משה מאיר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בן נחום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
בן נחום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:


מאיר היה שותף ביצירת [[סרט תיעודי|הסרט התיעודי]] 'סוקרטס על למברטה', המגולל את סיפור מסעו בניסיונו לגלות את האמת בדבר נסיבות נפילתו של אביו המחנך [[יעקב מאיר (מחנך)|יעקב מאיר]] ב[[מלחמת ששת הימים]].
מאיר היה שותף ביצירת [[סרט תיעודי|הסרט התיעודי]] 'סוקרטס על למברטה', המגולל את סיפור מסעו בניסיונו לגלות את האמת בדבר נסיבות נפילתו של אביו המחנך [[יעקב מאיר (מחנך)|יעקב מאיר]] ב[[מלחמת ששת הימים]].

מאיר עוסק בהנחיית קבוצות למידה של מקורות היהדות. הוא פיתח שיטה לחשיבה קבוצתית בשם "אפרכסת", המבוססת על חשיבה פילוסופית-סוקרטית ועל החשיבה בית-מדרשית, ותכליתה לאפשר לקבוצות להתבונן במושא החשיבה שלהם מזוויות שונות. הלימוד נעשה תוך שימוש במחלוקות הפנימיות בקבוצה כמשאב להרחבת מנעד החשיבה. בסוף התהליך מתגבשות מסקנות אופרטיביות.


==השקפותיו==
==השקפותיו==
הגותו של מאיר עוסקת בזהות דתית בתקופה המודרנית, ביחסי [[דת ומדינה]] ובהגדרת הזהות ה[[ציונות דתית|ציונית-הדתית]] במדינת ישראל. בין היתר עסק בהגדרת ה"[[חילון]] כתופעה פנים דתית". לפי מאיר, החילוניות איננה מושג הפכי ומנוגד למושג הדתיות, ושתי השאיפות יכולות לשכון באדם אחד- "היהודי הדתי-חילוני". בנושא זה עוסק ספרו "שניים יחדיו: פילוסופיה דתית-חילונית חדשה". שעליו אמר [[אליעזר שביד]]: "הכרתו הכואבת של משה מאיר, היונקת מחוויה אישית, היא שזהותם העצמית של ה'דתיים' וה'חילוניים' לוקחת חלק זה בעולמו של זה ושהמריבה חוצה לא רק ביניהם אלא גם בתוכם. המחבר מפתח בספרו לשון דתית-פילוסופית חדשה שתאפשר לצאת מתוך השריון הסוגר עליהם ומונע מהם לראות זה את אנושיותו של זה, וליצור לא רק הידברות יהודית אנושית אלא גם זהות אישית מגשרת ומאחדת של מאמין חילוני מזה וחילוני מאמין מזה".
הגותו של מאיר עוסקת בזהות דתית בתקופה המודרנית, ביחסי [[דת ומדינה]] ובהגדרת הזהות ה[[ציונות דתית|ציונית-הדתית]] במדינת ישראל. בין היתר עסק בהגדרת ה"[[חילון]] כתופעה פנים דתית". לפי מאיר, החילוניות איננה מושג הפכי ומנוגד למושג הדתיות, ושתי השאיפות יכולות לשכון באדם אחד- "היהודי הדתי-חילוני". בנושא זה עוסק ספרו "שניים יחדיו: פילוסופיה דתית-חילונית חדשה". שעליו אמר [[אליעזר שביד]]: "הכרתו הכואבת של משה מאיר, היונקת מחוויה אישית, היא שזהותם העצמית של ה'דתיים' וה'חילוניים' לוקחת חלק זה בעולמו של זה ושהמריבה חוצה לא רק ביניהם אלא גם בתוכם. המחבר מפתח בספרו לשון דתית-פילוסופית חדשה שתאפשר לצאת מתוך השריון הסוגר עליהם ומונע מהם לראות זה את אנושיותו של זה, וליצור לא רק הידברות יהודית אנושית אלא גם זהות אישית מגשרת ומאחדת של מאמין חילוני מזה וחילוני מאמין מזה".


מאיר עוסק בהנחיית קבוצות למידה של מקורות היהדות. הוא פיתח שיטה לחשיבה קבוצתית בשם "אפרכסת", המבוססת על חשיבה פילוסופית-סוקרטית ועל החשיבה בית-מדרשית, ותכליתה לאפשר לקבוצות להתבונן במושא החשיבה שלהם מזוויות שונות. הלימוד נעשה תוך שימוש במחלוקות הפנימיות בקבוצה כמשאב להרחבת מנעד החשיבה. בסוף התהליך מתגבשות מסקנות אופרטיביות.


==כתביו==
==כתביו==

גרסה מ־15:38, 9 בפברואר 2020

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

ד"ר משה מאיר (נולד ב-1961) הוא סופר, משורר, מחנך, חוקר מחשבת ישראל והוגה דעות ישראלי. מתגורר בירושלים.

מאיר מפרסם מאמרים בנושאי הגות בעיתון "מקור ראשון" ובכתב העת "דעות". פרסם שלושה ספרי שירה, וב-2009 יצא ספר פרוזה שלו, "אבי אבי". עבודת הדוקטורט שלו עוסקת בהגותו של הרמן כהן.

מאיר היה שותף ביצירת הסרט התיעודי 'סוקרטס על למברטה', המגולל את סיפור מסעו בניסיונו לגלות את האמת בדבר נסיבות נפילתו של אביו המחנך יעקב מאיר במלחמת ששת הימים.

מאיר עוסק בהנחיית קבוצות למידה של מקורות היהדות. הוא פיתח שיטה לחשיבה קבוצתית בשם "אפרכסת", המבוססת על חשיבה פילוסופית-סוקרטית ועל החשיבה בית-מדרשית, ותכליתה לאפשר לקבוצות להתבונן במושא החשיבה שלהם מזוויות שונות. הלימוד נעשה תוך שימוש במחלוקות הפנימיות בקבוצה כמשאב להרחבת מנעד החשיבה. בסוף התהליך מתגבשות מסקנות אופרטיביות.

השקפותיו

הגותו של מאיר עוסקת בזהות דתית בתקופה המודרנית, ביחסי דת ומדינה ובהגדרת הזהות הציונית-הדתית במדינת ישראל. בין היתר עסק בהגדרת ה"חילון כתופעה פנים דתית". לפי מאיר, החילוניות איננה מושג הפכי ומנוגד למושג הדתיות, ושתי השאיפות יכולות לשכון באדם אחד- "היהודי הדתי-חילוני". בנושא זה עוסק ספרו "שניים יחדיו: פילוסופיה דתית-חילונית חדשה". שעליו אמר אליעזר שביד: "הכרתו הכואבת של משה מאיר, היונקת מחוויה אישית, היא שזהותם העצמית של ה'דתיים' וה'חילוניים' לוקחת חלק זה בעולמו של זה ושהמריבה חוצה לא רק ביניהם אלא גם בתוכם. המחבר מפתח בספרו לשון דתית-פילוסופית חדשה שתאפשר לצאת מתוך השריון הסוגר עליהם ומונע מהם לראות זה את אנושיותו של זה, וליצור לא רק הידברות יהודית אנושית אלא גם זהות אישית מגשרת ומאחדת של מאמין חילוני מזה וחילוני מאמין מזה".


כתביו

  • כמעט, תל אביב: עקד, תשנ"א-1991.
  • סמיכות: שירים בעקבות ישעיהו,‫ תל אביב: עקד, תשנ"ב-1992.
  • ספר הבית והמנוחה: שירים בעקבות ירמיהו, תל אביב: י' גולן, 1995.
  • אבי אבי, ירושלים: טובי, תשס"ט-2009.
  • שניים יחדיו: פילוסופיה דתית-חילונית חדשה, מאגנס ומכון ון־ליר, תשע”ב-2012
  • 'קוץ ודרדר' כנרת זמורה ביתן 2013

קישורים חיצוניים

ממאמריו