נואף מסאלחה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
||
שורה 74: | שורה 74: | ||
[[קטגוריה:חברי הכנסת החמש עשרה]] |
[[קטגוריה:חברי הכנסת החמש עשרה]] |
||
[[קטגוריה:פעילי ההסתדרות הכללית]] |
[[קטגוריה:פעילי ההסתדרות הכללית]] |
||
⚫ | |||
[[קטגוריה:סגני שרי החוץ]] |
[[קטגוריה:סגני שרי החוץ]] |
||
⚫ |
גרסה מ־16:03, 22 בפברואר 2020
קובץ:נואף מסאלחה.jpeg | |||||
לידה |
26 בנובמבר 1943 כפר קרע, פלשתינה (א"י) | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה | 26 באוקטובר 2021 (בגיל 77) | ||||
מדינה | ישראל | ||||
השכלה | אוניברסיטת תל אביב | ||||
מפלגה | המערך | ||||
סיעה | המערך, העבודה, ישראל אחת | ||||
| |||||
| |||||
נואף מסאלחה (בערבית: نواف مصالحة; נולד ב-26 בנובמבר 1943) הוא איש ציבור שכיהן כחבר הכנסת, סגן שר, מנהל המחלקה הערבית בהסתדרות וחבר מרכז מפלגת העבודה.
ביוגרפיה
מסאלחה נולד בכפר קרע, ארץ ישראל. הוא למד באוניברסיטת תל אביב ובמקצועו הוא מורה.
מסאלחה נבחר לכנסת ה-12 מטעם סיעת המערך. הוא חבר לשמינייה של חברי הכנסת הצעירים במפלגת העבודה אברהם בורג, חיים רמון, יוסי ביילין, עמיר פרץ, חגי מרום, נסים זווילי ויעל דיין. מסאלחה היה ראש המגזר הערבי במפלגת העבודה ובישראל אחת. ב-1992 מינה אותו חיים רמון לסגן שר הבריאות, והשניים שיתפו פעולה בקידום שירותי הבריאות הציבורית במגזר הערבי ובעיקר בהקמת כמאה תחנות "טיפת חלב". בממשלת ברק שימש בשנים 1999–2001 כסגן שר במשרד החוץ תחת דוד לוי ושלמה בן עמי. בבחירות המקדימות במפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת השש עשרה, לא הצליח מסאלחה להתברג למקום ריאלי, ובעקבות כך הצטרף למפלגת עם אחד ושובץ במקום ה-12 הלא-ריאלי ברשימתה.
בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2008 התמודד לראשות עיריית כפר-קרע, אך לא עלה לסיבוב השני, ורשימתו למועצת עיריית כפר-קרע אף לא עברה את אחוז החסימה
עמדותיו המדיניות של מסלאחה נחשבות חריגות בין חברי הכנסת הערבים. מסלאחה העמיד במרכז פעילותו הפוליטית את הדאגה לצרכיהם האזרחיים והקהילתיים של הציבור הערבי בישראל לצד עמדות מדיניות נחרצות שאף שאינן מקובלות על רוב הציבור היהודי בישראל, הן אינן שוללות את המדינה היהודית ומציגות תמונה מאוזנת ביחס למעמד הערבים במדינת ישראל. הוא הביע הסתייגות מהזדהות גורפת עם אויבי מדינת ישראל, למרות שהעיד על עצמו כי הוא חצוי ברגשותיו, והציג את עצמו כמי ש"מאמין בדרך הפשרה".[1]
קישורים חיצוניים
- נואף מסאלחה, באתר הכנסת (לגרסה בערבית)
- נואף מסאלחה, באתר כנסת פתוחה
הערות שוליים
- ^ דן שיפטן, זהותם החדשה של הח"כים הערבים, תכלת 13, סתיו התשס"ג 2002