הראל סקעת – הבדלי גרסאות

**הראל סקעת**
	צילום מ-2010
לידה	8 באוגוסט 1981 (בן 42); כְּפַר סָבָא, ישראל
מוקד פעילות	ישראל
תקופת הפעילות	מ-2004
מקום לימודים	בית צבי
סוגה	מוזיקת פופ
סוג קול	טנור
שפה מועדפת	עברית
חברת תקליטים	הד ארצי
בן זוג	עידן רול
מספר צאצאים	2
	www.harelskaat.com
	פרופיל ב-IMDb

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־08:08, 3 במרץ 2020

ערך זה עוסק בזמר הראל סקעת. אם התכוונתם לאלבום הבכורה הנושא את שמו, ראו הראל סקעת (אלבום).

שגיאות פרמטריות בתבנית:מוזיקאי
פרמטרים [ שנות פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הראל סְקָעת (נולד ב-8 באוגוסט 1981) הוא זמר ושחקן ישראלי. בשנת 2004 התפרסם בעקבות השתתפותו בעונה השנייה של "כוכב נולד" והגעתו למקום השני בגמר. זמר השנה לשנים 2006 ו-2012. נציג ישראל באירוויזיון 2010.

ביוגרפיה

סקעת נולד בכפר סבא לאבנר ואהובה; החל את דרכו האמנותית, בשנת 1987 כשהיה בן 6, כשהשתתף וזכה בפסטיבל שירי הילדים בכפר סבא, "כוכבים לערב – כוכב נולד", בביצוע השיר "אמא הביני". בשנת 1989 השתתף בתפקיד אורח בתוכנית הילדים "פרפר נחמד". בעת לימודיו בתיכון "גלילי" השתתף בלהקת בית הספר. את שירותו בצה"ל עשה בלהקה הצבאית של חיל הקשר.

לאחר השחרור מצה"ל החל ללמוד בבית הספר הגבוה למשחק "בית צבי", אך לא השלים את לימודיו.^[1] במהלך הלימודים הוציא סינגל עצמאי בשם "אין עוד סיכוי", שלא זכה להצלחה רבה.

בשנת 2002 זכה במקום השישי בתחרות בשם "המלך הבא", ששודרה בערוץ "בריזה" שהפעילה חברת yes. במקום הראשון בתחרות זכה רפאל מירילא ואילו במקום השלישי זכתה נינט טייב. לימים יהיו שלושתם משתתפי הגמר בעונות שונות של "כוכב נולד".

כוכב נולד

בשנת 2004 השתתף באודישנים בחיפה לעונה השנייה של תוכנית הבידור המוזיקלית של ערוץ 2, "כוכב נולד". לאחר שהתקבל, עזב את לימודיו והפך במהרה לאחד מהמתמודדים המובילים והאהובים, הן על ידי השופטים והן על ידי הקהל בבית. בשלבים השונים ביצע את השירים "בתוך" (שכתבה יעל טבת והלחין יאיר רוזנבלום), "בדידות" (שביצע במקור יזהר כהן) ו"עודני ילד" (של להקת "הכל עובר חביבי"). כל ביצועיו זכו לפופולריות, וסקעת הגיע לשלב הגמר. ב-15 באוגוסט התמודד בגמר "כוכב נולד 2" בחוף ניצנים, לצד הראל מויאל ועדי כהן. בגמר ביצע סקעת את שירו של יהורם גאון "הנני כאן". למרות ההערכות המוקדמות בכלי התקשורת ואצל צופי התוכנית, הגיע סקעת למקום השני, והפסיד להראל מויאל. לאחר הגמר הופצו שמועות כי התוצאות זויפו על ידי ההפקה או על ידי גולשי אינטרנט, ואף התקיימו מספר הפגנות של מעריציו, בדרישה לבירור התוצאות.

לאחר "כוכב נולד"

על אף שלא זכה בתחרות "כוכב נולד 2", זכה סקעת לפופולריות גדולה בקרב הקהל הצעיר, לקבוצות מעריצים רבות ואף לאהדת מבקרי העיתונות. באותה שנה השתתף בפסטיגל, שם ביצע את השיר "לעוף" שכתבו לירון לב ודורון מדלי והלחין אוהד חיטמן. גם בפסטיגל הגיע סקעת למקום השני, אחרי הראל מויאל.

במרץ 2005 זכה סקעת לשיר את "התקווה" במשחק נבחרת ישראל בכדורגל מול נבחרת צרפת. במאי באותה שנה הוחתם לחוזה הקלטות על ידי חברת התקליטים "הד ארצי", והחל ליצור את אלבום הבכורה שלו. באותה שנה שר, יחד עם מויאל ועדי כהן, את השיר "חלומות מתגשמים", ששימש כשיר האודישנים של עונתה השלישית של "כוכב נולד". באוגוסט 2005 שיחק סקעת במחזמר "מי שחלם" לצידם של עודד תאומי, גילה אלמגור וחני נחמיאס. במחזמר גילם שתי דמויות, את אורי עילם, חברו הטוב של יצחק רבין מהפלמ"ח, ואת בנו של עילם. בדצמבר של אותה שנה השתתף בפעם השנייה בפסטיגל כאומן אורח, שם שר מחרוזת של קווין, שתורגמה במיוחד עבורו.

השתתף במופעי הפסטיגל בשנים 2004, 2005 ו-2007.

אלבום ראשון

במרץ 2006 יצא הסינגל הראשון של אלבום הבכורה, "ואת". את השיר כתבה והלחינה קרן פלס והפיק יזהר אשדות, שגם עיבד אותו עם אודי הרפז. השיר זכה להצלחה גדולה, וטיפס במהירות למקום הראשון של מצעדי הפזמונים של גלגלצ ושל רשת ג'. באותה תקופה עלתה סדרה דוקומנטרית על תהליך ההקלטות של סקעת בחברת "סלקום". לאחר שני סינגלים נוספים, "כמה עוד אפשר" ו"משהו ממני", יצא ביולי 2006 אלבומו הראשון, "הראל סקעת", שהגיע בתוך חודש למעמד אלבום זהב. לאחר צאת האלבום יצאו הסינגלים "כל הציפורים" ו"אם הוא ילך". באלבום הלחין סקעת שיר אחד, "אפילו ששריפות", אותו כתבה יעל טבת. שיר נוסף שבלט מהאלבום הוא "הרוח תשנה את כיוונה". הדיסק יצא גם במהדורה מיוחדת הכוללת בונוס - גרסאות כיסוי לשירים אותם ביצע ב"כוכב נולד", כולל דואט עם נורית גלרון לשיר "נפרדנו כך", אותו שר באודישנים.

באותה שנה זכה סקעת בתואר "איש השנה במוזיקה" בטקס "אנשי השנה" של "שידורי קשת", ובתואר "זמר השנה" במצעד הפזמונים השנתי של גלגלצ ושל רשת ג'. שירו "ואת" נבחר ל"שיר השנה" בשתי התחנות, ובמצעד של אתר האינטרנט ynet. כמו כן, זכה בפרס זמר השנה ובפרס שיר השנה ("ואת"), בטקס פרסי עמ"י של ערוץ 24.

ב-28 בספטמבר 2006 החל סקעת באופן רשמי את סיבוב ההופעות של הדיסק הראשון. הופעת הבכורה התקיימה בתיאטרון נגה ביפו, ומשם המשיך סקעת להופיע בכל חלקי הארץ. הופעת ה-100 החגיגית התקיימה באמפי וואהל ב-29 ביולי 2007, בהשתתפות סימפונט רעננה.

לאחר האלבום הראשון

בדצמבר 2007 השתתף בפעם השלישית בפסטיגל כאמן אורח, שם שר מחרוזת של שיריו.

במאי 2008 הגישה חברת התקליטים הד ארצי תביעה משפטית נגד סקעת. החברה דרשה את הזכויות על כל החומרים שנאספו והוקלטו בתקופת החוזה בין הצדדים, לתקופה של חצי שנה מיום צאת האלבום. "הד ארצי" טענו שסקעת הקליט אלבום שלם או את רובו בסתר מאחורי גבם ובניגוד להסכם.^[2] הוצא נגדו צו מניעה שאסר עליו להפיץ או להפיק כל פעולה או הקלטה הקשורה לאלבומו הבא. בין השאר נאלץ סקעת כתוצאה מכך לדחות את תוכניתו להשקת סיבוב חדש בהופעה חגיגית בתיאטרון קיסריה, ולוותר על האפשרות להיות נציג ישראל לתחרות אירוויזיון 2009 במוסקבה.^[3] הסכסוך הסתיים במאי 2009, בעקבות פשרה שהושגה בין סקעת לבין הד ארצי.^[4]

אלבום שני ותחרות האירוויזיון

עם סיום הסכסוך עם הד ארצי, התאפשרה הוצאתו של אלבומו השני של סקעת, "דמויות". ב-20 במאי 2009 יצא לתחנות הרדיו סינגל הבכורה מהאלבום, "מובן לי עכשיו", שכתב והלחין עפר בשן. ב-8 ביולי יצא לתחנות הרדיו סינגל שני, "בואי היום" שכתב והלחין יהלי סובול וב-1 בספטמבר 2009 יצא האלבום המלא. במקביל לצאת האלבום יצא סינגל נוסף, "סוף", שכתב סקעת עצמו והלחין עילי בוטנר. לאחר מכן יצא סינגל נוסף "עוד יאיר עלי" בנובמבר 2009.

באלבום זה גדל חלקו של סקעת בכתיבת השירים. פרט ל"סוף", הוא כתב גם את מילות השיר "דמויות", והשתתף בכתיבת השירים "ציפור" (עם מאיר גולדברג) ו"עוד יאיר עלי" (עם עפר בשן ובני בשן). סקעת גם עיבד את השיר "תמימותי" (מילים ולחן של כפיר אפשטיין), הפותח את האלבום. ההפקה המוזיקלית של שאר השירים התחלקה בין פיטר רוט, יזהר אשדות וזיו קוז'וקרו.

במקביל לסיבוב ההופעות החדש שהחל בנובמבר 2009, העלה סקעת ערב שנסונים, אותו הציג לראשונה בדצמבר 2009 בפסטיבל "צלילים במדבר".

בסוף 2009 בחרה רשות השידור בסקעת לייצג את ישראל באירוויזיון 2010. ב-15 במרץ 2010 נערך קדם האירוויזיון בערוץ 2 (רשת) שבו ביצע סקעת ארבעה שירים המועמדים לתחרות. מתוכם נבחר השיר "מילים", שכתב נועם חורב והלחין תומר הדדי. סקעת היה מועמד רציני לזכייה ובתחרות עצמה עלה לשלב הגמר, אבל הוא הגיע למקום ה-14 (מתוך 25). למרות זאת הגיע השיר להישג חסר תקדים כשזכה בכל שלושת הפרסים על-שם מרסל בזנסון: "פרס התקשורת", הניתן על ידי העיתונות ואמצעי התקשורת הרשמיים המסקרים את האירוע, "הפרס האמנותי", הניתן למבצע הטוב ביותר שנבחר על ידי השופטים, ו"פרס המלחין", הניתן עבור הלחן המקורי ביותר והטוב ביותר שנבחר על ידי המלחינים המשתתפים.^[5]

האלבום השלישי

בשנת 2011 החל סקעת בשיתוף פעולה עם המוזיקאי רן שם טוב, סולן להקת איזבו, שהפיק את אלבומו השלישי. ביוני 2011 יצא סינגל ראשון לקראת האלבום, "תהיה לי אהבה", שכתבו סקעת ונועם חורב והלחינו יהל דורון וגיא מנטש. בספטמבר של אותה שנה יצא הסינגל השני מהאלבום, "המאה ה-21", שכתב דורון מדלי והלחין לורן בנג'מין. שני השירים זכו להצלחה, והגיעו לראש מצעדי הפזמונים השבועיים. בדצמבר הוציא סינגל שלישי, "כמה עוד דרכים" (חורב/בנג'מין), ובינואר 2012 סינגל נוסף, "שוב מאושר" (חורב/דורון ומנטש). האלבום המלא, "שוב מאושר", יצא ב-29 בינואר 2012. בעקבות האלבום זכה סקעת בתואר "זמר השנה" במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג' לשנת תשע"ב.

באותה תקופה הקליט סקעת מספר שירים במסגרות שונות: עבור האלבום "2 צדדים למטבע", שיצא בשנת 2011, הקליט גרסה מחודשת לשירה של שרית חדד "הכאב הזה"; עבור הפרויקט "עוד מעט נהפוך לשיר" בשנת 2012 הקליט את השיר "אני" למילותיו של הרן פרנס, שנהרג באסון המסוקים.^[6]

החל ממרץ 2012 השתתף באופרת הרוק "כמעט נורמלי" בבימויו של חנן שניר, בתיאטרון הבימה, לצידה של איילת רובינסון. כמו כן, בחנוכה אותה שנה גילם את דמותו של פיטר פן במחזמר "פיטר פן" לצידן של רוני דלומי ורוני דואני.

בשנת 2013 גילם את אלאדין במחזמר "אלאדין" לצד שירי מימון ואלי יצפאן.

סקעת שימש כשופט בתוכנית "הכוכב הבא לאירוויזיון" – מהעונה השנייה ועד העונה השישית של התחרות, ששודרו בשנים 2014–2019.^[7]

ב-2016 פרסם, בין היתר, דואט מיוחד עם נסרין קדרי בשיר "מילים שקטות", שנכלל באלבומה השני, "בנאדיק". באותה שנה גם ביצע את שיר הנושא של הסרט "גאליס קונקט", "את לי הכל". מלבד זה, ב-2016 החל סקעת להופיע במחזמר "עלובי החיים" בהפקת "הבימה", לצד אמיר דדון ושחקנים כמו רוני דלומי, אבי קושניר, מיקי קם וחנה לסלאו.

האלבום הרביעי ואחריו

ב-2017 יצא לאור אלבומו הרביעי, שנקרא "אהבה מסובבת הכל", כשם השיר האחרון שהוציא לקראת סדרת מופעים בשם "מופע עשור". כמו כן פרסם ארבעה שירים באנגלית.^[8] באותה שנה, גם הופיע בתפקיד "פיליאס פוג" במחזמר המבוסס על הסיפור "מסביב לעולם בשמונים יום". להראל יצאו עוד שני סינגלים: "אהבה זו אהבה" ו"בין שמיכות" שזכו להצלחה רבה.

הראל נבחר להיות מופע החימום של להקת "טייק ד'את", כשהופיעו בישראל.

לאחר 5 עונות כשופט בתוכנית הכוכב הבא לאירוויזיון החליט סקעת לעזוב ולעבור לתוכנית בית ספר למוסיקה. אף חזר להיות שופט אורח חד פעמי בעונה 7.

חיים אישיים

סקעת מתגורר בתל אביב יחד עם בן זוגו, עידן רול. לשניים בן שנולד באוגוסט 2018 דרך הליך פונדקאות בארצות הברית.^[9] אחיו של סקעת, דניאל סקעת, הוא זמר גם כן והשתתף באירוויזיון 2013 כזמר ליווי של מורן מזור.

עמדות

בסרט תעודה בשם "הראל סקעת שובר שתיקה", ששודר בערוץ 2 ב-25 באוקטובר 2010, סקעת יצא מהארון ואמר, כפי שהוזכר גם בפרסומים מקדימים^[10]^[11]^[12]: "כשיהיה לי בן זוג, לא אסתיר אותו בבית". בסרט אישר סקעת כי מורת הרוח שהופגנה בעקבות הופעתו בעצרת שציינה שנה לפיגוע בברנוער הקהילה הגאה בתל אביב, בלי לחשוף את נטיותיו המיניות,^[13] מילאה תפקיד בהחלטתו לצאת מהארון, אך הוא ביקש לבחור לו את המועד המתאים.^[14] בעקבות הסרט הוטחה בסקעת ביקורת על התחמקותו מחשיפה ישירה,^[15]^[14]^[16]^[17] לצד ביטויי תמיכה מצד מעריצים.^[18]

סקעת פעיל בארגוני צדקה המעניקים תמיכה לילדים עם מוגבלויות.^[19]^[20] אמו של הראל פעילה בעמותת תהל"ה^[21] התומכת בהורים ובני משפחות הקהילה הלהט"בית.

בשנת 2017 קרא סקעת לנוער מהקהילה הגאה לא להתגייס לצה"ל ולא לשלם מיסים בעקבות סירוב משרד הרווחה לאפשר אימוץ ילדים לזוגות חד-מיניים.^[22] בהמשך, הסביר את עצמו ואמר שלא הייתה בו שום כוונה להמריד כנגד המדינה. אלא שכאשר כתב את הפוסט הוא היה בלהט הרגע וכעס מאוד. סקעת גם בחר להתנצל על כך באופן פומבי.

דיסקוגרפיה

הראל סקעת (2006) - מעמד אלבום פלטינה (מעל 48,000 עותקים)
דמויות (2009) - במעמד אלבום זהב
שוב מאושר (2012)
אהבה מסובבת הכל (2017)

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של הראל סקעת

מדיה וקבצים בנושא הראל סקעת בוויקישיתוף

תבנית:פרופילי מוזיקאים תבנית:פרופילי קולנוענים

הראל סקעת, באתר "פזמונט"
הדס בשן, "יש לי רומן עם עצמי", באתר ynet, 9 בספטמבר 2009
ערן אלדר, הנני כאן (עם אלבום שני), באתר nrg‏, 13 בספטמבר 2009
עמית קוטלר, "הופעה בשבילי זה כמו סקס על הבמה", באתר ynet, 21 בינואר 2011
עינב שיף‏, הראל סקעת באלבום "שוב מאושר": משוחרר, אבל לא מצוין, באתר וואלה!‏, 31 בינואר 2012
סמדר שילוני, הראל סקעת נבחר לרווק הכי לוהט, באתר Xnet‏, 9 בפברואר 2012
ליאת רון, ‏סקעת: "אני אוהב נדל"ן; קניתי דירה ומסתכל על קרקעות", באתר גלובס, 22 במאי 2012
עמית קוטלר, הראל סקעת: "טורף את החיים בלי להסתבך", באתר ynet, 29 באוקטובר 2013
ליהי אלבז, הראל סקעת: "זכותי להיות אבא", באתר Xnet‏, 7 בנובמבר 2013
ערן סויסה, הראל סקעת - מעכשיו גם שופט, באתר ישראל היום, 12 בדצמבר 2014
עמי פרידמן, הראל סקעת: "בזוגיות יש עליות וירידות", באתר ynet, 5 באפריל 2015
הדס בשן, ‏"סקס סמים ורוקנרול זה פתטי", באתר ‏מאקו‏, 9 בדצמבר 2015
דנה ספקטור, ואתה, באתר "ידיעות אחרונות", 8 באפריל 2017
אדם סרור‏, הראל סקעת: "רציתי להצית צמיגים מול בית רוה"מ", באתר וואלה!‏, 13 ביולי 2017
ניקי גולדשטיין, "קארפול קריוקי" עם הראל סקעת, ראיון באתר יוטיוב, אוגוסט 2017
מעלים על נס, באתר "ידיעות אחרונות", 13 בדצמבר 2017
רז שכניק, "הסתכלתי על האצבעות ועל העיניים של ארי, נישקתי לו את האף ושרתי לו ודיברתי אליו וסיפרתי לו מי אני", באתר "ידיעות אחרונות", 23 באוקטובר 2018
תמונות מהופעה חיה של הראל סקעת, באתר פרפורמרס

הערות שוליים

^ אלון הדר, מתקלף: ריאיון עם הראל סקעת, באתר nrg‏, 19 בדצמבר 2009
^ ערן סויסה, הד ארצי תובעת את הראל סקעת, באתר nrg‏, 28 באפריל 2008
^ טל פרי, ‏פרסום ראשון: הראל סקעת והד ארצי הגיעו לפשרה, באתר ‏מאקו‏, 9 בפברואר 2009
^ ערן סויסה, הסכסוך הסתיים: הראל סקעת מוציא סינגל חדש, באתר nrg‏, 17 במאי 2009
^ Israeli grand slam in the Marcel Bezençon Awards, באתר האירוויזיון הרשמי, 30 במאי 2010
^ סמ"ר הרן פרנס ז"ל, באתר המיזם "עוד מעט נהפוך לשיר"
^ ערן סויסה, הראל סקעת עוזב את "הכוכב הבא", באתר ישראל היום, 5 במאי 2019
^ אסף נבו, הנני סקעת, באתר ישראל היום, 7 באפריל 2017
^ גאווה: הראל סקעת ועידן רול הביאו לעולם בן, באתר וואלה!‏
^ אסף נבו, ‏הראל סקעת מודה בנטיותיו המיניות, באתר ‏מאקו‏, 22 באוקטובר 2010
^ עכבר העיר אונליין, הקץ לשמועות: הראל סקעת יוצא מהארון, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2010
^ הראל סקעת: "כשיהיה לי בן זוג, לא אסתיר אותו בבית", באתר nana10‏, 22 באוקטובר 2010
^ גל אוחובסקי: "הופעתו של הראל סקעת השפילה אותי", באתר nana10‏, 1 באוגוסט 2010
^ ¹ ² רון קסלר, השארת רק מילים: על "הראל סקעת שובר שתיקה", באתר nrg‏, 26 באוקטובר 2010
^ מורן שריר, עכבר העיר אונליין, "הראל סקעת שובר שתיקה": לא בא לו לצעוק "אני הומו", באתר הארץ, 26 באוקטובר 2010
^ ליבי בגנו, השם המפורש, באתר nana10‏, 26 באוקטובר 2010
^ אלעד ברינדט, פחדנון בארון, באתר nana10‏, 26 באוקטובר 2010
^ ראו למשל את הדברים בפורום המעריצים, באתר הרשמי של סקעת
^ טלי חרותי-סובר, הלב של הסלבז, באתר ynet, 2 בנובמבר 2006
^ חיים אברהם‏, הראל סקעת מתגייס למען ילדי פנימיות, באתר וואלה!‏, 6 ביולי 2010
^ דינה חלוץ, אמו של הראל סקעת, ששני בניה יצאו מהארון, מייעצת להורים כמוה, באתר Xnet‏, 22 באפריל 2018
^ רן בוקר, הראל סקעת לנוער הגאה: "קורא לכם לא להתגייס", באתר ynet, 17 ביולי 2017

[1] אלון הדר, מתקלף: ריאיון עם הראל סקעת, באתר nrg‏, 19 בדצמבר 2009

[2] ערן סויסה, הד ארצי תובעת את הראל סקעת, באתר nrg‏, 28 באפריל 2008

[3] טל פרי, ‏פרסום ראשון: הראל סקעת והד ארצי הגיעו לפשרה, באתר ‏מאקו‏, 9 בפברואר 2009

[4] ערן סויסה, הסכסוך הסתיים: הראל סקעת מוציא סינגל חדש, באתר nrg‏, 17 במאי 2009

[5] Israeli grand slam in the Marcel Bezençon Awards, באתר האירוויזיון הרשמי, 30 במאי 2010

[6] סמ"ר הרן פרנס ז"ל, באתר המיזם "עוד מעט נהפוך לשיר"

[7] ערן סויסה, הראל סקעת עוזב את "הכוכב הבא", באתר ישראל היום, 5 במאי 2019

[8] אסף נבו, הנני סקעת, באתר ישראל היום, 7 באפריל 2017

[9] גאווה: הראל סקעת ועידן רול הביאו לעולם בן, באתר וואלה!‏

[10] אסף נבו, ‏הראל סקעת מודה בנטיותיו המיניות, באתר ‏מאקו‏, 22 באוקטובר 2010

[11] עכבר העיר אונליין, הקץ לשמועות: הראל סקעת יוצא מהארון, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2010

[12] הראל סקעת: "כשיהיה לי בן זוג, לא אסתיר אותו בבית", באתר nana10‏, 22 באוקטובר 2010

[13] גל אוחובסקי: "הופעתו של הראל סקעת השפילה אותי", באתר nana10‏, 1 באוגוסט 2010

[רון_קסלר-14] ¹ ² רון קסלר, השארת רק מילים: על "הראל סקעת שובר שתיקה", באתר nrg‏, 26 באוקטובר 2010

[15] מורן שריר, עכבר העיר אונליין, "הראל סקעת שובר שתיקה": לא בא לו לצעוק "אני הומו", באתר הארץ, 26 באוקטובר 2010

[16] ליבי בגנו, השם המפורש, באתר nana10‏, 26 באוקטובר 2010

[17] אלעד ברינדט, פחדנון בארון, באתר nana10‏, 26 באוקטובר 2010

[18] ראו למשל את הדברים בפורום המעריצים, באתר הרשמי של סקעת

[19] טלי חרותי-סובר, הלב של הסלבז, באתר ynet, 2 בנובמבר 2006

[20] חיים אברהם‏, הראל סקעת מתגייס למען ילדי פנימיות, באתר וואלה!‏, 6 ביולי 2010

[מייעצת_להורים-21] דינה חלוץ, אמו של הראל סקעת, ששני בניה יצאו מהארון, מייעצת להורים כמוה, באתר Xnet‏, 22 באפריל 2018

[22] רן בוקר, הראל סקעת לנוער הגאה: "קורא לכם לא להתגייס", באתר ynet, 17 ביולי 2017

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 | שנות פעילות = החל מ-[[2002]]
 | חברת תקליטים = [[הד ארצי]]
-| בן זוג = עידן רול
+| בן זוג = [[עידן רול]]
 }}
 '''הראל סְקָעת''' (נולד ב-[[8 באוגוסט]] [[1981]]) הוא [[זמר]] ו[[שחקן]] [[ישראלים|ישראלי]]. בשנת [[2004]] התפרסם בעקבות השתתפותו בעונה השנייה של "[[כוכב נולד]]" והגעתו למקום השני בגמר. זמר השנה לשנים 2006 ו-2012. נציג ישראל באירוויזיון 2010.

כוכב נולד (2003–2012)
מנחה	צביקה הדר
זוכים	נינט טייב • הראל מויאל • יהודה סעדו • ג'קו אייזנברג • בועז מעודה • ישראל בר-און • רוני דלומי • דיאנה גולבי • חגית יאסו • אור טרגן
מעפילי גמר אחרים	שירי מימון • שי גבסו • הראל סקעת • עדי כהן • מאיה רוטמן • מארינה מקסימיליאן בלומין • לי בירן • מיי פיינגולד • עידן עמדי • דוד לביא • אוהד שרגאי • איטן גרינברג
מתמודדים בולטים נוספים	כברה קסאי • אלון ליטבק • לירון לב • מיקה שדה • שירלי לילו • ליטל גבאי • מיכל רשף • הדר עוזרי • אסף אברבוך • ניצן קייקוב • אבי מאיר וענונו • עמרי רוטברד • מיכאל עינב • רועי ארז • נעמה שטרית • לבנת בן-חמו • עמיר חדד • מורן אהרוני • קנדוג • ענת אסתר חיטמן • דנה ליקוורניק • דניאל בן-חיים • חן אהרוני • מרים טוקאן • עדי אולמנסקי • אתי ביטון • איה זהבי פייגלין • לירן דנינו • עומר אדם • חובי סטאר • מורן מזוז • אדיר גץ • אבי בן אבו • אדר גולד • רוני גינוסר • נעמה כהן • תמר יהלומי
ערכים קשורים	טדי יזמות והפקות (חברת הפקה)
תוכנית אם, תוכניות בת ותוכנית המשך	לא נפסיק לשיר • נולד לרקוד • לא נפסיק לרקוד • בית ספר למוסיקה • הכוכב הבא
שופטים	צדי צרפתי • ריקי גל • פבלו רוזנברג • מרגלית צנעני • גל אוחובסקי • דנה אינטרנשיונל • מירי מסיקה • צביקה פיק • גידי גוב • יאיר ניצני • משה פרץ

פרס עמ"י
תגלית השנה	מאיה בוסקילה (פריצת השנה, 2005) • שירי מימון (זינוק השנה, 2006) • בית הבובות (תגלית השנה, 2006) • קרן פלס (2007) • רן דנקר ועילי בוטנר (2008)
זמר השנה	אהוד בנאי (2005) • עברי לידר (2006) • הראל סקעת (2007) • עידן יניב (2008)
זמרת השנה	מאיה בוסקילה (2005) • מירי מסיקה (2006) • נינט טייב (2007) • מירי מסיקה (2008)
הרכב השנה	הדג נחש (2005) • בית הבובות (2006) • סינרגיה (2007) • סינרגיה (2008)
אלבום השנה	ענה לי (2005) • מטרופולין (2006) • בעזרת הג'אם (2007) • פורטה (2008)
שיר השנה	"מי אוהב אותך יותר ממני" - ארקדי דוכין (2005) • "הוא" - איזבו ושוטי הנבואה (2006) • "ואת" - הראל סקעת (2007) • "זה ששומר עליי" - שרית חדד; "בואי נעזוב" - רן דנקר ועילי בוטנר (2008)
קליפ השנה	"שירת הסטיקר" - הדג נחש (2005) • "Perfect Cure" ‏- My Second Surprise‏ (2006) • "עם הזמן" - אביב גפן (2007) • "מכונת השירים הגדולה" - חמי רודנר (2008)
במאי השנה	ליאור מולכו (2005) • עמית עייני וקובי פלשמן (2006) • אסף בילט (2007)
תרומה מיוחדת למוזיקה העברית	שמוליק קראוס (2005) • אריק איינשטיין (2006) • שלמה ארצי (2008)
קטגוריות נוספות	די.וי.די השנה: משינה (2005) • "שבלול" - חבורת לול (2006) • מלחין השנה: ארקדי דוכין (2005) • תמלילן השנה: אהוד בנאי (2005) • צלם הקליפים של השנה: ניתאי נצר (2005) • מופע השנה: עברי לידר (2006) • חביבי הקהל: סינרגיה (2008)