קראוות בני חסאן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חינוך
מ הפיכת קישור חיצוני לוויקיפדיה או מיזם אחות לקישור פנימי (תג)
שורה 80: שורה 80:


*[http://www.palestineremembered.com/GeoPoints/Qarawat_Bani_Hasan_1479/index.html Welcome To Qarawat Bani Hasan]
*[http://www.palestineremembered.com/GeoPoints/Qarawat_Bani_Hasan_1479/index.html Welcome To Qarawat Bani Hasan]
*Survey of Western Palestine, Map 14: [http://www.iaa-archives.org.il/zoom/zoom.aspx?folder_id=93&type_id=6&id=8376 IAA], [http://commons.wikimedia.org/wiki/File:Survey_of_Western_Palestine_1880.14.jpg Wikimedia commons]
*Survey of Western Palestine, Map 14: [http://www.iaa-archives.org.il/zoom/zoom.aspx?folder_id=93&type_id=6&id=8376 IAA], [[c:File:Survey of Western Palestine 1880.14.jpg|Wikimedia commons]]
*[http://vprofile.arij.org/salfit/pdfs/factsheet/Qarawat%20Bani%20Hassan.pdf Qarawat Bani Hassan Town (Fact Sheet)], [[המכון למחקר יישומי - ירושלים]] (ARIJ)
*[http://vprofile.arij.org/salfit/pdfs/factsheet/Qarawat%20Bani%20Hassan.pdf Qarawat Bani Hassan Town (Fact Sheet)], [[המכון למחקר יישומי - ירושלים]] (ARIJ)
*[http://vprofile.arij.org/salfit/pdfs/vprofile/Qarawat.pdf Qarawat Bani Hassan Town Profile], ARIJ
*[http://vprofile.arij.org/salfit/pdfs/vprofile/Qarawat.pdf Qarawat Bani Hassan Town Profile], ARIJ

גרסה מ־10:22, 19 בפברואר 2020


שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר

פרמטרים [ שנת אוכלוסייה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ שנת צפיפות, שנת מטרופולין ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קראוות בני חסן (כפר)
قراوة بني حسان
Qarawat-Bani-Hassan-Deir-ad-Derb-090551.jpg
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה סלפית
שטח 9,670 דונם
גובה 384 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 4,612[1] (2017)
קואורדינטות 32°07′41″N 35°05′56″E / 32.128°N 35.099°E / 32.128; 35.099 
אזור זמן UTC +2
אחוזת הקבר דר-א דרב
שרטוט של דר-א דרב שהוכן בידי הקרן לחקר ארץ ישראל

קראוות בני חסןערבית: قراوة بني حسان) הוא כפר פלסטיני במחוז סלפית, כשלושים קילומטר דרום-מערבית משכם. נקרא גם קראווה א-תחתא (=התחתונה) כדי להבדילו מקראוות בני זייד שמכונה קראווה אל-פוקא (=העליונה). לפי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה גרו בו כ-4,612 תושבים בשנת 2016[1]. שטח הכפר הוא כ-9,684 דונם, מתוכם כ-507 שטח בנוי.

היסטוריה

לפי עדויות ארכאולוגיות אזור הכפר מיושב ברציפות החל מתקופת הברזל בארץ ישראל. ממזרח ומדרום לגרעין העתיק של הכפר נמצאים מספר מערות ואתרי קבורה שהיוו את הנקרופוליס של היישוב בעת העתיקה. ביניהם:

על גבעה שמצפון לכפר, יש אתר ארכאולוגי גדול בשם "ח'רבת פרדוסי", שהיה מיושב בתקופה ההלניסטית ובתקופה הרומית - ביזנטית, השם הורדוס בערבית הוא פרדוס. אנשי הקרן לחקר ארץ ישראל מצאו בתוך הכפר מבנה מרשים שנקרא קלעת פרדוס, "על שמו של מלך שקברו נמצא בדרום הכפר". ואשר לקבר, הם מציינים שהאתר הנקרא "קבר אלמלכ פרדוס", גל אבנים ארוך הקרוב לדיר א-דרב המופיע במפות של המרכז למיפוי ישראל בשם "קבר אל מלכּ בּירזֶון"[2].

בתקופה העותמאנית

ברשומות המס העות'מאני משנת 1596, מופיע הכפר עם 18 בתים בסנג'ק שכם. תושבי הכפר שילמו מס על גידולי חיטה, שעורה, זיתים, גפנים, עיזים ועל כוורת דבורים לייצור דבששגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2 וגם שמאל=כן..

בשנת 1870, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן בכפר, והעריך שגרו בו כ-300 תושבים, וכתב: ”בשעה עשר, מקץ עלייה תלולה מאוד, חנינו בכראוא אבן חסאן, כפר המכונה כך להבדילו מכראוא בני זיד הנזכר לעיל. הכפר הזה נבנה באתרה של עיר קדומה ששרדו ממנה כמה בתים בנויים מאבנים גדולות שפיאותיהן יושרו פחות או יותר; תקרתם קמורה בקשת עגולה וגגם שטוח. אחד מהם, גדול מן האחרים, נראה לפי חוזקו ועובי קירותיו כמו מגדל עוז גדול, והוא משמש עכשיו כרפת לשוורים. נכנסים לתוכו בעד שער בנוי מאבני גזית נאות בתבנית קשת עגולה. מעל הקשת הזאת יש משקוף מונוליתי נהדר שבאמצעו מבחינים, בין שתי שושנות, בצלב שקצות זרועותיו מורחבים ושנפגם בידי המוסלמים. כעשרים בורות מים נחצבו בסלע אולי בתקופה קדומה עוד יותר. מסגד בנוי מאבני גזית ומכוון ממערב למזרח תופס כנראה את הבניין של כנסייה נוצרית עתיקה. בין הפרוזדור (הנארתקס) ויתרת הבניין חוצץ עכשיו קיר. על המשקוף שמעל פתח הכניסה הבחנתי בעקבות צלב שקצות זרועותיו מורחבים, שנמחה כמעט כליל במכות מקבת. לצד המסגד הזה יש ברכה עתיקה שאורכה עשרים צעד ורוחבה שבעה עשר; היא בנויה מאבנים נאות מהוקצעות היטב.”[3].

בתקופת המנדט הבריטי

במפקד 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה בקירה אוכלוסייה של 313 מוסלמיםשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Barron, 1923, Table IX, Sub-district of Nablus, p. 26 וגם שמאל=כן.. המספר גדל במפקד 1931 ל-352 נפש, אשר התגוררו ב-89 בתיםשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:הערה) תוכן כפול: Mills. 1932, p. 63 וגם שמאל=כן..

בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 450 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל היה 9,685 דונם, שמתוכם הוקצו 105 למטעים וחקלאות שלחין, 2,820 לגידולי דגנים, ואילו 30 דונם סווגו כשטח בנוי.

לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, עבר משליטה בריטית לירדנית.

בשנת 1961, האוכלוסייה של קראוות בני חסן הייתה 667 נפש.

לאחר 1967

בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967, קראוות בני חסן עברה לשליטה ישראלית.

על פי הסכמי אוסלו הכפר מוגדר כשטח B. למורדות הכפר שוכן ערוץ אלמגור (בערבית "אל-מג'ור) של נחל קנה. מצדו השני של הערוץ נמצא המאחז חוות יאיר.

בנובמבר 2019, במסגרת "פעולת תג מחיר", רוססו כתובות נאצה על מסגד בכפר קראוות בני חסן בגדה, וכ-25 מכוניות הושחתו[4].

חינוך

בקראוות בני חסן ארבעה בתי ספר. בית ספר יסודי לבנים, בית ספר יסודי לבנות, בית ספר תיכון לבנות ובית ספר תיכון מעורב.

תמונות

מפה הכפר משנת 1943
מבט אל מרכז הכפר
מגדל שמירה עתיק בכפר
שומרה עתיקה במטע הזיתים של הכפר

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קראוות בני חסאן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ מנחם מרקוס וספי בן יוסף, מדריך ישראל החדש: אנציקלופדיה, מסלולי טיול - כרך 7 : שומרון ובקעת הירדן, ירושלים, כתר הוצאה לאור, 2001, עמוד: 115
  3. ^ ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך חמישי : השומרון (ב), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1984 - עמוד: 120
  4. ^ אתר למנויים בלבד הגר שיזף, כתובות נאצה בעברית רוססו בכפר פלסטיני; 25 כלי רכב הושחתו, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2019