גני תקווה – הבדלי גרסאות

גני תקווה
	כניסה לגני תקווה מקריית אונו
מדינה	ישראל
מחוז	המרכז
מעמד מוניציפלי	עירייה
ראש העירייה	ליזי דלריצ'ה
גובה ממוצע	‎74 מטר
תאריך ייסוד	1949
סוג יישוב	יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	24,689 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	92
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎3.7% בשנה
- מאזן מפוני חרבות ברזל	‎0.06 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	11,591 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	9
תחום שיפוט	2,130 דונם
- דירוג ארצי	235
	(למפת גוש דן רגילה) גני תקווה32°03′36″N 34°52′31″E / 32.0598925545811°N 34.8753203215554°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2019	9 מתוך 10
- דירוג ארצי	17
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.4627
- דירוג ארצי	35
לאום ודת
	יהודים: 98.3%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 1.7%;
	יהודים: 98.3%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 1.7%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל
גילאי 0 - 4	8.8%
גילאי 5 - 9	10.1%
גילאי 10 - 14	9.0%
גילאי 15 - 19	7.7%
גילאי 20 - 29	9.1%
גילאי 30 - 44	18.6%
גילאי 45 - 59	17.3%
גילאי 60 - 64	3.9%
גילאי 65 ומעלה	15.5%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך
סה"כ בתי ספר	10
– יסודיים	7
– על-יסודיים	3
תלמידים	4,483
– יסודי	2,806
– על-יסודי	1,677
מספר כיתות	153
ממוצע תלמידים לכיתה	28.6
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
	פרופיל גני תקווה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
	אתר המועצה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־20:41, 15 בפברואר 2020

גני תקווה (גַּנֵּי תִּקְוָה) היא מועצה מקומית בבקעת אונו, מחוז המרכז בישראל, מצפון לסביון, מדרום לפתח תקווה וכפר מעש, ממזרח לקריית אונו. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1953.

היסטוריה

בשנת 1949 הקימה הסוכנות היהודית יישוב עולים בפאתי פתח תקווה, סמוך למושב היובל (כפר מעש של היום), על אדמות שהיו שייכות בחלקן לקק"ל ובחלקן לבעלים פרטיים. היישוב הוכר בשם שיכון היובל. הוא קלט כאלף משפחות מלוב, מרומניה, מפולין, מתימן וממרוקו ב-240 צריפים שוודים^[6]. בכל צריף היו ארבע דירות, ובכל אחת מהן חדר אחד ופינת בישול.

בתחילה שררו מחסור במים ובחשמל - היישוב לא היה מחובר לרשת החשמל הארצית. גם שירותי התחבורה ציבורית היו לקויים - האוטובוסים הגיעו רק עד כפר מעש, ומשם נאלצו התושבים לעשות דרכם ברגל.

שנה לאחר מכן הניחה חברת מקורות 15 ק"מ צינורות מים שאפשרו את אספקת המים ליישוב. ביום העצמאות של שנת 1952 חובר היישוב לרשת החשמל. שנתיים לאחר מכן שונה שם היישוב לגני תקווה, והיישוב קיבל מעמד מוניציפלי של מועצה מקומית. במקום נבנו בתים חד-קומתיים ודו-קומתיים על ידי חברת עמידר ב-1958, ובכך החל פיתוחו המשמעותי של היישוב.

בשנות ה-60 נבנתה במערב גני תקווה השכונה הדתית קריית ישמח משה ביוזמתו של האדמו"ר מסאסוב עבור חסידיו, שעלו מארצות הברית. שיכון לעולים חדשים, שכונת "גוברניק", נבנה ממערב לשיכון היובל ב-1968. בשנת 1969 הוצע לאחד את גני תקווה עם פתח תקווה או קריית אונו, אך הדבר לא יצא אל הפועל^[7].

בשנת 1972 החלה חברת אפריקה ישראל להשקעות לבנות את אחד הפרויקטים הראשונים שלה - שכונת "גבעת סביון" ממערב ליישוב. באותה תקופה החל היישוב לעבור תהליך פיתוח נרחב, שבעקבותיו הוכפלו אוכלוסייתו ושטחו.

בשנת 1995 החלה בנייתה של שכונת מגורים חדשה במזרח היישוב בגבול עם כפר מעש. השכונה, הקרויה "גבעת סביון חדשה", כוללת בתים צמודי קרקע ומאופיינת בבנייה רוויה. במסגרת תוכנית זו הוקם מרכז תרבות הכולל היכל תיאטרון, גלריה בשם "מרכז הבמה", קאנטרי קלאב ומרכז מסחרי. שנה לאחר מכן, בשנת 1996 החלה בנייתה של שכונת "נוף סביון" במערב היישוב, ששווקה לציבור דתי. בשנת 2006 החלה בנייה של שכונה חדשה בשם "גנים", בה רבי קומות רבים.

"גן השלום והאהבה ע"ש יצחק רבין" בגני תקווה זכה בפרס לאדריכלים של גנים ונוף ע"ש אברהם קראוון.

בסמוך לשכונת "גנים" נסללה "שדרת התקוות", שאורכה כקילומטר וחצי, המקשרת בין חלקה החדש וחלקה הישן של גני תקווה. לאורך השדרה מתקני ספורט, עבודות אמנות ופיסול בנושא התקווה, מוזיאון פתוח, שבילי אופניים מסומנים, שביל הליכה ופינות משחק לילדים. בשנת 2011 זכתה השדרה במקום הראשון בקטגוריית הפיתוח בתחרות "פרויקט השנה" של אדריכלות ישראלית.

גני תקווה היא עיר תאומה לברגיש גלאדבאך בגרמניה. ב-נובמבר 2016 הוצב בה הפסל "יחד" של האמן הגרמני הלמוט ברנדס שנתרם כאות ידידות. גני תקווה תרמה לברגיש גלאדבאך את הפסל "מפתח הידידות" של הפסלת אורנה בן עמי, שהוצב שם בכיכר הנושאת את שמה של גני תקווה.

בשנות התשעים שגשגה בקרב הנוער במקום סצנת פאנק שהתרכזה באזור פארק שיקגו בעיר. הלהקה המשמעותית ביותר בסצנה הייתה קוקו בלוף והיתושים.^[8]^[9]

ראשי המועצה

בשנת 1954, עם הרמת המועצה המקומית, מונה שלמה דובין לראש המועצה^[10]. בבחירות ב-1959 זכתה מפא"י ב-4 נציגים, מפ"ם ואחדות העבודה בנציג אחד כל אחת, המפד"ל בשני נציגים וחרות בנציג אחד^[11]. שלמה דובין, נציג מפא"י נבחר לראשות המועצה והחזיק בתפקיד עד פרישתו בשנת 1969^[12]. לאחר פרישתו נבחר מרדכי וייס מהמפד"ל לתפקיד. אולם לאחר כשנה הצליחו במערך לשכנע נציג עצמאי לפרוש מהקואליציה ולהצטרף אליהם ופרץ סבן מהמערך נבחר לראשות המועצה בתחילת 1971^[13].

בבחירות למועצה בסוף 1973 זכתה המפד"ל בשישה מתוך תשעה מושבים. המערך זכה בשני מושבים והליכוד במושב אחד. בעקבות זאת נבחר מרדכי וייס לראש המועצה בתחילת 1974^[14]. בשנת 1983 נבחר שלום חלק לראש המועצה^[15].

אבישי לוין כיהן כראש המועצה המקומית במשך ארבע קדנציות רצופות (1993–2013). בבחירות המוניציפליות בשנת 2013 נבחרה לראש המועצה ליזי דלריצ'ה, ששימשה קודם לכן כסגניתו של לוין. בשנת 2018 נבחרה בשנית לקדנציה נוספת.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בגני תקווה 24,689 תושבים (מקום 92 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.7%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 89.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 13,711 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).^[16]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

בקריית ישמח משה נמצא מרכז חסידות סאסוב. רב הקריה בעבר היה הרב יצחק יהודה שטרן, אב"ד ביליץ. בקריה יש סמינר בית יעקב והישיבה התיכונית נהרדעה. בעבר היו בקריה ישיבת צ'רנוביל וישיבת גרודנא.

גלריית תמונות

כיכר בוני העיר בכניסה לשכונת גנים החדשה בגני תקווה
עמדת ביטחון מבטון בפאתי היישוב
עמודים בשדרת התקוות ומאחוריהם ההמנון מתורגם לשלל שפות
פסיפס בשכונת גנים
עמדת השאלת ספרים בשדרת התקוות
בניין המועצה ומגדל המים
מראה בגני תקווה
מרכז הבמה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא גני תקווה בוויקישיתוף

אתר המועצה המקומית

פרופיל גני תקווה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

הערות שוליים

^ ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ לטבלת הדירוג המלא.
^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
^ גני־תקוה חוגגת עשור לקיומה, מעריב, 4 במאי 1960
^ שאלת הסיפוח מפלגת את המועצה המקומית גגי תקוה, מעריב, 3 בפברואר 1969
^ אבי פיטשון, ארכיון הפאנק מספק הצצה נדירה לזעם ישראלי לדורותיו, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2018
^ רועש, פוליטי ולא מתפשר": סיפורו של הפאנק הישראלי, כאן 88
^ מועצה קטנה - פעילות רבה, מעריב, 11 באפריל 1963
^ הודעה בדבר הבחירות למועצה המקומית גני־תקוה, ילקוט הפרסומים 723, עמ' 417-418
^ תבע לשאת נאחריות על חריגה מן התקציב, מעריב, 18 במאי 1970
^ ראש מועצה חדש בגני תקווה, מעריב, 15 בינואר 1971
^ מ. וייס מהמפד"ל - ראש מועצת גני תקווה, מעריב, 14 בפברואר 1974
^ בגני תקווה משמידים מחסני שימורים, מעריב, 13 בינואר 1984
^ פרופיל גני תקווה באתר הלמ"ס

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.

[Grading-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ לטבלת הדירוג המלא.

[3] מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).

[STAT-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021

[ESHKOL-5] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019

[6] גני־תקוה חוגגת עשור לקיומה, מעריב, 4 במאי 1960

[7] שאלת הסיפוח מפלגת את המועצה המקומית גגי תקוה, מעריב, 3 בפברואר 1969

[8] אבי פיטשון, ארכיון הפאנק מספק הצצה נדירה לזעם ישראלי לדורותיו, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2018

[9] רועש, פוליטי ולא מתפשר": סיפורו של הפאנק הישראלי, כאן 88

[10] מועצה קטנה - פעילות רבה, מעריב, 11 באפריל 1963

[11] הודעה בדבר הבחירות למועצה המקומית גני־תקוה, ילקוט הפרסומים 723, עמ' 417-418

[12] תבע לשאת נאחריות על חריגה מן התקציב, מעריב, 18 במאי 1970

[13] ראש מועצה חדש בגני תקווה, מעריב, 15 בינואר 1971

[14] מ. וייס מהמפד"ל - ראש מועצת גני תקווה, מעריב, 14 בפברואר 1974

[15] בגני תקווה משמידים מחסני שימורים, מעריב, 13 בינואר 1984

[16] פרופיל גני תקווה באתר הלמ"ס

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

@@ שורה 76: / שורה 76: @@
 </timeline>
-בקריית ישמח משה נמצא מרכז [[חסידות סאסוב]]. רב הקריה בעבר היה הרב יצחק יהודה שטרן, אב"ד ביליץ. בקריה יש [[סמינר בית יעקב]] והישיבה התיכונית נהרדעה. בעבר היו בקריה [[חסידות צ'רנוביל|ישיבת צ'רנוביל]] ו[[ישיבת גרודנא (ישראל)|ישיבת גרודנא]].
+בקריית ישמח משה נמצא מרכז [[חסידות סאסוב]]. רב הקריה בעבר היה הרב יצחק יהודה שטרן, אב"ד ביליץ. בקריה יש [[סמינר בית יעקב]] ו[[הישיבה התיכונית נהרדעה]]. בעבר היו בקריה [[חסידות צ'רנוביל|ישיבת צ'רנוביל]] ו[[ישיבת גרודנא (ישראל)|ישיבת גרודנא]].
 ==גלריית תמונות==

בקעת אונו
עיריות	קריית אונו • יהוד-מונוסון • גני תקווה • אור יהודה (רמת פנקס) • רמת גן (תל השומר, רמת אפעל וכפר אז"ר)
מועצות מקומיות	סביון (גני יהודה)
ועדי רובע עירוני	נוה מונוסון
מועצה אזורית דרום השרון	מגשימים • כפר מעש • גת רימון

מחוז המרכז
נפות	נפת השרון • נפת פתח תקווה • נפת רמלה • נפת רחובות	לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
ערים	אלעד • באר יעקב • גבעת שמואל • גני תקווה • הוד השרון • טייבה • טירה • יבנה • יהוד-מונוסון • כפר יונה • כפר סבא • כפר קאסם • לוד • מודיעין-מכבים-רעות • נס ציונה • נתניה • פתח תקווה • קלנסווה • ראש העין • ראשון לציון • רחובות • רמלה • רעננה
מועצות מקומיות	אבן יהודה • אליכין • בית דגן • בני עי"ש • גדרה • ג'לג'וליה • גן יבנה • זמר • כוכב יאיר צור יגאל • כפר ברא • מזכרת בתיה • סביון • פרדסיה • קדימה-צורן • קריית עקרון • שוהם • תל מונד
מועצות אזוריות	ברנר • גדרות • גזר • גן רווה • דרום השרון • חבל יבנה • חבל מודיעין • חוף השרון • לב השרון • נחל שורק • עמק חפר • שדות דן
ועדי רובע עירוני	נוה מונוסון • מכבים-רעות