חומש (יהדות) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־14:10, 4 במרץ 2020

חוּמָש הוא כינוי שהיה מקובל בימי הביניים למגילה או ספר שנכתב בה רק ספר אחד מחמשת הספרים המכילים את כל נוסח התורה, בשונה מספר תורה בה הובא הטקסט של כל חמשת הספרים. חומשים אלו נועדו לצורך לימוד התורה, וקדושתם ההלכתית הייתה פחותה מקדושת ספר תורה.

בעת החדשה עם התפתחות הדפוס. נהוג אצל יהודי מזרח-אירופה, לכנות בשם "חומש" את כל הספרים המודפסים המכילים את טקסט המקרא, במקרה שהודפסו בכרכים נפרדים, אך אם הודפסו יחד - אז נהוג לכנותם בשם חמשה חומשי תורה. לעיתים השתמשו במילה "חומש" כמקבילה למילה "תורה" כדי להבדילה ממשמעותה המופשטת של המילה "תורה" - מכלול ספרי הלימוד היהודיים.

מקור המילה

עם סיום עריכת התורה הייתה התורה יצירה ספרותית גדולה מדי שלא הייתה יכולה להיכתב על מגילה אחת בלבד, ולכן חילקו את תוכנה לחמשה חלקים. כל חלק נכתב על מגילה נפרדת ונקראה חֹמֶש, המכלול של חמשת החֳמָשִׁים נקרא חמשה חמשי תורה והם מרכיבים יחד את הנוסח השלם של התורה.^[1]

בספרות התנאית מובאות שמותם של ארבעה מתוך החמשה: ספר אברהם יצחק יעקב, או בשמו האחר ספר הישר^[2]; תורת כהנים; חומש הפקודים; משנה תורה. אצל אמוראי ארץ ישראל הם כונו לפי המילה הפותחת: ספר בראשית; ספר שמות; ספר ויקרא; ספר במדבר; ספר דברים.

בתקופת התלמוד, החלו לכנות את הספרים בשם "חומשים" כדי להבדילם מהכינוי "ספר" שניתן לספר התורה בשלמותו^[3].

החומש בהלכה

לפי ההלכה, אין לחומש קדושה כמו לספר תורה ולכן אין להניח חומש מעל ספר תורה. ובכל זאת קדושתו חמורה משאר ספרים.

בני עיר שאין להם ספר תורה, חייבים לשמוע את קריאת התורה מתוך חומש בלא ברכה, כדי שלא תשתכח אצלם חובת הקריאה.^[4]

ראו גם

הערות שוליים

^ ברוך יעקב שורץ, 'התורה: חמשת חומשיה וארבע תעודותיה', ספרות המקרא: מבואות ומחקרים', כרך א, עמ' 161-162, 218.
^ ראו: בראשית רבה, פרשה ו', פסקה ט'.
^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ד, עמוד א'
^ משנה ברורה, סימן קמ"ג, סעיף קטן ט'.

[1] ברוך יעקב שורץ, 'התורה: חמשת חומשיה וארבע תעודותיה', ספרות המקרא: מבואות ומחקרים', כרך א, עמ' 161-162, 218.

[2] ראו: בראשית רבה, פרשה ו', פסקה ט'.

[3] תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ד, עמוד א'

[4] משנה ברורה, סימן קמ"ג, סעיף קטן ט'.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 ==מקור המילה==
-עם סיום עריכת התורה הייתה התורה יצירה ספרותית גדולה מדי שלא הייתה יכולה להיכתב על מגילה אחת בלבד, ולכן חילקו את תוכנה לחמשה חלקים. כל חלק נכתב על מגילה נפרדת ונקראה ''חֹמֶש'', המכלול של חמשת החֳמָשִׁים נקרא ''חמשה חמשי תורה'' והם מרכיבים יחד את הנוסח השלם של התורה.{{הערה||[[ברוך יעקב שורץ]], 'התורה: חמשת חומשיה וארבע תעודותיה', ספרות המקרא: מבואות ומחקרים', כרך א, עמ' 161-162, 218.}}
+עם סיום עריכת התורה הייתה התורה יצירה ספרותית גדולה מדי שלא הייתה יכולה להיכתב על מגילה אחת בלבד, ולכן חילקו את תוכנה לחמשה חלקים. כל חלק נכתב על מגילה נפרדת ונקראה ''חֹמֶש'', המכלול של חמשת החֳמָשִׁים נקרא ''חמשה חמשי תורה'' והם מרכיבים יחד את הנוסח השלם של התורה.{{הערה|[[ברוך יעקב שורץ]], 'התורה: חמשת חומשיה וארבע תעודותיה', ספרות המקרא: מבואות ומחקרים', כרך א, עמ' 161-162, 218.}}
 בספרות התנאית מובאות שמותם של ארבעה מתוך החמשה: '''ספר אברהם יצחק יעקב''', או בשמו האחר '''ספר הישר'''{{הערה|ראו: {{מדרש רבה|בראשית|ו|ט}}.}}; '''תורת כהנים'''; '''חומש הפקודים'''; '''משנה תורה'''. אצל [[אמוראי ארץ ישראל]] הם כונו לפי המילה הפותחת: [[חומש בראשית|ספר בראשית]]; [[חומש שמות|ספר שמות]]; [[חומש ויקרא|ספר ויקרא]]; [[חומש במדבר|ספר במדבר]]; [[חומש דברים|ספר דברים]].