יעקב לייקין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
== במהלך המלחמה == |
== במהלך המלחמה == |
||
לייקין נהיה סגן מפקד ה[[שירות הסדר היהודי|משטרה היהודית]] בגטו ורשה, תחת פיקודו של [[יוסף שרינסקי |
לייקין נהיה סגן מפקד ה[[שירות הסדר היהודי|משטרה היהודית]] בגטו ורשה, תחת פיקודו של [[יוסף שרינסקי]]. לייקין נחשב למצטיין בחריצות וביחס רציני לשירותו. הגרמנים כינו אותו "נפוליאון הקטן" והעריצו את אכזריותו. במאי 1942, לאחר מעצרו הזמני של מפקד השירות, [[יוסף שרינסקי]], בידי ה[[גסטפו]], בעוון הברחת פרוות מהגטו לצד הארי של העיר, התמנה לייקין כמפקד שירות הסדר היהודי במקום שרנסקי, תפקיד בו כיהן עד יולי 1942. לייקין מילא תפקיד מוביל בגירוש יהודי גטו ורשה ל[[מחנה השמדה|מחנות ההשמדה]].<ref>{{צ-ספר|מחבר=משה ארנס|שם=דגלים מעל הגטו|מקום הוצאה=|מו"ל=ספרי חמד|שנת הוצאה=}}</ref> |
||
== הוצאתו להורג == |
== הוצאתו להורג == |
||
גרסה מ־15:14, 17 בפברואר 2020
 | |
| יעקב לייקין מדווח למפקד שירות הסדר היהודי שרינסקי, מאי 1941 | |
| לידה |
1906  |
|---|---|
| פטירה |
29 באוקטובר 1942 (בגיל 36 בערך) ורשה, גנרלגוברנמן |
| מדינה |
פולין |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בוורשה |
  | |
יעקב לייקין (בפולנית: Jakub Lejkin; 1906 - 29 באוקטובר 1942), היה יהודי-פולני, מפקד שירות הסדר היהודי בגטו ורשה. לוחמי מחתרת אי"ל בגטו התנקשו בו בשל אכזריותו לתושבי הגטו.
לפני המלחמה
יעקב לייקין היה עורך דין פולני. אביו היה סוחר עשיר. לייקין סיים את לימודיו בבית הספר הצבאי הפולני בירוצין.[1]
במהלך המלחמה
לייקין נהיה סגן מפקד המשטרה היהודית בגטו ורשה, תחת פיקודו של יוסף שרינסקי. לייקין נחשב למצטיין בחריצות וביחס רציני לשירותו. הגרמנים כינו אותו "נפוליאון הקטן" והעריצו את אכזריותו. במאי 1942, לאחר מעצרו הזמני של מפקד השירות, יוסף שרינסקי, בידי הגסטפו, בעוון הברחת פרוות מהגטו לצד הארי של העיר, התמנה לייקין כמפקד שירות הסדר היהודי במקום שרנסקי, תפקיד בו כיהן עד יולי 1942. לייקין מילא תפקיד מוביל בגירוש יהודי גטו ורשה למחנות ההשמדה.[2]
הוצאתו להורג
לייקין היה מהראשונים שהוצאו להורג על ידי לוחמי המחתרת שפעלו בין כותלי הגטו, אי"ל. ההתנקשות תוכננה היטב. שני לוחמי המחתרת, אמיליה לנדאו וישראל גוטמן, עקבו אחריו, רשמו את הרגליו ולמדו את מסלול הליכתו ושגרת יומו. אחרי האקציה הראשונה בגטו, שנמשכה 58 ימים ובמהלכה גורשו 300,000 גברים, נשים וילדים להשמדה במחנה טרבלינקה, ב־29 באוקטובר 1942, נורה לייקין באור יום, ב־ 18:10, בידי לוחם ההתנגדות היהודי, אליהו רוז'ינסקי, ברחוב גדשה (Gęsia) בוורשה.[3]
הרצח של יעקב לייקין שימש כאזהרה לחבריו במשטרה, ופסק -דין המוות שגזרו עליו ישראל פירסט ודוד שולמאן, היווה אזהרה ליודנראט.
מקום קבורה
יעקב לייקין נקבר בבית הקברות היהודי בוורשה.
הערות שוליים
- ^ Getto Warszawskie, warszawa.getto.pl
- ^ משה ארנס, דגלים מעל הגטו, ספרי חמד
- ^ Marian Apfelbaum, Two Flags: Return to the Warsaw Ghetto, Gefen Publishing House Ltd, 2007, ISBN 978-965-229-356-5. (באנגלית)