חשבון בנק – הבדלי גרסאות
עדיף כך, כיוון שאין ערך ולא קריטי כל כך, הורדתי את הסוגריים המרובעים |
|||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
*הפקדת [[מזומנים]] בחשבון, באמצעות פקיד בסניף הבנק או באמצעות [[כספומט]], מסוף אוטומטי לשירותי בנקאות. |
*הפקדת [[מזומנים]] בחשבון, באמצעות פקיד בסניף הבנק או באמצעות [[כספומט]], מסוף אוטומטי לשירותי בנקאות. |
||
*הפקדת [[המחאה]] בחשבון או ב[[אפליקציה]]. |
*הפקדת [[המחאה]] בחשבון או ב[[אפליקציה]]. |
||
*העברת כספים מחשבון בנק אחר, כגון העברת [[משכורת]] מחשבון הבנק של ה[[מעביד|מעסיק]] לחשבונות הבנק של [[עובד]] |
*העברת כספים מחשבון בנק אחר, כגון העברת [[משכורת]] מחשבון הבנק של ה[[מעביד|מעסיק]] לחשבונות הבנק של [[עובד]]יו. |
||
==דרכים למשיכת כספים מחשבון בנק== |
==דרכים למשיכת כספים מחשבון בנק== |
||
גרסה מ־16:29, 21 בפברואר 2020
חשבון בנק הוא חשבון כספי במוסד בנקאי, הנוצר כתוצאה מחוזה בין בנק ללקוח. סכום הכסף בחשבון מייצג את גובה החיובים או הזכויות הקיימות לכל אחד מהצדדים כלפי משנהו.
על פי סקר הלמ"ס ל-2013, 97% ממשקי הבית בישראל כוללים אדם שיש לו חשבון בנק. מרבית משקי הבית ללא חשבון בנק הם חלק מהמגזר הערבי.[1]
החשבון יכול להיות בעל יתרה חיובית – יתרת זכות – כאשר משמעות הדבר היא שהבנק מחזיק את כספו של הלקוח. כאשר החשבון בעל יתרה שלילית – יתרת חובה, המכונה לעיתים גם "אוברדראפט" או "משיכת יתר" – הרי למעשה, הלקוח נטל הלוואה והוא חייב סכום זה לבנק.
חשבון המאפשר רק יתרת זכות עשוי להיות מכונה חשבון חיסכון. חשבון היכול לכלול רק יתרת חובה עשוי להיות מכונה חשבון הלוואה. חשבון המאפשר יתרה חיובית או שלילית מכונה חשבון עובר ושב.
דרכים להפקדת כספים בחשבון בנק
בעל חשבון עשוי להפקיד כסף בחשבונו בדרכים שונות:
- הפקדת מזומנים בחשבון, באמצעות פקיד בסניף הבנק או באמצעות כספומט, מסוף אוטומטי לשירותי בנקאות.
- הפקדת המחאה בחשבון או באפליקציה.
- העברת כספים מחשבון בנק אחר, כגון העברת משכורת מחשבון הבנק של המעסיק לחשבונות הבנק של עובדיו.
דרכים למשיכת כספים מחשבון בנק
בעל חשבון עשוי למשוך כסף מחשבונו בדרכים שונות:
- משיכת מזומנים מהחשבון, באמצעות פקיד בסניף הבנק או באמצעות כספומט.
- מתן המחאה, היא שטר שבו מורה בעל החשבון לשלם מחשבונו כסף לצד ג'. המחאה שלא כובדה בשל אי כיסוי מספיק, קרויה "שיק שסורב". בשיקים שסורבו עוסק בישראל חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981, הקובע סנקציות שונות לבעלי חשבונות בנק שבהם סורבו עשרה שיקים במשך שנים-עשר חודשים (ובלבד שחלפו חמישה-עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון). החשבון ייקרא "חשבון מוגבל" ובעליו ייקרא "לקוח מוגבל". על חשבון מוגבל ולקוח מוגבל מוטלות הגבלות שונות, והוא מפורסם ברשימה שמנהל בנק ישראל.[2]
- מתן הרשאה לצד ג' להורות על משיכת כספים לזכותו. בדרך זו מחייבות חברות האשראי את חשבונו של בעל כרטיס אשראי בסכום הקניות שערך באמעות כרטיסו, וספקים שונים, כגון חברת החשמל, מחייבים את החשבון בגין שירותיהן.
- מתן הוראה לבנק להעביר כספים מחשבונו לחשבון אחר.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים