פולה ווגל – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Paula Vogel in 2010.jpg|ממוזער|פאולה ווגל]] |
[[קובץ:Paula Vogel in 2010.jpg|ממוזער|פאולה ווגל]] |
||
'''פאולה ווגל''' (ב[[אנגלית]]: '''Paula Vogel'''; נולדה ב-16 בנובמבר 1951) היא [[מחזאי]] |
'''פאולה ווגל''' (ב[[אנגלית]]: '''Paula Vogel'''; נולדה ב-16 בנובמבר 1951) היא [[מחזאי]]ת אמריקאית, [[פמיניזם|פמיניסטית]], [[לסביות|לסבית]] זוכת [[פרס פוליצר]] לדרמה לשנת 1998 למחזה "[[איך למדתי לנהוג]]". במחזותיה היא עוסקת בסוגיות כגון איידס, אלימות במשפחה ומיניות נשית. ווגל מלמדת תיאטרון במוסדות אקדמאיים שונים. |
||
== ביוגרפיה == |
== ביוגרפיה == |
||
גרסה מ־10:14, 21 בפברואר 2020
פאולה ווגל (באנגלית: Paula Vogel; נולדה ב-16 בנובמבר 1951) היא מחזאית אמריקאית, פמיניסטית, לסבית זוכת פרס פוליצר לדרמה לשנת 1998 למחזה "איך למדתי לנהוג". במחזותיה היא עוסקת בסוגיות כגון איידס, אלימות במשפחה ומיניות נשית. ווגל מלמדת תיאטרון במוסדות אקדמאיים שונים.
ביוגרפיה
שנים מוקדמות
פאולה ווגל נולדה בוושינגטון לדונלד סטיבן פוגל, מנהל פרסום ולפיליס ריטה מזכירה את בשירות הדואר של ארצות הברית[1]. אביה היה יהודי ואמה קתולית[2]. הוריה התרגשו שהייתה בת 13 והיא חייה עם אמה ואחיה. בגיל 17 היא יצאה מהארון. ווגל קיבלה תואר בוגר בשנת 1974 מהאוניברסיטה הקתולית של אמריקה והמשיכה את לימודי המוסמך והדוקטורט באוניברסיטת קורנל, אך לא סיימה את הלימודים[3].
קריירה
ווגל כותבת מחזות מסוף שנות השבעים. היא זכתה להכרה לאומית ב-1992 עם הטרגיקומדיה The Baltimore Waltz, שעסקה באיידס. המחזה עוקב אחרי אח ואחות שמתכוננים לטיול באירופה ומבוסס על חוויות חיים אמיתיות של פוגל ואחיה קרל. המחזה זכה בפרס אובי למחזה הטוב ביותר לשנת 1992. ב-1998 ווגל זכתה בפוליצר למחזה "איך למדתי לנהוג" (How I Learned to Drive). העלילה עוקבת אחר היחסים המיניים בין ליל ביט (Li'l Bit) לבין בעלה של דודתה, הדוד פק, משנות ההתבגרות שלה דרך שנות העשרה שלה למכללה ומעבר לה. באמצעות מטאפורה של נהיגה, מתוארים גילוי עריות וניצול מיני.
מחזות ידועים נוספים של פוגל: Desdemona, A Play About A Handkerchief (1993), The Oldest Profession (1981), And Baby Makes Seven (1984), Hot 'N Throbbing (1994), ו-The Mineola Twins (1996). המחזה "מעשייה מגונה" תורגם לעברית על ידי יהושוע סובול ועוסק במחזה השנוי במחלוקת של שלום אש ״אל נקמות״ אשר נכתב בשנת 1906[4]. סך הכל כתבה פוגל 22 מחזות[5].
סגנון ותימות
אמנם אין תימה או נושא העובר כחוט המקשר בכל עבודותיה של פוגל, אך היא לעיתים קרובות בוחנת נושאים שנויים במחלוקת כגון התעללות מינית וזנות. "פוגל נוטה לבחור נושאים רגישים, קשים, ומורכבים ליצירות תיאטרליות כדאי לשזור אותם עם דרמטורגיה, יצירתית, דמיונית כנה ואכזרית." [6] פוגל מסבירה "הכתיבה שלי לא מונחה על ידי נושאים.... אני כותבת רק על דברים שמשפיעים ישירות על החיים שלי."[7]
הוראה
ווגל היא מרצה בעלת שם ללימודי מחזאות. בין השנים 1984 - 2008 לימדה באוניברסיטת בראון[8], כתיבה יצירתית. החל מ-2008 ועד 2012, ווגל שימשה כפרופסור למחזאות בבית הספר לדרמה באוניברסיטת ייל, כמו כן היא שימשה גם כמחזאית הבית של תיאטרון הרפרטורי של ייל[9]. כיום פרופסור, שלא מן המניין, למחזאות באוניברסיטת ייל ופעילה גם במספר תיאטראות[10].
חיים אישיים
לווגל היו שני אחים: קארל, שנפטר מאיידס ב-1988, ומארק. על שמו של קראל ווגל נפתח בוושינגטון מרכז המספק שירותים לאנשים החיים עם HIV.
ווגל נשואה לאן פאוסטו סטרלינג, פרופסור לביולוגיה ולימודי נשים 2004.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Fashion & Style (2004-09-26). "Paula Vogel, Anne Fausto-Sterling". The New York Times. נבדק ב-2008-12-25.
- ^ https://thejewishnews.com/2017/04/11/indecent/
- ^ Paula Vogel: Biography & Plays, Study.com (באנגלית)
- ^ אשרי, מיה (2018-09-18). "ספר התורה שהעמיד שלום אש בבית זונות". הארץ. נבדק ב-2018-09-23.
- ^ Paula Vogel: How She Keeps Driving, Playbill, Mon Apr 07 02:00:00 EDT 1997 (באנגלית)
- ^ Jill Dolan, "How I Learned to Drive" (review), Theatre Journal, Vol. 50, No. 1 (March 1998) p. 127.
- ^ Parker, Mary-Louise. "Paula Vogel", BOMB Magazine, Fall 1997.
- ^ Rebecca Mead, "Stage Left," The New Yorker, March 22, 2010, p. 25 .
- ^ "Playwright Vogel returns to campus for Ph.D. | Cornell Chronicle". news.cornell.edu (באנגלית). נבדק ב-2018-07-26.
- ^ "Vogel Bio" yalerep.org, accessed October 4, 2015
