המוקד לפליטים ולמהגרים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת פרמטר לשם פרמטר אחיד "אתר אינטרנט" (תג)
עדכונים מהשנים האחרונות (מנכ"לית חדשה, הישגים בולטים מהשנים האחרונות, וכו'),
שורה 26: שורה 26:
| יושב ראש = אלן קוחלי
| יושב ראש = אלן קוחלי
| מזכיר כללי =
| מזכיר כללי =
| מנכ"ל = עו"ד רעות מיכאלי
| מנכ"ל = עו"ד ד"ר איילת עוז
| מנהל פעילות =
| מנהל פעילות =
| עובדים =
| עובדים =
שורה 32: שורה 32:
| תאריך פירוק =
| תאריך פירוק =
| נוצר מתוך =
| נוצר מתוך =
|אתר אינטרנט=[http://www.hotline.org.il/ האתר הרשמי]}}
| אתר אינטרנט = [http://www.hotline.org.il/ האתר הרשמי]
}}
'''המוקד לפליטים ולמהגרים''' הוא ארגון [[זכויות אדם]] הפועל לעיגון והגנה על זכויות של [[מקלט מדיני|מבקשי מקלט]], [[עובדים זרים בישראל|מהגרי עבודה]], וכן של קורבנות [[סחר בבני אדם]].
'''המוקד לפליטים ולמהגרים''' הוא ארגון [[זכויות אדם]] הפועל לעיגון והגנה על זכויות של [[מקלט מדיני|מבקשי מקלט]], [[עובדים זרים בישראל|מהגרי עבודה]], וכן של קורבנות [[סחר בבני אדם]].


שורה 49: שורה 50:
בספטמבר [[2008]] קיבל הארגון את העיטור הממלכתי למאבק בסחר בבני-אדם בשנה הראשונה להענקתו. העיטור הוענק על ידי נשיא המדינה [[שמעון פרס]], במעמד ראש הממשלה ושר המשפטים.{{הערה|[http://hotline.org.il/about-us/accomplishments/ באתר הרשמי]}}
בספטמבר [[2008]] קיבל הארגון את העיטור הממלכתי למאבק בסחר בבני-אדם בשנה הראשונה להענקתו. העיטור הוענק על ידי נשיא המדינה [[שמעון פרס]], במעמד ראש הממשלה ושר המשפטים.{{הערה|[http://hotline.org.il/about-us/accomplishments/ באתר הרשמי]}}


בשנים 2013 ו-2014, בעקבות עתירות שהגיש הארגון, ביחד עם ארגוני זכויות אדם נוספים, בוטלו [[חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)|תיקון מספר 3 ותיקון מספר 4 לחוק למניעת הסתננות]].


בשנים [[2014]]-[[2016]] הארגון תמך משפטית ב[[מוטסים עלי]] במאבקו לקלב מעמד של פליט שהסתיים בהכרה רשמית.
בשנים [[2014]]-[[2016]] הארגון ייצג את [[מוטסים עלי]] במאבקו לקבל מעמד של פליט שהסתיים בהכרה רשמית. מוטסים הוא האזרח הסודאני היחיד שהוכר בישראל כפליט.

במרץ 2018 עתר הוביל הארגון את [https://law.acri.org.il//he/wp-content/uploads/2018/03/bagatz-2445-18-deportation.pdf עתירת ארגוני זכויות האדם] כנגד דרישת המדינה מאזרחי אריתריאה וסודאן לצאת למדינות שלישיות באפריקה (אוגדנה ורואנדה) או לחלופין להיכלא במעצר מנהלי בכלא סהרונים. הייתה זאת העתירה היחידה כנגד תוכנית הגירוש שנותרה תלויה ועומדת עד לביטול התוכנית והודעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על חתימת ההסכם עם נציבות האו"ם לפליטים.

בשנת 2019 עתר הארגון כנגד החלטת רשות האוכלוסין להסיר את ההגנה הקבוצתית מעל אזרחי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו השוהים בישראל, בעקבות העתירה החליט שר הפנים, אריה דרעי, להשהות את ההחלטה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5475260,00.html|כותרת=דרעי הורה על ביטול גירוש אזרחי קונגו מישראל|אתר=ynet|תאריך=2019-03-07|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-03-01}}</ref>


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
שורה 56: שורה 62:
* [[שחר אילן]], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=851396&contrassID=2&subContrassID=2&sbSubContrassID=0 לוקחת את העבודה הביתה] כתבת הארץ על סיגל רוזן, ממייסדות המוקד לפליטים ולמהגרים.
* [[שחר אילן]], [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=851396&contrassID=2&subContrassID=2&sbSubContrassID=0 לוקחת את העבודה הביתה] כתבת הארץ על סיגל רוזן, ממייסדות המוקד לפליטים ולמהגרים.
* [http://www.humanrights.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=62f2aa01-2c0a-430e-90bd-a07d49e20cc5&lang=HEB סיפור הקמתו של המוקד לפליטים ולמהגרים באתר מט"ח "מגינים על זכויות אדם"]
* [http://www.humanrights.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=62f2aa01-2c0a-430e-90bd-a07d49e20cc5&lang=HEB סיפור הקמתו של המוקד לפליטים ולמהגרים באתר מט"ח "מגינים על זכויות אדם"]
*[https://hotline.org.il/20yearsbook/ "20 שנות שינוי מציאות"]


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==

גרסה מ־13:37, 1 במרץ 2020


שגיאות פרמטריות בתבנית:ארגון

פרמטרים ריקים [ נשיאה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

המוקד לפליטים ולמהגרים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון תל אביב, ישראל
מייסדים מרים דרמוני שביט, סיגל רוזן, יהודית אילני
יושב ראש אלן קוחלי
מנכ"ל עו"ד ד"ר איילת עוז
תקופת הפעילות 1998–הווה (כ־26 שנים)
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המוקד לפליטים ולמהגרים הוא ארגון זכויות אדם הפועל לעיגון והגנה על זכויות של מבקשי מקלט, מהגרי עבודה, וכן של קורבנות סחר בבני אדם.

היסטוריה

בתחילת דרכו התמקד הארגון בסיוע רק למהגרי עבודה שהיו נתונים בהליכי מעצר וגירוש מאחר שהסתיימה תקופת אשרת שהייתם בארץ (ושמו המקורי אף היה: מוקד סיוע לעובדים זרים במעצר) אך כיום המוקד מטפל בקשת רחבה יותר של נושאים ואוכלוסיות נפגעות. אופני הפעולה של הארגון כוללים ייעוץ וייצוג משפטי, סיוע פרה-משפטי, מתן מידע על זכויות וסיוע פרטני אחר. המוקד לפליטים ולמהגרים הוא הארגון הישראלי היחיד שלו מותר לבקר בכל מתקני הכליאה המנוהלים על ידי שירות בתי הסוהר מהם מוחזקים מהגרים המיועדים לגירוש ומבקשי מקלט. כמו כן, המוקד פועל לשינוי מדיניות הממשלה והשפעה על עמדות הציבור. כל זאת (בלשונו של המוקד) על מנת להביא "למיגור הניצול של מהגרים, להבטחת יחס מכבד והוגן כלפיהם ולגיבוש מדיניות ממשלתית שתבטיח זאת". המוקד משתף פעולה בעתירות עקרוניות לבג"ץ, עם ארגוני זכויות נוספים, ובמיוחד עם האגודה לזכויות האזרח, קו לעובד, רופאים לזכויות אדם והמרכז לפלורליזם יהודי וכן עם הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב.

פעילות המוקד מתאפשרת הודות לעבודתם של מתנדבים ולתמיכתם של אנשים פרטיים, נציבות הפליטים של האו"ם וקרנות ממשלתיות ופרטיות. המוקד מורכב ממחלקות שונות, ובהן: הקו החם, שמפעיל מענה טלפוני במגוון שפות, הנותן מענה לפונים, ייעוץ ואף ייצוג פרה-משפטי מול רשויות המדינה, וממחלקה משפטית, המגישה עתירות לבג"ץ בנושאים עקרוניים, פועלת לשינוי מדיניות, ומייצגת במקרה הצורך מהגרי עבודה, מבקשי מקלט וקרבנות סחר בהליכי הסדרת מעמד, בקשות מקלט, שחרור ממעצר, יחס המדינה לפליטים ומבקשי מקלט, ועוד.

בין המאבקים המפורסמים שבהם לקח הארגון חלק היה המאבק למען הסדר למתן מעמד לילדי העובדים הזרים ב-2005-2006 וכן מאבק למען הסדר לילדי מהגרי העבודה ב-2010. בין המקרים המפורסמים שבהם טיפל המוקד והגיעו לידיעת הציבור הרחב היה סיפורה של ג'ני אסקוביו, מהגרת עבודה מהפיליפינים, שנעצרה בהיותה בחודש השמיני להריונה, ואשר משרד הפנים ביקש לגרשה מישראל מכיוון שהרתה לבן זוגה, אף הוא מהגר עבודה, בניגוד לנוהל שאסר על מהגרי עבודה להקים משפחה בישראל.

בשנת 2002 קיבלו מרים דרמוני-שביט וסיגל רוזן, ממייסדות המוקד, את אות זכויות האדם ע"ש אמיל גרינצוויג, "לאות הוקרה על פעילות המוקד למען זכויות עובדים זרים".

בשנת 2007 זכה הארגון באות המופת החברתי מטעם כנס שדרות לחברה. את האות חלקו עם המוקד עמותת "הלב"- העמותה למלחמה בעוני ומר סעדי זיאד, יו"ר יד לבנים הבדואי.[1]

בספטמבר 2008 קיבל הארגון את העיטור הממלכתי למאבק בסחר בבני-אדם בשנה הראשונה להענקתו. העיטור הוענק על ידי נשיא המדינה שמעון פרס, במעמד ראש הממשלה ושר המשפטים.[2]

בשנים 2013 ו-2014, בעקבות עתירות שהגיש הארגון, ביחד עם ארגוני זכויות אדם נוספים, בוטלו תיקון מספר 3 ותיקון מספר 4 לחוק למניעת הסתננות.

בשנים 2014-2016 הארגון ייצג את מוטסים עלי במאבקו לקבל מעמד של פליט שהסתיים בהכרה רשמית. מוטסים הוא האזרח הסודאני היחיד שהוכר בישראל כפליט.

במרץ 2018 עתר הוביל הארגון את עתירת ארגוני זכויות האדם כנגד דרישת המדינה מאזרחי אריתריאה וסודאן לצאת למדינות שלישיות באפריקה (אוגדנה ורואנדה) או לחלופין להיכלא במעצר מנהלי בכלא סהרונים. הייתה זאת העתירה היחידה כנגד תוכנית הגירוש שנותרה תלויה ועומדת עד לביטול התוכנית והודעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על חתימת ההסכם עם נציבות האו"ם לפליטים.

בשנת 2019 עתר הארגון כנגד החלטת רשות האוכלוסין להסיר את ההגנה הקבוצתית מעל אזרחי הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו השוהים בישראל, בעקבות העתירה החליט שר הפנים, אריה דרעי, להשהות את ההחלטה.[3]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים