מזמור י"ט של מדינת ישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־19:04, 15 בפברואר 2020

מזמור י"ט של מדינת ישראל הוא דרשה שנשא הרב צבי יהודה הכהן קוק בליל יום העצמאות, ה' באייר תשכ"ז, כשלושה שבועות לפני פרוץ מלחמת ששת הימים. חלק מתלמידיו, ביניהם הרב יעקב פרידמן^[1], רואים בנאום זה כמעין התגלות (של רוח הקודש או בת קול), בהזכירו את חלקי ארץ ישראל שאינם בשליטת מדינת ישראל. בנוסף, פירט הרצי"ה בנאומו את היחס למדינת ישראל בהשקפתו.

בליל יום העצמאות תשכ"ז התקיימה בישיבת מרכז הרב סעודת מצווה לציון י"ט (19) שנים למדינה. בדרשתו דיבר הרצי"ה על תחושותיו בליל כ"ט בנובמבר תש"ז, כאשר התקבלה החלטת החלוקה בעצרת האומות המאוחדות. הרב תיאר רגשות מעורבים ובעיקר אכזבה גדולה מחלוקת הארץ ומקריעתם של חבלי ארץ. בדבריו ביטא את חזון ארץ ישראל השלמה באופן ברור וחוסר ההשלמה עם הקיים.

קטעים מהנאום

בהזכירו את ליל הכ"ט בנובמבר, מתאר הרצי"ה את תחושותיו:

"לפני י"ט שנה, באותו לילה מפורסם, בהגיע ארצה החלטתם החיובית של מושלי אומות-העולם לתקומת מדינת ישראל, כשכל העם נהר לחוצות לחוג ברבים את רגשי שמחתו לא יכולתי לצאת ולהצטרף לשמחה. ישבתי בדד ואדום כי נטל עלי. באותן שעות ראשונות לא יכולתי להשלים עם הנעשה, עם אותה בשורה נוראה, כי אכן נתקיים דבר ד' בנבואה בתרי עשר - "וְאֶת אַרְצִי חִלֵּקוּ"^[2]! איפה חברון שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה שכם שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה יריחו שלנו - אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה עבר הירדן שלנו?! איפה כל רגב ורגב? כל חלק וחלק, של ארבע אמות של ארץ ד'?! הבידינו לוותר על איזה מילימטר מהן? חלילה וחס ושלום!"

כאשר התייחס למדינת ישראל, דימה אותה הרצי"ה למצוות עשה ותיארה כהתגשמות חזון הנביאים:

"ב"ה, זכינו וזוכים אנו אף עתה, לקיים דבר ד' זה על ידי תפארת גבורת צבאנו. נסכם בקצרה: השלטון היהודי בארץ הקודש, קרי: מדינת ישראל וצבאה, יחד עם היותו בבחינת "קץ מגולה", הריהו מצווה מפורשת וחשובה, מצווה כלל-ישראלית... ולעומת מה שנאמר: "האם זו המדינה שאותה חזו נביאנו?" אומר אני: זוהי המדינה שחזו הנביאים. כמובן, אין המדינה בתכלית השלמות, אולם נביאינו ורבותינו, ממשיכיהם, אמרו שהמדינה תהיה כזו: זרע אברהם, יצחק ויעקב, ישובו ויקימו בה תקומה יישובית ושלטון מדיני עצמאי..."

השפעת הנאום ופרשנותו

הנאום נחשב אחד מאבני הדרך לקראת היווצרותו של גוש אמונים, מספר שנים לאחר מכן, על ידי תלמידי הרב צבי יהודה קוק, הרבנים חנן פורת, משה לוינגר ואחרים. הרעיון שלפיו כל חלקי ארץ ישראל הם מרכיב הכרחי בחזרתה של האומה לביתה הטבעי ולמלוא חיוניותה עמד ביסוד התשתית הרעיונית של הארגון.

לקריאה נוספת

הרב זאב סולטנוביץ', ביאור למזמור י"ט של מדינת ישראל, מכון הר-ברכה, ה'תשע"ג

קישורים חיצוניים

מזמור י"ט של מדינת ישראל, לקריאה ושמיעה, באתר ישיבה.

הערות שוליים

^ מתוך ריאיון לעלון "עולם קטן"
^ ספר יואל, פרק ד', פסוק ב'

[1] מתוך ריאיון לעלון "עולם קטן"

[2] ספר יואל, פרק ד', פסוק ב'

[1]

[2]

גרסה מ־19:02, 15 בפברואר 2020 עריכה מפתח-רשימה (שיחה \| תרומות) בדוקי עריכות אוטומטית 19,643 עריכות ←‏קטעים מהנאום → העריכה הקודמת		גרסה מ־19:04, 15 בפברואר 2020 עריכה ביטול מפתח-רשימה (שיחה \| תרומות) בדוקי עריכות אוטומטית 19,643 עריכות אין תקציר עריכה העריכה הבאה ←
שורה 1:		שורה 1:
	'''מזמור י"ט של מדינת ישראל''' הוא [[דרשה]] שנשא הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]] בליל [[יום העצמאות]], [[ה' באייר]] [[תשכ"ז]], כשלושה שבועות לפני פרוץ [[מלחמת ששת הימים]]. חלק מתלמידיו, ביניהם הרב [[יעקב פרידמן (ראש ישיבה)\|יעקב פרידמן]]{{הערה\|[http://www.olam-katan.co.il/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/item/1787-%D7%90%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93,-%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%94 ~~בראיון~~ לעלון עולם קטן]}}, רואים בנאום זה כמעין התגלות (של [[רוח הקודש (יהדות)\|רוח הקודש]] או [[בת קול]]), בהזכירו את חלקי [[ארץ ישראל]] שאינם בשליטת [[מדינת ישראל]]. בנוסף, פירט הרצי"ה בנאומו את היחס למדינת ישראל בהשקפתו.		'''מזמור י"ט של מדינת ישראל''' הוא [[דרשה]] שנשא הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]] בליל [[יום העצמאות]], [[ה' באייר]] [[תשכ"ז]], כשלושה שבועות לפני פרוץ [[מלחמת ששת הימים]]. חלק מתלמידיו, ביניהם הרב [[יעקב פרידמן (ראש ישיבה)\|יעקב פרידמן]]{{הערה\|מתוך [http://www.olam-katan.co.il/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/item/1787-%D7%90%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93,-%D7%9C%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%94 ריאיון] לעלון "[[עולם קטן (עלון שבת)\|עולם קטן]]"}}, רואים בנאום זה כמעין התגלות (של [[רוח הקודש (יהדות)\|רוח הקודש]] או [[בת קול]]), בהזכירו את חלקי [[ארץ ישראל]] שאינם בשליטת [[מדינת ישראל]]. בנוסף, פירט הרצי"ה בנאומו את היחס למדינת ישראל בהשקפתו.

	בליל יום העצמאות תשכ"ז התקיימה ב[[ישיבת מרכז הרב]] [[סעודת מצווה]] לציון י"ט (19) שנים למדינה. בדרשתו דיבר הרצי"ה על תחושותיו בליל [[כ"ט בנובמבר]] [[תש"ז]], כאשר התקבלה [[החלטת החלוקה]] ב[[עצרת האומות המאוחדות]]. הרב תיאר רגשות מעורבים ובעיקר אכזבה גדולה מחלוקת הארץ ומקריעתם של חבלי ארץ. בדבריו ביטא את חזון [[ארץ ישראל השלמה]] באופן ברור וחוסר ההשלמה עם הקיים.		בליל יום העצמאות תשכ"ז התקיימה ב[[ישיבת מרכז הרב]] [[סעודת מצווה]] לציון י"ט (19) שנים למדינה. בדרשתו דיבר הרצי"ה על תחושותיו בליל [[כ"ט בנובמבר]] [[תש"ז]], כאשר התקבלה [[החלטת החלוקה]] ב[[עצרת האומות המאוחדות]]. הרב תיאר רגשות מעורבים ובעיקר אכזבה גדולה מחלוקת הארץ ומקריעתם של חבלי ארץ. בדבריו ביטא את חזון [[ארץ ישראל השלמה]] באופן ברור וחוסר ההשלמה עם הקיים.