עפרה חזה

שגיאות פרמטריות בתבנית:מוזיקאי
פרמטרים [ שנות פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

עפרה חזה

לידה	19 בנובמבר 1957 שכונת התקווה, ישראל
פטירה	23 בפברואר 2000 (בגיל 42) רמת גן, ישראל
שם לידה	בת שבע חזה
מקום קבורה	בית העלמין ירקון
מוקד פעילות	ישראל
תקופת הפעילות	1969–2000 (כ־31 שנים)
עיסוק	זמרת-יוצרת, מדבבת, שחקנית, מלחינה, עיתונאית, פסנתרנית, פזמונאית, שחקנית קולנוע
סוגה	פופ • נשמה • זמר עברי • אתני • עולם
סוג קול	מצו-סופרן
שפה מועדפת	עברית, אנגלית
כלי נגינה	פסנתר
חברת תקליטים	הד ארצי • NMC • פונוקול • WMG • BMG
שיתופי פעולה בולטים	פאולה עבדול איגי פופ יהודית רביץ
פרסים והוקרה	זמר השנה (1983) פרס כינור דוד
ofrahaza.org
פרופיל ב-IMDb
חתימה

עפרה חזה (19 בנובמבר 1957 – 23 בפברואר 2000; כ"ה במרחשוון תשי"ח עד י"ז באדר א' תש"ס) הייתה זמרת ושחקנית קולנוע ותיאטרון ישראלית שזכתה למוניטין בינלאומי. ארבע פעמים ברציפות הוגדרה "זמרת השנה" בישראל (בשנים 1980–1983), ופעם כזמרת השנה בגרמניה (1988). זוכת פרס כינור דוד. בשנת 1990 זכתה בתואר "האמן הישראלי הנמכר ביותר בכל הזמנים" במונטה קרלו.

בשנת 1993 הייתה חזה המועמדת הישראלית הראשונה לפרס גראמי כ"זמרת מוזיקת עולם", בזכות אלבומה המצליח Kirya, שהיה שבועות רבים במקום הראשון במצעד המכירות של המגזין בילבורד, והיא נחשבה לזמרת הייצוגית של ישראל בעולם. בנוסף, אלבומה ה-13, Shaday, נמכר בלמעלה ממיליון וחצי עותקים בעולם. מתוכו, הוציאה חזה את הלהיט "Im Nin'alu" שנמכר בכ-3 מיליון עותקים.

בין להיטיה נמצאים שירים רבים שהפכו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי: "חי", "תפילה", "מישהו הולך תמיד איתי", "אם ננעלו", "שיר הפרחה", "לאורך הים" ועוד.

בית ילדותה של עופרה חזה בשכונת התקווה

קורות חיים וקריירה מוזיקלית

ילדותה והכרותה עם אומנויות הבמה

נולדה בשם בת שבע חזה בשכונת התקווה שבתל אביב להורים מסורתיים שעלו מתימן. הוריה החליטו לקרוא לה בת שבע, שכן הייתה הבת השביעית במשפחתה, אבל השם לא מצא חן בעיני אחיותיה הגדולות והשם שונה לעפרה. שם המשפחה - חַזָה - נגזר משמו של הכפר בתימן שבו התגוררו הוריה. שם הכפר "אל חַז", ומשפחתה הייתה המשפחה היהודית היחידה שחיה בו. עפרה הייתה בת זקונים, ילדתם התשיעית של יפת ושושנה חזה. את האהבה לשירה רכשה מגיל צעיר מאמה, שבתימן הייתה זמרת מבוקשת בחגיגות חינה.

עפרה חזה, שמעון פרס, בנימין נתניהו ויהורם גאון, בתוכנית "בשידור חי עם דן שילון"

חזה למדה בבית הספר "עוזיאל" ובו התגלה כישרון השירה שלה לראשונה כשצורפה כסולנית למקהלת בית הספר. בגיל 11 השתתפה במקהלה של מנשה לב רן, ולשם כך נסעה אחת לשבוע ל"בית ברגר" שמחוץ לשכונתה.

בקיץ 1971, בהיותה בת 13, הופיעה חזה בחתונה, ושם שמע אותה משה ערוסי, שהיה חבר בסדנת התיאטרון של שכונת התקווה. את הסדנה, שהייתה מקום מפגש חברתי לצעירי השכונה ומרכז תרבותי וקהילתי, ניהל בצלאל אלוני. לאחר שהסכים לבחון ילדה כה צעירה, קיבל אותה אלוני לסדנה. זאת הייתה תחילתה של דרך משותפת ארוכת שנים בינה לבין אלוני.

בתחילת הקריירה המוזיקלית שלה גילמה חזה בעיקר דמויות משנה בהצגות ושימשה כמחליפה. בערב הבכורה החגיגי במועדון "צוותא" למחזה בשם "סמבוסק, מתי הבחירות?", נטש השחקן הראשי את הסדנה ואת ההצגה כמה שעות לפני ההופעה. חזה, אשר ידעה בעל-פה את כל תפקידי הצגות הסדנה מצפייה ומהקשבה, הוזעקה באופן בהול על ידי אלוני, ובאלתור, תוך הפיכת התפקיד הגברי לנשי, כבשה את לב הקהל.

לאחר הופעת הבכורה שלה החלה חזה להופיע במסגרת הסדנה באופן שוטף. בשנת 1973 נסעה סדנת התיאטרון לסיני להופיע מול החיילים במלחמת יום כיפור עם הצגה חדשה בשם "אהבה ראשונה". זו הייתה ההצגה הראשונה של הסדנה ששיריה הוקלטו, ושירה של חזה, "געגועים", שודר ברדיו והגיע אל ראש המצעדים.

ההצלחה הראשונית וסוף תקופת הסדנה השכונתית

בשנת 1974 השתתפה חזה ב"פסטיבל הזמר והפזמון בסגנון עדות המזרח", שהתקיים מדי שנה, וזכתה בו במקום השלישי. לאחר הזכייה החליטה לממש את הפוטנציאל שלה בדרך להיות זמרת סולו, ביחד עם אלוני. היא החלה ללמוד פיתוח קול, ריקוד ותנועה והמשיכה להופיע ברחבי הארץ. התפתחותה המקצועית הביאה להגדלת תפקידיה על הבמות, ובשנת 1975 הופיעה עם חברי הסדנה בפסטיבל הזמר עם השיר "פרשת דרכים". באותה שנה יצאה חזה להופעות בארצות הברית לצד זמרים נוספים עם המופע "כאן ישראל".

בתקופה זו החליט אלוני לוותר על ניהול הסדנה ולהפוך להיות האמרגן והמנהל האישי הצמוד של חזה. החלטה זו הביאה בסופו של דבר לסגירת הסדנה, שכן איש לא לקח על עצמו את ניהולה אחריו. על מנת להרים את קריירת הסולו שלה, ארגן אלוני מופע שהוצג בפני המפיק הידוע אברהם דשא (פָּשָנֶל). התלהבותו של פשנל הייתה מיידית וחזה חתמה על חוזה לחמש שנים, אולם ב-28 בפברואר 1976, בגיל 18, התגייסה לצה"ל. לאחר הופעות מזעריות במסגרת להקת הנח"ל עזבה לתפקיד פקידה פלוגתית בסדנת השריון. לאחר שנה נענתה בקשתה לקיצור שירותה הצבאי, ולאחר סיום השירות המשיכה את הקריירה המוזיקלית שלה תחת ניהולם של דשא ואלוני.

הצעד הראשון של חזה אחרי שחרורה מהצבא היה לחזור למסגרת של הֶרְכֵּב. באותם ימים פרשה ירדנה ארזי משלישיית "שוקולד מנטה מסטיק", ואחריה גם לאה לופטין. פשנל החליט ליצור הרכב חדש, ולרותי הולצמן, היחידה שנותרה מההרכב המקורי, הוא צירף את ישראלה קריבושי ואת חזה. תחילת הקריירה של ההרכב החדש הייתה במסע הופעות בן שישה שבועות בסקנדינביה. התלהבותה הראשונית של חזה מתפקידה החדש החלה להתפוגג כבר בהופעות בסקנדינביה; העבודה בלהקה לא הייתה לרוחה, וההרכב התפרק עוד לפני שהחל להופיע בישראל. לאחר הפירוק הודיעה חזה לאלוני כי ברצונה לפתוח בקריירת סולו.

ההצלחה הגדולה בישראל בשנות השמונים

שלט הנצחה על בית ילדותה של חזה בשכונת התקווה

בשנת 1979 זכתה לטעום לראשונה את טעם ההצלחה, כאשר לוהקה לתפקיד דינה, בתו של פולי בסרטו של אסי דיין "שלאגר", לצִדם של "הגשש החיוור". בסרט נכללה סצנה שבה דינה יוצאת נגד בן-זוגה שמקניט אותה על רצונה לרקוד כמו "פְרֵחָה", ובתגובה היא מתחילה לרקוד ולשיר במועדון את "שיר הפרחה". בתוך זמן קצר הפך השיר הפרובוקטיבי ללהיט ונותר חמישה שבועות בראש מצעד הפזמונים, וקטע השירה שלה מהסרט הוקרן בטלוויזיה. בגלי צה"ל נפסל השיר לשידור במשך חודשים ארוכים, מפני שנחשב לנועז במיוחד בגלל תדמית הפרחה: אישה קלת דעת והמונית, פשוטה, גסה וחסרת השכלה. צעד זה היה אחד מבין רבים ושונים שפגעו באופן מסוים בקריירה של חזה, מאחר שאיש לא רצה קשר עם תדמית הפרחה, אף שהייתה שונה מאישיותה. על אף כל אלה, קהל המעריצים של חזה החל לצבור תאוצה והיא הפכה לדמות מוכרת לכול. (מאוחר יותר הותר השיר להשמעה בגלי צה"ל וברדיו בכלל).

ההצלחה של "שלאגר" עודדה את פשנל ללהק את חזה לתפקיד ראשי בסרט נוסף, "נערת הפרברים" של הבמאי ג'ורג' עובדיה, לצד מנחם עיני ואבנר דן. חזה גילמה שם את ורד, רוכלת שהתעוורה בתאונה בילדותה, שבזכות תרומה שמשיגים לה שלושה בטלני רחוב עם לב זהב עוברת ניתוח וזוכה מחדש במאור עיניה; לאחר הניתוח היא פוגשת אמרגן, והופכת לזמרת מצליחה, אולם חוויית הסרט הייתה רחוקה מלהיות חיובית עבור חזה, והיא ויתרה על קריירה קולנועית בהמשך דרכה.

בתחרות השירוויזיון לילדים שנערך בחנוכה 1979, השתתפה עם השיר "פלאש גורדון", וזכתה במקום הראשון.

בשלב זה בקריירה שלה, לאחר תקופה ארוכה שבה איש לא היה מעוניין לשתף פעולה איתה, החליט בצלאל אלוני לסיים את החוזה עם פשנל והחל לנהל את עסקיה באופן עצמאי, דבר שכלל גם כתיבת מרבית שיריה באותה תקופה. לאור העובדה שמספר להיטים כבר הופקו, השניים החליטו כי יש להוציא אלבום. על בסיס השירים מ"שלאגר" ומ"נערת הפרברים" הקליטה חזה בשנת 1980 את אלבום הבכורה שלה כסולנית, "על אהבות שלנו", במסגרת החוזה שחתמה בחברת "פונוקול" (אלבום אחר שיצא בשנת 1978, "שיר השירים בשעשועים", אינו אלבום סולו, אלא אוסף משיריה של חזה בתקופת סדנת התיאטרון של שכונת התקווה). האלבום הניב להיטים רבים, כמו "שיר הפריחה", "כמו ציפור", "הגשם", "על אהבות שלנו" ו"שיר אהבה לחייל". חזה זכתה לתואר "זמרת השנה" במצעדים של תחנות הרדיו "גלי צה"ל" ו"רשת ג'" ועל ידי העיתונים "ידיעות אחרונות" ו"מעריב". האלבום מכר כ-20,000 עותקים, וזכה במעמד של אלבום זהב. באותה שנה השתתפה חזה בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "על אהבות שלנו" וזכתה במקום השישי. באותה שנה השתתפה חזה שוב בשירוויזיון עם השיר "סימנים של אוהבים", וזכתה במקום השלישי. כמו כן, שלחה את השיר "הוא" לוועדת הקדם-אירוויזיון, אך השיר נדחה. לאחר מכן התבקשה חזה להתמודד עם השיר בפסטיבל "מדיטור" בפורטוגל כנציגת ישראל. היא הסכימה, ואז גם הוחלף שם השיר ל-"תפילה". במקביל הייתה חזה נציגת ישראל ב"טלתרום" בצ'ילה.

פחות משנה אחר כך יצא תקליטה השני, בוא נדבר, גם הוא בחברת "פונוקול". גם אלבום זה כלל חומרים פרי עטו של בצלאל אלוני, ואף הוא בתקליט זהב. רבים משיריו הפכו גם הם ללהיטים, בהם "אין זמן לתהות", "סימנים של אוהבים", "כשנהיה בני 73" ו-"תפילה". לאותם התארים שאפפו את אלבום הבכורה זכה גם אלבומה השני, וחזה עצמה זכתה בתואר זמרת השנה בשנית. באותה שנה השתתפה פעם בשירוויזיון לילדים עם השיר "מלכת הקסמים", ושוב זכתה במקום הראשון. לאחר מספר שנים הפיק יוסי פלג מופע כשם השיר, שזכה להצלחה גדולה.

בשנת 1982 עברה חזה לחברת התקליטים "הד ארצי", שם הוציאה את אלבומה השלישי, פיתויים; האלבום הוציא גם הוא מספר להיטים: "כל יום מתחילה שנה", "מלכת הקסמים", "מכתב אהבה" ו"גבריאל". גם אלבום זה זכה באלבום זהב. אז גם יצאה לראשונה במופע הנושא את שם האלבום, בהפקה מוזיקלית של אלדד שְרֵים, שם החלה לצבור ניסיון הופעה על הבמה. באותה השנה השתתפה בשירוויזיון עם השיר "סופרסטאר". באותה שנה זכתה ב"פרס כינור דוד" וכן שוב בתואר "זמרת השנה" על ידי כל כלי התקשורת בארץ. באותה שנה הוציאה חזה גם את האלבום עפרה חזה לילדים, שכלל 30 ביצועים שלה לשירי ילדים מפורסמים. דֶמוֹ מהאלבום יצא כתקליט גמיש כמתנה של חברת אגפא.

ההופעה באירוויזיון וההצלחה אחריה

בשנת 1983 עתיד היה האירוויזיון להתקיים במינכן שבגרמניה. אהוד מנור חש צורך שדווקא שם יעמוד נציג ישראלי וישיר שוב ושוב את המילה "חי". הוא כתב את השיר "חי" והציע אותו לירדנה ארזי לקראת הקדם-אירוויזיון, אך ארזי סירבה לקבל את השיר, בטענה שכבר הכינה שיר, "שירו שיר אמן". מנור פנה לחזה, שמיד הסכימה לבצעו. בפעם הרביעית מאז שניסתה חזה להתקבל לתחרות התקבל השיר ששלחה, ובתחרות הקדם-אירוויזיון שנערכה בירושלים זכתה במקום הראשון, עם 73 נקודות ונבחרה לייצג את ישראל באירוויזיון 1983. ארזי הגיעה למקום השני, בפער של נקודה אחת, ויש הטוענים^{[דרושה הבהרה]} שתחרות זו היא שפתחה את המאבק-לכאורה בינה לבין חזה, ובעיקר בין מעריצותיהן, "מאבק" שנמשך מספר שנים.

האלבום חי, שיצא מיד לאחר הקדם-אירוויזיון, זכה להצלחה מסחרית ניכרת עם יותר מ-43,000 עותקים, והיה לאלבום הפלטינה הראשון של חזה. האלבום הפיק מספר להיטים, וביניהם: "חי", "סופר סטאר", "אמן למילים" ו"בלדה למלך", שיר ששרה בימי סדנת תיאטרון שכונת התקווה, וזכה לחידוש.

במהלך ההכנות לתחרות האירוויזיון בגרמניה ביקרו חזה ושאר הצוות הישראלי במחנה הריכוז דכאו, שם אף פגשו ניצולי השואה מישראל, אשר ביקשו מהם להיזכר במראות ממחנה הריכוז טרם ביצוע השיר בתחרות. גם בגדי ההופעה באירוויזיון של חזה ושל מלוויה עוצבו בהקשר לשואה: דורין פרנקפורט, מעצבת התלבושות, בחרה להלביש את עפרה חזה בחליפה לבנה ואת מלוויה בבגדים צהובים, מתוך מטרה להנציח ואולי להזכיר את הטלאי הצהוב שענדו יהודים על אדמת אירופה. השיר הישראלי דורג במקום השני בתחרות, בהפרש של שש נקודות בלבד מהשיר הזוכה. גם בישראל זכה השיר להצלחה מרובה, כאשר נבחר לשיר השנה במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג' לשנת תשמ"ג. חזה זכתה בשנה זו בפעם הרביעית ברציפות בתואר "זמרת השנה".

עוד ב-1983, לאחר החזרה מהאירוויזיון, הוציאה חזה את האלבום שירי מולדת, שכלל חידושים שלה לקלאסיקות עבריות, וזכה לביקורות משבחות. מכירות של יותר מ-40 אלף עותקים הפכו את שירי מולדת לנקודת מפנה בקריירה של חזה, כאשר הצליחה לפנות בשיריה גם לקהל המבוגר ובו-זמנית לקרב את הדור הצעיר לשירים שלא פנו אליו. עוד באותה שנה הוצא אלבום שכלל מבחר להיטים של סדנת תיאטרון שכונת התקווה עם חזה. מאותה שנה ובמשך שנתיים כתבה חזה טור בעיתון "מעריב" בשם "אקורד נוסף", שבו כתבה על דברים שקרו לה, על יחסי דת ומדינה, על הקונפליקטים בין העדות, על עניינים המעסיקים את אנשי שכונת התקווה ועוד. הטור הופיע מדי יום שישי במדור הפובליציסטיקה של "מעריב", לצד טורים של אנשי ציבור.

באביב 1984 הוציאה חזה את האלבום בית חם. זו הייתה תקופה שבה נערות רבות עזבו את בית הוריהן, ובתקשורת התגוללו סיפורים על נערות שלא מצאו בביתן בית חם. חזה ביקשה מבצלאל אלוני שיכתוב שיר בנושא, והוא נענה. השיר, הנושא גם את שם התקליט, סיפר על חלום ילדות נושן של חזה שלפיו, אם יהיה לה יום אחד "הרבה הרבה כסף", היא תייסד מעון לילדים נזקקים, שיהיה בית חם. מהאלבום יצאו להיטים רבים כגון: "יד ביד", "עזור לי", "בן פרבר" ו-"איתך הלילה". גם אלבום זה הוגדר כאלבום זהב.

הפריצה לחו"ל

בשנת 1984 החלו חזה ואלוני בפרויקט שאפתני: אלבום שכל שיריו יהיו שירי עם תימניים, שאותם תבצע חזה כמחווה למורשתה. תחילה הקליטה שני שירים לניסיון: "גאלבי", שנכתב והולחן על ידי אהרן עמרם, ו-"אסאלק", למילותיו של ר' שלם שבזי עם לחן מאת עמרם. בהמשך בחר אלוני את שאר השירים, ואף לימד אותה כיצד לקרוא את הטקסט בהטעמה תימנית. חזה הקדישה חצי שנה להקלטות, כשדגש רב מושם על איכות קולית וטכנית. האלבום, שירי תימן, יצא בדצמבר 1984 וחזה חידשה בו שירים תימניים ישנים ממגוון של תקופות ומקורות, מסוף המאה ה-17 (של רבי שלום שבזי), ומתקופות מאוחרות יותר, בעיבודים חדשים של בני נגרי. שלושה משירי התקליט הושרו בערבית וכל השאר היו בעברית, בנעימה תימנית, והעיבודים שנעשו לתקליט כללו שילוב מקורי של צלילים ומקצב עממי תימני עם כלים ותזמור קלאסיים. כשיצא האלבום, שהיה אחר כך לפריצת הדרך של חזה לחו"ל, הוא הושמע רק בתוכניות הזמר המזרחי; באף תוכנית רדיו אחרת לא גילו עניין בשירי האלבום, שהיה שונה באופיו מהמוזיקה שהייתה מקובלת אז בזרם המרכזי. אלוני פנה ליאיר ניצני לצורך הכנת רמיקסים, וניצני היפנה אותו ליזהר אשדות, שהכין את הרמיקס לשיר "גאלבי". לאחר אי-ההתעניינות המתמשכת נשלח השיר לאנגליה על ידי צעיר אנגלי בשם גרנט אשר גילה בו עניין. מספר עותקים של התקליט ושל הסינגלים המחודשים הגיעו אל חברת התקליטים האנגלית "S Records". בחברה התרשמו מאוד, קנו את זכויות התקליט מ"הד ארצי" ושיווקו אותו תחת השם Fifty Gates Of Wisdom (חמישים שערי חוכמה). התקליט נמכר באנגליה, זכה לשבחי הביקורת של עיתוני המוזיקה היוקרתיים ביותר והחל את הצלחתה הבינלאומית של חזה.

המשך הקריירה בישראל

ב-1984, לראשונה מזה ארבע שנים, הפסידה חזה את תואר "זמרת השנה" לירדנה ארזי, שהייתה יריבתה התקשורתית. האחרונה ניסתה במשך מספר שנים לפרוץ אל השוק המקומי כזמרת סולו לאחר פרידתה מ"שוקולד מנטה מסטיק", ובשנה זו הצליחה להעפיל אל הפסגה. מנקודה זו החל מאבק ממושך בין מועדוני המעריצות של שתי הזמרות, ששיאו היה בהופעה של ארזי באמפיתיאטרון וואהל בתל אביב, כשמעריצה של חזה ירתה על שמלתה דיו מתוך אקדח צעצוע. מלחמה תקשורתית התחילה בין שתי הזמרות, אשר לובתה בידי מעריצותיהן, והגיעה לסופה כאשר השתיים הודיעו כי התחרות אינה ביניהן אלא בין המעריצות.

באותה שנה שודרה בערוץ הראשון תוכנית הספיישל "מערב עד שחר" שכללה את מיטב להיטיה של חזה עד לתקופה זו בביצועים מהופעותיה בבסיס חיל האוויר ביפו וכן במועדון צוותא בתל אביב; קלטת וידאו של התוכנית יצאה ב-1988 בארצות הברית בלבד תחת השם "From Dusk To Dawn" ("מערב עד שחר" בתרגום לאנגלית), דרך חברת "Ergo Media".

באפריל 1985 יצא האלבום אדמה. האלבום, שבמקור תוכנן לכלול שירים שכולם פרי שיתוף פעולה בין חזה ונעמי שמר ולהיקרא "התחדשות", כלל לבסוף שירים של יוצרים ותיקים כגון: סשה ארגוב, יעקב אורלנד, משה וילנסקי ואפי נצר, לצד היוצרים הצעירים של התקופה, כדוגמת אהוד מנור ונורית הירש. להיטי האלבום היו שיר הנושא, "גורל אחד", ו-"מישהו הולך תמיד איתי". מתוך התכנון המקורי נותר רק שיר אחד, "התחדשות". האלבום נמכר ב-40 אלף עותקים והגיע למעמד של אלבום פלטינה. עוד באותה שנה הוציאה חזה את שירי מולדת ב', שהיווה המשך לקודמו; אלבום זה נמכר גם הוא ב-40 אלף עותקים. באותה השנה הושקה בובת שעווה בדמותה במוזיאון השעווה הישראלי.

ב-1986 הוציאה חזה אלבום אוסף ראשון, אלבום הזהב, שכלל את להיטיה הגדולים עד אותה עת. בנוסף כלל האוסף גם גרסאות באנגלית ובצרפתית לשיריה בעברית, בנוסף לשירים חדשים באנגלית שהופיעו בקלטת הווידאו שיצאה גם היא באותה שנה, "פנטזיה". באותה שנה ניסתה חזה לעדכן את הסאונד המוזיקלי בסגנונה וחברה עם יזהר אשדות להפקת האלבום ימים נשברים שכלל סאונדים ואפקטים עדכניים וסגנון מעט יותר רוקיסטי משירי הפופ ששרה עד כה. כמעט כל המילים והלחנים באלבום נכתבו על ידי חזה עצמה. מסע הופעות בבימויו של צדי צרפתי ובהפקתו של יוסי פלג קידם את האלבום, והוא הניב להיטים כמו שיר הנושא, "הכאב הזה", "בוא ונגן אותי", "להמשיך לצעוד" ו-"כל הקלפים" / "ליידי". כ-30 אלף עותקים נמכרו מהאלבום והוא הגיע לאלבום זהב.

בשנת 1987 הקליטה חזה את האלבום שירי מולדת ג', שיצא לרגל חגיגות 40 שנה למדינת ישראל. ב-3 בפברואר אותה שנה ניצלה מהתרסקות מטוס צסנה שהיה אמור להחזיר אותה מהופעה בבסיס חיל האוויר נבטים לתל אביב. באותה שנה השתתפה בפרק מיוחד לפורים של התוכנית "זהו זה" וכן בפסטיגל, שבו זכתה במקום השני עם השיר "ארבעים".

הקריירה הבינלאומית

מאז ההצלחה באירוויזיון והצלחת האלבום שירי תימן בחו"ל נעשתה חזה לזמרת מבוקשת גם מחוץ לישראל, בעיקר באירופה. מעמדה בחו"ל הלך וגדל ואיתו גם הביקושים להופעות. הגרסה המחודשת של "גלבי" כבשה את המצעדים. חזה התראיינה בתוכניות אירוח הפופולריות ובעיתונים נחשבים, וקמו לה מעריצים גם בחו"ל. כדי לקדם את הקריירה הבינלאומית היא הקליטה אלבום שלם בצרפתית בשם "Aime Moi" (אהוב אותי), שכלל גם חידושים בצרפתית לשירים עבריים שהצליחו. לבסוף יצאו מספר סינגלים מן האלבום, אך הוא לא יצא במלואו. במקביל היא לא זנחה את הקריירה בישראל והמשיכה לקיים הופעות, ואף לשחק במחזמר "עוץ לי גוץ לי".

ב-1987 תבעה חזה צמד ראפרים אמריקאים בשם אריק B וראקים אשר סימפלו את קולה מהשיר "Im Nin'alu" לשירם "Paid in Full". אלוני, שראה את ההצלחה האדירה של הסימפול, החליט לקחת את אותה גרסה מחודשת של "Im Nin'alu" מ-1984, לערוך אותה מעט ולשלב בה קטעים באנגלית שכתב, שיושרו על ידי חזה. הדבר נעשה והתוצאות לא אכזבו: ביוני 1988 הגיע השיר לראש מצעד הפזמונים בגרמניה ושהה שם תשעה שבועות רצופים. הסינגל נמכר ביותר משלושה מיליון עותקים. באותה שנה זכתה חזה בתואר זמרת השנה בגרמניה. כך יצא שדגימת קולה לגרסת "Im Nin'alu" של הראפרים האמריקאים קידם את מכירותיה של חזה בחו"ל והביא לה פרסום רב.

חזה התפרסמה לא רק באירופה ובאמריקה, אלא גם במזרח הרחוק ואפילו בארצות ערביות כמו תימן. בשנת 1988 יצא אלבומה Shaday, שכלל את השירים "גלבי" ו-"Im Nin'alu" בתוספת שני תרגומים לשירים מתוך האלבום ימים נשברים ועוד שירי דאנס אתניים. אלבום זה נמכר עד סוף השנה בלמעלה ממיליון עותקים באירופה ובעשרות אלפי עותקים בארצות הברית. מלבד הגרסאות המחודשות והמצליחות ל-"Im Nin'alu" ו-"גאלבי", בלטה רצועה נוספת מתוך התקליט – "עזה כמוות" (שהוצג תחת השם האנגלי: "Love Song"). השיר, שהוא בעצם חידוש לשיר של חזה מאלבום הסולו הראשון שלה, מכיל קטע משיר השירים המדגיש את עוצמתה ואת ייחודה של האהבה. בגרסה המחודשת אין שום כלי נגינה (א-קפלה) ויש רק אפקט הד קל ברקע. יכולתה הקולית של חזה מודגשת ביותר בשיר הזה, ומסיבה זו השתמשו יוצרים בעולם בשיר זה ליצירותיהם. באותה שנה זכתה חזה במקום הראשון בטקס "אריה הזהב" בגרמניה. ההצלחה בחו"ל לא אפשרה לחזה להמשיך ולהוציא תקליטים גם בישראל, ועל כן היא נעדרה למספר שנים בעודה מתרכזת בקריירה בחו"ל.

ב-1989 הוציאה את האלבום Desert Wind, שזכה להצלחה רבה כאשר נמכר בכחצי מיליון עותקים. מספר שירים ממנו, כמו "Ya Ba Ye" ו-"Wish Me Luck", היו ללהיטים. בנוסף, סיבוב ההופעות של האלבום זכה להצלחה מרובה וכלל שני הישגים חסרי-תקדים עבורה: ראיון והופעה בתוכניתו של מלך הטוק שואו האמריקאי ג'וני קרסון, וראיון בתוכנית הבוקר האמריקנית "The Today Show". שיר זה הפך ללהיט באירופה ובארצות הברית. באותה שנה (1989) ייצגה חזה את ישראל עם השיר "Im Nin'alu" בפסטיבל המוזיקה הבינלאומי של טוקיו שביפן וזכתה במקום הראשון. באותה עת סירבה חזה, ממניעים דתיים, לבקשת הוותיקן לשיר בפני האפיפיור יוחנן פאולוס השני. חזה הפכה לזמרת מוערכת בחו"ל עם הסגנון המוזיקלי החדש שלה ולסמל גאווה לישראל. מומחים לנושא בחו"ל טענו שחזה היא בעצם הראשונה שהביאה לעולם מוזיקה אתנית בשילוב סגנון מערבי, ואחת היוצרות הראשונות בז'אנר "מוזיקת העולם". בהמשך, הוציאה את מארז התקליטורים שירי מולדת א' ▪ ב'.

בשנת 1990 זכתה חזה בתואר "הזמרת הישראלית הנמכרת ביותר בכל הזמנים" במונטה קרלו, וסירבה להצעתו של מייקל ג'קסון להצטרף אליו לסיבוב הופעות עולמי. באותה שנה הופיעה בפסטיבל הג'אז במונטרה שבשווייץ, והופעתה המצליחה גם הופצה על גבי תקליט בשנת 1997. באותה שנה גם השתתפה שלוש פעמים בפסטיבל סן רמו שבאיטליה.

בשנת 1992 השתתפה בהקלטת הרמיקס לשיר "מקדש האהבה 1992" של להקת סיסטרס אוף מרסי. השיר בוצע בסגנון רוק כבד, והיא תרמה את קולה בסלסולי רקע.

בשנת 1993 הייתה חזה למועמדת הישראלית הראשונה לפרס גראמי כזמרת מוזיקת עולם, בזכות אלבומה המצליח Kirya, שצעד שבועות רבים במקום הראשון במצעד המכירות של המגזין "בילבורד". האלבום כלל בין היתר שיר המבכה את גורלה של האישה בעולם השוביניסטי-שמרני ("Daw Da Hiya") וכן שני שירי חתונה מסורתיים של יהודי תימן. באותה השנה השתתפה חזה בתחרות "מלכת היופי" כשופטת ואף שרה בתחרות את השירים "מחרוזת שירי רועים" ו-"תפילה"', וכן כתבה לזמר אורי פיינמן את השיר "זה האור" לקדם-אירוויזיון 1992.

באותה תקופה שיתפה פעולה עם גדולי הזמרים כמו איגי פופ, פול אנקה, סיסטרס אוף מרסי ופאולה עבדול. מלבד זאת, השתתפה בתוכניות אירוח נחשבות בחו"ל, וגם שרה את שירי הנושא לסרטים "סחלב פראי" "האומנת" ו-"המלכה מרגו" ביחד עם המוזיקאי היוגוסלבי גוראן ברגוביץ'.

בשנת 1994 הקליטה חזה מספר שירים לרגל הוצאת אלבומה הבינלאומי החדש, Queen in Exile. הסינגל הראשון והיחיד מהאלבום "Mata Hari" הפך ללהיט דאנס אתני קצבי, ובחלק משירי האלבום היא שיתפה פעולה עם יזהר אשדות, מי שהקפיץ אותה לצמרת הבינלאומית. אלבום זה הביא לוויכוחים אמנותיים רבים עם חברת ההקלטה, והאלבום נגנז; שירי האלבום הופיעו רק לאחר מותה באוסף מנגינת הלב 2. באותה שנה היא ניצלה בשנית ממכת ברק במטוס הג'מבו שהחזיר אותה לארץ מלונדון.

באותה תקופה החלה לשדר בתחנת הרדיו רדיוס 100FM שתי תוכניות שבועיות- "החוש השישי" ו-"אהבה פלוס".

עם הצלחתה בחו"ל החליטה חזה לחזור לארץ ולהקליט אלבום ראשון בעברית מזה שבע שנים: כל הנשמה. האלבום הצליח מאוד ומתוכו בלט במיוחד השיר "לאורך הים". מהאלבום יצאו הסינגלים "ליד באר מולדתי", "כל הנשמה", "לאורך הים", "זה יבוא פתאום", "מיליון" ו-"רוח האדם". ב-1994 הופיעה באוסלו שבנורווגיה בטקס קבלת פרס נובל לשלום שהוענק ליצחק רבין, שמעון פרס ויאסר ערפאת. בשנת 1995 ביצעה את השיר "לאורך הים" בעצרת הזיכרון במלאת 30 יום להירצחו של רבין, בשילוב קטעים משירה "כל הנשמה". ביצוע זה הושמע גם בתחנות הרדיו השונות, נכנס לקלאסיקה הישראלית ומרבים להשמיעו בימי זיכרון לחללי צה"ל. באותה שנה החלה להתכונן להופעה ראשונה בישראל מזה 7 שנים במסגרת פסטיבל ערד. לצורך המופע תורגמו שיריה מאנגלית, ובנוסף הייתה אמורה לכלול מחרוזת מהאלבום שירי תימן ושיריה משנות ה-80; אולם אסון ערד גרם לה לבטל את הופעתה.

בשנת 1997 הוציאה חזה את אלבומה האחרון, Ofra Haza, שהופק על ידי פרנק פטרסון (מי שאחראי בין השאר על להקת "אניגמה"). רוב האלבום הוקלט בהמבורג שבגרמניה וכן באולפני אבי רוד בלונדון. באלבום זה גם הקליטה את השיר "אם ננעלו" בגרסה חדשה בשם, "Im Nin'alu". רוב השירים באלבום הם באנגלית, ללא תוספת תימנית כפי שעשתה בשנים קודמות, ובנוסף יש מעט עברית וצרפתית. עם השירים הבולטים של האלבום ניתן למנות את השיר "Show Me" (הסינגל הראשון של האלבום, אשר זכה למספר חידושים מצד זמרים מרחבי העולם), השיר "Give Me a Sign" והחידוש לשירה של קרול קינג "You've Got a Friend".

בין האלבומים הבינלאומיים שהקליטה חזה היא השתדלה להראות את הצד היהודי והתימני שבה. היא שרה שירים על ההיסטוריה היהודית, שהבולטים שבהם הוא שיר קינה לזכר היהודים שנרצחו בשואה ("Trains of No Return"), שהופיע באלבום Kirya, והשיר "Mm'mma", על הקושי של יהודי תימן ואתיופיה לעלות לארץ, שהופיע באלבום Desert Wind.

עפרה חזה שרה את השיר "ירושלים של זהב" במופע "פעמוני היובל" לכבוד יום העצמאות ה-50 של מדינת ישראל, גבעת רם, 30 באפריל 1998

ב-15 ביולי 1997 נישאה חזה לאיש העסקים דורון אשכנזי, גרוש ואב לשניים. לאחר החתונה ניתקה חזה את קשריה עם בצלאל אלוני, ככל הנראה בשל לחצו של בעלה, והוא הפך למנהלה האישי.

בשנת 1998 הופיעה ב"פעמוני היובל", הטקס המרכזי של חגיגות ה-50 למדינת ישראל, ובו חידשה את השיר "ירושלים של זהב". באותה שנה השתתפה בפרויקט עבודה עברית, שבו חידשה את השיר "לתת" של בועז שרעבי, וכמו כן נטלה חלק בעשיית הסרט המצויר הראשון של אולפני דרימוורקס, "נסיך מצרים", שבו שרה את השיר "Deliver Us" (הושיע-נא) ב-17 שפות שונות, וכן דיבבה את קולה של יוכבד בגרסה העברית והאנגלית. הסרט זכה להצלחה בכל המדינות שבהן הוקרן והוסיף להכרתה העולמית. באותה שנה שיחקה בסרט "צדק מוחלט", שעסק בפרשת ילדי תימן.

ב-1999 דיבבה חזה לעברית את הסרט המצויר "המלך ואני" , שם שרה גם חמישה שירים. באותה שנה הקליטה שירים לאוסף שיצא לבסוף לאחר מותה, מנגינת הלב.

מותה

בתחילת שנת 2000 החמיר מצבה הבריאותי של עפרה חזה. היא הובהלה לבית החולים תל השומר ב-12 בפברואר במצב קשה ונפטרה כעבור אחד עשר ימים, ב-23 בפברואר 2000, מסיבוכים שנבעו ממחלת האיידס, בת 42 במותה. מותה של חזה הכה את המדינה בתדהמה. הזמרת שהקפידה על פרטיותה הופיעה בכותרות של מהדורות החדשות והעיתונים, שעסקו בשמועות באשר לנסיבות מותה הטראגי. היא נקברה בחלקת האמנים בבית העלמין ירקון בפתח תקווה. בעלה של חזה, דורון אשכנזי, נפטר כשנה אחריה ממנת יתר ב-7 באפריל 2001 (ערב חג הפסח).

העיסוק בנסיבותיו העלומות של מותה של חזה נמשך שנים. משפחתה של הזמרת טענה כי היא נדבקה בנגיף ה-HIV מבעלה דורון אשכנזי, שכן זה סירב לחשוף את תוצאות בדיקות הדם שעבר. אמו של אשכנזי העידה כי בנה נהג "להחליף בחורות" בתדירות גבוהה. בצלאל אלוני העיד בראיון שנערך עמו כי במשך כל השנים הרבות שבהן היה אמרגנה, לא ידע על כך שחזה ניהלה קשר עם בחור. מנגד, משפחתו של אשכנזי טענה כי לא הוא זה שהדביק את חזה בנגיף. בדצמבר 2007 פורסמו בערוץ 10 דוחות משטרה המכילים את עדותו של הרופא שטיפל בחזה לאחר שנודע לה דבר מחלתה, ד"ר מיכאל בורק. מעדותו עלה כי מניתוח תוצאות בדיקת הדם של חזה ובעלה אשכנזי התברר כי אשכנזי נדבק בנגיף לפני חזה, שכן הוא נדבק בו כ-6–7 שנים לפני מועד הבדיקה, ואילו חזה כ-2–4 שנים לפני המועד.

בשנת 2002 פורסמה כתבה ב-ynet שעפרה חזה הייתה בהריון 5 חודשים לפני שנפטרה. ההריון הסתיים תוך זמן קצר. כך עולה מתמליל הקלטת-סתר שעשו אחיותיה לאחר מותה לבעלה, דורון אשכנזי.

בדצמבר 2010 פרסם "הגארדיאן" כתבה שבה סיפר המפיק קרייג לאון, שעבד עם חזה, על-כך שאשכנזי סיפר לו כי חזה נדבקה ב-HIV מעירוי דם שקיבלה בטורקיה.

היצירות האחרונות

קברה של עפרה חזה בבית העלמין ירקון

אנדרטת הנצחה לעפרה חזה ב"גן התקווה" בשכונת התקווה

לפני מותה התחילה חזה בהקלטת דיסק חדש באולפנו של המפיק המוזיקלי רן אביב, אך לא הספיקה להוציאו לאור ונשארו רק סקיצות לא גמורות (קטעים קצרים ונדירים מושמעים בסרטים הדוקומנטריים "חייה ומותה של עפרה חזה" ו"הילד הסודי של עפרה חזה"). מומחי מוזיקה בינלאומיים שחזה השמיעה להם את הסקיצות חודשים ספורים לפני מותה, ניבאו לתקליט הצלחה גדולה. בראיון איתם בסרט "חייה ומותה" חשפו אותם מוזיקאים כי התקליט עתיד היה להיות מאוד "עמוק ושורשי", ושחזה סוף סוף הייתה חופשייה "לנהל את העניינים" סביב התקליט בעצמה ללא הוראות מאחרים. השיר האחרון המלא שהקליטה היה "Forgiveness" (סליחה) עבור תקליטו של המוזיקאי היהודי-אמריקאי ג'ונתן אליאס ‏ "The Prayer Cycle" (מחזור תפילות), המבוסס על קטעים ממזמור כ"ג בספר תהילים (המוכר בפתיח "ה' רועי לא אחסר"). במהלך שנת 2007 ניסה שי אשכנזי, בנו המאומץ של דורון אשכנזי, להוציא לאור את הסקיצות שהותירה חזה על גבי תקליט חדש, אך הניסיון לא יצא לפועל בשל התנגדותה המשפטית של משפחת חזה.

דיסקוגרפיה

ערך מורחב – דיסקוגרפיה של עפרה חזה

עם סדנת תיאטרון שכונת התקווה אלבומי אולפן 1974: אהבה ראשונה • First Love 1976: וחוץ מזה הכול בסדר 1977: עתיק נושן עפרה חזה אלבומי אולפן 1980: על אהבות שלנו • About Our Loves 1981: בוא נדבר • Let's Talk 1982: פיתויים • Temptations 1982: עפרה חזה לילדים • Songs for Children 1983: חי • Hi 1983: שירי מולדת • Shirey Moledet 1984: בית חם • A Place for Me 1984: שירי תימן • Yemenite Songs 1985: אדמה • Earth 1985: שירי מולדת ב' • Shirey Moledet 2 1986: ימים נשברים • Broken Days 1987: שירי מולדת ג' • Shirey Moledet 3 1988: Shaday 1989: Desert Wind 1992: Kirya 1994: כל הנשמה • My Soul 1997: Ofra Haza אלבומי הופעה 1998: @ Montreux Jazz Festival 2005: At Montreux Jazz Festival אלבומי רמיקס 2007: The Remixes 2008: Forever אלבומי מחווה 2018: קול הנשמה - שרים עפרה חזה

אוספים 1978: בשיר השירים בשעשועים 1983: מבחר להיטי עפרה חזה 1984: אודה לאלי 1984: גלבי 1985: דבר אלי בפרחים 1985: גורל אחד 1985: אל נא תאמר לי שלום 1986: אלבום הזהב • The Golden Album 1986: El Album de Oro‏ 1989: Yemenite Love‏ 1990: 12"ers 1990: Songs Of Yemenite Immigrants‏ 1990: Im Nin'Alu‏ Oriental Nights :1993‏ 1995: Star Gala‏ 2000: מנגינת הלב 2002: Star Series‏ 2004: מנגינת הלב 2 מארזי אלבומים ואוספים המורכבים מאלבומים שלמים 1989: שירי מולדת א' ▪ ב' 1990: 2 In 1 2002: חי / בית חם 2002: Yemenite Songs / Kirya 2005: אוסף כפול 2009: שירי מולדת 2012: מחוברים

וידאו 1986: פנטסיה 1988: מערב עד שחר • From Dusk to Dawn 1988: Im Nin'Alu 1989: I Want To Fly 1992: Innocent - A Requiem For Refugees 1997: הופעה חיה בפסטיבל הג’אז במונטריי 2007: תפילה: לשיר קריוקי משירי עופרה

הנצחה

ב-19 בנובמבר 2014 בחרו בגוגל לציין 57 שנים להולדתה של חזה. באותו היום שונה סמליל דף הבית של האתר, בגרסה שהוצגה לגולשי האינטרנט מישראל, לדודל המציג איור שלה.

• בשנת 2009 הנפיק דואר ישראל בול על שמה של עפרה חזה.
• ב"גן התקווה" שבשכונת התקווה הוקמה על גבעה קטנה הנקראת "גבעת עפרה" אנדרטה לזכרה ובו קטע משירו של שלום שבזי "אם ננעלו".
• עיריית תל אביב-יפו קבעה שלט הנצחה על קיר בית ילדותה שבשכונת התקווה.
• עיריית הרצליה הקימה גן ציבורי על שמה ברחוב רבי עקיבא 3.
• ברמלה, בית אריה, כפר סבא, נתניה, וראש העין נקראו רחובות על שמה.
• לציון 18 שנים למותה, תחנת כאן גימל וחברת הליקון מיוזיק השיקו פרויקט מיוחד לזכרה במסגרתו הוקלט אלבום עם גרסאות כיסוי לשיריה. גרסת הכיסוי הראשונה ששוחררה בפברואר 2018 הייתה לשיר "גורל אחד", בביצוע הזמרת נסרין קדרי. גרסת הכיסוי השנייה, לשיר "לאורך הים", בביצועו של אברהם טל, גרסת הכיסוי השלישית לשיר "בכרם תימן" בביצועה של מירי מסיקה וגרסת כיסוי רביעית לשיר "אם ננעלו" בביצועו של הראל סקעת.
• ב־19 בנובמבר 2018 לציון יום הולדתה של עפרה יצא לחניות דיסק עם גרסאות כיסוי לשיריה "קול הנשמה - שרים עפרה חזה"
• ביוני 2019 חנכה ארקיע מטוס איירבוס A321neoLR שנקרא על שמו של עפרה חזה.

סרטי תעודה

• Women of the World (נשות העולם) (1986): פרק מתוך הסדרה נשים עולמיות. בפרק מסופר על הקריירה של עפרה בארץ ותחילת הקריירה בחו"ל, לאחר שהאלבום "שירי תימן" יצא בבריטניה.
• חייה ומותה של עפרה חזה (2002): סרט תעודה ששודר בערוץ 2 המספר את הקריירה העולמית של עפרה חזה, החל מסדנת שכונת התקווה ועד מותה שהשאיר הרבה סימני שאלה.
• מה נעמה עפרה (2003): הסרט מבית הטלוויזיה החינוכית אשר עוסק בקריירה המורחבת של עפרה, מסדנת תיאטרון שכונת התקווה, ההצלחה בשוק הישראלי בשנות השמונים, ההצלחה הבינלאומית ועד להופעה האחרונה בפעמוני היובל. (הסרט באתר הטלוויזיה החינוכית)
• סודות (2005): סרט דוקומנטרי מבית היוצר של Yes המספר על הקריירה הענפה של הזמרת בארץ ובחו"ל ועד למותה. הסרט מלווה בראיונות עם מפיקי על בהוליווד, משפחתה של עפרה חזה וכן אמרגנה לשעבר, בצלאל אלוני.
• דוקוסלב (2007): פרק מתוך התוכנית של HOT, דוקוסלב, עקבה אחרי הקריירה של עפרה חזה בארץ ובעולם לפי שנים. הסרט שודר לרגל 7 שנים למותה.
• הילד הסודי של עפרה חזה (2007): סרט תעודה העוקב אחרי שי אשכנזי, בנו המאומץ של דורון אשכנזי, בעלה של הזמרת, שהתגורר עימם בשנותיה האחרונות של עפרה.
• האוצר האבוד של עפרה חזה (2010): סרט המלווה את משפחת חזה, לאחר 10 שנים לאחר מותה של חזה, בפתיחת המכולה שאחסנה את חפציה מאז מות בעלה, דורון אשכנזי. בסרט מוצגים גם פרטים חדשים לגבי החקירה שמתנהלת מאז מותה. הסרט שודר בערוץ 10 לרגל 10 שנים למותה.
• ימים נשברים (2010): סרט מבית הערוץ הראשון שעסק סביב הקריירה שלה.

לקריאה נוספת

• בצלאל אלוני, מכתבים לעפרה, יהוד: דן-אל, 2007.
• נעמי טל, עפרה חזה,ירושלים: הוצאת כתר, 1986

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של עפרה חזה

• עפרה חזה, ב"וידאופדיה" – אנציקלופדיית הווידאו של חברת החדשות באינטרנט
• נתן שחר, עפרה חזה, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
• עפרה חזה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• עפרה חזה באתר הספרייה הלאומית
• רוזה טורסקוב, מרכיבים מזרחיים במוזיקת פופ מערבית: תפיסתה המוזיקלית של עפרה חזה, Min-Ad: Israel Studies of Musicology Online,‏ 4 (2005)
• אבי שילון, ילדה רוצה רק בית חם, באתר הארץ, 4 ביוני 2007
• שי גנזיה, בתפקיד הראשי: הגורל, באתר ynet, 6 באוקטובר 2009
• "ימים נשברים" - סרט תיעודי של רשות השידור משנת 2010 במלאת עשור למותה, באתר YouTube
• לירון שמם, ‏עפרה חזה, הסיפור שאינו נגמר, באתר ‏מאקו‏, 28 במרץ 2013
• שרבוט גוגל ציינו את יום הולדתה ה-57 של חזה, 19 בנובמבר 2014
• תערוכה חדשה עוקבת אחרי הסטייל של עפרה חזה, באתר "Time Out ישראל", 22 בספטמבר 2016
• לימור סימון, החיים הסודיים של עפרה חזה ז"ל נחשפים, באתר mynet‏ חולון, 20 בספטמבר 2016