יורם יאיר – הבדלי גרסאות

יורם יאיר
	יורם יאיר, ינואר 2018
לידה	29 באוגוסט 1944 (בן 79); קבוץ עין-הנצי"ב
מדינה	ישראל
כינוי	יָה-יָה
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	מ-1963
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
	מפקד גדוד הנח"ל המוצנח; מפקד עוצבת חיצי האש; מפקד בית הספר לקצינים; מפקד חטיבת הצנחנים; מפקד עוצבת האש; מפקד עוצבת עמוד האש; מפקד עוצבת הגליל; מפקד הגיס הצפוני; ראש אכ"א; נספח צה"ל בארצות הברית;
פעולות ומבצעים
	מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה; מלחמת יום הכיפורים; מלחמת לבנון הראשונה; הלחימה ברצועת הביטחון; האינתיפאדה הראשונה
עיטורים
	מדליק משואה (2022)
תפקידים אזרחיים
	יו"ר "יחד למען החייל" (לשעבר האגודה למען החייל וקרן לב"י), ראש ועדות חקירה, יו"ר פרויקט אחריי!, מרצה במרכז הבינתחומי הרצליה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־16:46, 17 בפברואר 2020

שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות ביטחונית
פרמטרים [ תקופת שירות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

יורם שמואל (יָיָה) יאיר (נולד ב-29 באוגוסט 1944) הוא איש צבא ישראלי אשר שירת בצה"ל 35 שנים עד לשחרורו בדרגת אלוף, בשנת 1998. לאחר שחרורו, יאיר הינו אקטיבי מאוד בתחום החברתי חינוכי, בהתנדבות ועובד בתחום העסקי. יאיר, משמש כיושב ראש ויועץ אסטרטגי של מספר חברות בארץ ובחו"ל ומכהן כיו"ר "יחד למען החייל"^[1], יו"ר עמותת "אחריי!"^[2]^[3] ויו"ר עמותה המפעילה כפרי גמילה מסמים ואלכוהול. יאיר, בנה ועומד בראש תוכנית רבין למנהיגות במרכז הבינתחומי הרצליה^[4].

שירות צבאי

יאיר נולד בקיבוץ עין הנציב, גדל בתל אביב ולמד בתיכון עירוני ד' בעיר, היה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד. הוא התגייס לצה"ל באוגוסט 1963 במסגרת גרעין נח"ל. בסיום הטירונות, נשלח למורת רוחו לקורס מכים בשבטה, אותו סיים כחניך מצטיין פלוגתי ואף נשאר כמדריך בבסיס. בסיומו של קורס הקצינים, חזר לשמש כמפקד מחלקה בבית הספר למכים, וכאשר התבקש לחתום לשירות קבע, ביקש ואף התנה זאת במעבר לחטיבת הצנחנים. דרישתו למעבר, התקבלה והוא שירת כמפקד מחלקה וסגן מפקד פלוגה בגדוד הנח"ל המוצנח, גדוד 50 ובחלוף שמונה חודשים התמנה למפקד פלוגה.

במלחמת ששת הימים, שימש יאיר כמפקד פלוגת החוד^[5] הפורצת ראשונה למתחי רפיח, בראש גדוד 50 אשר הוביל את חטיבת הצנחנים, בפיקודו של רפול. יאיר, לחם בראש פלוגתו והצליח עם זחלם בודד ועליו עשרה חיילים, לפרוץ כקילומטר וחצי ללב המתחם, כשהם לוחמים במאות חיילי אויב. התקדמותם נעצרה, כאשר, הזחלם נפגע ומתפוצץ ושלושה מעשרת החיילים, נהרגים והשאר נפצעים, יאיר נפצע באורח קשה מאוד אך נלחם יחד עם חייליו בחיילים המצרים המסתערים עליהם. חילוצו משדה הקרב התרחש כעבור שעות רבות^[6].

בשנת 1968, החל את לימודיו האקדמאיים ובוחר במסלול פסיכולוגיה. בשנת 1971, סיים את לימודי התואר הראשון והחל את לימודי התואר השני. באותה השנה, חזר לשירות פעיל והיה מדריך בבה"ד 1. במסגרת תפקיד זה, זיהה את הבעיה המרכזית של בית הספר לקצינים והיא נפל של מעל 50% מהצוערים בבית הספר ובחר לשמש כפסיכולוג בית הספר לקצינים. כפסיכולוג בית הספר, המציא ופיתח את שיטת הגיבושים למיונם של הצוערים בכניסה לבה"ד 1. בשלב מאוחר יותר, שיטתו הועברה לחטיבת הצנחנים ולסיירות השונות. מאז ועד היום, שיטתו של יאיר משמשת כמערכת המיון הצהלית לקבלה ליחידות מובחרות^[7].

בשנת 1972, חזר יאיר לחטיבת הצנחנים והתמנה לסגן מפקד גדוד הנח"ל המוצנח עד לחודש אוגוסט 1973 ויצא לפו"מ.

באוקטובר 1973, עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, רב-סרן יאיר, הינו חניך במכללה לפיקוד ומטה. בבוקר יום הכיפורים, התבקש על ידי מפקד חטיבת הצנחנים לחזור לגדוד 50, אשר חייליו, תופסים את מוצבי קו הגבול, בחציאיר הדרומי של רמת הגולן. ויאיר נשלח לשמש כסמג"ד בגדוד 50^[8], מפקד הגדוד נפצע בצניחת אימונים שבועיים קודם לכן. ומנחם זטורסקי הסמגד ממלא את מקומו. יאיר מגיע אל מפקדת הגדוד באל-על, תחת ההפגזה הסורית הקשה, הפותחת את המלחמה. שם מתחוור לו שהקשר עם זטורסקי וקצין המבצעים שיצאו לשטח אבד, ויאיר נוטל את הפיקוד על הגדוד. הגדוד השתתף בקרב הבלימה הקשה מול המתקפה הסורית בדרום רמת הגולן.

כבר במוצאי יום הכיפורים, נשארת הגזרה הדרומית בלי טנקים מול המתקפת הדיוויזיה הסורית. בשחר יום המחרת - יום ראשון, לאחר שהסורים כבשו את תל סאקי ורמת מגשימים והגיעו עד לטווח 3 קילומטרים ממפקדת הגדוד, קיבל יאיר פקודה, לסגת עם כל הלוחמים שנמצאו במפקדה לכנרת. יאיר, פוקד על חייליו לסגת לכיוון עין גב, בעוד הוא ומחליט להישאר לבדו, בעמדת התצפית שלו, הממוקמת סמוך לקו הקדמי, וצופה בדיוויזיה הסורית המתכוננת לחדש את התקפתה דרומה. יאיר, שומר על קשר עם לוחמיו הלכודים במוצבים בתוך השטח הכבוש על ידי הסורים. כאשר הגיעו ראשוני טנקי המילואים לגזרה, יאיר ממקם אותם לבלימת המתקפה הסורית המגיעה עד כ־700 מטר מעמדתו ונבלמת. למחרת מוביל יאיר את ניסיון החילוץ השני של לוחמי תל סאקי ומוצב 116, ומצליח להגיע עד הנצורים והפצועים ולחלצם. יאיר הצליח לאושש את הגדוד אשר נפגע קשות, בעזרת דרישתו מהפיקוד העליון של צה"ל, לאפשר לגדוד לחזור ולהשתתף בלחימה.

יאיר, חוצה את תעלת סואץ, ומוביל בראש גדודו, את התקדמות שלוש חטיבות השריון של אוגדת ברן, כנגד הקומנדו המצרי והמוצבים באזור החיץ החקלאי לאורך תעלת המים המתוקים והאגמים. הגדוד לוחם לאורך יותר ממאה קילומטרים, עד לפאתי העיר סואץ. יאיר, מקפיד לנצל את יתרונות הגדוד ומנהל את כל הלחימה במתחמים המצריים לאורך עשרות הקילומטרים, בלחימה רגלית, המפתיעה את המצרים הממתינים לטנקים עם טילי נ"ט (נגד טילים). בכל הימים הארוכים של הלחימה מצדה השני של תעלת סואץ אין אף הרוג לגדוד בלחימה.

בשנת 1975, התמנה יאיר למפקד קורס מ"פים ונשלח לארצות הברית להשתתף בקורס פיקוד ומטה של צבא ארצות הברית הנמשך שנה.

עם שובו מארצות הברית מועלה יאיר לדרגת אל"ם ומשמש כראש תורת לחימה במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי. במבצע ליטאני, פיקד יאיר על צוות קרב חטיבתי משולב של שני גדודי בית ספר למכ"ים: גדוד 906 ו-17 וגדוד שריון 53, תחת אוגדת הקצח"ר, תא"ל אורי שמחוני. הכוחות בפיקודו של יאיר, כבשו את תל שעלבון, תל 850 וצומת צ'אף - אל הווא, והרגו כ־55 מחבלים. לאחר מכן, הקים יאיר את חטיבת הנ"ט, עוצבת חצי האש והתמנה למפקד בית הספר לקצינים.

בשנת 1981, מונה יאיר למפקד חטיבת הצנחנים^[9]. באותה שנה, כמח"ט הצנחנים^[10], הוביל יאיר שני מבצעי פשיטה בעומק לבנון, כתגובה לירי הארטילרי בין אש"ף לצה"ל. יאיר פיקד על מבצע "צלצל"^[11] יותר מארבעים ק"מ בעומק לבנון. במבצע זה, כוחו של יאיר ספג הרוג ושבעה פצועים, ותחת אש עזה, מכל הגבעות והמבנים מסביב מצליח יאיר, לאחר סיומה של המשימה, לחלץ את הכוח בעזרת שני מסוקי יסעור, השבים ארצה מנוקבי כדורים.

במלחמת לבנון הראשונה, שימש יאיר כמפקד חטיבת הצנחנים^[12]. בהתאם להצעתו של יאיר, ביצעה חטיבת הצנחנים איגוף אנכי - נחיתה אמפיבית מן הים מצפון לצידון בעומק שטח לבנון, כ־70 ק"מ מהגבול, החטיבה המשיכה והובילה את כוחות צה"ל עד פרברי ביירות. בשלושת הימים הראשונים, התקדמה ולחמה החטיבה כשהיא מבודדת משאר כוחות צה"ל, הנעים מכיוון הגבול ישראל צפונה. עם החבירה לאוגדות השריון, ,בחר יאיר להוביל את חטיבת הצנחנים, בציר ההררי הקשה, העולה לקאבר שמעון ומשם לפאתי ביירות. למרות שלכאורה, הבחירה בציר ההררי - 70 ק"מ אורכו, הייתה אמורה לעכב את כוחות החטיבה, לעומת כוחות צה"ל המתקדמים בציר החוף הקצר, 12 ק"מ בלבד לכיוון ביירות, הרי שבמבחן התוצאה, החלטתו של יאיר הייתה נכונה, והצנחנים היו לכוח הראשון הגיע לביירות ולחבר לכוחות הנוצרים בציר ביירות-דמשק. במהלך הקרבות נפצע יאיר באורח קל.

לאחר טבח סברה ושתילה^[13], שביצעו הפלאנגות הנוצריות, נכנס יאיר בראש קבוצת חיילים למחנה הפליטים, כדי להרגיע את תושביו המבועתים. בעקבות הרוחות הסוערות בקרב לוחמיו, שהיו עדים לאירועי סברה ושתילה, דרש יאיר להיפגש עם ראש הממשלה מנחם בגין, תחת זאת נפגש עם שר הביטחון אריק שרון. ממנו דרש יאיר, לקחת אחריות על ההתרחשויות בביירות, כדי שהאשמה לא תיפול על כתפי לוחמי צה"ל.

לאחר המלחמה מתמנה יאיר למפקד האוגדה, והוא בונה ומבסס את אוגדה 98 המוטסת. לאחר שעבר הסבה לשריון פיקד על אוגדת שריון במילואים, עוצבת עמוד האש ועל קורס מג"דים. בתקופה זו חזר לספסל הלימודים במטרה להשלים את התואר השני בפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, ובמקביל למד לתואר שני במנהל עסקים MBA, באוניברסיטת תל אביב.

בשנת 1987, בטרם הספיק לסיים את לימודיו, נקרא לתפקיד מפקד גזרת לבנון, אוגדה 91 כאשר צהל נמצא בתוך שטח לבנון. בתפקיד זה, ביצע יאיר שינוי מהותי בנושא תכנון הפעילות והמבצעים בגזרה, במקום שהיוזמה והתכנון יתבצעו ברמת הפיקוד והאוגדה ומשם יורדו לחטיבות הגדודים והפלוגות, החליט יאיר, שהמפקדים בשטח יהיו אלו אשר יזמו ויתכננו את הפעילות, ויביאו זאת לאישור החטיבות והאוגדה. שינוי זה הכפיל את כמות הפעילות והמבצעים וייעל אותם. כאשר הוא משמש כמפקדה, מבצעת האוגדה כשמונים מבצעים ופשיטות מעבר לקווים.

בשנת 1988, הועלה יאיר לדרגת אלוף והתמנה לתפקיד מפקד הגיס הצפוני, שפיקד על חמש אוגדות כשמשימתו לחימה בחזית הסורית.

בשנת 1992, התמנה יאיר לראש אגף כוח האדם (אכ"א) במטה הכללי.

מיד עם כניסתו לתפקיד, ביצע שינוי מהותי בשיטת הגיוס לצה"ל (כל מלש"ב יעבור את מערכת המיון, ימלא את העדפותיו ורצונותיו ולפי זה ישובץ ליחידות השונות עוד טרם חיולו. שינוי זה הביא לקיצורו של תהליך הגיוס ליום אחד אל מול 4–5 ימים, אפשר התחלת טירונות בתוך יום אחד ומעל 85% מהמתגייסים שובצו על פי העדפתם הראשונה או השניאיר), שיפר את תנאי השירות של משרתי הקבע והקים את מועדון "חבר" שהיה מועדון הצרכנות הראשון במדינה. במסגרת תפקידו, עמד בראש הוועדה, לצידו של פרופסור אסא כשר, ששקדה במשך שלוש שנים על חיבור וכתיבת הקוד האתי לצה"ל - מסמך "רוח צה"ל"

בשנת 1990, שכל את בתו סרן שלומית יאיר, שהייתה קצינת המבצעים של טייסת האפצ'ים 113 ונהרגה בתאונת מטוס עם ארבעה מחבריה הטייסים^[14].

בשנת 1995, כשעמד להשתחרר התבקש על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין, לשמש כנספח צה"ל בוושינגטון, בתקופת המגעים והשיחות על הסכם עם הסורים, ושירת שם כשלוש שנים.

לאחר השירות הצבאי

בשנת 1998, יאיר השתחרר ונרתם לפעילות חברתית וחינוכית, כשהוא משמש כיו"ר, בהתנדבות מלאה, של מספר עמותות הפועלות בתחומים אלו, יאיר משמש כיו"ר העמותה המחזיקה את כפרי הגמילה מסמים ואלכוהול באילנות והרטוב, הוא יו"ר תנועת "אחריי!" - נוער מוביל שינוי תנועה חינוכית חברתית, המכינה אלפי בני נוער וצעירים מהפריפריה הגאוגרפית והחברתית לשירות משמעותי בצה"ל ולתפקידי מנהיגות בקהילה.

משנת 1982, עוד בהיותו בשירות פעיל, סייע יאיר להקים ולקדם את "האגודה לקידום החינוך ביפו" באזור הקשה ביותר ביפו המעורבת, והוא ממשיך בפעילותו זו עד היום. יאיר, שימש 7 שנים כיו"ר הוועד המנהל של הדסה נעורים.

כיום, יאיר הינו יו"ר של "יחד למען החייל" לאחר שמיזג את האגודה למען החייל וקרן לב"י, לארגון אחד, בשנת 2015. עם כניסתו לתפקיד ביצע מספר שינויים מהותיים, בראש ובראשונה קבע ש- 100% מכל תרומה ילך לטובת החיילים. קבע שהחייל במרכז היא מטרתו הראשונה של הארגון, צומצמו משמעותית הוצאות הארגון ועלה מספר המתנדבים לארגון.

החל משנת 2009, עומד בראש תוכנית ייחודית למנהיגות - תוכנית רבין במרכז הבינתחומי הרצליה. התוכנית ייחודית באקדמיה, המקבצת סטודנטים מצטיינים מבתי הספר השונים של המרכז הבינתחומי, לתוכנית שנתית המשלבת לצד הרצאות אקדמאיות. הקורס המועבר על ידי יאיר עצמו, ונקרא "מנהיגות הלכה למעשה", המבטא את תפיסת המנהיגות הייחודית אותה פיתח יאיר לפני כ־40 שנים ואותה הוא מלמד בצה"ל ובגופים אזרחיים שונים, והתנסות מעשית של הסטודנטים, ביזום והקמת פרויקטים חברתיים.

במקביל לפעילותו ההתנדבותית בעמותות השונות, יאיר עובד ופעיל בתחום העסקי. יאיר שימש ומשמש כיו"ר וכיועץ אסטרטגי לחברות ומיזמים עסקיים בתחומים שונים. בין השאר של חברת התשתיות שבנתה את כביש עוקף הקריות, צומת יגור ורכבת העמקים, חברת סופרגום, חברות הייטק, פיתוח חקלאי, מיזמי בניה ועוד חברות שונות. מאז שנת 2003, הוא משמש כיועץ אסטרטגי לאחת מחברות עורכי הדין הגדולות בארצות הברית כשהוא נעזר בצוות מומחים שהרכיב.

יאיר, בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה מטעם אוניברסיטת בר-אילן.

בשנת 2009, הצטרף לסגל בית הספר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה^[15].

ועדות ציבוריות

יאיר עמד בראשותן של מספר ועדות ציבוריות;

ראש הוועדה לצד פרופסור אסא כשר, לכתיבת הקוד האתי רוח צה"ל^[16]
הוועדה לחקירת אירועי קבר יוסף בשכם^[17]
הוועדה לחקירת אירועי הר עיבל – 2000
הוועדה לקביעת הזכאות לפיצויים לפדויי השבי - 2001^[18]
הוועדה לחקר הלחימה והפקת הלקחים והמסקנות באוגדה 91, במלחמת לבנון השניאיר – 2006^[19]
הוועדה לבדיקת התנהגותם של מפקדי צה"ל במלחמת לבנון השניאיר על פי ערכי צה"ל.

חיים אישיים

יאיר מתגורר בהוד השרון נשוי לעדנה, אב לארבעה ילדים וסב ל־13 נכדים^[20].

ראו גם

אתי מלבנון^[21]

לקריאה נוספת

אלישיב שמשי, בהם יותר מכול - על סוד ההצלחה של צה"ל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 2005, פרק שביעי: האדומים מנקים את השטח הירוק, עמודים 93–106.
יורם יאיר, אתי מלבנון - סיפורה של חטיבת הצנחנים במלחמת לבנון, משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1990.
מעוזיה סגל, עדויות מגובה החול - קרב הצנחנים בחווה הסינית, הוצאת מודן, 2007, עמודים 298–323.
אלישיב שמשי, ולא אשוב עד כלותם - על מפקדי פלוגות בשדה הקרב, הוצאת מערכות, 2005, פרק שלישי: התמחות בטיהור שטח, סרן אריק מורן- מ"פ חי"ר בקרב התקפה, עמודים 35–44.

קישורים חיצוניים

קורות חייו, מתוך האתר הרשמי של חטיבת הצנחנים
עדות יורם יאיר בוועדת אגרנט
ליאור שליין ונועם אופיר, צניחה לשום מקום, ביטאון חיל האוויר, ‏ אפריל 1999
אמיר בוחבוט, "לימוד עקרונות קרב יבשתי - לא בשמיים", באתר nrg‏, 11 בספטמבר 2006
אפרת גואטה, מלחמה במבצע, במחנה, 2007
ירון שילדקרוט, הקצינים החדשים, במחנה, 18 באפריל 2008
אמיר בוחבוט, אלופים במיל' כותבים למעריב: כך נגיב בעזה, באתר nrg‏, 25 בדצמבר 2008
האלוף במיל' יורם יאיר: "אסור לצה"ל להפסיק לנוע", באתר ‏מאקו‏, 11 בינואר 2009
בעז זלמנוביץ ועוזי בן-שלום, להיות מפקד בחי"ר, ביטאון ביבשה גיליון 12, 22 בדצמבר 2009
יעל לבנת ורותם פסו, אתר צה"ל, הלוחמים במיל' מספרים על מלחמת ששת הימים, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 7 ביוני 2012
אמיר בוחבוט‏, "הטנק הראשון חטף שלושה טילים. היו צרחות בקשר", באתר וואלה!‏, 8 ביוני 2012
אייל לוי, ‏האלוף יאיר: "אין מצב שמחבל שוכב מנוטרל ובמקום לטפל יורים בו", באתר מעריב אונליין, 17 באוקטובר 2016
יורם יובל בשיחה עם יורם יאיר, בערוץ החינוכית, מאי 2017
שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
'סוג: בראיון לליאת רגב, 70 פנים בערוץ כאן 11, ינואר - אפריל 2018,' אינו ערך חוקי יורם יאיר, בראיון לליאת רגב, 70 פנים בערוץ כאן 11, ינואר - אפריל 2018, באתר יוטיוב

מאמריו

"הוא היה חייל משובח, יחד עם השורשיות של איש האדמה", באתר ישראל היום, 15 באפריל 2018

הערות שוליים

^ עמוד מי אנחנו, באתר יחד למען החייל
^ הנהגת אחריי!, באתר עמותת אחריי!
^ שיחת נפש עונה 6: יורם יאיר, באתר ערוץ שיחת נפש, יוטיוב
^ סגל תכנית רבין למנהיגות, באתר המרכז הבינתחומי הרצליה
^ אלופים במיל' לחלוץ: צה"ל לא הפגין דבקות במשימה, באתר הארץ
^ ראיון עם יורם יאיר (יה-יה) ושמואל ארד ז"ל, באתר העמותה להנחלת מורשת הצנחנים
^ בה"ד 1 מי יודע: כך מכשיר צה"ל את קציניו, באתר NRG
^ יורם יאיר, באתר INSS
^ לשם ובחזרה, באתר ויינט
^ מלחמות ישראל, באתר הארץ
^ מבצע "צלצל", באתר סיירת צנחנים
^ כך הושקעו 10 מיליארד שקל ב"מונית לחיילים", באתר NRG
^ איזה אביב, איפה הנעורים, באתר הארץ
^ סרן שלומית יאיר, בת עדנה ויורם, באתר יזכור
^ בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, באתר המרכז הבינתחומי הרצליה
^ רוח צה"ל וערך הממלכתיות, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
^ ועדת קבר יוסף: "דרך הפעולה הייתה סבירה", באתר ויינט
^ הישיבה המאתיים=ושלוש=עשרה של הכנסת החמש=עשרה, באתר נבו
^ כשהמפקדים הם רק מנהלים, באתר הארץ
^ סבא שלי אלוף, באתר ישראל היום
^ אלוף יאיר יורם, סופר, באתר סימניה

[1] עמוד מי אנחנו, באתר יחד למען החייל

[2] הנהגת אחריי!, באתר עמותת אחריי!

[3] שיחת נפש עונה 6: יורם יאיר, באתר ערוץ שיחת נפש, יוטיוב

[4] סגל תכנית רבין למנהיגות, באתר המרכז הבינתחומי הרצליה

[5] אלופים במיל' לחלוץ: צה"ל לא הפגין דבקות במשימה, באתר הארץ

[6] ראיון עם יורם יאיר (יה-יה) ושמואל ארד ז"ל, באתר העמותה להנחלת מורשת הצנחנים

[7] בה"ד 1 מי יודע: כך מכשיר צה"ל את קציניו, באתר NRG

[8] יורם יאיר, באתר INSS

[9] לשם ובחזרה, באתר ויינט

[10] מלחמות ישראל, באתר הארץ

[11] מבצע "צלצל", באתר סיירת צנחנים

[12] כך הושקעו 10 מיליארד שקל ב"מונית לחיילים", באתר NRG

[13] איזה אביב, איפה הנעורים, באתר הארץ

[14] סרן שלומית יאיר, בת עדנה ויורם, באתר יזכור

[15] בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, באתר המרכז הבינתחומי הרצליה

[16] רוח צה"ל וערך הממלכתיות, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה

[17] ועדת קבר יוסף: "דרך הפעולה הייתה סבירה", באתר ויינט

[18] הישיבה המאתיים=ושלוש=עשרה של הכנסת החמש=עשרה, באתר נבו

[19] כשהמפקדים הם רק מנהלים, באתר הארץ

[20] סבא שלי אלוף, באתר ישראל היום

[21] אלוף יאיר יורם, סופר, באתר סימניה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

@@ שורה 29: / שורה 29: @@
 |פעולות ומבצעים={{דרגה|מלחמת ששת הימים||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת ההתשה||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת יום הכיפורים||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת לבנון הראשונה||+}}{{ש}} [[הלחימה ברצועת הביטחון]]{{ש}} [[האינתיפאדה הראשונה]]}}
-יורם שמואל (יָיָה) יאיר (נולד ב-29 באוגוסט [[1944]]) הוא [[איש צבא]] ישראלי אשר שירת בצה"ל 35 שנים עד לשחרורו בדרגת [[אלוף]], בשנת 1998. לאחר שחרורו, ייה הינו אקטיבי מאוד בתחום החברתי חינוכי, בהתנדבות ועובד בתחום העסקי. ייה, משמש כיושב ראש ויועץ אסטרטגי של מספר חברות בארץ ובחו"ל ומכהן כיו"ר "[[יחד למען החייל]]"{{הערה|[http://he.wikipedia.org עמוד מי אנחנו], באתר יחד למען החייל}}, יו"ר עמותת "[[אחריי!]]"{{הערה|[http://partners.aharai.org.il/he/homepage-he/ הנהגת אחריי!], באתר עמותת אחריי!}}{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=wN8YF76ZMs4 שיחת נפש עונה 6: יורם יאיר], באתר ערוץ שיחת נפש, יוטיוב}} ויו"ר עמותה המפעילה כפרי גמילה מסמים ואלכוהול. ייה, בנה ועומד בראש תוכנית רבין למנהיגות ב[[המרכז הבינתחומי הרצליה|מרכז הבינתחומי הרצליה]]{{הערה|[https://www.idc.ac.il/he/specialprograms/rlp/pages/faculty.aspx סגל תכנית רבין למנהיגות], באתר המרכז הבינתחומי הרצליה}}.
+יורם שמואל (יָיָה) יאיר (נולד ב-29 באוגוסט [[1944]]) הוא [[איש צבא]] ישראלי אשר שירת בצה"ל 35 שנים עד לשחרורו בדרגת [[אלוף]], בשנת 1998. לאחר שחרורו, יאיר הינו אקטיבי מאוד בתחום החברתי חינוכי, בהתנדבות ועובד בתחום העסקי. יאיר, משמש כיושב ראש ויועץ אסטרטגי של מספר חברות בארץ ובחו"ל ומכהן כיו"ר "[[יחד למען החייל]]"{{הערה|[http://he.wikipedia.org עמוד מי אנחנו], באתר יחד למען החייל}}, יו"ר עמותת "[[אחריי!]]"{{הערה|[http://partners.aharai.org.il/he/homepage-he/ הנהגת אחריי!], באתר עמותת אחריי!}}{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=wN8YF76ZMs4 שיחת נפש עונה 6: יורם יאיר], באתר ערוץ שיחת נפש, יוטיוב}} ויו"ר עמותה המפעילה כפרי גמילה מסמים ואלכוהול. יאיר, בנה ועומד בראש תוכנית רבין למנהיגות ב[[המרכז הבינתחומי הרצליה|מרכז הבינתחומי הרצליה]]{{הערה|[https://www.idc.ac.il/he/specialprograms/rlp/pages/faculty.aspx סגל תכנית רבין למנהיגות], באתר המרכז הבינתחומי הרצליה}}.
 ==שירות צבאי==
-ייה נולד בקיבוץ [[עין הנציב]], גדל ב[[תל אביב]] ולמד בתיכון עירוני ד' בעיר, היה חבר בתנועת [[הנוער העובד והלומד]]. הוא התגייס לצה"ל באוגוסט 1963 במסגרת [[גרעין נח"ל]]. בסיום הטירונות, נשלח למורת רוחו לקורס מכים ב[[שבטה]], אותו סיים כחניך מצטיין פלוגתי ואף נשאר כמדריך בבסיס. בסיומו של קורס הקצינים, חזר לשמש כמפקד מחלקה בבית הספר למכים, וכאשר התבקש לחתום ל[[שירות קבע]], ביקש ואף התנה זאת במעבר ל[[חטיבת הצנחנים]]. דרישתו למעבר, התקבלה והוא שירת כמפקד מחלקה וסגן מפקד פלוגה ב[[גדוד]] הנח"ל המוצנח, [[גדוד 50]] ובחלוף שמונה חודשים התמנה למפקד [[פלוגה]].
+יאיר נולד בקיבוץ [[עין הנציב]], גדל ב[[תל אביב]] ולמד בתיכון עירוני ד' בעיר, היה חבר בתנועת [[הנוער העובד והלומד]]. הוא התגייס לצה"ל באוגוסט 1963 במסגרת [[גרעין נח"ל]]. בסיום הטירונות, נשלח למורת רוחו לקורס מכים ב[[שבטה]], אותו סיים כחניך מצטיין פלוגתי ואף נשאר כמדריך בבסיס. בסיומו של קורס הקצינים, חזר לשמש כמפקד מחלקה בבית הספר למכים, וכאשר התבקש לחתום ל[[שירות קבע]], ביקש ואף התנה זאת במעבר ל[[חטיבת הצנחנים]]. דרישתו למעבר, התקבלה והוא שירת כמפקד מחלקה וסגן מפקד פלוגה ב[[גדוד]] הנח"ל המוצנח, [[גדוד 50]] ובחלוף שמונה חודשים התמנה למפקד [[פלוגה]].
-ב[[מלחמת ששת הימים]], שימש ייה כמפקד פלוגת החוד{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/misc/1.1134599 אלופים במיל' לחלוץ: צה"ל לא הפגין דבקות במשימה], באתר הארץ}} הפורצת ראשונה למתחי [[רפיח]], בראש גדוד 50 אשר הוביל את חטיבת הצנחנים, בפיקודו של [[רפול]]. ייה, לחם בראש פלוגתו והצליח עם זחלם בודד ועליו עשרה חיילים, לפרוץ כקילומטר וחצי ללב המתחם, כשהם לוחמים במאות חיילי אויב. התקדמותם נעצרה, כאשר, הזחלם נפגע ומתפוצץ ושלושה מעשרת החיילים, נהרגים והשאר נפצעים, ייה נפצע באורח קשה מאוד אך נלחם יחד עם חייליו בחיילים המצרים המסתערים עליהם. חילוצו מ[[שדה קרב|שדה הקרב]] התרחש כעבור שעות רבות{{הערה|[http://www.paratroops.org.il/מורשת-1688,1335-ראיון-עם-יורם-יאיר-יה-יה-ושמואל-ארד-ז-ל.aspx ראיון עם יורם יאיר (יה-יה) ושמואל ארד ז"ל], באתר העמותה להנחלת מורשת הצנחנים}}.
+ב[[מלחמת ששת הימים]], שימש יאיר כמפקד פלוגת החוד{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/misc/1.1134599 אלופים במיל' לחלוץ: צה"ל לא הפגין דבקות במשימה], באתר הארץ}} הפורצת ראשונה למתחי [[רפיח]], בראש גדוד 50 אשר הוביל את חטיבת הצנחנים, בפיקודו של [[רפול]]. יאיר, לחם בראש פלוגתו והצליח עם זחלם בודד ועליו עשרה חיילים, לפרוץ כקילומטר וחצי ללב המתחם, כשהם לוחמים במאות חיילי אויב. התקדמותם נעצרה, כאשר, הזחלם נפגע ומתפוצץ ושלושה מעשרת החיילים, נהרגים והשאר נפצעים, יאיר נפצע באורח קשה מאוד אך נלחם יחד עם חייליו בחיילים המצרים המסתערים עליהם. חילוצו מ[[שדה קרב|שדה הקרב]] התרחש כעבור שעות רבות{{הערה|[http://www.paratroops.org.il/מורשת-1688,1335-ראיון-עם-יורם-יאיר-יה-יה-ושמואל-ארד-ז-ל.aspx ראיון עם יורם יאיר (יה-יה) ושמואל ארד ז"ל], באתר העמותה להנחלת מורשת הצנחנים}}.
-בשנת 1968, החל את לימודיו האקדמאיים ובוחר במסלול [[פסיכולוגיה]]. בשנת 1971, סיים את לימודי התואר הראשון והחל את לימודי התואר השני. באותה השנה, חזר לשירות פעיל והיה מדריך ב[[בה"ד 1]]. במסגרת תפקיד זה, זיהה את הבעיה המרכזית של בית הספר לקצינים והיא נפל של מעל 50% מה[[צוער]]ים בבית הספר ובחר לשמש כפסיכולוג בית הספר לקצינים. כפסיכולוג בית הספר, המציא ופיתח את שיטת ה[[גיבוש (צה"ל)|גיבוש]]ים למיונם של הצוערים בכניסה לבה"ד 1. בשלב מאוחר יותר, שיטתו הועברה לחטיבת הצנחנים ולסיירות השונות. מאז ועד היום, שיטתו של ייה משמשת כמערכת המיון הצהלית לקבלה ל[[יחידות מובחרות בצה"ל|יחידות מובחרות]]{{הערה|[https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/361/931.html בה"ד 1 מי יודע: כך מכשיר צה"ל את קציניו], באתר NRG}}.
+בשנת 1968, החל את לימודיו האקדמאיים ובוחר במסלול [[פסיכולוגיה]]. בשנת 1971, סיים את לימודי התואר הראשון והחל את לימודי התואר השני. באותה השנה, חזר לשירות פעיל והיה מדריך ב[[בה"ד 1]]. במסגרת תפקיד זה, זיהה את הבעיה המרכזית של בית הספר לקצינים והיא נפל של מעל 50% מה[[צוער]]ים בבית הספר ובחר לשמש כפסיכולוג בית הספר לקצינים. כפסיכולוג בית הספר, המציא ופיתח את שיטת ה[[גיבוש (צה"ל)|גיבוש]]ים למיונם של הצוערים בכניסה לבה"ד 1. בשלב מאוחר יותר, שיטתו הועברה לחטיבת הצנחנים ולסיירות השונות. מאז ועד היום, שיטתו של יאיר משמשת כמערכת המיון הצהלית לקבלה ל[[יחידות מובחרות בצה"ל|יחידות מובחרות]]{{הערה|[https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/361/931.html בה"ד 1 מי יודע: כך מכשיר צה"ל את קציניו], באתר NRG}}.
-בשנת 1972, חזר ייה לחטיבת הצנחנים והתמנה לסגן מפקד גדוד הנח"ל המוצנח עד לחודש אוגוסט 1973 ויצא ל[[פו"מ]].
+בשנת 1972, חזר יאיר לחטיבת הצנחנים והתמנה לסגן מפקד גדוד הנח"ל המוצנח עד לחודש אוגוסט 1973 ויצא ל[[פו"מ]].
-באוקטובר 1973, עם פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]], רב-סרן ייה, הינו חניך במכללה לפיקוד ומטה. בבוקר יום הכיפורים, התבקש על ידי מפקד חטיבת הצנחנים לחזור לגדוד 50, אשר חייליו, תופסים את מוצבי קו הגבול, בחצייה הדרומי של [[רמת הגולן]]. וייה נשלח לשמש כ[[סמג"ד]] בגדוד 50{{הערה|[https://www.inss.org.il/he/person/יורם-יאיר/ יורם יאיר], באתר INSS}}, מפקד הגדוד נפצע בצניחת אימונים שבועיים קודם לכן. ו[[מנחם זטורסקי]] הסמגד ממלא את מקומו. ייה מגיע אל מפקדת הגדוד באל-על, תחת ההפגזה הסורית הקשה, הפותחת את ה[[מלחמה]]. שם מתחוור לו שהקשר עם זטורסקי וקצין המבצעים שיצאו לשטח אבד, וייה נוטל את הפיקוד על הגדוד. הגדוד השתתף בקרב הבלימה הקשה מול ה[[מתקפה]] הסורית בדרום רמת הגולן.
+באוקטובר 1973, עם פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]], רב-סרן יאיר, הינו חניך במכללה לפיקוד ומטה. בבוקר יום הכיפורים, התבקש על ידי מפקד חטיבת הצנחנים לחזור לגדוד 50, אשר חייליו, תופסים את מוצבי קו הגבול, בחציאיר הדרומי של [[רמת הגולן]]. ויאיר נשלח לשמש כ[[סמג"ד]] בגדוד 50{{הערה|[https://www.inss.org.il/he/person/יורם-יאיר/ יורם יאיר], באתר INSS}}, מפקד הגדוד נפצע בצניחת אימונים שבועיים קודם לכן. ו[[מנחם זטורסקי]] הסמגד ממלא את מקומו. יאיר מגיע אל מפקדת הגדוד באל-על, תחת ההפגזה הסורית הקשה, הפותחת את ה[[מלחמה]]. שם מתחוור לו שהקשר עם זטורסקי וקצין המבצעים שיצאו לשטח אבד, ויאיר נוטל את הפיקוד על הגדוד. הגדוד השתתף בקרב הבלימה הקשה מול ה[[מתקפה]] הסורית בדרום רמת הגולן.
-כבר במוצאי יום הכיפורים, נשארת הגזרה הדרומית בלי [[טנק]]ים מול המתקפת הדיוויזיה הסורית. בשחר יום המחרת - יום ראשון, לאחר שהסורים כבשו את [[תל סאקי]] ו[[רמת מגשימים]] והגיעו עד לטווח 3 קילומטרים ממפקדת הגדוד, קיבל ייה [[פקודה (חיקוק)|פקודה]], לסגת עם כל הלוחמים שנמצאו במפקדה ל[[כנרת]]. ייה, פוקד על חייליו לסגת לכיוון [[עין גב]], בעוד הוא ומחליט להישאר לבדו, בעמדת [[תצפית (צבא)|התצפית]] שלו, הממוקמת סמוך לקו הקדמי, וצופה בדיוויזיה הסורית המתכוננת לחדש את התקפתה דרומה. ייה, שומר על קשר עם לוחמיו הלכודים במוצבים בתוך השטח הכבוש על ידי הסורים. כאשר הגיעו ראשוני טנקי המילואים לגזרה, ייה ממקם אותם לבלימת המתקפה הסורית המגיעה עד כ־700 מטר מעמדתו ונבלמת. למחרת מוביל ייה את ניסיון החילוץ השני של לוחמי תל סאקי ומוצב 116, ומצליח להגיע עד הנצורים והפצועים ולחלצם. ייה הצליח לאושש את הגדוד אשר נפגע קשות, בעזרת דרישתו מהפיקוד העליון של צה"ל, לאפשר לגדוד לחזור ולהשתתף בלחימה.
+כבר במוצאי יום הכיפורים, נשארת הגזרה הדרומית בלי [[טנק]]ים מול המתקפת הדיוויזיה הסורית. בשחר יום המחרת - יום ראשון, לאחר שהסורים כבשו את [[תל סאקי]] ו[[רמת מגשימים]] והגיעו עד לטווח 3 קילומטרים ממפקדת הגדוד, קיבל יאיר [[פקודה (חיקוק)|פקודה]], לסגת עם כל הלוחמים שנמצאו במפקדה ל[[כנרת]]. יאיר, פוקד על חייליו לסגת לכיוון [[עין גב]], בעוד הוא ומחליט להישאר לבדו, בעמדת [[תצפית (צבא)|התצפית]] שלו, הממוקמת סמוך לקו הקדמי, וצופה בדיוויזיה הסורית המתכוננת לחדש את התקפתה דרומה. יאיר, שומר על קשר עם לוחמיו הלכודים במוצבים בתוך השטח הכבוש על ידי הסורים. כאשר הגיעו ראשוני טנקי המילואים לגזרה, יאיר ממקם אותם לבלימת המתקפה הסורית המגיעה עד כ־700 מטר מעמדתו ונבלמת. למחרת מוביל יאיר את ניסיון החילוץ השני של לוחמי תל סאקי ומוצב 116, ומצליח להגיע עד הנצורים והפצועים ולחלצם. יאיר הצליח לאושש את הגדוד אשר נפגע קשות, בעזרת דרישתו מהפיקוד העליון של צה"ל, לאפשר לגדוד לחזור ולהשתתף בלחימה.
-ייה, חוצה את [[תעלת סואץ]], ומוביל בראש גדודו, את התקדמות שלוש חטיבות השריון של אוגדת ברן, כנגד ה[[קומנדו]] המצרי והמוצבים באזור החיץ החקלאי לאורך תעלת המים המתוקים והאגמים. הגדוד לוחם לאורך יותר ממאה קילומטרים, עד לפאתי העיר סואץ. ייה, מקפיד לנצל את יתרונות הגדוד ומנהל את כל הלחימה במתחמים המצריים לאורך עשרות הקילומטרים, בלחימה רגלית, המפתיעה את המצרים הממתינים לטנקים עם [[טילי נ"ט]] (נגד טילים). בכל הימים הארוכים של הלחימה מצדה השני של תעלת סואץ אין אף הרוג לגדוד בלחימה.
+יאיר, חוצה את [[תעלת סואץ]], ומוביל בראש גדודו, את התקדמות שלוש חטיבות השריון של אוגדת ברן, כנגד ה[[קומנדו]] המצרי והמוצבים באזור החיץ החקלאי לאורך תעלת המים המתוקים והאגמים. הגדוד לוחם לאורך יותר ממאה קילומטרים, עד לפאתי העיר סואץ. יאיר, מקפיד לנצל את יתרונות הגדוד ומנהל את כל הלחימה במתחמים המצריים לאורך עשרות הקילומטרים, בלחימה רגלית, המפתיעה את המצרים הממתינים לטנקים עם [[טילי נ"ט]] (נגד טילים). בכל הימים הארוכים של הלחימה מצדה השני של תעלת סואץ אין אף הרוג לגדוד בלחימה.
-בשנת 1975, התמנה ייה למפקד קורס מ"פים ונשלח ל[[ארצות הברית]] להשתתף בקורס פיקוד ומטה של צבא ארצות הברית הנמשך שנה.
+בשנת 1975, התמנה יאיר למפקד קורס מ"פים ונשלח ל[[ארצות הברית]] להשתתף בקורס פיקוד ומטה של צבא ארצות הברית הנמשך שנה.
-עם שובו מארצות הברית מועלה ייה לדרגת [[אל"ם]] ומשמש כראש תורת לחימה במפקדת קצין [[חי"ר]] וצנחנים ראשי. ב[[מבצע ליטאני]], פיקד ייה על צוות קרב חטיבתי משולב של שני גדודי בית ספר למכ"ים: גדוד 906 ו-17 וגדוד שריון 53, תחת אוגדת הקצח"ר, תא"ל [[אורי שמחוני]]. הכוחות בפיקודו של ייה, כבשו את תל שעלבון, תל 850 וצומת צ'אף - אל הווא, והרגו כ־55 [[מחבל]]ים. לאחר מכן, הקים ייה את חטיבת הנ"ט, עוצבת חצי האש והתמנה למפקד בית הספר לקצינים.
+עם שובו מארצות הברית מועלה יאיר לדרגת [[אל"ם]] ומשמש כראש תורת לחימה במפקדת קצין [[חי"ר]] וצנחנים ראשי. ב[[מבצע ליטאני]], פיקד יאיר על צוות קרב חטיבתי משולב של שני גדודי בית ספר למכ"ים: גדוד 906 ו-17 וגדוד שריון 53, תחת אוגדת הקצח"ר, תא"ל [[אורי שמחוני]]. הכוחות בפיקודו של יאיר, כבשו את תל שעלבון, תל 850 וצומת צ'אף - אל הווא, והרגו כ־55 [[מחבל]]ים. לאחר מכן, הקים יאיר את חטיבת הנ"ט, עוצבת חצי האש והתמנה למפקד בית הספר לקצינים.
-בשנת 1981, מונה ייה למפקד חטיבת הצנחנים{{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3715715,00.html לשם ובחזרה], באתר ויינט}}. באותה שנה, כמח"ט הצנחנים{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/misc/1.742583 מלחמות ישראל], באתר הארץ}}, הוביל ייה שני מבצעי פשיטה בעומק [[לבנון]], כתגובה ל[[ירי ארטילרי|ירי הארטילרי]] בין [[אש"ף]] לצה"ל. ייה פיקד על [[מבצע צלצל|מבצע "צלצל"]]{{הערה|[https://web.archive.org/web/20140530012547/http://www.satzah.co.il/web/8888/nsf/ARCLookup.taf?_function=details&_ID=132415&PF=20&did=5027&G=10722&lang=HE&SM=10722&_UserReference=21C1E62926CD05A84E56B4BB מבצע "צלצל"], באתר סיירת צנחנים}} יותר מארבעים ק"מ בעומק לבנון. במבצע זה, כוחו של ייה ספג הרוג ושבעה פצועים, ותחת אש עזה, מכל הגבעות והמבנים מסביב מצליח ייה, לאחר סיומה של המשימה, לחלץ את הכוח בעזרת שני [[מסוק יסעור|מסוקי יסעור]], השבים ארצה מנוקבי כדורים.
+בשנת 1981, מונה יאיר למפקד חטיבת הצנחנים{{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3715715,00.html לשם ובחזרה], באתר ויינט}}. באותה שנה, כמח"ט הצנחנים{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/misc/1.742583 מלחמות ישראל], באתר הארץ}}, הוביל יאיר שני מבצעי פשיטה בעומק [[לבנון]], כתגובה ל[[ירי ארטילרי|ירי הארטילרי]] בין [[אש"ף]] לצה"ל. יאיר פיקד על [[מבצע צלצל|מבצע "צלצל"]]{{הערה|[https://web.archive.org/web/20140530012547/http://www.satzah.co.il/web/8888/nsf/ARCLookup.taf?_function=details&_ID=132415&PF=20&did=5027&G=10722&lang=HE&SM=10722&_UserReference=21C1E62926CD05A84E56B4BB מבצע "צלצל"], באתר סיירת צנחנים}} יותר מארבעים ק"מ בעומק לבנון. במבצע זה, כוחו של יאיר ספג הרוג ושבעה פצועים, ותחת אש עזה, מכל הגבעות והמבנים מסביב מצליח יאיר, לאחר סיומה של המשימה, לחלץ את הכוח בעזרת שני [[מסוק יסעור|מסוקי יסעור]], השבים ארצה מנוקבי כדורים.
-ב[[מלחמת לבנון הראשונה]], שימש ייה כמפקד חטיבת הצנחנים{{הערה|[https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/282/434.html כך הושקעו 10 מיליארד שקל ב"מונית לחיילים"], באתר NRG}}. בהתאם להצעתו של ייה, ביצעה חטיבת הצנחנים [[איגוף]] אנכי - נחיתה אמפיבית מן הים מצפון לצידון בעומק שטח לבנון, כ־70 ק"מ מהגבול, החטיבה המשיכה והובילה את כוחות צה"ל עד [[פרבר]]י ביירות. בשלושת הימים הראשונים, התקדמה ולחמה החטיבה כשהיא מבודדת משאר כוחות צה"ל, הנעים מכיוון הגבול ישראל צפונה. עם החבירה לאוגדות השריון, ,בחר ייה להוביל את חטיבת הצנחנים, בציר ההררי הקשה, העולה לקאבר שמעון ומשם לפאתי ביירות. למרות שלכאורה, הבחירה בציר ההררי - 70 ק"מ אורכו, הייתה אמורה לעכב את כוחות החטיבה, לעומת כוחות צה"ל המתקדמים בציר החוף הקצר, 12 ק"מ בלבד לכיוון ביירות, הרי שבמבחן התוצאה, החלטתו של ייה הייתה נכונה, והצנחנים היו לכוח הראשון הגיע לביירות ולחבר לכוחות הנוצרים בציר ביירות-[[דמשק]]. במהלך הקרבות נפצע ייה באורח קל.
+ב[[מלחמת לבנון הראשונה]], שימש יאיר כמפקד חטיבת הצנחנים{{הערה|[https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/282/434.html כך הושקעו 10 מיליארד שקל ב"מונית לחיילים"], באתר NRG}}. בהתאם להצעתו של יאיר, ביצעה חטיבת הצנחנים [[איגוף]] אנכי - נחיתה אמפיבית מן הים מצפון לצידון בעומק שטח לבנון, כ־70 ק"מ מהגבול, החטיבה המשיכה והובילה את כוחות צה"ל עד [[פרבר]]י ביירות. בשלושת הימים הראשונים, התקדמה ולחמה החטיבה כשהיא מבודדת משאר כוחות צה"ל, הנעים מכיוון הגבול ישראל צפונה. עם החבירה לאוגדות השריון, ,בחר יאיר להוביל את חטיבת הצנחנים, בציר ההררי הקשה, העולה לקאבר שמעון ומשם לפאתי ביירות. למרות שלכאורה, הבחירה בציר ההררי - 70 ק"מ אורכו, הייתה אמורה לעכב את כוחות החטיבה, לעומת כוחות צה"ל המתקדמים בציר החוף הקצר, 12 ק"מ בלבד לכיוון ביירות, הרי שבמבחן התוצאה, החלטתו של יאיר הייתה נכונה, והצנחנים היו לכוח הראשון הגיע לביירות ולחבר לכוחות הנוצרים בציר ביירות-[[דמשק]]. במהלך הקרבות נפצע יאיר באורח קל.
-לאחר [[טבח סברה ושתילה]]{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/misc/1.1558580 איזה אביב, איפה הנעורים], באתר הארץ}}, שביצעו הפלאנגות הנוצריות, נכנס ייה בראש קבוצת חיילים למחנה הפליטים, כדי להרגיע את תושביו המבועתים. בעקבות הרוחות הסוערות בקרב לוחמיו, שהיו עדים לאירועי סברה ושתילה, דרש ייה להיפגש עם ראש הממשלה [[מנחם בגין]], תחת זאת נפגש עם [[שר הביטחון]] [[אריק שרון]]. ממנו דרש ייה, לקחת אחריות על ההתרחשויות בביירות, כדי שהאשמה לא תיפול על כתפי [[לוחם|לוחמי צה"ל]].
+לאחר [[טבח סברה ושתילה]]{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/misc/1.1558580 איזה אביב, איפה הנעורים], באתר הארץ}}, שביצעו הפלאנגות הנוצריות, נכנס יאיר בראש קבוצת חיילים למחנה הפליטים, כדי להרגיע את תושביו המבועתים. בעקבות הרוחות הסוערות בקרב לוחמיו, שהיו עדים לאירועי סברה ושתילה, דרש יאיר להיפגש עם ראש הממשלה [[מנחם בגין]], תחת זאת נפגש עם [[שר הביטחון]] [[אריק שרון]]. ממנו דרש יאיר, לקחת אחריות על ההתרחשויות בביירות, כדי שהאשמה לא תיפול על כתפי [[לוחם|לוחמי צה"ל]].
-לאחר המלחמה מתמנה ייה ל[[מפקד אוגדה|מפקד האוגדה]], והוא בונה ומבסס את [[אוגדה 98]] המוטסת. לאחר שעבר הסבה לשריון פיקד על אוגדת שריון במילואים, עוצבת עמוד האש ועל קורס מג"דים. בתקופה זו חזר לספסל הלימודים במטרה להשלים את התואר השני בפסיכולוגיה ב[[אוניברסיטת בר-אילן]], ובמקביל למד לתואר שני במנהל עסקים MBA, ב[[אוניברסיטת תל אביב]].
+לאחר המלחמה מתמנה יאיר ל[[מפקד אוגדה|מפקד האוגדה]], והוא בונה ומבסס את [[אוגדה 98]] המוטסת. לאחר שעבר הסבה לשריון פיקד על אוגדת שריון במילואים, עוצבת עמוד האש ועל קורס מג"דים. בתקופה זו חזר לספסל הלימודים במטרה להשלים את התואר השני בפסיכולוגיה ב[[אוניברסיטת בר-אילן]], ובמקביל למד לתואר שני במנהל עסקים MBA, ב[[אוניברסיטת תל אביב]].
-בשנת 1987, בטרם הספיק לסיים את לימודיו, נקרא לתפקיד מפקד גזרת לבנון, [[אוגדה 91]] כאשר צהל נמצא בתוך שטח לבנון. בתפקיד זה, ביצע ייה שינוי מהותי בנושא תכנון הפעילות והמבצעים בגזרה, במקום שהיוזמה והתכנון יתבצעו ברמת הפיקוד והאוגדה ומשם יורדו לחטיבות הגדודים והפלוגות, החליט ייה, שהמפקדים בשטח יהיו אלו אשר יזמו ויתכננו את הפעילות, ויביאו זאת לאישור החטיבות והאוגדה. שינוי זה הכפיל את כמות הפעילות והמבצעים וייעל אותם. כאשר הוא משמש כמפקדה, מבצעת האוגדה כשמונים מבצעים ופשיטות מעבר לקווים.
+בשנת 1987, בטרם הספיק לסיים את לימודיו, נקרא לתפקיד מפקד גזרת לבנון, [[אוגדה 91]] כאשר צהל נמצא בתוך שטח לבנון. בתפקיד זה, ביצע יאיר שינוי מהותי בנושא תכנון הפעילות והמבצעים בגזרה, במקום שהיוזמה והתכנון יתבצעו ברמת הפיקוד והאוגדה ומשם יורדו לחטיבות הגדודים והפלוגות, החליט יאיר, שהמפקדים בשטח יהיו אלו אשר יזמו ויתכננו את הפעילות, ויביאו זאת לאישור החטיבות והאוגדה. שינוי זה הכפיל את כמות הפעילות והמבצעים וייעל אותם. כאשר הוא משמש כמפקדה, מבצעת האוגדה כשמונים מבצעים ופשיטות מעבר לקווים.
-בשנת 1988, הועלה ייה ל[[דרגת אלוף]] והתמנה לתפקיד מפקד הגיס הצפוני, שפיקד על חמש אוגדות כשמשימתו לחימה בחזית הסורית.
+בשנת 1988, הועלה יאיר ל[[דרגת אלוף]] והתמנה לתפקיד מפקד הגיס הצפוני, שפיקד על חמש אוגדות כשמשימתו לחימה בחזית הסורית.
-בשנת 1992, התמנה ייה ל[[ראש אגף כוח האדם]] ([[אכ"א]]) במטה הכללי.
+בשנת 1992, התמנה יאיר ל[[ראש אגף כוח האדם]] ([[אכ"א]]) במטה הכללי.
-מיד עם כניסתו לתפקיד, ביצע שינוי מהותי בשיטת ה[[גיוס לצה"ל]] (כל [[מלש"ב]] יעבור את מערכת המיון, ימלא את העדפותיו ורצונותיו ולפי זה ישובץ ליחידות השונות עוד טרם חיולו. שינוי זה הביא לקיצורו של [[גיוס לצה"ל|תהליך הגיוס]] ליום אחד אל מול 4–5 ימים, אפשר התחלת טירונות בתוך יום אחד ומעל 85% מהמתגייסים שובצו על פי העדפתם הראשונה או השנייה), שיפר את תנאי השירות של משרתי הקבע והקים את מועדון "חבר" שהיה מועדון ה[[צרכנות]] הראשון במדינה. במסגרת תפקידו, עמד בראש הוועדה, לצידו של [[אסא כשר|פרופסור אסא כשר]], ששקדה במשך שלוש שנים על חיבור וכתיבת [[הקוד האתי של צבא הגנה לישראל|הקוד האתי לצה"ל]] - מסמך "רוח צה"ל"
+מיד עם כניסתו לתפקיד, ביצע שינוי מהותי בשיטת ה[[גיוס לצה"ל]] (כל [[מלש"ב]] יעבור את מערכת המיון, ימלא את העדפותיו ורצונותיו ולפי זה ישובץ ליחידות השונות עוד טרם חיולו. שינוי זה הביא לקיצורו של [[גיוס לצה"ל|תהליך הגיוס]] ליום אחד אל מול 4–5 ימים, אפשר התחלת טירונות בתוך יום אחד ומעל 85% מהמתגייסים שובצו על פי העדפתם הראשונה או השניאיר), שיפר את תנאי השירות של משרתי הקבע והקים את מועדון "חבר" שהיה מועדון ה[[צרכנות]] הראשון במדינה. במסגרת תפקידו, עמד בראש הוועדה, לצידו של [[אסא כשר|פרופסור אסא כשר]], ששקדה במשך שלוש שנים על חיבור וכתיבת [[הקוד האתי של צבא הגנה לישראל|הקוד האתי לצה"ל]] - מסמך "רוח צה"ל"
 בשנת 1990, שכל את בתו סרן שלומית יאיר, שהייתה קצינת המבצעים של [[טייסת 113|טייסת האפצ'ים 113]] ונהרגה בתאונת מטוס עם ארבעה מחבריה הטייסים{{הערה|[https://www.izkor.gov.il/יאיר%20שלומית/en_50b686979d0a81702191e5ed64df8a61 סרן שלומית יאיר, בת עדנה ויורם], באתר יזכור}}.
@@ שורה 72: / שורה 72: @@
 == לאחר השירות הצבאי ==
-בשנת 1998, ייה השתחרר ונרתם לפעילות חברתית וחינוכית, כשהוא משמש כיו"ר, בהתנדבות מלאה, של מספר [[עמותה|עמותות]] הפועלות בתחומים אלו, ייה משמש כיו"ר העמותה המחזיקה את כפרי הגמילה מ[[סמים]] ואלכוהול באילנות והרטוב, הוא יו"ר [[אחריי!|תנועת "אחריי!"]] - נוער מוביל שינוי תנועה חינוכית חברתית, המכינה אלפי בני נוער וצעירים מה[[פריפריה]] הגאוגרפית והחברתית לשירות משמעותי בצה"ל ולתפקידי מנהיגות בקהילה.
+בשנת 1998, יאיר השתחרר ונרתם לפעילות חברתית וחינוכית, כשהוא משמש כיו"ר, בהתנדבות מלאה, של מספר [[עמותה|עמותות]] הפועלות בתחומים אלו, יאיר משמש כיו"ר העמותה המחזיקה את כפרי הגמילה מ[[סמים]] ואלכוהול באילנות והרטוב, הוא יו"ר [[אחריי!|תנועת "אחריי!"]] - נוער מוביל שינוי תנועה חינוכית חברתית, המכינה אלפי בני נוער וצעירים מה[[פריפריה]] הגאוגרפית והחברתית לשירות משמעותי בצה"ל ולתפקידי מנהיגות בקהילה.
-משנת 1982, עוד בהיותו בשירות פעיל, סייע ייה להקים ולקדם את "האגודה לקידום החינוך ביפו" באזור הקשה ביותר ב[[יפו]] המעורבת, והוא ממשיך בפעילותו זו עד היום.
+משנת 1982, עוד בהיותו בשירות פעיל, סייע יאיר להקים ולקדם את "האגודה לקידום החינוך ביפו" באזור הקשה ביותר ב[[יפו]] המעורבת, והוא ממשיך בפעילותו זו עד היום.
-ייה, שימש 7 שנים כיו"ר הוועד המנהל של [[הדסה נעורים]].
+יאיר, שימש 7 שנים כיו"ר הוועד המנהל של [[הדסה נעורים]].
-כיום, ייה הינו יו"ר של "[[יחד למען החייל]]" לאחר שמיזג את [[האגודה למען החייל]] ו[[קרן לב"י]], לארגון אחד, בשנת 2015. עם כניסתו לתפקיד ביצע מספר שינויים מהותיים, בראש ובראשונה קבע ש- 100% מכל [[תרומה]] ילך לטובת החיילים. קבע שהחייל במרכז היא מטרתו הראשונה של הארגון, צומצמו משמעותית הוצאות הארגון ועלה מספר ה[[מתנדב]]ים לארגון.
+כיום, יאיר הינו יו"ר של "[[יחד למען החייל]]" לאחר שמיזג את [[האגודה למען החייל]] ו[[קרן לב"י]], לארגון אחד, בשנת 2015. עם כניסתו לתפקיד ביצע מספר שינויים מהותיים, בראש ובראשונה קבע ש- 100% מכל [[תרומה]] ילך לטובת החיילים. קבע שהחייל במרכז היא מטרתו הראשונה של הארגון, צומצמו משמעותית הוצאות הארגון ועלה מספר ה[[מתנדב]]ים לארגון.
-החל משנת 2009, עומד בראש תוכנית ייחודית למנהיגות - תוכנית רבין ב[[המרכז הבינתחומי הרצליה|מרכז הבינתחומי הרצליה]]. התוכנית ייחודית באקדמיה, המקבצת סטודנטים מצטיינים מבתי הספר השונים של המרכז הבינתחומי, לתוכנית שנתית המשלבת לצד הרצאות אקדמאיות. הקורס המועבר על ידי ייה עצמו, ונקרא "מנהיגות הלכה למעשה", המבטא את תפיסת המנהיגות הייחודית אותה פיתח ייה לפני כ־40 שנים ואותה הוא מלמד בצה"ל ובגופים אזרחיים שונים, והתנסות מעשית של הסטודנטים, ביזום והקמת פרויקטים חברתיים.
+החל משנת 2009, עומד בראש תוכנית ייחודית למנהיגות - תוכנית רבין ב[[המרכז הבינתחומי הרצליה|מרכז הבינתחומי הרצליה]]. התוכנית ייחודית באקדמיה, המקבצת סטודנטים מצטיינים מבתי הספר השונים של המרכז הבינתחומי, לתוכנית שנתית המשלבת לצד הרצאות אקדמאיות. הקורס המועבר על ידי יאיר עצמו, ונקרא "מנהיגות הלכה למעשה", המבטא את תפיסת המנהיגות הייחודית אותה פיתח יאיר לפני כ־40 שנים ואותה הוא מלמד בצה"ל ובגופים אזרחיים שונים, והתנסות מעשית של הסטודנטים, ביזום והקמת פרויקטים חברתיים.
-במקביל לפעילותו ההתנדבותית בעמותות השונות, ייה עובד ופעיל בתחום העסקי. ייה שימש ומשמש כיו"ר וכיועץ אסטרטגי לחברות ומיזמים עסקיים בתחומים שונים. בין השאר של חברת התשתיות שבנתה את [[כביש עוקף קריות|כביש עוקף הקריות]], [[צומת יגור]] ורכבת העמקים, חברת סופרגום, חברות [[הייטק]], פיתוח חקלאי, מיזמי בניה ועוד חברות שונות. מאז שנת 2003, הוא משמש כיועץ אסטרטגי לאחת מחברות עורכי הדין הגדולות בארצות הברית כשהוא נעזר בצוות מומחים שהרכיב.
+במקביל לפעילותו ההתנדבותית בעמותות השונות, יאיר עובד ופעיל בתחום העסקי. יאיר שימש ומשמש כיו"ר וכיועץ אסטרטגי לחברות ומיזמים עסקיים בתחומים שונים. בין השאר של חברת התשתיות שבנתה את [[כביש עוקף קריות|כביש עוקף הקריות]], [[צומת יגור]] ורכבת העמקים, חברת סופרגום, חברות [[הייטק]], פיתוח חקלאי, מיזמי בניה ועוד חברות שונות. מאז שנת 2003, הוא משמש כיועץ אסטרטגי לאחת מחברות עורכי הדין הגדולות בארצות הברית כשהוא נעזר בצוות מומחים שהרכיב.
-ייה, בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה מטעם אוניברסיטת בר-אילן.
+יאיר, בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה מטעם אוניברסיטת בר-אילן.
 בשנת 2009, הצטרף לסגל בית הספר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה{{הערה|[http://portal.idc.ac.il/faculty/he/pages/profile.aspx?username=yyoram בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה], באתר המרכז הבינתחומי הרצליה}}.
 == ועדות ציבוריות ==
-ייה עמד בראשותן של מספר [[ועדה ציבורית|ועדות ציבוריות]];
+יאיר עמד בראשותן של מספר [[ועדה ציבורית|ועדות ציבוריות]];
 * ראש הוועדה לצד פרופסור אסא כשר, לכתיבת הקוד האתי רוח צה"ל{{הערה|[https://www.idi.org.il/blogs/security-clearance/idf-spirit/25911 רוח צה"ל וערך הממלכתיות], באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה}}
 * הוועדה לחקירת אירועי [[קבר יוסף]] בשכם{{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-255889,00.html ועדת קבר יוסף: "דרך הפעולה הייתה סבירה"], באתר ויינט}}
 * הוועדה לחקירת אירועי [[הר עיבל]] – 2000
 * הוועדה לקביעת הזכאות לפיצויים לפדויי השבי - 2001{{הערה|[https://www.nevo.co.il/law_html/law140/15_ptm_235077.htm הישיבה המאתיים=ושלוש=עשרה של הכנסת החמש=עשרה], באתר נבו}}
-* הוועדה לחקר הלחימה והפקת הלקחים והמסקנות באוגדה 91, ב[[מלחמת לבנון השנייה]] – 2006{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/misc/1.1146102 כשהמפקדים הם רק מנהלים], באתר הארץ}}
+* הוועדה לחקר הלחימה והפקת הלקחים והמסקנות באוגדה 91, ב[[מלחמת לבנון השניאיר]] – 2006{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/misc/1.1146102 כשהמפקדים הם רק מנהלים], באתר הארץ}}
-* הוועדה לבדיקת התנהגותם של מפקדי צה"ל במלחמת לבנון השנייה על פי ערכי צה"ל.
+* הוועדה לבדיקת התנהגותם של מפקדי צה"ל במלחמת לבנון השניאיר על פי ערכי צה"ל.
 == חיים אישיים ==
-ייה מתגורר ב[[הוד השרון]] נשוי לעדנה, אב לארבעה ילדים וסב ל־13 נכדים{{הערה|[https://www.israelhayom.co.il/article/379465 סבא שלי אלוף], באתר ישראל היום}}.
+יאיר מתגורר ב[[הוד השרון]] נשוי לעדנה, אב לארבעה ילדים וסב ל־13 נכדים{{הערה|[https://www.israelhayom.co.il/article/379465 סבא שלי אלוף], באתר ישראל היום}}.
 ==ראו גם==
@@ שורה 121: / שורה 121: @@
 * {{דובר צה"ל|יעל לבנת ורותם פסו, אתר צה"ל|הלוחמים במיל' מספרים על מלחמת ששת הימים|1133-16184|7 ביוני 2012}}
 * {{וואלה!|[[אמיר בוחבוט]]|"הטנק הראשון חטף שלושה טילים. היו צרחות בקשר"|2539716|8 ביוני 2012}}
-* {{מעריב אונליין|אייל לוי|האלוף ייה: "אין מצב שמחבל שוכב מנוטרל ובמקום לטפל יורים בו"|news/military/Article-560388|17 באוקטובר 2016}}
+* {{מעריב אונליין|אייל לוי|האלוף יאיר: "אין מצב שמחבל שוכב מנוטרל ובמקום לטפל יורים בו"|news/military/Article-560388|17 באוקטובר 2016}}
 * {{סרטונים}} [[יורם יובל]] [https://youtu.be/wN8YF76ZMs4 בשיחה עם יורם יאיר], בערוץ [[החינוכית]], מאי 2017
 * {{יוטיוב|סוג=בראיון ל[[ליאת רגב]], [[70 פנים]] בערוץ [[כאן 11]], [[ינואר]] - [[אפריל]] [[2018]],|PZDmr-Ar3Dg}}

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: יורם יאיר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יורם יאיר