מחלה אוטואימונית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ronam20 (שיחה | תרומות)
Ronam20 (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{מחלה}}
{{מחלה}}
[[קובץ:Erythema multiforme.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פריחה]] על [[עור]]ה של פעוטה כתוצאה מתגובה אוטואימונית ל[[אמוקסיצילין]]]]
[[קובץ:Erythema multiforme.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[פריחה]] על [[עור]]ה של פעוטה כתוצאה מתגובה אוטואימונית ל[[אמוקסיצילין]]]]
'''מחלה אוֹטוֹאִימוּנִית''', auto = עצמי, immune = חיסון; בעברית נקראת גם '''מחלת חיסון עצמי''') מתאפיינת בכך שתאי [[מערכת החיסון]] ([[נוגדן|נוגדנים]] ו[[לימפוציט T|לימפוציטים מסוג T]]) מאבדים את ה[[סבילות]] החיסונית ותוקפים [[תא]]ים ורקמות של ה[[גוף]] עצמו במקום לתקוף פולשים חיצוניים. מחלות אוטואימוניות פוגעות בלמעלה מ-5% מהאוכלוסייה, בעיקר בנשים, והן אחד הגורמים העיקריים לתחלואה ולתמותה אצל נשים בגיל הפריון{{הערה|1=יהודיה שינפלד, '''אוטואימונולוג - מקצוע בהתהוות''', הרפואה חוברת 10 כרך 148}}.
'''מחלה אוֹטוֹאִימוּנִית''' (auto = עצמי, immune = חיסון; בעברית נקראת גם '''מחלת חיסון עצמי''') מתאפיינת בכך שתאי [[מערכת החיסון]] ([[נוגדן|נוגדנים]] ו[[לימפוציט T|לימפוציטים מסוג T]]) מאבדים את ה[[סבילות]] החיסונית ותוקפים [[תא]]ים ורקמות של ה[[גוף]] עצמו במקום לתקוף פולשים חיצוניים. מחלות אוטואימוניות פוגעות בלמעלה מ-5% מהאוכלוסייה, בעיקר בנשים, והן אחד הגורמים העיקריים לתחלואה ולתמותה אצל נשים בגיל הפריון{{הערה|1=יהודיה שינפלד, '''אוטואימונולוג - מקצוע בהתהוות''', הרפואה חוברת 10 כרך 148}}.


ביטוי אופייני למחלות אלה הוא מוות של תאים והרס של [[רקמת תאים|רקמות]] בגוף המתרחשים באזור כלשהו בגוף ללא סיבה ברורה. בדיקה מעמיקה יותר תגלה ברקמה הפגועה חדירה של [[לימפוציט]]ים מסוג T ההורגים תאים וגורמים לנזקים שונים, כגון הצטברות חומרים מזיקים המובלים לכיוון הרקמה למטרת הרס ופגיעה בתפקודה התקין. במקרים מסוימים קיימת נטייה גנטית מולדת לפיתוח מחלות אוטואימוניות. ברוב המקרים עדיין לא ידועה הסיבה להתנהגות זו של מערכת החיסון.
ביטוי אופייני למחלות אלה הוא מוות של תאים והרס של [[רקמת תאים|רקמות]] בגוף המתרחשים באזור כלשהו בגוף ללא סיבה ברורה. בדיקה מעמיקה יותר תגלה ברקמה הפגועה חדירה של [[לימפוציט]]ים מסוג T ההורגים תאים וגורמים לנזקים שונים, כגון הצטברות חומרים מזיקים המובלים לכיוון הרקמה למטרת הרס ופגיעה בתפקודה התקין. במקרים מסוימים קיימת נטייה גנטית מולדת לפיתוח מחלות אוטואימוניות. ברוב המקרים עדיין לא ידועה הסיבה להתנהגות זו של מערכת החיסון.

גרסה מ־04:02, 17 במרץ 2020

מחלה אוטואימונית
תחום אימונולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
גורם type II hypersensitivity עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D001327
סיווגים
ICD-10 D84.9, M35.9 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פריחה על עורה של פעוטה כתוצאה מתגובה אוטואימונית לאמוקסיצילין

מחלה אוֹטוֹאִימוּנִית (auto = עצמי, immune = חיסון; בעברית נקראת גם מחלת חיסון עצמי) מתאפיינת בכך שתאי מערכת החיסון (נוגדנים ולימפוציטים מסוג T) מאבדים את הסבילות החיסונית ותוקפים תאים ורקמות של הגוף עצמו במקום לתקוף פולשים חיצוניים. מחלות אוטואימוניות פוגעות בלמעלה מ-5% מהאוכלוסייה, בעיקר בנשים, והן אחד הגורמים העיקריים לתחלואה ולתמותה אצל נשים בגיל הפריון[1].

ביטוי אופייני למחלות אלה הוא מוות של תאים והרס של רקמות בגוף המתרחשים באזור כלשהו בגוף ללא סיבה ברורה. בדיקה מעמיקה יותר תגלה ברקמה הפגועה חדירה של לימפוציטים מסוג T ההורגים תאים וגורמים לנזקים שונים, כגון הצטברות חומרים מזיקים המובלים לכיוון הרקמה למטרת הרס ופגיעה בתפקודה התקין. במקרים מסוימים קיימת נטייה גנטית מולדת לפיתוח מחלות אוטואימוניות. ברוב המקרים עדיין לא ידועה הסיבה להתנהגות זו של מערכת החיסון.

מחלות אוטואימוניות הן לרוב חשוכות מרפא, וגם הגורמים להן ברובם אינם ידועים. הטיפול הוא בעיקר סימפטומטי – טיפול המנסה להקל על התסמינים, אך אינו מתיימר לרפא את המחלה.

שכיחות גבוהה של מחלות אוטואימוניות בנשים

לאורך השנים נמצאה שכיחות גבוהה באופן מפתיע של מחלות אוטואימוניות אצל נשים לעומת אצל גברים. למשל, במחלת הזאבת, שהיא מחלה אוטואימונית, רוב החולים הם נשים.

בספטמבר 2019, מחקר[2] שנערך באוניברסיטת בן גוריון ופורסם בכתב העת Nature מצא הבדלים משמעותיים במנגנוני המערכת החיסונית של נשים לעומת אלו של גברים. המחקר בוצע על עכברים ובדק תאי זוויג זכריים ונקביים. ההבדל העיקרי שנמצא היה בתא מאקרופאג' שתפקידו לפנות גורמים שונים בגוף שעלולים לגרום זיהום. אצל נקבות העכברים שנבדקו, תאי המאקרופאג' היו פעילים יותר בתגובה לגורם מזהם, ודבר זה נמצא גם כקשור לתהליכים אוטואימוניים שמתבצעים בגוף וגורמים למחלות אוטואימוניות[3].

מחלות אוטואימוניות

יש קרוב לשמונים מחלות המוגדרות כמחלה אוטואימונית, ביניהן:

טיפול

הטיפול במחלות אוטואימוניות הוא מורכב. האוטואימונולוגים מנסים שילובים שונים של תרופות אנטי-דלקתיות, תרופה מדכאות מערכת חיסון, סטרואידים, ובמידת האפשר תרופות ממוקדות ובהן נוגדנים חד-שבטיים שמטרתם להרוג מולקולות דלקתיות או נוגדנים המיועדים לווסת את מערכת החיסון.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • יהודה שיינפלד, המחלות האוטואימוניות - "ירי על כוחותינו", הוצאת משרד הביטחון, 2006
  • דונה ג'קסון נקאזאווה, המגפה האוטואימונית, הוצאת פוקוס
  • Shoenfeld Y, Isenberg DA. Mycobacteria and autoimmunity. Immunology Today 9:178-181, 1988.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחלה אוטואימונית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ יהודיה שינפלד, אוטואימונולוג - מקצוע בהתהוות, הרפואה חוברת 10 כרך 148
  2. ^ Shani Talia Gal-Oz, Barbara Maier, Hideyuki Yoshida et al, [https://www.nature.com/articles/s41467-019-12348-6 ImmGen report: sexual dimorphism in the immune system transcriptome], Nature, 2019
  3. ^ אסתרינה טרכטנברג, המין הלוחם, באתר מדע גדול, בקטנה, ‏10 לנובמבר 2019
  4. ^ American Liver Foundation, Autoimmune Hepatitis. Updated on January 14th, 2015.
  5. ^ התפתחות הילד: מאמרים באתר ההסתדרות הרפואית

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.