חומש (יהדות) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תנכיסט (שיחה | תרומות)
תנכיסט (שיחה | תרומות)
מ ←‏החומש בהלכה: קישורים פנימיים
שורה 15: שורה 15:
לפי ה[[הלכה]], אין לקרוא בחומשים ב[[בית כנסת]] במקום חובת [[קריאת התורה]] מפני [[כבוד הציבור]].{{הערה|{{תלמוד בבלי|גיטין|ס|א}}.}}
לפי ה[[הלכה]], אין לקרוא בחומשים ב[[בית כנסת]] במקום חובת [[קריאת התורה]] מפני [[כבוד הציבור]].{{הערה|{{תלמוד בבלי|גיטין|ס|א}}.}}


[[קדושה (דת)| קדושת]] החומש פחותה מספר תורה, ולכן אין להניח חומש מעל ספר תורה. בכל זאת קדושתו חמורה משאר ספרי המקרא ולכן יש להניחם מעל ספרי הנביאים ולא מתחתיהם. כמו כן אסור לעטוף את הנביאים במטפחות החומשים.{{הערה|{{תוספתא|מגילה|ג|כ}}.}}
[[קדושה (דת)| קדושת]] החומש פחותה מספר תורה, ולכן אין להניח חומש מעל ספר תורה. בכל זאת קדושתו חמורה משאר ספרי המקרא ולכן יש להניחם מעל ספרי הנביאים ולא מתחתיהם. כמו כן אסור לעטוף את הנביאים ב[[מעיל (ספר תורה)|מטפחות]] החומשים.{{הערה|{{תוספתא|מגילה|ג|כ}}.}}


בני עיר שאין להם ספר תורה, חייבים לשמוע את קריאת התורה מתוך חומש בלא ברכה, כדי שלא תשתכח אצלם חובת הקריאה.{{הערה|{{משנה ברורה|קמג|ט}}.}}
בני עיר שאין להם ספר תורה, חייבים לשמוע את קריאת התורה מתוך חומש בלא ברכה, כדי שלא תשתכח אצלם חובת הקריאה.{{הערה|{{משנה ברורה|קמג|ט}}.}}

גרסה מ־14:34, 4 במרץ 2020

חוּמָש הוא כינוי למגילה או ספר שנכתב בה רק ספר אחד מחמשת הספרים המכילים את כל נוסח התורה, בשונה מספר תורה בה הובא הטקסט של כל חמשת הספרים. חומשים אלו נועדו לצורך לימוד התורה, וקדושתם ההלכתית פחותה מקדושת ספר תורה.

בעת החדשה עם התפתחות הדפוס. נהוג אצל יהודי מזרח-אירופה, לכנות בשם "חומש" את כל הספרים המודפסים המכילים את טקסט המקרא, במקרה שהודפסו בכרכים נפרדים, אך אם הודפסו יחד - אז נהוג לכנותם בשם חמשה חומשי תורה. לעיתים השתמשו במילה "חומש" כמקבילה למילה "תורה" כדי להבדילה ממשמעותה המופשטת של המילה "תורה" - מכלול ספרי הלימוד היהודיים.

חלוקת התורה לחומשים

עם סיום עריכת התורה הייתה התורה יצירה ספרותית גדולה מדי שלא הייתה יכולה להיכתב על מגילה אחת בלבד, ולכן חילקו את תוכנה לחמשה חלקים. כל חלק נכתב על מגילה נפרדת ונקראה חֹמֶש, המכלול של חמשת החֳמָשִׁים נקרא חמשה חמשי תורה והם מרכיבים יחד את הנוסח השלם של התורה.[1]

בספרות התנאית מובאות שמותם של ארבעה מתוך החמשה: ספר אברהם יצחק יעקב, או בשמו האחר ספר הישר[2]; תורת כהנים; חומש הפקודים; משנה תורה. אצל אמוראי ארץ ישראל הם כונו לפי המילה הפותחת: ספר בראשית; ספר שמות; ספר ויקרא; ספר במדבר; ספר דברים.

גם ספר תהילים נחלק לחמשה חומשים,[3] וכנראה קראו בשם חומש גם לחמש המגילות, כשהן כתובות בספר אחד.[4]

בעקבות החלוקה נהגו לקרוא לטקסט של כל התורה כולה בשם "חמשה חומשי תורה".[5]

החומש בהלכה

לפי ההלכה, אין לקרוא בחומשים בבית כנסת במקום חובת קריאת התורה מפני כבוד הציבור.[6]

קדושת החומש פחותה מספר תורה, ולכן אין להניח חומש מעל ספר תורה. בכל זאת קדושתו חמורה משאר ספרי המקרא ולכן יש להניחם מעל ספרי הנביאים ולא מתחתיהם. כמו כן אסור לעטוף את הנביאים במטפחות החומשים.[7]

בני עיר שאין להם ספר תורה, חייבים לשמוע את קריאת התורה מתוך חומש בלא ברכה, כדי שלא תשתכח אצלם חובת הקריאה.[8]

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ ברוך יעקב שורץ, 'התורה: חמשת חומשיה וארבע תעודותיה', ספרות המקרא: מבואות ומחקרים', כרך א, עמ' 161-162, 218.
  2. ^ ראו: בראשית רבה, פרשה ו', פסקה ט'.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ג, עמוד א'.
  4. ^ נחמיה אלוני, חמש, חומש, אנציקלופדיה מקראית, כרך ג, טור 190. על פי תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק ב', הלכה ד'.
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף י"ד, עמוד א'.
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ס', עמוד א'.
  7. ^ {| class="navbox nowraplinks " style="width: 90%; clear: both; margin: 0.5em auto; margin-top: 0.5em; margin-bottom: 0.5em; padding: 0.2em; text-align: right;" |- ! colspan="3" style="text-align: center; padding-top: 0.1em; padding-bottom: 0.1em; color: ; background:#b0c4de; font-weight: bold;" | תוספתא |- | style=" background-color: #F2F3F4; text-align: right; font-weight: bold; padding-left: 5px;" | כתבי יד ומהדורות יסוד | style="background-color: white; padding-right: 5px; text-align: right;" |כתב יד ארפורט (המאה ה-12) • כתב יד וינה (המאה ה-14) • דפוס ונציה (1521-2) • כתב יד לונדון (המאה ה-15) • קטעים מהגניזה הקהירית (תקופת הגאונים) • קטעים מגניזות אירופאיות (ימי הביניים) | rowspan="4" align="center" style="text-align: center; vertical-align: middle;" | |- | style=" background-color: #F2F3F4; text-align: right; font-weight: bold; padding-left: 5px;" | מהדורות מדעיות | style="padding-right: 5px; text-align: right;" |מהדורה משה שמואל צוקרמנדל (כתב יד ארפורט) • מהדורת שאול ליברמן (כתב יד וינה) |- | style=" background-color: #F2F3F4; text-align: right; font-weight: bold; padding-left: 5px;" | פרשני התוספתא | style="background-color: white; padding-right: 5px; text-align: right;" |רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר • רבי דוד פארדו (חסדי דוד) • רבי שמואל אביגדור תוספאה (מנחת ביכורים) • רבי יחזקאל אברמסקי (חזון יחזקאל) • רבי יצחק שבדרון (מנחת יצחק, שירי מנחה) • שאול ליברמן (תוספתא כפשוטה) • רבי יונה בן גרשון מווילנא (ריב"ג מווילנא) |- | style=" background-color: #F2F3F4; text-align: right; font-weight: bold; padding-left: 5px;" | חוקרי התוספתא | style="padding-right: 5px; text-align: right;" |משה שמואל צוקרמנדלשאול ליברמן |- | colspan="3" style=" background-color: #F2F3F4; text-align: center; font-weight: bold;" | ספרות חז"ל: המשנהתלמוד בבליתלמוד ירושלמימדרשים |- |}.
  8. ^ משנה ברורה, סימן קמ"ג, סעיף קטן ט'.