קונדיטוריה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
לינקים פרסומיים עם מחירים וכתובות לבתי עסק
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Café-Konditorei Fürst - Ritzerbogen.jpg|ממוזער|250px|שמאל|]]
[[קובץ:Café-Konditorei Fürst - Ritzerbogen.jpg|ממוזער|250px|שמאל|]]
'''קוֹנְדִּיטוֹרְיָה''', או '''מגדנייה''', היא [[חנות]] העוסקת ב[[מכירה]] [[קמעונאות|קמעונאית]] של מוצרי [[מגדנאות]] - דברי מאפה מתוקים ([[עוגה|עוגות]], [[עוגייה|עוגיות]] וכו'). פעמים רבות כוללת החנות גם אזור לייצור המוצרים הנמכרים בה, בנוסף למוצרים שמקורם בספק [[סיטונאות|סיטונאי]]. לעיתים פועלת הקונדיטוריה גם כ[[בית קפה]], כלומר מאפשרת אכילה במקום של מוצריה (בתפקוד זה כוללת הקונדיטוריה גם מכירה של משקאות).
'''קוֹנְדִּיטוֹרְיָה''', או '''מגדנייה''', היא [[חנות]] העוסקת ב[[מכירה]] [[קמעונאות|קמעונאית]] של מוצרי [[מגדנאות]] - דברי מאפה מתוקים ([[עוגה|עוגות]], [[עוגייה|עוגיות]] וכו'). פעמים רבות כוללת החנות גם אזור לייצור המוצרים הנמכרים בה, בנוסף למוצרים שמקורם בספק [[סיטונאות|סיטונאי]]. לעיתים פועלת הקונדיטוריה גם כ[[בית קפה]], כלומר מאפשרת אכילה במקום של מוצריה (בתפקוד זה כוללת הקונדיטוריה גם מכירה של משקאות).


ציוד עיקרי בקונדיטוריה הוא מקרר בעל חלון זכוכית, המאפשר לקונים לראות את העוגות שיש לאחסן בקירור. מדפי תצוגה משמשים לאחסון מוצרים שאינם דורשים קירור.
ציוד עיקרי בקונדיטוריה הוא מקרר בעל חלון זכוכית, המאפשר לקונים לראות את העוגות שיש לאחסן בקירור. מדפי תצוגה משמשים לאחסון מוצרים שאינם דורשים קירור.


ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]] התבסס העיסוק באפיית [[לחם]], ואז החלו להוסיף ל[[בצק]] [[דבש]], [[פירות יבשים]] ו[[תבלין|תבלינים]], ובשנת [[1643]] הקימו העוסקים בכך [[גילדה]] ב[[נירנברג]] ובסביבתה. מעיסוק זה צמחו הקונדיטוריות.
ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]] התבסס העיסוק באפיית [[לחם]], ואז החלו להוסיף ל[[בצק]] [[דבש]], [[פירות יבשים]] ו[[תבלין|תבלינים]], ובשנת [[1643]] הקימו העוסקים בכך [[גילדה]] ב[[נירנברג]] ובסביבתה. מעיסוק זה צמחו הקונדיטוריות.


בתחילת [[המאה ה-19]] הגיע ה[[שוקולד]] ל[[גרמניה]], והחל לתפוס מקום מרכזי בהכנתן של עוגות בקונדיטוריה. [[עוגת שוקולד]] בולטת היא [[זאכרטורטה]], שהמציא ה[[קונדיטור]] ה[[יהדות אוסטריה|יהודי-אוסטרי]] [[פרנץ זאכר|פרנץ זַאכֶר]] בשנת [[1832]] עבור המדינאי ה[[אוסטריה|אוסטרי]] הנסיך [[קלמנס ונצל פון מטרניך]] ב[[וינה|ווינה]], [[אוסטריה]], ומהווה חלק בלתי נפרד מ[[המטבח האוסטרי]] ומ[[המטבח האוסטרי|המטבח הוינאי]] בפרט.
בתחילת [[המאה ה-19]] הגיע ה[[שוקולד]] ל[[גרמניה]], והחל לתפוס מקום מרכזי בהכנתן של עוגות בקונדיטוריה. [[עוגת שוקולד]] בולטת היא [[זאכרטורטה]], שהמציא ה[[קונדיטור]] ה[[יהדות אוסטריה|יהודי-אוסטרי]] [[פרנץ זאכר|פרנץ זַאכֶר]] בשנת [[1832]] עבור המדינאי ה[[אוסטריה|אוסטרי]] הנסיך [[קלמנס ונצל פון מטרניך]] ב[[וינה|ווינה]], [[אוסטריה]], ומהווה חלק בלתי נפרד מ[[המטבח האוסטרי]] ומ[[המטבח האוסטרי|המטבח הוינאי]] בפרט.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־16:52, 22 בפברואר 2020

קוֹנְדִּיטוֹרְיָה, או מגדנייה, היא חנות העוסקת במכירה קמעונאית של מוצרי מגדנאות - דברי מאפה מתוקים (עוגות, עוגיות וכו'). פעמים רבות כוללת החנות גם אזור לייצור המוצרים הנמכרים בה, בנוסף למוצרים שמקורם בספק סיטונאי. לעיתים פועלת הקונדיטוריה גם כבית קפה, כלומר מאפשרת אכילה במקום של מוצריה (בתפקוד זה כוללת הקונדיטוריה גם מכירה של משקאות).

ציוד עיקרי בקונדיטוריה הוא מקרר בעל חלון זכוכית, המאפשר לקונים לראות את העוגות שיש לאחסן בקירור. מדפי תצוגה משמשים לאחסון מוצרים שאינם דורשים קירור.

במאה ה-15 התבסס העיסוק באפיית לחם, ואז החלו להוסיף לבצק דבש, פירות יבשים ותבלינים, ובשנת 1643 הקימו העוסקים בכך גילדה בנירנברג ובסביבתה. מעיסוק זה צמחו הקונדיטוריות.

בתחילת המאה ה-19 הגיע השוקולד לגרמניה, והחל לתפוס מקום מרכזי בהכנתן של עוגות בקונדיטוריה. עוגת שוקולד בולטת היא זאכרטורטה, שהמציא הקונדיטור היהודי-אוסטרי פרנץ זַאכֶר בשנת 1832 עבור המדינאי האוסטרי הנסיך קלמנס ונצל פון מטרניך בווינה, אוסטריה, ומהווה חלק בלתי נפרד מהמטבח האוסטרי ומהמטבח הוינאי בפרט.

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא מזון ובנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.