא "מחזור ויטרי".[1] נוסח צרפת קרוב במידת מה לנוסח האשכנזי אך שונה ממנו גם בנוסח התפילה[2] וגם בפיוטים.[3] יש לציין שכמו נוסח אשכנז קודם המצאת הדפוס, הנוסח אינו אחיד, ויש חילוקי מנהגים בין קהילה לחבירתה ובין אזורים שונים.

לאחר גירוש יהודי צרפת בשנת 1394 חדל נוסח צרפת להתקיים כמעט לחלוטין, למעט שלוש קהילות בודדות באיטליה בערים אסטי, פוסאנו (אנ') ומונקלבו (אנ') (בראשי תיבות אפ"ם) שהוקמו על ידי יהודים ממגורשי צרפת ושמרו בימים הנוראים על מנהגם של יהודי צרפת (בשאר השנה התפללו לפי נוסח אשכנז המערבי עם השפעות של נוסח איטליה).

היהודים ששבו לצרפת לאחר הגירוש לא חידשו את הנוסח הצרפתי הקדום אלא שמרו על המנהגים מהארצות מהן היגרו. לפיכך, נוסח התפילה העיקרי היום בקהילות היהודיות של צרפת הוא נוסח הספרדים ולאחר מכן נוסח אשכנז ונוסח ספרד.

לקריאה נוספת

על מחזור אפ"ם:

  • דניאל גולדשמידט, לקט שכחה ופאה למחזור אפ"ם, קריית ספר ל' (תשט"ו) [וכן בקובץ מחקרי תפילה ופיוט, ירושלים תש"ם]
  • יוסף ויכלדר, מנהג אפ"ם, המבשר תורני, ערב ראש השנה תשע"ד 4.9.2013.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יש לציין שמחזור ויטרי הוא בעצם סידור עם תפילות הקבע. אין בו פיוטים, חוץ מאותם הפיוטים הנמצאים בסידורים של אותה תקופה, כגון מעריבים.
  2. ^ לדוגמה, בנוסח צרפת אמרו קדושת כתר במוסף, עיין מחזור ויטרי הנדפס חלק א, עמ' 175.
  3. ^ לדוגמה, בנוסח צרפת אמרו את פיוט מי כמוך ואין כמוך של רבי יהודה הלוי, עיין מחזור שבחי ישורון, נוא יארק תשע"ו, עמ' 259.


ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.