התנועה לחופש המידע – הבדלי גרסאות
מ הסרת תבנית אתר רשמי בעלת קישור שבור (דרך WP:JWB) |
מ הוספת {{תב|אתר רשמי}} בקישורים חיצוניים על סמך ויקינתונים, במידה וחסרה תבנית (תג) |
||
שורה 15: | שורה 15: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
{{אתר רשמי}} |
|||
* {{גיידסטאר|580425700}} |
* {{גיידסטאר|580425700}} |
||
* {{הארץ|רוני קורן-דינר|לבקשת התנועה לחופש המידע: הרשות השנייה תחשוף התחייבויות ערוץ 10|1.1404214|25 באפריל 2007}} |
* {{הארץ|רוני קורן-דינר|לבקשת התנועה לחופש המידע: הרשות השנייה תחשוף התחייבויות ערוץ 10|1.1404214|25 באפריל 2007}} |
גרסה מ־07:57, 7 במרץ 2020
מדינה | ישראל |
---|---|
מטה הארגון | תל אביב-יפו |
יושב ראש | נדב איל |
תקופת הפעילות | 2004–הווה (כ־20 שנה) |
www | |
התנועה לחופש המידע היא עמותה שהוקמה בשנת 2004, ביזמתם של העיתונאי רביב דרוקר והמשפטנים פרופ' יורם רבין וד"ר יובל קרניאל, וזאת במטרה לקדם את חופש המידע, ובאופן ספציפי להביא לישומו המלא של חוק חופש המידע, שנחקק בשנת 1998. עו"ד רחלי אדרי היא מנכ"לית התנועה נכון לשנת 2019,[1] ולה קדמו עו"ד נירית בלייר, עו"ד אלונה וינוגרד, ד"ר רועי פלד ועו"ד אילן יונש. כיום מכהנת עו"ד אלונה וינוגרד כיו"ר הוועד המנהל. עוד בין חברי הנהלת התנועה לאורך השנים ניתן למצוא את העיתונאי רביב דרוקר, ד"ר רועי פלד, פרופ' יורם רבין, פרופ' קרין נהון, עמית סגל, דקלה אברגיל, עו"ד מורן סיתאלכול, ד"ר ליאב אורגד, רן מלמד ועו"ד רוני שוקן.
מטרות
התנועה גורסת כי חוק חופש המידע הוא חוק חשוב הסובל מתת-יישום חמור, הנובע מחוסר מודעות של הציבור הרחב, ארגונים חברתיים וכלי תקשורת לזכויות המובטחות להם בחוק. כמו כן, התנועה טוענת שפקידי הממשל בישראל אינם מעוניינים שהציבור יקבל מידע על פעולותיהם ועל כן הם לא פועלים ליישומה ולקידומה של הזכות לקבל מידע, ובכך מאיימים לרוקן את החוק מתוכנו. אנשי התנועה סוברים שתרבות אמיתית של חופש מידע חיונית כדי לחזק את הדמוקרטיה הישראלית, כדי להגביר את מעורבות הציבור בפוליטיקה ובחברה, כדי להעצים את כוחם של ארגונים הנאבקים לשינוי חברתי ולשפר את איכות השלטון והמינהל המשרתים את הציבור.
פעילות
התנועה מגישה מדי שנה מאות בקשות לפי חוק חופש המידע, לקבלת מידע בנושאים בעלי עניין ציבורי. במקרים רבים, בעת שרשויות מסרבות למסור מידע, עותרת התנועה לבית המשפט לעניינים מנהליים, בהתאם לחוק. התנועה מפעילה קליניקה משפטית במסלול האקדמי המכללה למינהל בראשון לציון[2] וכן פרקטיקום במרכז הבינתחומי שבהרצליה,[3] שבמסגרתם מתוודעים סטודנטים לעקרונות השקיפות בכלל ולעקרונותיו של חוק חופש המידע בפרט. התנועה פרסמה לאורך השנים מדדי חופש המידע, שמטרתו להעריך את מידת יישומו של חוק חופש המידע ברשויות הציבוריות.
ב-2008, בעקבות עתירה שהגישה התנועה יחד עם העיתונאי עמית סגל נגד הכנסת, הורה בית המשפט המחוזי בירושלים לכנסת לפרסם סרטים ממצלמות האבטחה, בהם נראים ח"כ יחיאל חזן (ליכוד) והשרה סופה לנדבר (ישראל ביתנו) מבצעים עבירות פליליות.[4]
בין יתר התרגומים לתנועה ניתן למצוא את הקרן החדשה לישראל, קרן סבא שמואל, קרן יד הנדיב, קרן אס סי בי פי.[5]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של התנועה לחופש המידע
- התנועה לחופש המידע, באתר "גיידסטאר ישראל"
- רוני קורן-דינר, לבקשת התנועה לחופש המידע: הרשות השנייה תחשוף התחייבויות ערוץ 10, באתר הארץ, 25 באפריל 2007
- ערן גבאי, המדינה מודה: קיימים שני נספחים סודיים לזיכיונות הסלולר והאינטרנט המתירים לגופי ביטחון גישה למערכות החברות, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2007
- אלונה וינוגרד, המפלגות צריכות להיות מודל של שקיפות, באתר TheMarker, 13 בנובמבר 2012
- שרה ליבוביץ-דר, האישה שחשפה את חריגות ההוצאות של משפחת נתניהו לא מתנצלת, באתר nrg, 6 בדצמבר 2013
- סודות מאחורי הדלתיים, ראיון עם מנכ"ל התנועה העו"ד אלונה וינוגרד, מתוך אתר אפוק טיימס, 22 במאי 2014
- איילת שני, עו"ד אלונה וינוגרד: "הפוליטיקאים לא מבינים: המידע שייך לציבור, זה לא שלהם", באתר הארץ, 19 במרץ 2015
- חן מענית, ״אסור לאפשר לגוגל ופייסבוק להמשיך להתנהל מאחורי מסך עשן״, באתר גלובס, 26 במאי 2018
- חן שליטא, "אי אפשר להתלונן על הסכנה לדמוקרטיה ולא לנסות לתקן את זה", באתר גלובס, 13 באפריל 2019
הערות שוליים
- ^ צוות התנועה « התנועה לחופש המידע
- ^ קורס קליני - הקליניקה לחופש המידע
- ^ פרקטיקום סדנת חופש המידע
- ^ עת"מ 192/07 התנועה לחופש המידע ועמית סגל נגד הכנסת, ניתן ב-21.5.2008, ערעור של הכנסת לבית המשפט העליון נמשך חזרה, לאחר שהוסכם שפסק הדין לא יהווה תקדים גורף. עע"ם 6144/08 הכנסת נ' התנועה לחופש מידע
- ^ אתר גיידסטאר