ספן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1מירכאות\2
שורה 17: שורה 17:


===מקור מילים עבריות למקצועות ימיים===
===מקור מילים עבריות למקצועות ימיים===
* מקור המילה '''מלח''' הוא [[שומרית|שומרי]], [[הלחם]] של '''מה''' (אוניה בשומרית) ו'''לח''' (הלך בשומרית). המילה מלח, שהיא בעלת משקל של מקצוע, נקלטה בשפה העברית. כבר ב[[תנ"ך]] מוזכרת מילה זו, ב[[ספר יונה]]: {{ציטוט|תוכן="וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל-אֱלֹהָיו וַיָּטִלוּ אֶת-הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל-הַיָּם לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם"|מקור={{תנ"ך|יונה|א|ה}}}}
* מקור המילה '''מלח''' הוא [[שומרית|שומרי]], [[הלחם]] של '''מה''' (אוניה בשומרית) ו'''לח''' (הלך בשומרית). המילה מלח, שהיא בעלת משקל של מקצוע, נקלטה בשפה העברית. כבר ב[[תנ"ך]] מוזכרת מילה זו, ב[[ספר יונה]]:
{{ציטוט|תוכן="וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל-אֱלֹהָיו וַיָּטִלוּ אֶת-הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל-הַיָּם לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם"|מקור={{תנ"ך|יונה|א|ה}}}}
* גם המילה '''[[חובל]]''' מופיעה בתנ"ך, ואפילו '''[[רב-חובל]]''':
* גם המילה '''[[חובל]]''' מופיעה בתנ"ך, ואפילו '''[[רב-חובל]]''':
{{ציטוט|תוכן="וַיִּקְרַב אֵלָיו רַב הַחֹבֵל, וַיֹּאמֶר לוֹ מַה-לְּךָ נִרְדָּם"|מקור={{תנ"ך|יונה|א|ו}}}}
{{ציטוט|תוכן="וַיִּקְרַב אֵלָיו רַב הַחֹבֵל, וַיֹּאמֶר לוֹ מַה-לְּךָ נִרְדָּם"|מקור={{תנ"ך|יונה|א|ו}}}}

גרסה מ־15:53, 17 בפברואר 2020

קובץ:BN sailors.jpg
מלחים בריטים בשנות ה-50 של המאה ה-20

ספן, מלח, יורד ים או ימאי הוא עובד זוטר על אנייה.

תפקידיו של הספן והמרחק המעמדי בינו לבין מפקד האנייה, רב החובל, הלכו והתקרבו לאורך ההיסטוריה, ככל שהעבודה הגופנית הנדרשת מן הספנים הלכה והתמעטה. בספינות משוטים היו הספנים החותרים בדרך כלל עבדים או שבויי מלחמה שהפכו לעבדים לצורך החתירה.

בספינת מפרש היו המלחים אנשים פשוטים וגסים בדרך כלל, בעוד הקצינים ואף הצוערים (שהיו יכולים להיות נערים צעירים, אך בכל זאת דרגתם הייתה גבוהה משל המלחים) היו בני טובים - ממעמד האצולה.

בתקופה בה רווחו ספינות המפרש, ספנים היו עשויים להישכר לשירות מחייב תמורת מטבע, גם אם מתן המטבע התבצע שלא ביודעין (באנגליה, למשל). זו אחת הסיבות למנהג הרמת הכוס טרם השתייה ממנה - פן השמיט מישהו מטבע לכוס, והשותה ימצא עצמו למחרת על גבי ספינה בלב ים.[דרוש מקור]

בתקופה המודרנית מובדל מעמד המלחים ממעמד החובלים (קציני הים) על הספינה במעבר קורס קצינים, ולא במוצא. ברוב המקומות עדיין כפוף כל מלח, ללא תלות בוותק ובניסיון, לכל קצין ים.

היבטים לשוניים

באנגלית המונח הרשמי למלח הוא Rating (דירוג), הנבדל מ-Officer (קצין).

מקור מילים עבריות למקצועות ימיים

  • מקור המילה מלח הוא שומרי, הלחם של מה (אוניה בשומרית) ולח (הלך בשומרית). המילה מלח, שהיא בעלת משקל של מקצוע, נקלטה בשפה העברית. כבר בתנ"ך מוזכרת מילה זו, בספר יונה:

"וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל-אֱלֹהָיו וַיָּטִלוּ אֶת-הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל-הַיָּם לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם"

"וַיִּקְרַב אֵלָיו רַב הַחֹבֵל, וַיֹּאמֶר לוֹ מַה-לְּךָ נִרְדָּם"

"אבא גרין איש צידן אומר משום אבא גריא: לא ילמד אדם את בנו חמר, גמל, ספר, ספן, רועה וחנוני - שאמנותן אמנות לסטים.

רבי יהודה אומר משמו:

החמרין רובן רשעים, והגמלין רובן כשרים, הספנין רובן חסידים; טוב שברופאים לגיהנם, והכשר שבטבחים שתפו של עמלק."

רש"י[2] מבאר שמלח פירושו מערבב:

וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ

מְמֻלָּח: כתרגומו מעורב, שיערב שחיקתן יפה יפה זה עם זה. ואומר אני שדומה לו (יונה, א', ה') וייראו הַמַּלַחִים, (יחזקאל, כ"ז, כ"ז) מַלַחַיִך וחובליך, על שם שמהפכין את המים במשוטות, כשמנהיגים את הספינה, כאדם המהפך בכף ביצים טרופות לערבן עם המים, וכל דבר שהאדם רוצה לערב יפה יפה, מהפכו באצבע או בבזך:

הרמב"ן[2] מבאר שמלח הוא מלשון מֶלַח, ולכן נקרא מוביל הספינה בשם זה, שכן הוא כמי שיודע לטעום את המים ולבדוק לפי זה את כיוון ואופן הנסיעה הרצויים, כמו זה שטועם את התבשיל לבדוק את מליחותו.

ימאי שיטור

ערך מורחב – ימאי שיטור

ימאי שיטור הוא שוטר מוסמך במשטרת ישראל בעל תעודה. אדם בעל רקע וידע בתחום הימאות שנבחר לשרת ביחידת השיטור הימי בתפקיד ימאי שיטור. הבחירה נעשית בתאום מקצועי של המדור הימי במטה הראשי תחת פיקוד מטה משטרת ישראל. תפקידו, שיטור לשמירת הסדר צבורי והחוק הפלילי בים על ידי פיקוח ואכיפת חוקי מדינת ישראל החלים על רישוי ושימוש מותר בכלי שיט קטנים כמו אופנועי ים, סירות גומי, סירות, סירות מנוע, מפרשיות.

הערות שוליים

  1. ^ החלטה 15.06.2004 הדיון נסוב על השאלה האם צוות בידור שהועסק על האוניה זכאי לתשלום ככל איש צוות אחר באוניה.
  2. ^ 1 2 בפירושו על התורה פרשת כי תשא