אלטנוישול – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־15:15, 2 בפברואר 2020

אלטנוישול, או בית הכנסת ישן-חדש^[1] ברובע היהודי יוספוב, בפראג, צ'כיה הוא בית הכנסת העתיק ביותר באירופה שעדיין פעיל. בית הכנסת הוקם בשנת 1270 ונבנה בסגנון גותי.

שמו המקורי של בית הכנסת היה "נוי שול" (בית הכנסת החדש) עד שהוקמו בתי כנסת חדשים במאה ה-16. עד שנת 1867 עמד בפראג בית כנסת ישן יותר, אלט שול (פירוש מילולי: בית הכנסת הישן), שנהרס ועל חורבותיו נבנה בית הכנסת הספרדי. הסבר נוסף שניתן לשם בית-הכנסת הוא שמשמעו "על תנאי שול". לפי הסבר זה, בבית הכנסת נבנו אבנים מהמקדש בירושלים, הבניה נעשתה "על תנאי" שכשיבוא המשיח, יוחזרו האבנים למקומן במקדש^[2]. וריאציה אחרת להסבר זה קושרת את המילים "על-תנאי" למאמר חז"ל: "בתי-כנסיות בחו"ל - על תנאי הם עומדים", שקדושתם תפקע עם בוא המשיח ובניין בית המקדש, שבתי הכנסיות משמשים לו כתחליף זמני.

בית הכנסת משמר את סדרי הישיבה המסורתיים. הנשים יושבות בנפרד מהגברים בהיקף של בית הכנסת כאשר יש חלונות צרים הפונים אל עבר החלל המרכזי. על קירות בית הכנסת ישנן כתובות, בכותל המזרח, שייל"ת (שויתי ה' לנגדי תמיד, ראו בתמונה המצורפת לערך), ודלמא"ע ("דע לפני מי אתה עומד"), בצד מערב: גה"א וימ"ה ("גדול העונה אמן יותר מן המברך"), וכתובות נוספות סמו"ט ("סור מרע ועשה טוב") ואטלי"ס ("אך טוב לישראל סלה"). בית הכנסת אלטנוי-שול הוא הראשון שהחל בשימוש במגן דוד כסמל יהודי. היה זה לאחר שקארל הרביעי הרשה ליהודים להניף דגל על בית הכנסת.

בבית הכנסת היו מנהגים ייחודיים, שאת רובם הנהיג המהר"ל בעצמו. הבולט שבהם הוא אמירת "מזמור שיר ליום השבת", מתוך קבלת שבת, פעמיים. מקור נוהג זה^[3] היה מכך שבעבר נהגו לנגן את מזמורי קבלת שבת, ולאחר הפסקה קצרה, שבו לבית הכנסת, לפני כניסת השבת, ובפעם זו אמרו שוב מזמור זה, ועל ידו קיבלו את השבת. הקובץ המקורי של המנהגים נמצא על אחד מקירות בית הכנסת.

האגדה מספרת כי הגולם מפראג נמצא בגניזה שבעליית הגג של בית הכנסת. מקום מושבו של המהר"ל, בקדמת בית הכנסת, שמור עד היום.

הכניסה לבית הכנסת כרוכה בתשלום, אך למבקרים הרוצים להצטרף לתפילות בבית הכנסת יש אפשרות לקבל אישור כניסה מהקהילה. בסמוך לבית הכנסת נמצא בניין הקהילה היהודית, שמעליו מתנוסס שעון מיוחד המשתמש בספרות עבריות ונע מימין לשמאל.

ספרו של בנימין זאב הרצל "אלטנוילנד" נקרא כך בהשראת אלטנוישול^[4].

ראו גם

המוזיאון היהודי בפראג - ארבעה בתי כנסת סמוכים לאלטנוישול, המשמשים כמוזיאון ליהדות צ'כיה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלטנוישול בוויקישיתוף

"תקנות בית הכנסת אלטנוישול בפראג-טקסט מוער עם הרקע ההיסטורי" מאת גלעד גבריהו והרווי זיכרמן (PDF)
אתר הקהילה היהודית בפראג
אתר בית הכנסת אלטנוישול (ישן-חדש) בפראג
הדגל הראשון שהתנוסס עליו מגן דוד, ערים וקהילות בימי הביניים, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ קהילה יהודית פראג
^ אתר תיירות מקומי בשפה האנגלית
^ שו"ת כפי אהרן סימן כ', הרב אהרן אפשטיין. דומ"צ הקהילה לפני השואה.
^ יומני הרצל, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ב', עמ' 139. "היום באומניבוס בנסיעתי... עלה במוחי השם של רומן ציון שלי אלטנוילנד. הסתמכות על שם בית הכנסת בפראג אלטנוישול. זה יהיה שם מפורסם"

[1] קהילה יהודית פראג

[2] אתר תיירות מקומי בשפה האנגלית

[3] שו"ת כפי אהרן סימן כ', הרב אהרן אפשטיין. דומ"צ הקהילה לפני השואה.

[4] יומני הרצל, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ב', עמ' 139. "היום באומניבוס בנסיעתי... עלה במוחי השם של רומן ציון שלי אלטנוילנד. הסתמכות על שם בית הכנסת בפראג אלטנוישול. זה יהיה שם מפורסם"

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 שמו המקורי של בית הכנסת היה "נוי שול" (בית הכנסת החדש) עד שהוקמו בתי כנסת חדשים במאה ה-16. עד שנת [[1867]] עמד בפראג בית כנסת ישן יותר, אלט שול (פירוש מילולי: בית הכנסת הישן), שנהרס ועל חורבותיו נבנה [[בית הכנסת הספרדי (פראג)|בית הכנסת הספרדי]]. הסבר נוסף שניתן לשם בית-הכנסת הוא שמשמעו "על תנאי שול". לפי הסבר זה, בבית הכנסת נבנו אבנים מ[[בית המקדש|המקדש]] ב[[ירושלים]], הבניה נעשתה "על תנאי" שכשיבוא המשיח, יוחזרו האבנים למקומן במקדש{{הערה|1=[http://www.prague-tourist-information.com/jewish/old-new/index.htm אתר תיירות מקומי בשפה האנגלית]}}. וריאציה אחרת להסבר זה קושרת את המילים "על-תנאי" למאמר [[חז"ל]]: "בתי-כנסיות בחו"ל - על תנאי הם עומדים", שקדושתם תפקע עם בוא המשיח ובניין בית המקדש, שבתי הכנסיות משמשים לו כתחליף זמני.
-בית הכנסת משמר את סדרי הישיבה המסורתיים. הנשים יושבות בנפרד מהגברים בהיקף של בית הכנסת כאשר יש חלונות צרים הפונים אל עבר החלל המרכזי. על קירות בית הכנסת ישנן כתובות, ב[[כותל המזרח]], '''שייל"ת''' ([[שיויתי ה' לנגדי תמיד]], ראו בתמונה המצורפת לערך), ו'''דלמא"ע''' ("דע לפני מי אתה עומד"), בצד מערב: '''גה"א''' ו'''ימ"ה''' ("גדול העונה [[אמן (הסכמה)|אמן]] יותר מן המברך"), וכתובות נוספות '''סמו"ט''' ("סור מרע ועשה טוב") ו'''אטלי"ס''' ("אך טוב לישראל סלה"). בית הכנסת אלטנוי-שול הוא הראשון שהחל בשימוש ב[[מגן דוד]] כסמל יהודי. היה זה לאחר ש[[קארל הרביעי]] הרשה ליהודים להניף דגל על בית הכנסת.
+בית הכנסת משמר את סדרי הישיבה המסורתיים. הנשים יושבות בנפרד מהגברים בהיקף של בית הכנסת כאשר יש חלונות צרים הפונים אל עבר החלל המרכזי. על קירות בית הכנסת ישנן כתובות, ב[[כותל המזרח]], '''שייל"ת''' ([[שויתי|שויתי ה' לנגדי תמיד]], ראו בתמונה המצורפת לערך), ו'''דלמא"ע''' ("דע לפני מי אתה עומד"), בצד מערב: '''גה"א''' ו'''ימ"ה''' ("גדול העונה [[אמן (הסכמה)|אמן]] יותר מן המברך"), וכתובות נוספות '''סמו"ט''' ("סור מרע ועשה טוב") ו'''אטלי"ס''' ("אך טוב לישראל סלה"). בית הכנסת אלטנוי-שול הוא הראשון שהחל בשימוש ב[[מגן דוד]] כסמל יהודי. היה זה לאחר ש[[קארל הרביעי]] הרשה ליהודים להניף דגל על בית הכנסת.
 בבית הכנסת היו מנהגים ייחודיים, שאת רובם הנהיג [[המהר"ל מפראג|המהר"ל]] בעצמו. הבולט שבהם הוא אמירת "[[מזמור שיר ליום השבת]]", מתוך [[קבלת שבת]], פעמיים. מקור נוהג זה{{הערה|שו"ת כפי אהרן סימן כ', הרב אהרן אפשטיין. [[דומ"צ]] הקהילה לפני השואה.}} היה מכך שבעבר נהגו לנגן את מזמורי קבלת שבת, ולאחר הפסקה קצרה, שבו לבית הכנסת, לפני כניסת השבת, ובפעם זו אמרו שוב מזמור זה, ועל ידו [[תוספת שבת|קיבלו את השבת]]. הקובץ המקורי של המנהגים נמצא על אחד מקירות בית הכנסת.