ג'לואיט – הבדלי גרסאות
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים}} |
||
{{קצרמר| |
{{קצרמר|איים}} |
||
[[קטגוריה:איי מרשל: אטולים]] |
[[קטגוריה:איי מרשל: אטולים]] |
||
גרסה מ־01:50, 15 במרץ 2020
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום |
האוקיינוס השקט  |
| קואורדינטות | 6°00′00″N 169°34′00″E / 6°N 169.56666666667°E |
| שטח | 11.34 קילומטר רבוע |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
איי מרשל |
| אוכלוסייה | 1,788 (2011) |
| אזור זמן | UTC+12 |
|
(למפת איי מרשל רגילה) | |
  | |
ג'לואיט (במרשלית: Jaluit) הוא אחד האטולים של איי מרשל שבאוקיינוס השקט. נמצא כ-220 ק"מ דרומית מערבית לאטול מג'ורו בו ממוקמת בירת איי מרשל.
האטול כולל 144 איי אלמוגים, השטח היבשתי שלו הוא 11.34 קמ"ר, רוב השטח היבשתי נמצא באי הגדול ביותר שגם שמו ג'לואיט. שטח הלגונה 689.74 קמ"ר. בג'לואיט חיים 1788 תושבים (נכון ל-2011).
ב-1874 הכריזה ספרד על בעלותה על איי מרשל כולם וג'לואיט בכללם. ב-1884 העבירה ספרד את בעלותה על האיים לאימפריה הגרמנית שהחזיקה בהם במסגרת גינאה החדשה הגרמנית. בתקופת השלטון הגרמני הוקמו על האטול מספר תחנות סחר. לאחר מלחמת העולם הראשונה הוכלל האטול תחת המנדט הדרום-פסיפי שהעניק חבר הלאומים ליפן. בעקבות מלחמת העולם השנייה עבר האטול לשליטתה של ארצות הברית, עד למתן עצמאות לאיי מרשל בשנת 1986.
תחבורה
באטול קיים מנחת, מרובד חצץ, באורך כ-1500 מטר[1]. את המנחת משרתת חברת התעופה של איי מרשל.
אמנת ראמסאר
ב-13 ביולי 2004 נקבעה ג'לואיט כאתר מים בעל חשיבות בינלאומית במסגרת אמנת ראמסאר.
