סרט תיעודי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=קולנוע וטלוויזיה}}
{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=קולנוע וטלוויזיה}}
'''סרט תיעודי''' (נקרא גם '''סרט תעודה''' או '''סרט תיעודי''') הוא [[סרט קולנוע|סרט]] שמטרתו לתעד את ה[[מציאות]], בניגוד לסרט מבוים שמטרתו להציג [[תסריט]] בדוי (אם כי, לעיתים, מבוסס על סיפור אמיתי).
'''סרט תיעודי''' (נקרא גם '''סרט תעודה''' או '''סרט דוקומנטרי''') הוא [[סרט קולנוע|סרט]] שמטרתו לתעד את ה[[מציאות]], בניגוד לסרט מבוים שמטרתו להציג [[תסריט]] בדוי (אם כי, לעיתים, מבוסס על סיפור אמיתי).


== בימוי תיעודי ==
== בימוי תיעודי ==

גרסה מ־14:37, 24 בפברואר 2020

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

סרט תיעודי (נקרא גם סרט תעודה או סרט דוקומנטרי) הוא סרט שמטרתו לתעד את המציאות, בניגוד לסרט מבוים שמטרתו להציג תסריט בדוי (אם כי, לעיתים, מבוסס על סיפור אמיתי).

בימוי תיעודי

בסרט תיעודי קיימות שתי דרכים לצלם:

  • צילום בזמן אמת - צילום האובייקט הנבחר בזמן פעולתו, לדוגמה: סרט תיעודי העוסק בחייו של אדם מפורסם, (סגנון הידוע בשם "נעלי בית") יצלם את אותו אדם בסביבתו הטבעית כשהוא פועל בסביבה זו בלי להתייחס למצלמה.
  • שחזור - צילום מציאות באופן יזום, באופן הזה דומה למשחק. על האובייקט הנבחר לשחק את עצמו, כך לדוגמה אם הסרט אמור לתאר את חייו של אצן יתבקש האצן לרוץ בשביל הצילום.

סוגי סרטים תיעודיים

  • דוקו-אקטיביזם - סרטי תעודה שבהם היוצר לא רק מתעד את המציאות, אלא גם מנסה לשנות אותה ומתעד את הניסיון לשינוי ואת ההשלכות של ניסיונו.
  • שוקומנטרי/מונדו - סרטי תעודה המתייחסים לנושאים שהם בבחינת טאבו, במיוחד בכל הנוגע למין או למוות, ומביאים אותם בצורה סנסציונית, לרוב באמתלה של תיעוד מנהגיהם של עמים נידחים ברחבי העולם. סרטים אלה מכונים כך על שם הסרט האיטלקי "מונדו קאנה" מ-1962, שהיה חלוץ בסוג זה של סרטים.
  • רוקומנטארי - תיעוד מסע הופעות של להקת רוק.

הדרישה לאובייקטיביות ונייטרליות

יש טענה הגורסת כי בסרט תיעודי, אף על פי שהדמויות והאירועים אמיתיים, הסרט אינו משקף את המציאות ולמעשה הוא סובייקטיבי. הגורסים כך טוענים כי כל סרט תיעודי בא להציג פרשנות של האירועים לפי עמדת הבמאי, כגון בסרטו של מייקל מור "באולינג לקולומביין", בו מובעת ביקורת על הממשל האמריקאי ומדיניותו בנושא נשיאת נשק. לטענתם הבמאי התיעודי יוצר ועורך מסביב לאמת, כדי להעביר אותה לפי ראות עיניו. בין הגורמים לסרט להיות פרשנות לאמת קיים גורם האיזון: במאי הסרט התיעודי בוחר מה להראות ומה לא, כאשר המטרה משרתת את האמצעים. בעבר לסרט תיעודי היה ערך של הצגת המציאות כמו שהיא, כיום, המצב שונה וקיימות אף סצינות תיעודיות מבוימות.

ב-2005 ביים חיים יבין את הסדרה התיעודית "ארץ המתנחלים" ערוץ 2. הסדרה עסקה בסקירת המצב בשטחי יהודה ושומרון מנקודת מבטו. התוכנית הציגה את המתנחלים כאנשים שחוקי מדינת ישראל לא חלים עליהם ונפוצות אצלם תופעות של לאומנות אלימה. בימין ראו בסדרה תוכנית תעמולה המזוהה עם השמאל ומכפישה ציבור גדול של מתנחלים ערב ההתנתקות מרצועת עזה. כמו כן נטען, כי אין זה עולה על הדעת שמגיש החדשות של הערוץ הממלכתי ינקוט עמדה פוליטית מובהקת. לאחר תלונות רבות על חוסר איזון, נעתרה הזכיינית טלעד וקיימה בסופה של כל תוכנית דיון באולפן. במשדר הסיום, הוטחו בחיים יבין ביקורות קשות מצד אנשי הציבור מהימין. יבין טען להגנתו כי הוא מקפיד על איזון במשדרי החדשות, אך בסדרה תיעודית ניתן לנקוט עמדה אישית וכי הוא נתן פתחון פה גם לנציגי המתנחלים.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים